רפורמות הפנסיה: הנשים ייפגעו יותר / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי
עשרות אלפי ישראלים ניצבים בכל שנה בפני השאלה אם לפרוש לגמלאות במועד הגעתם לגיל הפנסיה או להמשיך לעבוד כל עוד הם יכולים. התארכות תוחלת החיים שמחייבת רבים למשוך עוד כמה שנים בעבודה כדי להגדיל את הצבירה הפנסיונית, לצד הצורך והרצון להישאר פעילים, גורמת לרבים לדחות את הפרישה.
● מור ואלטשולר בצמרת: אוקטובר היה טוב לחוסכים לפנסיה - ובינתיים גם נובמבר | בדיקת גלובס
● הבעיה החברתית בפנסיה: האוכלוסיות החלשות מושכות כספים ועלולות להיפגע
אולם שני אירועים שמתרחשים ממש בימים אלה, בעקבות רפורמות שקידם משרד האוצר, מייצרים שיקולים חדשים שכדאי להכיר ועשויים להשפיע על ההחלטה אם לפרוש לפני ששנת 2022 תסתיים או לחכות לשנת 2023. גלובס עושה סדר כבר עכשיו, מאחר שברגע שעמית מצהיר על פרישה, הקצבה הפנסיונית מתקבעת.
האירוע הראשון הוא עדכון לוחות התמותה שעורכת רשות שוק ההון, הרגולטור האחראי על קרנות הפנסיה, וייכנס לתוקפו ב־1 בינואר 2023. בשל התארכות תוחלת החיים, מתארכת גם התקופה שבה קרנות הפנסיה משלמות לעמיתים שפרשו את הקצבה החודשית. זאת במטרה להבטיח תשלום קצבה למספר רב יותר של חודשים.
קצבה זו מחושבת על־ידי האקטוארים בקרנות הפנסיה על פי הנוסחה הבאה: סך הכספים שצבר העמית בכל שנות החיסכון, לחלק במקדם קבוע מראש שנקבע בהתאם ללוחות התמותה. לדוגמה, עמית שצבר מיליון שקל, והמקדם שלו עומד על 200, יקבל 5,000 שקל מדי חודש כקצבה. ככל שהמקדם גדול יותר, הקצבה החודשית תהיה קטנה יותר.
שינוי לוחות התמותה ישפיע לרעה בעיקר על נשים שיפרשו לפנסיה לאחר 1 בינואר 2023, מאחר שתוחלת החיים שלהן מתארכת יותר מזו של גברים, ועוד יותר על נשים רווקות שעלולות במקרים מסוימים לספוג הפחתה של יותר מ־2% בקצבה החודשית אם יפרשו לאחר כניסתו לתוקף של המקדם המעודכן.
הסיבה לפערים בין אדם רווק לנשוי היא פנסיית השארים, שמבטיחה כי אם הוא או היא ימותו לפני קבלת כל הקצבאות, קרן הפנסיה תשלם רק חלק מהקצבה (כ־60%) לשארים שלו, שבהם הוא בחר מבעוד מועד.
לכן, בחישוב הקצבה אצל גבר נשוי תבוא לידי ביטוי תוחלת החיים של אשתו (שעל פי ההערכות נמצאת במגמת עלייה), המקדם יעלה והקצבה החודשית תקטן. מנגד, מכיוון שעבור גברים תוחלת החיים כמעט לא עודכנה והמקדם כמעט לא השתנה, השפעת פנסיית השארים תמתן את הקיטון בקצבת האישה.
כך, עבור אישה רווקה שפורשת בגיל 64 - תורגש ירידה של כ־1.4% בקצבה החודשית לעומת ירידה של כ־1% לאישה נשואה. גבר נשוי שיפרוש בגיל 67, יספוג ירידה של כ־0.4% בקצבה, בעוד גבר רווק ירגיש ירידה של כ־0.1%.
למי כן כדאי להמתין לשנה הבאה?
האירוע השני דווקא עשוי לגרום לציבור העומדים בפני פרישה לפנסיה להמתין לשנה הבאה. הוא נוגע לרפורמה שקידם משרד האוצר ושנכנסה לתוקפה בחודש שעבר - החלפת האג"ח המיועדות שהנפיקה המדינה לקרנות הפנסיה והבטיחו תשואה של 4.86% על חלק מהתיק הפנסיוני (כ־30% עד הפרישה לפנסיה ולאחר מכן 60%) במנגנון המבטיח תשואה בגובה של 5.15% על כל התיק.
כחלק מהרפורמה החליטו ברשות שוק ההון לשנות את הריבית התעריפית לחישוב המקדם לפרישה (שיחול עם כניסת הרפורמה על 40% מהתיק הפנסיוני) - חישוב המתבסס על טבלאות תמותה, תוחלת החיים וגם ריבית ההיוון שנועדה להעריך כמה יהיה שווה הכסף שלנו בעתיד במונחים של היום.
בשנת 2005 ריבית ההיוון נקבעה על 4.26% על פי היחס בין התיק שבוטח באג"ח מיועדות לבין הנחת התשואה שישיגו הקרנות על 70% מהתיק בהשקעות חופשיות, והיא לא שונתה גם ב־2017 כשהוחלט לתעדף את הפנסיונרים בהקצאת אותן אג"ח מיועדות ולהבטיח להם הגנה על 60% מהתיק ולא על 30% בלבד.
"בגלל לחץ פוליטי הוחלט שבשל העלאת התשואה המובטחת ל־5.15% יש צורך לעדכן גם את ריבית ההיוון של המקדם", מסביר אקטואר בכיר. "כאשר מגדילים את ריבית ההיוון מקטינים את המקדם וזה מגדיל את הקצבה.
מכיוון שהחל מה־1 בינואר ריבית ההיוון של המקדם תעלה מ־4.26% ל־4.38% מי שיודיע על פרישה לאחר התאריך הזה יקבל בממוצע עוד 1.2% לקצבה הפנסיונית. בנוסף, מי שפורש צעיר יותר יושפע יותר כי יש לו חיים יותר ארוכים להיות פנסיונר".
כך לדוגמה, אדם שיפרוש בדצמבר עם מיליון שקל יקבל קצבה חודשית של 5,000 שקל בעוד מי שיפרוש בינואר יקבל 5,060 (5,000 בתוספת 1.2%). נציין כי מדובר בהטבה שתקוזז בחלקה בהמשך קבלת הקצבה של העמיתים שיחליטו לפרוש לאחר תחילת 2023, אך הם עדיין יהנו משיעור מסוים של שיפור בקצבה.
הקיזוז עצמו יתבצע בשל עדכונים שהוכנסו למנגנון האיזון האקטוארי התשואתי, לפיהם הקרן צריכה להשיג שיעור תשואה מסוים על החלק בתיק שיושקע באופן חופשי.
אם היא תשיג תשואה גבוהה יותר מהשיעור הזה היא תעדכן את הפנסיות כלפי מעלה ואם התשואה תהיה נמוכה יותר היא תעדכן אותן כלפי מטה. "בפועל התוספת לפנסיה ההתחלתית בגין הבטחת התשואה במועד הפרישה תפחת לאורך שנות תשלום הפנסיה ע"י מנגנון איזון אקטוארי", מסביר האקטואר הבכיר.
לשינוי לוחות התמותה ולעדכון ריבית ההיוון יש השפעה גם על עלויות הביטוח בקרנות הפנסיה. כפי שכאשר ריבית ההיוון עולה ומקטינה את המקדם היא מקטינה את עלויות הביטוח כיוון שיש צורך בפחות כסף היום כדי לשלם את העלות העתידית. עבור חוסכות צעירות לדוגמה, מדובר בהקטנת עלויות ביטוח השארים בקרן הפנסיה של עד כ־10%, שתאפשר להן להעביר יותר כסף לחיסכון על חשבון הביטוחים.
גם התשואות השליליות האחרונות הן שיקול
כמובן שבעת קבלת ההחלטה אם לפרוש כעת או לחכות, יש להתייחס לתשואות השליליות שהושגו מתחילת השנה ופגעו קשות בצבירה הפנסיונית. מדובר על תשואה שלילית ממוצעת שנעה סביב 3% במסלולים לבני 60 ומעלה מתחילת השנה ששחקה את הצבירה ולא מן הנמנע כי רבים יעדיפו לחכות לתשואות חיוביות כדי לפרוש עם קצבה גדולה ככל הניתן.
"זהו אלמנט שאינו ודאי בכל מקרה ויכול להיות שבחודשיים הקרובים הקרנות יחזירו חלק מהירידות. בד"כ אחרי ירידות מחכים לעליות וכשהן יגיעו - העמיתים ייהנו יותר כמבוטחים לפני פרישה ולא כפנסיונרים, כי כפנסיונרים 60% מהתיק מובטח כך שהם חשופים רק ב־40% לעליות בשוקי ההון", מסביר האקטואר.
מאגודת האקטוארים בישראל נמסר: "החישובים האקטואריים לעניין מקדמי הפנסיה מתבססים על הנחות דמוגרפיות עדכניות לצד שקלול מגוון רחב של פרמטרים נוספים כמו גובה הריבית התעריפית. ככל שמתקיימים שינויים במרכיבי החישובים, בוחנים האקטוארים את השפעתם על המקדמים. משכך, האקטוארים שוקדים זה מספר חודשים על השינויים בחישובי העתודות האקטואריות, עדכון תקנוני קרנות הפנסיה והמקדמים למען הבטחת תשלומי הקצבאות לחוסכים לאורך שנים רבות, בעקבות החלת עדכון טבלאות התמותה בישראל והרפורמה באג"ח המיועדות".