בית המשפט חייב את חברת "פרויקט גן העיר" של איש העסקים שלמה אליהו לשלם שכר-טרחה בסך של כ-6.5 מיליון שקל לעורכי הדין גד ירדני ולאון אמיראס שייצגו את החברה במשך עשרות שנים. זאת לאחר שאליהו סירב לשלם, ועורכי דינו נאלצו לתובע אותו בבית המשפט המחוזי בירושלים.
● תביעה נגד שלמה אליהו: מתעלם מהסכם שכר-טרחה בעסקת נדל"ן
● עסקת הענק של שלמה אליהו בירושלים: מה ייבנה על 3.5 דונם שנמכרו ב-305 מיליון שקל
בכתב התביעה נגד בעל השליטה בחברת מגדל נטען כי זהו "לא 'רק' חוסר תום-לב וניסיון לעשיית עושר ולא במשפט, אלא גם הפרת חוזה של ממש, 'גרם הפרת חוזה' מהסוג הבוטה שניתן לחשוב עליו". התביעה כאמור הוגשה גם נגד חברת "פרויקט גן העיר" שבבעלות אליהו וכן נגד חברת "זהב על הפארק" שבבעלות אנשי העסקים הלל זוריבין ואשר סבג, שרכשה מהחברה שבבעלות אליהו מגרש בירושלים תמורת 305 מיליון שקל, וכן נגד זוריבין עצמו.
עורכי הדין התובעים ביקשו מבית המשפט המחוזי בירושלים, בין היתר, כי יאכוף את הסכם שכר-טרחה שכרתו עם אליהו בקשר למגרש שנמכר, הסכם שמכוחו הם זכאים לטענתם לקבל מהנתבעים סכום השווה ל-1.5% מכל סכום שישולם בגין מכירת הזכויות במגרש שעבורו העניקו שירותים משפטיים לאורך השנים, כלומר כ-4.5 מיליון שקל. עוד הם טענו בתביעתם כי לפי הסכם שכר-טרחה, למשרדם מגיע תשלום נוסף שעתיד להיגזר משווי הדירות שיימכרו ואינו ידוע בשלב זה.
בתביעה טענו ירדני ואמיראס כי הם סיפקו לאליהו ולפרויקט שירות משפטי במשך עשרות שנים מכוח הסכם שכר-טרחה שכרתו עם חברת "פרויקט גן העיר" של אליהו ב-1996. ההסכם, שצורף לתביעה, קובע כי אם הפרויקט יימכר לצד שלישי, תעבור התחייבותה של החברה שבבעלות אליהו למי שירכוש את הפרויקט. אלא שבפועל, טענו התובעים, אליהו מכר את הפרויקט למשקיעים תוך הפרת ההתחייבות בהסכם שכר-טרחה, שלפיה תנאי למכירה יהיה שהרוכש ייטול על עצמו את ההתחייבות לשלם שכר-טרחה לירדני.
עסקת ענק
באפריל 2019 נחשפה בגלובס אחת מעסקאות הנדל"ן הגדולות שבוצעו בירושלים בשנים האחרונות, ובמסגרתה מכר אליהו מגרש ברחוב רבי עקיבא שבמרכז העיר ירושלים תמורת 305 מיליון שקל. המגרש, שממוקם בצמוד לפרויקט מגורי היוקרה "ירושלים של זהב" שיזם אליהו בעבר, נמכר כאמור לאנשי העסקים הלל זוריבין ואשר סבג, באמצעות חברת "זהב על הפארק" בע"מ.
לטענת התובעים, שייצגו את אליהו ואת חברת "פרויקט גן העיר" שבשליטתו בענייני המגרש מאז רכש אותו בשנות ה-90, הנתבעים מסרבים להציג בפניהם את הסכם הרכישה. לטענתם, במסגרת העסקה למכירת המקרקעין שנכרתה לאחרונה בין אליהו לזוריבין, נעשה ניסיון לפגוע בזכותו האמורה של ירדני לתשלום שכר-טרחה בגין עבודה בת עשרות שנים, בפרט שרובה הגדול כבר בוצע.
עוד נטען בתביעה כי רוכשי הזכויות במקרקעין קיבלו פירוט, בכתב ומראש, לגבי הזכויות של משרד ירדני-אמיראס לפי הסכם שכר-טרחה, ואף הובהר להם כי אף אם יפעלו להתקשר עם אליהו בהסכם לרכישת המקרקעין ללא נטילת ההתחייבות לשכר-טרחה, יהיו גם הם אחראים לתשלום שכר-טרחה.
בסופו של דבר הסמיכו הצדדים את השופט רם וינוגרד לפסוק על דרך הפשרה ללא נימוקים.
לאור זאת פסק השופט וינוגרד כי על חברת "פרויקט גן העיר" לפצות את עורכי הדין ירדני ואמיראס בכ-6.5 מיליון שקל. בנוסף, חברת "זהב על הפארק" חויבה לפצותם בסכום של כחצי מיליון שקל.
את התובעים ייצגו עוה"ד יאיר עשהאל ואסף עולמי ממשרד ש. פרידמן אברמזון ושות'. את הנתבעים ייצגו עוה"ד מוטי בייץ ושמואל אופן ממשרד יגאל ארנון ואיציק יערי ודלית פליישהקר ממשרד חן, יערי ושות'.
*** גילוי מלא: במקור נכתב בטעות כי הסכום שבו תפצה חברת "פרויקט גן העיר" את עורכי הדין עומד על כ-7.5 מיליון שקל
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
