גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

חוזי שכירות עולים ברמה דו ספרתית, אך לממשלה אין מדיניות לשוק

נתוני מגוריט חושפים עליות של 10%-30% בחוזי שכירות באזורי הביקוש ● מחקרים מורים על כך שמצב השוכרים במדינה גרוע מזה של רוכשי הדירות, ויזמים נרתעים מלהיכנס לשוק השכירות עקב הריבית העולה

חוזה שכירות / צילום: Shutterstock, Pormezz
חוזה שכירות / צילום: Shutterstock, Pormezz

מצבם של רוכשי הדירות ובמיוחד של השוכרים הולך ומידרדר, ומדיניות הממשלה עד כה לא מצליחה להשיג את היעדים. זה היה המסר שעלה מכנס הנדל"ן שערך מכון אלרוב לחקר הנדל"ן בפקולטה לניהול ע"ש קולר באוניברסיטת תל אביב. אחדים מהדוברים הזהירו מפני השלכות חברתיות ולאומיות קשות, באם המצב לא ישתנה בעתיד הקרוב. 

השבוע בנדל"ן: רוצים לקנות דירה? אלו הנתונים שכדאי לכם להכיר 
"גם ברמת גן כבר יקר": יותר ויותר בני מעמד הביניים נשברים מתל אביב 
"הפסדתי עשרות אלפי שקלים": מה עושים כששוכר לא משלם ולא מתפנה
 הממשלה הפקירה את השוכרים, וכולנו משלמים | פרשנות

ראש המכון, פרופ' דני בן שחר, הציג ממצאי מחקר שערך עם פרופ' סטוארט גבריאל (UCLA) וד״ר אליאור כהן (Federal Reserve Bank of Kansas City), שבו תוקן היחס המוכר של מחיר דירה להכנסה של משקי הבית, ומצא עלייה דרסטית במצוקת הדיור על פני שני העשורים האחרונים.

האוכלוסיות הנפגעות ביותר הן מעמד העוני, בעלי השכלה של עד 12 שנות לימוד; שוכרי דירות; וערבים. בן שחר אמר כי על-מנת לאפשר קורת-גג לכל משקי הבית בישראל, יש צורך האקוטי בפיתוח שוק שכירות יעיל, הוגן ובר-קיימא כאלטרנטיבה להסדר הבעלות; פיתוח תוכניות של דיור בר-השגה הן בשכירות והן ברכישה לאוכלוסיות מעמד הביניים; וסיוע בדיור והחייאת הדיור הציבורי לאוכלוסיות בעשירוני ההכנסה הנמוכים.  

"כך נראית מצוקה"

ממצא בולט לעניין זה היה כאמור מצבם של שוכרי הדירות, שהמחקר מצא כי הוא קשה משמעותית ממצב הרוכשים.

נציגי היזמים הפועלים בתחום אישרו את הדברים. "יש פרויקטים שלנו שעדיין לא מוכנים עם 28 דירות, ויש כבר רשימת המתנה של 200 אנשים שמוכנים להתחייב על חוזה שכירות כבר היום, ללא קשר לגובה שכר הדירה", סיפר יו"ר קרן הריט מגוריט, ארז רוזנבוך. "כך נראית מצוקה".

רוזנבוך הציג שורה של פרויקטים במרכז הארץ שבהם מחזיקה הקרן, ושבהם חודשו בתקופה האחרונה חוזי שכירות, תוך עליות מחירים שלרוב הגיעו לאחוז דו-ספרתי. כך למשל בפרויקט מגדלי שיר שבו מחזיקה הקרן בדירות להשכרה, עלו מחירי השכירות מרמות של 4,100-5,100 שקל לחודש ל-5,200-5,650 שקל; בהרצליה מחירי השכירות בדירות אותן מחזקה הקרן עלו ברבע - מ-7,200 שקל ל-9,000 שקל לחודש; ברמת השרון הם עלו מ--7,100-7,350 שקל ל-7,950-9,500 שקל. אומנם אין מדובר בעליות שנתיות, שכן החוזים הישנים נוסחו לפני מספר שנים, ואולם עליית שכר הדירה בחלק מהמקרים היא כואבת ממש לשוכרים. 

רוזנבוך סיפר כי אחת הבעיות הלוחצות כיום על שוק השכירות היא פרויקטים של התחדשות עירונית, ובעיקר תמ"א 38/2 (הריסה ובנייה מחדש) ופינוי-בינוי. פרויקטים אלה מחייבים את בעלי הדירות לשכור דירות למספר שנים, "וזה יוצר לחץ אדיר של שוכרי דירות בשכונה", אמר.

לדבריו, העבודה של החברה הממשלתית "דירה להשכיר" היא חשובה ביותר, אך היא מהווה חלק קטן ביותר מסך שוק השכירות. "עד עכשיו נבנו ואוכלסו כ-3,000 דירות על-ידי דירה להשכיר, וזה מתוך שוק של 700 אלף דירות להשכרה", אמר.

"איום לאומי"  

יו"ר קבוצת More, חנן מור, הזהיר כי "משבר הדיור של מדינת ישראל הוא לא פחות מאיום לאומי. אי-היציבות הפוליטית שאנו סובלים ממנה בשנים האחרונות, בעיות פנים קשות ואתגרים ביטחוניים מסיטים את ההנהגה במדינת ישראל מההכרח לעסוק לעומק במשבר ענף הנדל"ן בישראל".

מור סיפר כי קבוצת מור רצתה להיכנס למספר יזמויות בתחום הבנייה לשכירות, ואולם נסוגה בה לאור העלאת הריביות של בנק ישראל, שהורידו מאוד את ההיתכנות הכלכלית ליזמויות אלה. הוא ביקר את הממשלה על כך שהעלתה את מס הרכישה למשקיעים, ובכך תרמה לכך שהיצע הדירות להשכרה קטן והולך.

ואילו פרופ' רוית חננאל, ראש המעבדה למדיניות עירונית בחוג למדיניות ציבורית באוניברסיטת תל אביב, הציגה מחקר מקיף על החלטות הממשלה בנושא הדיור מאז המחאה החברתית של קיץ 2011, מהן עולה בבירור כי הממשלה פועלת בעיקר להגדלת מלאי יחידות הדיור לבעלות.

לדבריה, "מדיניות זו מתמקדת בצורכי הדיור של המעמד הבינוני-הגובה, שמסוגל לרכוש דירה בשוק הפרטי - ומתעלמת מצורכי הדיור של האוכלוסיות האחרות, שלמרות סיוע כספי, אין ביכולתן לרכוש לעצמן דירה בבעלות פרטית", אמר פרופ' חננאל, והוסיפה כי "כל השנים אומרים בממשלה שצריך להגדיל את היצע הדירות. ההיצע עולה, אבל המחירים מוסיפים לעלות. מתי ינסו דברים אחרים?". 

זו שאלה חשובה ביותר, שגם היא מופנית לכיוון של הצורך לפעול יותר בשוק השכירות. מדד שירותי הדיור, שמגלם את שינויי מחירי השכירות ומגולם בתוך מדד המחירים לצרכן, עלה בשנה האחרונה בשיעור של 5.3%, וזאת לעומת עלייה של 3.3% בכל 2021 ועליות נמוכות עוד יותר ב-2020 וב-2019. זו אומנם עלייה צנועה בהרבה מזו שנרשמה במחירי הדירות, ואולם היא משמעותית מאוד ככל שהדבר קשור לאינפלציה.

לפני שנה הועלה מס הרכישה למשקיעים על דירות, ובעקבותיו ירד מלאי הדירות שבידיהם בכמעט 6,000 (לאחר שעלה בכ-5,000 בחודשיים שלפני כן). גלית בן נאים מאגף הכלכלנית הראשית באוצר פרסמה פוסט בפייסבוק, שבו העריכה כי ירידת המלאי לא הייתה כזו שאמורה להסביר את עליות שכר הדירה. להערכתה, העלאות הריבית הן מהגורמים המדרבנים את העליות.

מדובר בהערה חשובה ביותר, שכן עד כה כמעט שלא דובר על השפעות שינויי הריבית על מחירי השכירות. ועדיין, מובן שהעלאת מס הרכישה בשנה שעברה לרמה מינימלית של 8% מגובה העיקה (למשקיעים), הביאה למצב שבו המס שקול לכ-3 שנות תשואה, ומן הסתם תרמה אף היא למוטיבציה של המשקיעים להעלות את שכר הדירה.

עוד כתבות

הפגנה פרו־פלסטינית ברומא / צילום: Reuters, Anadolu

האשמת ישראל הפכה למנוף עולמי לרווח פוליטי והסחת דעת מצרות פנימיות

כמעט "שנתיים של חקירה מדוקדקת" היו נחוצות כדי להחיל על ישראל 4 קטגוריות של רצח עם ● חוקרי האו"ם מייחסים זאת להכרזת נתניהו מ־7 באוקטובר על עונשה הצפוי של "עיר הרשע" ● הם שוללים מישראל רמז של שעת חסד ומסתמכים על תרגום עברי לא מדויק

ירידה דרמטית בגיוסי קרנות ההון סיכון

דוח חדש: גיוסי קרנות ההון סיכון בישראל צנחו ב-80% בשנת 2024

תוצר ההייטק נותר קפוא זו השנה השנייה ברציפות, קצב הגידול בתעסוקה האט לפחות מ־2% בשנה, לראשונה זה עשור, ומספר עובדי המו"פ ירד ב־6.5% ● במקביל לכך 2025 כבר מסתמנת כשנת שיא של כל הזמנים בעסקאות מיזוג ורכישה, הרבה הודות לאקזיט ההיסטורי של וויז

ח''כ אריאל קלנר, הליכוד יומן הלילה, גלי ישראל, 27.08.25 / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

תזכורת תקופתית: בנט ולפיד לא הגדילו את הכסף הקטארי

תחת נתניהו החל להיכנס כסף מקטאר לממשלת חמאס ברצועה, ונקבע כי הסכום יעמוד על 360 מיליון דולר ● למרות הטענות בקואליציה, תחת בנט ולפיד זה לא השתנה ● המשרוקית של גלובס

אוניברסיטת תל אביב / צילום: Shutterstock

שתי אוניברסיטאות ישראליות בצמרת הדירוג הבינלאומי הנחשב

אוניברסיטת תל אביב נכנסה זו השנה השנייה ברציפות למדד היזמות היוקרתי של PitchBook ומדורגת שוב במקום השביעי בעולם, ובמקום הראשון מחוץ לארה"ב ● הטכניון נכנס לראשונה לעשירייה הפותחת עם יותר מ־1,300 יזמים וגיוסים של כ־43 מיליארד דולר גיוסים ● ישראל היא המדינה היחידה מחוץ לארה"ב עם שני מוסדות בצמרת

שלומי ויוסי אמיר, בעלי השליטה ברשת שופרסל / צילום: יונתן בלום

פעם שנייה תוך שנה: שופרסל תיקנס ב-2 מיליון שקל. האם זה מספיק?

הרשות להגנת הצרכן מטילה את הקנס על שופרסל בגין אי-הצגת מחיר והטעיה במחיר המוצר בקופה ● קנסות דומים הוטלו על יוחננוף, קרפור ורמי לוי, אך לא בטוח שהם מצליחים לייצר הרתעה ● קובי זריהן, הממונה על הרשות להגנת הצרכן: "כול שיקול כלכלי. אם היו מקבלים קנס של 100 מיליון שקל, היו מעסיקים מאה אנשים שיסמנו מחירים ומשלמים בהתאם"

ערן זינמן ורועי מן, מייסדים ומנכ''לים משותפים של מאנדיי.קום / צילום: נתנאל טוביאס

לאחר שאיבדה 31% משוויה, מאנדיי תרכוש מניות של עצמה ב-870 מיליון דולר

הרכישה נועדה להצביע על אמון הדירקטוריון וההנהלה בכיוון החברה ולאותת לשוק שבחברה מאמינים שמחיר המניה מוערך בחסר ● החברה עורכת היום מפגש עם משקיעים בניו יורק, בו היא צפויה לספק מידע על החזון לעתיד על רקע ה-AI, על האסטרטגיה ועל יעדיה הפיננסיים

וול סטריט / צילום: Shutterstock

נעילה מעורבת בוול סטריט לאחר הורדת הריבית הצפויה בארה"ב

הפד הוריד את הריבית, צופה עוד שתי הורדות השנה אך רק אחת ב-2026 ● מנכ"ל אנבידיה, ג'נסן הואנג, דיבר על אכזבתו לאחר הדיווח לפיו סין אסרה על חברות הייטק במדינה שלא לרכוש שבבים שלה ● וגם: ב-CNBC מסמנים שלוש מניות שירוויחו מהורדת הריבית המסתמנת

קארין קלר־סוטר, נשיאת שווייץ / צילום: ap, Julia Nikhinson

תרנגולות תמורת הפחתת מכסים: הדיל ששווייץ מציעה לארה"ב

שווייץ נדהמה בחודש שעבר לגלות כי בעקבות שיחת טלפון לא טובה של הנשיאה עם הנשיא טראמפ, הוא הטיל מכסים בגובה 39% כמעט על כל הסחורה השוויצרית ● כעת, המדינה העצמאית מוכנה לפתוח את השוק שלה לתרנגולות שעברו חיטוי בכלור, למרות התנגדות ארגון הצרכנים השוויצרי, בתמורה להפחתת המכסים

אהרון פרנקל / צילום: אלי אטקין

אהרון פרנקל קונה מניות תמר פטרוליום ב-320 מיליון שקל. וזו חברת הביטוח המוכרת

בחודשים האחרונים הקטין פרנקל את החזקותיו בחברת האנרגיה בשורה של מימושים ומכירת חלק מהמניות לחברה האזרבייג׳נית סוקאר ● כעת הוא קונה 9% מהמניות ממנורה מבטחים, ומגדיל את האחיזה במי שמחזיקה במאגר הגז תמר

מימין: יוסי בכר ז''ל יו''ר הוועדה, דוד קליין ז''ל נגיד בנק ישראל דאז, ובנימין נתניהו שר האוצר דאז. / צילום: אריאל ירוזולימסקי

20 שנה לרפורמה שטלטלה את שוק ההון: מה קרה לכוחם של הבנקים?

כשחברי ועדת בכר בישרו על הפרדת הבנקים מקופות הגמל וקרנות הנאמנות, בכירי המערכת הבנקאית הזהירו מפני משבר ● שני עשורים לאחר מכן כבר ברור שהבנקים לא רק שלא נפגעו מהרפורמה ההיא, אלא רק התחזקו מאז ● מודל העמלות, השליטה בשוק ההלוואות וחדרי המסחר שלהם שמרו על ההגמוניה לאורך השנים ● 20 שנה לוועדת בכר, פרויקט מיוחד

ראש הממשלה בנימין נתניהו בכנס השנתי של אגף החשב הכללי באוצר / צילום: תדמית הפקות

המהלך המדאיג שנרקם באירופה ועומד מאחורי נאום ספרטה של ראש הממשלה

זמן קצר לפני שנתניהו הצהיר כי ישראל בדרך ל"משק סגור", התקבל בממשלה מסמך חדש שמבשר על העמקת הבידוד הכלכלי ● הנציבות האירופית הודיעה כי תקדם את השעיית הסכם הסחר החופשי מול ישראל באופן רשמי ● בינתיים, גורמים בכירים מספרים כי נציגי מודי'ס ביקרו בארץ בשבוע שעבר והביעו חששות מהמגמה השלילית

עבד אל-מלכ אל-חות'י, המנהיג הרוחני של החות'ים / צילום: ap, Osamah Abdulrahman

מסלול הנשק של החות'ים נחשף, והסנקציות עולות מדרגה

בצל הפסקת האש בתימן, הממשל האמריקאי מגביר את הלחץ הכלכלי על ארגון הטרור החות'י באמצעות סנקציות על ספינות, חברות ואנשי מפתח - כמו הקפאת נכסים ואיסור ביצוע עסקאות עימם ● זאת כדי לבלום את הרשת הכלכלית החות'ית לייצור אמל"ח, בין היתר בסיוע חברות שבסיסן בסין

אורסולה פון דר ליין, נשיאת הנציבות האירופית / צילום: Reuters, Yves Herman

עדיין טעון אישור: הנציבות האירופית ממליצה על השעיית הסכם הסחר החופשי עם ישראל

בנציבות האירופית התכנסו היום כדי לגבות את הצהרת הנשיאה להמליץ צעדים משמעותיים נגד ישראל, ובראשם דרישה להשעות את הסכם הסחר החופשי ● אלא שהיא זקוקה לרוב מיוחס שעד כה לא התגבש ● הפוקוס על איטליה, שעד כה הביעה התנגדות למהלכים כאלה והייתה לצד גרמניה הבלם האחרון ● כך או אחרת, בממשלה לא יכולים לטעון שמדובר בהחלטה "חפוזה ומפתיעה"

מגדל THE PARK / צילום: מתוך ויקיפדיה

בניין PARK כמשל: המעגל השני של גוש דן נאבק למצוא שוכרי משרדים

45 קומות המשרדים שבנו אמות ואלייד יקבלו בקרוב טופס אכלוס, אבל עוד לא דווח שנסגרו חוזי שכירות ● בשוק הנדל"ן המסחרי מצביעים בעיקר על האזור הבעייתי: "לא בני ברק ולא תל אביב"

דור עיני וחיים דנון / איור: גיל ג'יבלי

יבואנית הרכב יוצאת להנפקה: המספרים נחשפים וגם תכנון המס

המספרים בהנפקת UMI נחשפים: תגייס לפי שווי של 3.4 מיליארד שקל, ותחלק דיבידנד של 270 מיליון שקל לבעלים, משפחות עיני ודנון ● בשוק מסבירים את המהלך, שנקט לאחרונה גם רמי לוי, ב"דילוג" על תשלום מס חברות

הנפקת ריסקיפייד, אוגוסט 2021 / צילום: CRC MEDIA

הנפקת הסייבר הגדולה של השנה מגיעה לוול סטריט. ואיפה הישראליות בתחום?

הנפקת נטסקופ, שתצא לדרך השבוע בניו יורק, נבחנת בזכוכית מגדלת ע"י תעשיית הסייבר כולה ● אחרי שנים שבהן חברות ישראליות ובינלאומיות העדיפו להימכר לרוכשים אסטרטגיים ולא לצאת לבורסה - ואלו שכן הונפקו בעיקר מאכזבות - בשוק מקווים לנקודת מפנה

מתוך ההגרלה של נגה / צילום: צילום מסך

לוטו גרסת נגה: הדרך החריגה שבה החליטו מי יזכה להתחבר לחשמל

בצל ביקוש אדיר לחיבור לרשת המתח העליון, בקבוצת נגה נאלצו לערוך הגרלה כדי לקבוע אילו פרויקטים יעברו סקירה ● שיכון ובינוי זכו ב־57% מההספק שנכנס לסקירה - כל ארבעת הפרויקטים שהגישו עברו ● אנלייט, שהגישה את ההספק הגדול ביותר, נאלצת להמתין לתורה ● בשוק מותחים ביקורת על חוסר הוגנות בהליך

פרופ' רוני גמזו / צילום: כדיה לוי

בכירים ברשות שוק ההון: גמזו מתנהל בכוחנות ולא מתאים לתפקיד יו"ר חברת ביטוח

דירקטוריון מגדל אחזקות החליט למנות את פרופ' רוני גמזו לדירקטור במגדל ביטוח, בדרך למינוי אפשרי שלו כיו"ר החברה, בעוד שהדירקטור אבי דותן צפוי לסיים את תפקידו ● המהלך מנוגד לעמדת הממונה על שוק ההון, עמית גל, שהתריע מפני פגיעה בעצמאות מגדל

השותפים ארנון דינור, גיל גורן ויורם שניר והשותפה הבריטית לורל באודן / צילום: 83North

למרות האקזיטים הגדולים: קרן ההייטק הישראלית שהודיעה על סיום דרכה

ארבעת המשקיעים מאחורי קרן ההון סיכון 83North הודיעו כי הקרן הגיעה לסוף דרכה וכי לא יגייסו קרן המשך ● "אף אחד מאיתנו לא חושב שאנחנו מדהימים בניהול ובבניית הדור הבא", אמר ארנון דינור ל-Institutional Investor

משרדי חברת השבבים TSMC, בטייוואן / צילום: ap, Chiang Ying-ying

בזמן שבאירופה מדברים על אמברגו, בתעשיות הביטחוניות חוששים מתרחיש חמור יותר

כבר שנתיים שבענף התעשיות הביטחוניות מתמודדים עם חוסרים שונים ומשונים, במיוחד בתעשיות הגדולות שמהוות את "אבני הבניין" העיקריות ● אבל חשש מהותי שלהן אינו דווקא מהאמברגו, אלא מתעשיית השבבים