מנכ"ל SNPI: "אנו מתקרבים לתקרת הפוטנציאל הטכנולוגי שיש לישראל"

אורי גבאי, מנכ"ל Start-Up Nation Policy Institute, הזהיר בכנס Hi&Hire של גלובס ו-Start-Up Nation Central כי קפיצת המדרגה הגדולה הבאה במספר עובדי הטכנולוגיה דורשת פתרון לבעיות שורש בחברה הישראלית: "רק פתרון יסודי של הפערים הכלכליים-חברתיים, שגורמים ונגרמים ע"י הפערים בחינוך, יביא להמשך הצמיחה של ההייטק הישראלי בטווח הארוך"

אורי גבאי, מנכ''ל מכון המדיניות SNPI, בכנס Hi&Hire / צילום: איל יצהר
אורי גבאי, מנכ''ל מכון המדיניות SNPI, בכנס Hi&Hire / צילום: איל יצהר

"המחזור המאקרו-כלכלי והמיתון המתקרב לא צריכים להסיט אותנו מהמטרה ארוכת-הטווח: שיפור רציף של תשתית ההון האנושי במשק הישראלי. העולם הופך ליותר טכנולוגי, וההון האנושי בישראל צריך להתאים את עצמו לשוק העבודה המודרני, בין אם העובדים יגיעו בסוף להייטק או ישתלבו בעבודות בפריון גבוה בענפים אחרים" - כך אמר היום (ב') אורי גבאי, מנכ"ל Start-Up Nation Policy Institute (SNPI), בכנס "Hi&Hire, מרחיבים את התעסוקה בהייטק" של גלובס ו-Start-Up Nation Central. 

הפיטורים בהייטק לא צמצמו את המחסור באנשי טכנולוגיה | דעה 
● המשבר בהייטק: "המצב יהפוך למכוער במיוחד באמצע 2023"
● מסימני המשבר: ההייטק כבר לא בטופ 3 של מודעות הדרושים

לדברי גבאי, על אף ההאטה שמורגשת בימים אלה בהייטק וגלי הפיטורים, "המחסור בעובדים טובים הוא מחסור כרוני, וגם אם הוא מצטמצם בתקופות מיתון, הביקוש הגבוה יישאר ואף יגבר בטווח הארוך. הדוח של ועדת פרלמוטר שפורסם בשבוע שעבר הוא דוח חשוב ומקיף, שכל דיון בתחום ההון האנושי להייטק בשנים הקרובות צריך להתחיל ממנו".

גבאי הדגיש כמה נקודות חשובות בכל הנוגע לתעסוקה בהייטק על רקע כניסת הממשלה החדשה. הנקודה הראשונה עסקה במה חשוב למדוד באמת. לדבריו, "השאלה איך מודדים ואת מה מודדים תכוון את המדיניות של הממשלות הבאות יותר מהשאלה האם היעד הוא 15% או 17%. בהקשר הזה טוב עשתה ועדת פרלמוטר שהרחיבה את היריעה גם לעובדים טכנולוגיים מחוץ להייטק, הם יכולים לעבוד גם בבנק. צריך לזכור שההייטק הוא לא המטרה אלא האמצעי להשגת פריון עבודה גבוה יותר". 

לגבי העובדים הטכנולוגיים, שם המחסור הוא החמור ביותר, אמר גבאי כי "כל גידול של נקודת אחוז בשיעור המועסקים בהייטק קשה מקודמו. בפרט, אנחנו מתחילים להתקרב לתקרת הפוטנציאל הטכנולוגי שיש למדינה להציע בטווח הקצר והבינוני. אנחנו מגיעים לאנשים שיותר קשה להם להיכנס להייטק ולהכשיר אותם. יש לנו היום סט של פתרונות כמו סיירות התכנות, והמערכת בסך-הכול עובדת טוב". 

דרוש: פתרון יסודי לפערים הכלכליים-חברתיים 

"כשהקמנו את רשות החדשנות ב-2015 והתחלנו להיכנס לנושא סיירות התכנות, אפשר היה לספור את החברות שפעלו בשוק הזה על כף-יד אחת", הוסיף גבאי. "היום התעשייה הזו התפתחה, והיא מציעה עשרות סוגים שונים של הכשרות שמתאימות לחלק מהאוכלוסייה. יש כ-13% מהעובדים הטכנולוגיים שנכנסים דרך הערוץ הזה להייטק.

"אחד האתגרים כרגע הוא לעשות איזושהי סטנדרטיזציה בקורסים השונים, כך שיהיה למעסיקים קל יותר לחבר בין מועמד מהכשרה ספציפית לתפקיד רלוונטי בהייטק. SNC (סטארט-אפ ניישן) עובדים על פתרון מסוג זה".

עם זאת, גבאי מזהיר כי קפיצת המדרגה הגדולה הבאה במספר עובדי הטכנולוגיה דורשת פתרון לבעיות שורש בחברה הישראלית, כמו הפערים ברמת הלימוד של מתמטיקה ואנגלית בין המרכז לפריפריה, בין יהודים לא חרדים לבין חרדים וערבים. "אנחנו מתקרבים לנקודה שבה יהיה זהות בין היכולת להצמיח את ההייטק בטווח הארוך לבין בעיות הליבה הכלכליות-חברתיות של המשק הישראלי. רק פתרון יסודי של הפערים הכלכליים-חברתיים, שגורמים ונגרמים על-ידי הפערים בחינוך, יביא להמשך הצמיחה של ההייטק הישראלי בטווח הארוך", הדגיש גבאי. 

גילוי מלא: הכנס בשיתוף Start-Up Nation Central ובהשתתפות רשות החדשנות וחברת החשמל