מתחם שוק העליה בתל אביב, לפני בניית הפרויקט / צילום: אלון רון
עיריית תל אביב־יפו מצהירה על קידום תוכניות חדשות להגדלת היצע הדיור בהישג יד - אך בפרויקטים הקיימים היא מתקשה לטפל. כך עולה מדוח מבקרת העירייה, אורית שבתאי־פרנק, שהוגש לראש העיר רון חולדאי לאחרונה, והגיע לידי מערכת גלובס. הממצא המרכזי: 150 יחידות הדיור של העירייה בשלושה פרויקטים שקודמו בשנים 2013-2021 - גני שפירא, שוק העלייה ויסוד המעלה - נותרו ריקות לתקופה של 1,375 חודשים (115 שנים) במצטבר. הדוח בחן כמה זמן עבר מהרגע שבו העירייה רשמה את הדירות בארנונה (שלב אחרי טופס 4) ועד אכלוס הדירה בפועל.
מטרת הבדיקה הייתה לבחון את המדיניות העירונית בנושא, בין היתר על רקע השקתה של תוכנית הדיור החדשה של העירייה ביוני האחרון, שהעניקה תשומת־לב רבה לניסיונות הגדלת היצע הדיור בהישג יד בעיר.
הסיבות: עיכובים בתהליכי העירייה
דוח הביקורת מקדיש חלק מרכזי לנושא ניהול יחידות הדיור העירוניות על ידי העירייה. במסגרת זו נבדקו, כאמור, שלושה פרויקטים עירוניים, ובהם על פי הדוח "החזיקה העירייה במצטבר יחידות דיור לא מאוכלסות למשך תקופה של 1,375 חודשים". ההפסד הכספי מוערך בכ־6.12 מיליון שקל, בגין שכר דירה חודשי, דמי ניהול, השכרת חניות (בפרויקט גני שפירא בלבד) וארנונה פוטנציאליים שלא שולמו.
הדוח "מפרק" את הנתון לפי פרויקטים: בפרויקט שוק העלייה מדובר על 812.5 חודשים במצטבר, שבהם 70 דירות בפרויקט עמדו ריקות; בפרויקט גני שפירא מדובר על 528.9 חודשים במצטבר ל־69 דירות; ובפרויקט יסוד המעלה - 34.2 חודשים במצטבר ל־11 דירות.
לגבי הסיבות לתקופה הממושכת שבה עמדו הדירות ריקות: "לדעת הביקורת", נכתב בדוח, "גורמי השורש נעוצים בתהליך בחינת אוכלוסיית הזכאים והתבחינים לדיור בהישג יד, בהיערכות ובפרסום ממוקד לקראת ההגרלה ושלבי האכלוס בפרויקטים השונים, ובמעורבות מועטה של נציגי העירייה עצמם, בתהליכי הפרויקטים". המבקרת הדגישה כי "בפרויקטי דיור בר־השגה על קרקע עירונית העירייה היא הגורם המזמין, ועל כן הוודאות בנוגע למועדי האכלוס צריכה להיות ברורה יותר".
בדוח המבקרת נבדקו גם שישה פרויקטים בבעלות פרטית. וגם שם, בכל הנוגע לדיור בר־השגה, התמונה הייתה דומה. מדובר על פרויקט MIDTOWN, פרויקט WE, פרויקט מגדלי הצעירים ופרויקט גינדי TLV במרכז העיר, פרויקט יהודה הנשיא בצפון העיר ופרויקט סלמה בדרומה. למעט פרויקט WE, שם אוכלס הדייר הראשון אחרי חודשיים, בכל הפרויקטים החל האכלוס ארבעה חודשים ויותר מרגע ביצוע ההגרלה. באחד משני המגדלים בפרויקט גינדי TLV נדרשו לכך תשעה חודשים.
בפרויקטים הפרטיים: היזם מאכלס כמעט לבד
עוד מגלה הדוח עיכובים בתהליכים נוספים: בפרויקט מגדלי הצעירים, לדוגמה, ניתן טופס 4 (טופס אכלוס) בעיכוב של 8 חודשים בהשוואה להערכות היזם; בפרויקט WE נדרשו לעירייה 8 חודשים עד שקבעה את גובה שכר הדירה בפרויקט, המהווה תנאי לקידום ההגרלה.
במיזמים הפרטיים נמצאו כשלים נוספים. אחד המרכזיים בהם הוא שהעירייה לא נכחה בכל שלבי האכלוס המתבצעים על ידי היזם. הדבר גרם לכך ששלוש דירות הושכרו בשוק החופשי מעבר לזמן שהקציבה העירייה. לדברי המבקרת, התופעה עלולה לגרום, בין היתר, "למצבים שבהם לא מתגלה בזמן אמת התנהלות לא תקינה של היזם". אגב, על פי הממצאים, ב־5 הגרלות שנבדקו לא נכח נבחר ציבור כלשהו.
חברת מועצת העיר, ציפי ברנד, המתמודדת לראשות העיר בבחירות הקרובות, הגיבה על הנתונים: "הציבור משלם פעמיים על המחדל של עיריית תל אביב־יפו: פעם אחת במחסור בפתרונות דיור בזמן שדירות עומדות ריקות - ופעם נוספת באובדן של מיליוני שקלים מהקופה הציבורית".
תגובת העירייה: "נכון להיום קיימות בתל אביב־יפו יותר מ־400 דירות בהישג יד בשכירות מוזלת, ואלפי דירות נוספות נמצאות בתהליכי תכנון וביצוע. העירייה פתוחה לשינויים וללמידה, וכבר במהלך הביקורת תוקנו והוטמעו מרבית הערות המבקרת בתהליכי העבודה. נוסף על כך, החליט השנה ראש העירייה על הקמת רשות לדיור, אשר אחראית על כל תחום הדיור בעיר, לרבות ניהול מאגר הדיור בהישג יד. כתוצאה מכך התחזקו ממשקי העבודה בין העירייה לחברת עזרה ובצרון, תהליכי העבודה טויבו, ונהלים חדשים מגובשים בימים אלה".