גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הפרשה בדרום: העונש דווקא חמור ביחס למקרי עבר

גזר הדין של 5 שנות מאסר בלבד למי שתקף מינית קטינה בדרום הצית דיון ציבורי שזועזע מהחלטת בית המשפט ● אבל כשמסתכלים בצורה רחבה יותר, רואים שביחס לגיל הנאשם ולמעשים בהם הורשע, עונשו דווקא היה מחמיר ● ויש גם אזהרה למי שקוראים להעלות את רף הענישה ● המשרוקית של גלובס

ח"כ מירי רגב, הליכוד (רבע לחמש, גלי ישראל, 9.11.22) / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת
ח"כ מירי רגב, הליכוד (רבע לחמש, גלי ישראל, 9.11.22) / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

בשבוע שעבר ניתן גזר הדין בפרשה שזעזעה את המדינה, במרכזה ילדה בת 10 שהותקפה מינית כששכבה במיטתה על-ידי אדם שפרץ לביתה. מה שתפס את תשומת-הלב הציבורית היה העונש, 5 שנות מאסר בפועל. רבים ראו את העונש הזה כעונש מקל, מה שהוציא הרבה אמוציות בשני צדי המתרס הפוליטי.

"מזעזע. זילות בנפשה וגופה של ילדה שתישא עימה צלקות נפשיות לכל החיים. הגיע הזמן שיתנו עונשי מאסר ממושכים בעבירות מין", צייץ סגן שר החוץ עידן רול מ"יש עתיד". לדברי ח"כ איתמר בן גביר, גזר הדין "הוא עדות מובהקת לכך שמערכת השפיטה שלנו בקריסה ערכית מוחלטת". ח"כ מירי רגב אף יצאה בקריאה לשופטת: "איך את כאישה, כאמא, כבת, יכולה לקבל החלטה כל-כך גרועה, עלובה?"

כשאי-אפשר לספר הכול, מערכת המשפט תלויה באמון הציבור. איך מחזירים אותו? | דעה

לא ניכנס כאן לשאלה האם העונש שנגזר הוא העונש הראוי. ובכל זאת, נראה שהרבה מהאמירות לא נשענו על תשתית עובדתית. את זו ננסה לספק כאן: איך באמת התקבל גזר הדין? איך המקרה המזעזע הזה מוליד עונש מאסר בפועל שעומד רק על 5 שנים?

נתחיל בעובדות המקרה: בינואר 2021 הנאשם - אז קטין בן 17 וחצי - פרץ יחד עם אדם נוסף לבית ביישוב בדרום. הנאשם נכנס לחדר בו ישנו ארבעה ילדים, ביניהם הקורבן, ואז הוא ביצע מעשים שלא נחזור עליהם כאן. בהתאם להסדר הטיעון שנחתם בין פרקליטות מחוז דרום לבין הנאשם, הוא הודה בעובדות כתב האישום המתוקן ולפיכך נקבע בהכרעת הדין כי הוא ביצע עבירות של נסיון למעשה סדום בקטינה, מעשה מגונה בקטינה והתפרצות למקום מגורים.

איך קובעים עונש לקטין?

יש כמה דברים שצריך לעבור עליהם כדי להבין את גזר הדין. ראשית, גילו של הנאשם. כאמור, הוא ביצע את המעשים טרם מלאו לו 18. למה זה משנה, ולמה בעצם מקלים עם קטינים? "היחס השונה שמפעילה מערכת אכיפת החוק כלפי קטינים נגזר בעיקר מחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול) שנחקק ב-1971 ומתיקון 14 לחוק מ-2008", אומרת לנו ד"ר שירן רייכנברג, עו"ד ומנחת הקליניקה לזכויות נוער וצעירים במצבי סיכון מהפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית. "חוק זה הוא שמכתיב את העיקרון הכללי לפיו בטיפול בקטינים שעברו עבירה, יושם דגש מיוחד על הפן השיקומי של הקטין. כלומר, היחס המערכתי יהיה כזה שמכוון להשתלבותו התקינה של הקטין בחברה כדי שיוכל לקיים אורח חיים נורמטיבי".

סעיף 1א(א) לחוק הנוער קובע: "מימוש זכויות של קטין, הפעלת סמכויות ונקיטת הליכים כלפיו ייעשו תוך… מתן משקל ראוי לשיקולים של שיקומו, הטיפול בו, שילובו בחברה ותקנת השבים, וכן בהתחשב בגילו ובמידת בגרותו". פסיקה של העליון מ-2009 (ע"פ 49/09) פירטה את השיקולים בהם יש לנקוט כשגוזרים את דינו של קטין: גילו של הקטין בעת ביצוע העבירה, הבעת חרטה כנה ואמיתית על ביצוע העבירה ונטילת אחריות למעשיו, עברו הפלילי של הקטין, סיכוי השיקום של הקטין וחומרת המעשים.

אבל למה החוק קובע כך? "אחד הרציונלים מאחורי התפיסה הזו הוא שאנו רוצים לייצר חברה בטוחה", מסבירה עו"ד רחל דניאלי, הממונה הארצית על ייצוג נוער בסניגוריה הציבורית הארצית. "לכן, עלינו לשאול את עצמנו מהו האמצעי היעיל ביותר למניעת הישנותן של עבירות. כאשר מדובר בקטינים, האמצעי השיקומי והטיפולי יעיל לאין ערוך בהשוואה למאסר ממושך מאחורי סורג ובריח".

פרופ' טלי גל, ראש הקתדרה לזכויות ילדים ונוער בפקולטה למשפטים והמכון לקרימינולוגיה באוניבריסטה העברית, מסבירה ש"יש שלושה שיקולים מצטברים מהם נגזר שראוי שתהיה התייחסות שונה לקטינים שעברו עבירה: הראשון הוא שמידת האחריות המשפטית והאישית של קטינים היא פחותה מכיוון שיכולתם לרסן דחפים עדיין נמצאת בהתפתחות ואינה מושלמת; השני הוא שהנזק ההתפתחותי שמסב עונש לקטין הוא עוצמתי יותר והשיקול השלישי הוא שלאור שלב ההתפתחות בו הקטין מצוי, סיכויי שיקומו גדולים יותר".

בנייר עמדה של הסניגוריה הציבורית שהוגש לפני מספר חודשים לכנסת, מצוין שמחקרים לימדו שיחס זהה לקטינים פוגעים מינית ולמבוגרים היו בלתי אפקטיביים ואף הרסניים עבור הקטינים. מנגד, המחקרים כן מראים "תמונה מעודדת ביותר של שיעורי הצלחה טיפולית גבוהים מאוד" ברבים מהקטינים הפוגעים.

עם זאת, במקרה שלפנינו, בתוך מרחב הענישה המותאים לקטינים, בית המשפט מצא את גילו של הנאשם, שהתקרב ל-18, דווקא כסיבה להחמיר בעונש. סיכויי השיקום של הנאשם, לעומת זאת, דווקא היוו סיבה בעיניי בית המשפט להקל בו.

איפה העונש עומד ביחס למקרים דומים?

דבר נוסף הוא הענישה המקובלת למעשים כאלה. הפרקליטות דווקא רצתה עונש חמור יותר, והפניתה לפסקי דין. אך בית המשפט קבע כי המקרים שאליהם הפנתה המאשימה הם חמורים מהמקרה הנ"ל וגם ביקר את הפרקליטות: "לא ברור לנו כיצד המאשימה עתרה לעונש החורג משמעותית ממדיניות הענישה הנוהגת במקרים דומים, וזאת מבלי לנמק את עתירתה או לבססה בפסיקה מתאימה (או בפסיקה הקרובה להיות מתאימה)". ההגנה מצדה הפניתה לפסיקות העוסקות בענייני קטינים שביצעו עבירות מין חמורות כלפי קטינים. בפסיקות הללו העונשים נעו בין מאסר במעון נעול ל-3 שנות מאסר. אלא שלגבי רוב המקרים, בית המשפט קבע כי מדובר במקרים קלים יותר מענייננו.

התקדימים לא היוו את כל השיקולים. בהתאם לכללים שפורטו בפסיקה מ-2009, בית המשפט נתן כשיקול להקל בעונש את עצם "ייתור הצורך בהעדת הקטינה", ולהחמיר בעונש כיוון ש"עד היום למעשה הנאשם לא הצליח להעמיק ולגלות אמפתיה לסבלה של הקטינה באירוע" ועצם העובדה שבמקביל יש נגדו הליכים משפטיים על עבירות רכוש. בסופו של דבר, הוחלט לדון את הנאשם למאסר בפועל למשך 5 שנים, שני מאסרים על-תנאי ופיצוי בסך 70 אלף שקל לקטינה.

אז האם העונש אכן קל בצורה יוצאת דופן? מהסקירה של בית המשפט עולה שהעונש אינו קל יותר מעונשים במקרים בעלי נסיבות דומות. כך גם טוענת עו"ד דניאלי: "עם כל הקושי שבדבר, עבירות המין שנעברו כאן מצויות ברף התחתון של החומרה, אולם העונש שנגזר מצוי ברף גבוה ביותר. גם כשמשקללים את הנסיבות המחמירות, בהן עבירת ההתפרצות וגילו של הנאשם - עדיין קשה למצוא תקדים לעונש כל-כך חמור ביחס למקרה דומה".

אבל ניתן לטעון שהתקדימים יצרו מצב אבסורדי שצריך לתקן. לפרופ' גל יש אזהרה לפני שממהרים לעשות זאת: "יש לנתק בין החיבור שנעשה בתפיסה הרווחת בין האמפתיה לקורבן העבירה לבין חומרת העונש המוטל על נאשם. ההנחה השגויה לפיה הבעת אמפתיה גוררת בהכרח ענישה מחמירה יותר מביאה לתוצאות חברתיות הרסניות".

לדבריה, "ראוי להפריד בין שני האלמנטים האלה: הסיוע לקורבן העבירה אינו הולך יד ביד עם העונש שמוטל על הנאשם. אפשר - וצריך - לסייע לקורבן, במקביל לגזירת עונש מותאם שיהיה יעיל לחברה ולנאשם כאחד".

לקריאה נוספת:

גזר הדין בגרסה שמותרת לפרסום (תפ"ח 43865-02-21 מדינת ישראל נ' פלוני (קטין))

ע"פ 49/09 מדינת ישראל נ' פלוני ואח'

חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), תשל"א-1971

נייר עמדה של הסניגוריה הציבורית ביחס למספר הצעות חוק

התנהגות מינית פוגעת של קטינים: היקף התופעה והטיפול של הגופים הציבוריים בה, מרכז המחקר והמידע של הכנסת

עוד כתבות

הסטארט-אפים הביטחוניים גייסו מיליארד דולר / צילום: יח''צ החברות

משהו רע עובר על המניות הביטחוניות. אלו הסיבות

הסקטור הביטחוני שפתח את השנה בזינוק סובל מחולשה מאז תחילת פברואר עם ירידה של 4.5% ● אנליסטים מונים סיבות מגוונות, בלידר שוקי הון אומרים ש"התנודתיות האחרונה בסקטור קשורה בעיקר לגורמים טכניים" ● מתן פסטרנק, מנכ"ל קרנות VAR קפיטל צופה ש"תתבצע 'ברירה טבעית' שתחשוף את הפערים בין חברות הערך לבין אלו הנסחרות בתמחור יתר"

מלחמה עם איראן? שיחת הטלפון שעשויה לשנות את הכל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: הסיבה שמצרים הפכה מתווכת בין ארה"ב לאיראן, התרחישים האפשריים למחיר הנפט במקרה של הסלמה מול איראן, והתמיכה של אזרחים במדינות ערב בישראל נמצאת בשפל • כותרות העיתונים בעולם

אסף רפפורט, מנכ''ל ומייסד Wiz

כך התכווץ האקזיט הגדול בתולדות ישראל בכמעט 20 מיליארד שקל

האישור המיוחל מהאיחוד האירופי הגיע, ועסקת הענק לרכישת וויז ע"י גוגל מתקרבת לקו הסיום ● מאז ההכרזה הראשונה על העסקה השקל התחזק דרמטית, והכנסות המדינה ובעלי המניות בישראל יתכווצו ● וגם: איך התחמקה גוגל מהרדאר הבריטי

מל''ט מסוג הרמס 900 / צילום: אלביט מערכות

השימוש המפתיע למל"ט של אלביט

סינגפור הציגה בסלון האווירי שקיימה מערכות מתוצרת אלביט שתשמש למניעת דיג בלתי חוקי ● טורקיה מרחיבה את פעילותה במזרח התיכון עם הקמת מספנות בערב הסעודית ● וגם: רוסיה נהנית מהביקושים הגדולים בעולם למוצרים ביטחוניים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

גבי ויסמן, מנכ''ל ונשיא נובה / צילום: נובה

המשקיעים ציפו ליותר? מניית נובה נופלת בוול סטריט אחרי הדוחות

נובה מסכמת שנת שיא עם זינוק של 31% בהכנסות, אך הצפי להמשך בהתאם לתחזיות האנליסטים ולא מעליהן כמו ברבעונים קודמים ● לאחר עלייה של כ-45% מתחילת השנה - המניה מאבדת גובה במסחר

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

נתניהו במטוס לישראל: אני בספק, אבל אולי יהיה הסכם טוב

כמעט שבוע אחרי הסבב הראשון של שיחות המו"מ בין ארה"ב לאיראן, והעמימות לגבי מה שנאמר בחדרים הסגורים ממשיכה להיות גבוהה ● על רקע החיסולים הממוקדים: "ארגוני הטרור בעזה הגבירו את רמת הכוננות" ● "תיק הראיות" שהציג נתניהו לטראמפ: איראן מהתלת בכם ● טראמפ צייץ: "הייתה פגישה טובה מאוד - אך לא הושגה שום החלטה סופית. התעקשתי שהמו"מ עם איראן יימשך" ● עדכונים שוטפים

נוטרילון של חברת טבע / צילום: יח''צ

תינוק בן 4 שבועות נפטר. משרד הבריאות מקים ועדת בדיקה בנושא צריכת נוטרילון

תינוק מת מכשל נשימתי לאחר שצרך נוטרילון מאצווה שבוצע עליה ריקול; משרד הבריאות: לא רואים קשר, אך נמשיך לבדוק ● בתוך כך, 5,000 הורים דורשים ממשרד הבריאות ועדת בדיקה לפרשת הנוטרילון

פתיחת המסחר לשנת 2026 בבורסת דרום קוריאה / צילום: Reuters, Matrix Images/Jung Ui-Chel

"אנחנו בשוק שורי עולמי": המרדף של משקיעים בוול סטריט אחר מניות זולות יותר נעשה גלובלי

תמחורים גבוהים והיחלשות הדולר מניעים את ההימורים על כך שהיתרון של ארה"ב על פני שווקים גלובליים אחרים יצטמצם ● הדבר מוביל מנהלי השקעות לחפש תשואות במזרח הרחוק ובאירופה ● עם זאת, רובם לא ממהרים להספיד את השוק האמריקאי

השקל מתחזק מול הדולר / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

"Made In Israel" הפך לסחורה מבוקשת בעולם, ובהתאם גם יקרה יותר

בנק ישראל מותקף על ההתחזקות הבלתי פוסקת של השקל, אבל לזרימת המט"ח לארץ גורמים נוספים, ואולי זה בכלל מקור לגאווה ● טור אורח

ז'נבה, שוויץ / צילום: Shutterstock

המדינה העשירה שלא רוצה יותר מ-10 מיליון תושבים בשטחה

משאל העם, שיתקיים בעוד מספר חודשים, ייקבע אם שווייץ תציב "חסם עליון" של 10 מיליון תושבים בעתיד ● הנימוקים לכך הם הרצון לדאוג לשירותים הציבוריים והחברתיים וכן חשש כי הגירה מוגברת תיצור עומס שלא יאפשר לאזרחים לקבל שירותים מספקים מהרשויות

נדב צפריר, מנכ''ל צ׳ק פוינט / צילום: מנש כהן

צ'ק פוינט רוכשת עוד שלושה סטארט־אפים מישראל; עקפה את תחזיות הרווח ב־2025

חברת אבטחת הסייבר הודיעה כי תרכוש את חברות הסטארט-אפ Cyclops ,Cyata ואת הצוות של חברת Rotate ● לא נחשף הסכום הכולל של הרכישות, אך לפי הערכות אלו מסתכמות במעל 150 מיליון דולר ● את שנת 2025 סיכמה החברה עם צמיחה של 30% ברווח הנקי למניה, והיא צופה צמיחה של עד 7% בהכנסות ברבעון הראשון

משתתפי פגישת נתניהו-רוביו, אייזנברג שני מימין / צילום: אבי אוחיון לע״מ

המשקיע מייקל אייזנברג חוזר לייצג את הממשלה במשא ומתן מול האמריקאים

מייקל אייזנברג, שותף מייסד בקרן ההון סיכון אלף (Aleph) ומבכירי ההון סיכון בישראל, חוזר לעשייה הדיפלומטית ● לפי ההערכות, רה"מ נתניהו חיפש בכיר בעל שורשים אמריקאים עם אוריינטציה עסקית וכישורים פוליטיים ● וגם: הפריקט החדש בשדה דב שמשלם מאות אלפי שקלים למאיירת שעבדה עם פורשה, קרטייה ורוברטו קוואלי ● אירועים ומינויים

מטוסי וויזאייר / צילום: יח''צ

וויזאייר קרובה מתמיד: חניית הלילה בנתב"ג נפתחת לחברות התעופה הזרות

ועדה בין־משרדית קבעה כי חברות זרות יוכלו לחנות בלילה בנתב"ג - מהלך שמסיר חסם משמעותי להקמת בסיס הפעילות המקומי של וויזאייר ואחרות ● החברות הישראליות מתריעות מפני תחרות על חלונות ההמראה, ותשתיות מוגבלות ● במקביל נותרו מחלוקות על פעילותה של וויזאייר בשעת חירום וכן על מיקום הבסיס העתידי

צילומים: AP, רויטרס-KCNA

"תרגיעו": המדינה המפתיעה ששולחת מסר מאיים לסין

אחרי שטבחו באלפים, המשטר האיראני יוצא למלחמה נגד העסקים הקטנים ● הבת של שליט קוריאה הצפונית רק בת 12 וקרובה יותר מתמיד לרשת את השלטון ● וגם: מה גרם למשבר הדיפלומטי בין הסינים לפיליפינים? ● זום גלובלי, מדור חדש

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

ת"א ננעלה בעליות; הדולר היציג צנח לשפל של יותר מ-30 שנה

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.7% ● מדדי הבנקים והביטוח הובילו את העליות ● מניית נובה נפלה בעקבות הדוח הרבעוני ● פאלו אלטו נטוורקס הודיעה על כוונתה להירשם למסחר בת"א, והזניקה את מניית הבורסה ● וגם: המניה הלא צפויה שזינקה אתמול בוול סטריט, על רקע מרוץ ההתחמשות בתחום ה-AI

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות קלות, בעקבות דוח התעסוקה; מניות התוכנה ירדו

הנאסד"ק ירד בכ-0.2% ● דוח התעסוקה החזק מן הצפוי מרחיק את הורדת הריבית הבאה של הפדרל ריזרב ● תשואות האג"ח הממשלתיות טיפסו ● מניית קורנית זינקה בכ-20% לאחר הדוחות ● מחירי הנפט עלו על רקע המתיחות בין ארה"ב לאיראן ● הביטקוין ירד ונסחר סביב 67 אלף דולר

נתב''ג / אילוסטרציה: עידו וכטל, ארקיע

כך תוכלו להגיע לנתב״ג בשבת, ובלי מונית ספיישל

מיזם התחבורה של עיריית תל אביב נעים בסופ"ש מרחיב את פעילותו ומשיק קו אוטובוס שיהווה חיבור ישיר לנתב”ג במהלך סוף השבוע ● הקו שמחבר בין שוהם לתל אביב, יעבור דרך טרמינל 1 בשני הכיוונים ויאפשר לנוסעים הממריאים או נוחתים בשבת להגיע לשדה וממנו ללא תשלום

כוחות חי''ר של צה''ל בפעילות מבצעית בעזה / צילום: דובר צה''ל

הותר לפרסום: איש מילואים ואזרח נאשמים כי השתמשו במידע צה"לי להימורים באתר פולימרקט

כתב אישום הוגש השבוע נגד איש מילואים ואזרח בעבירות ביטחוניות חמורות, שוחד ושיבוש מהלכי משפט • החשד הוא שנעשה שימוש במידע מסווג מצה"ל לצורך ביצוע הימורים בפלטפורמה הדיגיטלית פולימרקט

ניקש ארורה, מנכ''ל פאלו אלטו / צילום: מולי גולדברג

פיטורים בפאלו אלטו לאחר השלמת רכישת סייברארק, מתוכם עשרות בישראל

המספר הרשמי של מפוטרי כלל החברה לא נמסר, אך הערכות מדברות על מאות עובדים ● החברה מסרה: "שינויים ארגוניים אסטרטגיים הם חלק טבעי מתהליך של חיבור בין שני מובילים בתעשייה"

מנהל אסטרה לאבס בישראל גיא אזרד / צילום: דניאל אדרי

הבכיר שהולך לגייס בישראל מאות עובדים כדי להתחרות באנבידיה

אחרי שנים בצמרת ההייטק בישראל, גיא אזרד לקח פסק זמן לטרקים בנפאל ובאיסלנד - וחזר כדי להקים ולנהל את מרכז הפיתוח הישראלי של אסטרה לאבס ● הוא מסביר למה בחר לעזוב את נוחות התאגיד לטובת חברת שבבים צעירה בשווי של 31 מיליארד דולר, וכיצד הוא מתכנן לנצח את אנבידיה בלב חוות השרתים