גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הפרשה בדרום: העונש דווקא חמור ביחס למקרי עבר

גזר הדין של 5 שנות מאסר בלבד למי שתקף מינית קטינה בדרום הצית דיון ציבורי שזועזע מהחלטת בית המשפט ● אבל כשמסתכלים בצורה רחבה יותר, רואים שביחס לגיל הנאשם ולמעשים בהם הורשע, עונשו דווקא היה מחמיר ● ויש גם אזהרה למי שקוראים להעלות את רף הענישה ● המשרוקית של גלובס

ח"כ מירי רגב, הליכוד (רבע לחמש, גלי ישראל, 9.11.22) / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת
ח"כ מירי רגב, הליכוד (רבע לחמש, גלי ישראל, 9.11.22) / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

בשבוע שעבר ניתן גזר הדין בפרשה שזעזעה את המדינה, במרכזה ילדה בת 10 שהותקפה מינית כששכבה במיטתה על-ידי אדם שפרץ לביתה. מה שתפס את תשומת-הלב הציבורית היה העונש, 5 שנות מאסר בפועל. רבים ראו את העונש הזה כעונש מקל, מה שהוציא הרבה אמוציות בשני צדי המתרס הפוליטי.

"מזעזע. זילות בנפשה וגופה של ילדה שתישא עימה צלקות נפשיות לכל החיים. הגיע הזמן שיתנו עונשי מאסר ממושכים בעבירות מין", צייץ סגן שר החוץ עידן רול מ"יש עתיד". לדברי ח"כ איתמר בן גביר, גזר הדין "הוא עדות מובהקת לכך שמערכת השפיטה שלנו בקריסה ערכית מוחלטת". ח"כ מירי רגב אף יצאה בקריאה לשופטת: "איך את כאישה, כאמא, כבת, יכולה לקבל החלטה כל-כך גרועה, עלובה?"

כשאי-אפשר לספר הכול, מערכת המשפט תלויה באמון הציבור. איך מחזירים אותו? | דעה

לא ניכנס כאן לשאלה האם העונש שנגזר הוא העונש הראוי. ובכל זאת, נראה שהרבה מהאמירות לא נשענו על תשתית עובדתית. את זו ננסה לספק כאן: איך באמת התקבל גזר הדין? איך המקרה המזעזע הזה מוליד עונש מאסר בפועל שעומד רק על 5 שנים?

נתחיל בעובדות המקרה: בינואר 2021 הנאשם - אז קטין בן 17 וחצי - פרץ יחד עם אדם נוסף לבית ביישוב בדרום. הנאשם נכנס לחדר בו ישנו ארבעה ילדים, ביניהם הקורבן, ואז הוא ביצע מעשים שלא נחזור עליהם כאן. בהתאם להסדר הטיעון שנחתם בין פרקליטות מחוז דרום לבין הנאשם, הוא הודה בעובדות כתב האישום המתוקן ולפיכך נקבע בהכרעת הדין כי הוא ביצע עבירות של נסיון למעשה סדום בקטינה, מעשה מגונה בקטינה והתפרצות למקום מגורים.

איך קובעים עונש לקטין?

יש כמה דברים שצריך לעבור עליהם כדי להבין את גזר הדין. ראשית, גילו של הנאשם. כאמור, הוא ביצע את המעשים טרם מלאו לו 18. למה זה משנה, ולמה בעצם מקלים עם קטינים? "היחס השונה שמפעילה מערכת אכיפת החוק כלפי קטינים נגזר בעיקר מחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול) שנחקק ב-1971 ומתיקון 14 לחוק מ-2008", אומרת לנו ד"ר שירן רייכנברג, עו"ד ומנחת הקליניקה לזכויות נוער וצעירים במצבי סיכון מהפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית. "חוק זה הוא שמכתיב את העיקרון הכללי לפיו בטיפול בקטינים שעברו עבירה, יושם דגש מיוחד על הפן השיקומי של הקטין. כלומר, היחס המערכתי יהיה כזה שמכוון להשתלבותו התקינה של הקטין בחברה כדי שיוכל לקיים אורח חיים נורמטיבי".

סעיף 1א(א) לחוק הנוער קובע: "מימוש זכויות של קטין, הפעלת סמכויות ונקיטת הליכים כלפיו ייעשו תוך… מתן משקל ראוי לשיקולים של שיקומו, הטיפול בו, שילובו בחברה ותקנת השבים, וכן בהתחשב בגילו ובמידת בגרותו". פסיקה של העליון מ-2009 (ע"פ 49/09) פירטה את השיקולים בהם יש לנקוט כשגוזרים את דינו של קטין: גילו של הקטין בעת ביצוע העבירה, הבעת חרטה כנה ואמיתית על ביצוע העבירה ונטילת אחריות למעשיו, עברו הפלילי של הקטין, סיכוי השיקום של הקטין וחומרת המעשים.

אבל למה החוק קובע כך? "אחד הרציונלים מאחורי התפיסה הזו הוא שאנו רוצים לייצר חברה בטוחה", מסבירה עו"ד רחל דניאלי, הממונה הארצית על ייצוג נוער בסניגוריה הציבורית הארצית. "לכן, עלינו לשאול את עצמנו מהו האמצעי היעיל ביותר למניעת הישנותן של עבירות. כאשר מדובר בקטינים, האמצעי השיקומי והטיפולי יעיל לאין ערוך בהשוואה למאסר ממושך מאחורי סורג ובריח".

פרופ' טלי גל, ראש הקתדרה לזכויות ילדים ונוער בפקולטה למשפטים והמכון לקרימינולוגיה באוניבריסטה העברית, מסבירה ש"יש שלושה שיקולים מצטברים מהם נגזר שראוי שתהיה התייחסות שונה לקטינים שעברו עבירה: הראשון הוא שמידת האחריות המשפטית והאישית של קטינים היא פחותה מכיוון שיכולתם לרסן דחפים עדיין נמצאת בהתפתחות ואינה מושלמת; השני הוא שהנזק ההתפתחותי שמסב עונש לקטין הוא עוצמתי יותר והשיקול השלישי הוא שלאור שלב ההתפתחות בו הקטין מצוי, סיכויי שיקומו גדולים יותר".

בנייר עמדה של הסניגוריה הציבורית שהוגש לפני מספר חודשים לכנסת, מצוין שמחקרים לימדו שיחס זהה לקטינים פוגעים מינית ולמבוגרים היו בלתי אפקטיביים ואף הרסניים עבור הקטינים. מנגד, המחקרים כן מראים "תמונה מעודדת ביותר של שיעורי הצלחה טיפולית גבוהים מאוד" ברבים מהקטינים הפוגעים.

עם זאת, במקרה שלפנינו, בתוך מרחב הענישה המותאים לקטינים, בית המשפט מצא את גילו של הנאשם, שהתקרב ל-18, דווקא כסיבה להחמיר בעונש. סיכויי השיקום של הנאשם, לעומת זאת, דווקא היוו סיבה בעיניי בית המשפט להקל בו.

איפה העונש עומד ביחס למקרים דומים?

דבר נוסף הוא הענישה המקובלת למעשים כאלה. הפרקליטות דווקא רצתה עונש חמור יותר, והפניתה לפסקי דין. אך בית המשפט קבע כי המקרים שאליהם הפנתה המאשימה הם חמורים מהמקרה הנ"ל וגם ביקר את הפרקליטות: "לא ברור לנו כיצד המאשימה עתרה לעונש החורג משמעותית ממדיניות הענישה הנוהגת במקרים דומים, וזאת מבלי לנמק את עתירתה או לבססה בפסיקה מתאימה (או בפסיקה הקרובה להיות מתאימה)". ההגנה מצדה הפניתה לפסיקות העוסקות בענייני קטינים שביצעו עבירות מין חמורות כלפי קטינים. בפסיקות הללו העונשים נעו בין מאסר במעון נעול ל-3 שנות מאסר. אלא שלגבי רוב המקרים, בית המשפט קבע כי מדובר במקרים קלים יותר מענייננו.

התקדימים לא היוו את כל השיקולים. בהתאם לכללים שפורטו בפסיקה מ-2009, בית המשפט נתן כשיקול להקל בעונש את עצם "ייתור הצורך בהעדת הקטינה", ולהחמיר בעונש כיוון ש"עד היום למעשה הנאשם לא הצליח להעמיק ולגלות אמפתיה לסבלה של הקטינה באירוע" ועצם העובדה שבמקביל יש נגדו הליכים משפטיים על עבירות רכוש. בסופו של דבר, הוחלט לדון את הנאשם למאסר בפועל למשך 5 שנים, שני מאסרים על-תנאי ופיצוי בסך 70 אלף שקל לקטינה.

אז האם העונש אכן קל בצורה יוצאת דופן? מהסקירה של בית המשפט עולה שהעונש אינו קל יותר מעונשים במקרים בעלי נסיבות דומות. כך גם טוענת עו"ד דניאלי: "עם כל הקושי שבדבר, עבירות המין שנעברו כאן מצויות ברף התחתון של החומרה, אולם העונש שנגזר מצוי ברף גבוה ביותר. גם כשמשקללים את הנסיבות המחמירות, בהן עבירת ההתפרצות וגילו של הנאשם - עדיין קשה למצוא תקדים לעונש כל-כך חמור ביחס למקרה דומה".

אבל ניתן לטעון שהתקדימים יצרו מצב אבסורדי שצריך לתקן. לפרופ' גל יש אזהרה לפני שממהרים לעשות זאת: "יש לנתק בין החיבור שנעשה בתפיסה הרווחת בין האמפתיה לקורבן העבירה לבין חומרת העונש המוטל על נאשם. ההנחה השגויה לפיה הבעת אמפתיה גוררת בהכרח ענישה מחמירה יותר מביאה לתוצאות חברתיות הרסניות".

לדבריה, "ראוי להפריד בין שני האלמנטים האלה: הסיוע לקורבן העבירה אינו הולך יד ביד עם העונש שמוטל על הנאשם. אפשר - וצריך - לסייע לקורבן, במקביל לגזירת עונש מותאם שיהיה יעיל לחברה ולנאשם כאחד".

לקריאה נוספת:

גזר הדין בגרסה שמותרת לפרסום (תפ"ח 43865-02-21 מדינת ישראל נ' פלוני (קטין))

ע"פ 49/09 מדינת ישראל נ' פלוני ואח'

חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), תשל"א-1971

נייר עמדה של הסניגוריה הציבורית ביחס למספר הצעות חוק

התנהגות מינית פוגעת של קטינים: היקף התופעה והטיפול של הגופים הציבוריים בה, מרכז המחקר והמידע של הכנסת

עוד כתבות

וול סטריט / צילום: Shutterstock

וול סטריט ננעלה בירידות; מטא צללה ב-10%, אנבידיה עלתה ב-4%

נאסד"ק ירד בכ-1% ● הערב יפרסמו אלפאבית, מיקרוסופט ואינטל את דוחות הרבעון הראשון, מה צפוי? ● מיזוג ענק בשוק כריית הנחושת ● מניות השבבים עולות ● IBM ירדה ב-9%, רוכשת את האשי קורפ ● המניה המועדפת על ביל אקמן זינקה לאחר הדוחות ● הצמיחה בארה"ב ירדה במפתיע, מחר יתפרסם מדד מחירי ההוצאה הפרטית, מדד האינפלציה המועדף על ידי הפררל ריזרב

ארנונה / צילום: Shutterstock, Andrey_Popov

המועצה השתחררה מהסכמה על הנחה בארנונה על אף שהנסיבות לא השתנו

העליון קבע כי המועצה האזורית עמק הירדן תוכל להשתחרר מהסכם על חיוב ארנונה מופחת, על אף שלא השתנו הנסיבות ● האם יש בכך לכדי שינוי עמדת העליון בנושא?

ג'רום פאוול, יו''ר הפרדל ריזרב / צילום: ap, Andrew Harnik

כאב הראש של הפד רק גובר ובשווקים מיואשים

העלייה המחודשת של האינפלציה לא תאפשר לפד להוריד את הריבית ● היום יתפרסמו נתוני מדד ה-PCE החודשיים, אך אין מקום לתקווה רבה ● המטרה של הבנק המרכזי היא דואלית: לשמור על תעסוקה מקסימלית תוך הגעה ליציבות מחירים

השבוע בשווקים / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הענקית שקפצה וזו שהתרסקה - ועוד כתבות על מצב השווקים

מטא איכזבה את המשקיעים ● נטפליקס צנחה אחרי תוצאות חיוביות, טסלה פרסמה דוח מאכזב אבל המניה שלה קפצה. למה? ● קבוצת רד בינת מסיימת עידן ועוד כתבות על המצב בשווקים

ג'ו ביידן ובנימין נתניהו / צילום: צילומים: AP, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

דיווח: מגעים לשיחה בין ביידן לנתניהו - ככל הנראה עוד היום

חייל צה"ל נפצע קל מירי שני טילי נ"ט אמש למנרה • תיעוד מתקיפות צה"ל ברצועת עזה ביממה האחרונה: מחבלים חמושים חוסלו, אתרי שיגור הושמדו • היערכות בישראל להוצאת צווי מעצר בין-לאומיים כבר השבוע נגד נתניהו, גלנט והלוי • עשרות מפגינים, בהם קרובי חטופים, חסמו אמש את איילון צפון והדליקו כתובת אש עם הכיתוב "חלאס" ● עדכונים בולטים 

מאיר בן שבת, ראש המל''ל לשעבר / צילום: מאיר אליפור

המומחה שמסביר: זה מה שתנסה ישראל לעשות ברפיח

מאיר בן שבת, שכיהן בעבר כראש המל"ל, מתאר בשיחה עם גלובס את מטרות הפעולה הצבאית הצפויה ברפיח, ומסביר כי גם אחריה, תידרש עבודה רבה כדי להביא למציאות אחרת ברצועת עזה ● לגבי המשא ומתן לעסקת החטופים, הוא מודה: "הלחץ על חמאס לא היה בעוצמה שדחקה בו להתפשר על דרישותיו ההזויות"

כטב''ם מדגם שאהד 136 מוצג בטהרן. מרבית הכטב''מים ששוגרו לעבר ישראל מאיראן היו מדגם זה / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

גם אחרי היירוט המוצלח: 30 אלף דולר ויש לכם כטב״ם מתוצרת איראן

הפעולה ההגנתית המוצלחת של ישראל המחישה עד כמה הכטב"מים מתוצרת איראן אינם קטלניים מול מערכות מערביות באיכות גבוהה ● אולם, מי שבוחר באמצעים מתוצרת איראן אינו רוכש אותם בשל איכותם, אלא מחירם ● ומי המדינה הקטנה שמקבלת מקורות פרנסה לאזרחיה העניים באמצעות מתקן ייצור מל"טים איראני?

סונדאר פיצ'אי, מנכ''ל גוגל / צילום: Shutterstock, photosince

מה אפשר ללמוד מגוגל? ארבע תובנות מדוחות ענקיות הטכנולוגיה

שלוש ענקיות טכנולוגיה פרסמו אמש את דוחותיהן לרבעון הראשון והציגו תוצאות מרשימות עם הכנסות ורווחים של עשרות מיליארדי דולרים כל אחת: מיקרוסופט, גוגל ואינטל ● התנודתיות הקיצונית במניות הענק הללו יכולה להזכיר למשקיעים מספר תובנות שחשוב לשים לב אליהן בשוק ההון

גבול לבנון / צילום: Shutterstock

צה"ל: חיסלנו מחבל בכיר בלבנון, שקידם פעולות טרור רבות נגד ישראל

דיווח: במצרים נערכים ב"תוכנית חירום" לפלישה ישראלית לרפיח • פיגוע דקירה ברמלה: צעירה נפצעה קשה • צה"ל תקף מבנים צבאיים ששהו בהם מחבלים של חיזבאללה בדרום לבנון • דיווח בבלומברג: פסגה מדינית בנושא עתידה של רצועת עזה יתקיים ביום שני הקרוב בסעודיה •   ● כל העדכונים

אילת / צילום: Shutterstock, StockStudio Aerials

אפילו הטילים כבר לא מרתיעים את משקיעי הנדל"ן בעיר הזו

דווקא בזמן מלחמה, המשבר בשוק הנדל"ן והריבית הגבוהה, אילת פורחת נדל"נית ● "המשקיעים חזרו לעיר והם סוגרים עסקאות עם קבלנים"

הפרויקט במתחם כנרית. האכלוס רחוק / הדמיה: מתוך אתר החברה

הסיפור הלא ייאמן על 40 דירות יוקרה במגדל בתל אביב שעומדות ריקות

40 דירות חדשות ונוצצות ממתינות לאכלוס באחד המגדלים היוקרתיים של תל אביב, אבל צפויות להישאר ריקות עוד תקופה ארוכה ● ההתעקשות על דיור בר השגה במתחם תקעה את המדינה עם עשרות דירות שמי בכלל יכול להרשות לעצמו

מתחם אינטל בחיפה / צילום: Shutterstock

"רבעון שהוא תחתית עבורנו": למה אינטל אכזבה כל כך את המשקיעים

בשיחת המשקיעים כינה מנכ"ל החברה, פט גלסינגר, את הרבעון הראשון כ"רבעון שהוא התחתית עבורנו" ● אינטל לא יכולה לערוב לכך שהרבעון הבא ייראה טוב יותר - ההכנסות אף עלולות להיות נמוכות יותר מאלה של הרבעון הנוכחי ● גם בתחום הייצור נראה שהדרך של אינטל עוד ארוכה

אברהם אסף / צילום: תמר מצפי

אברהם אסף, מייסד ובעל השליטה בקבוצת אמנת, נפטר בגיל 83

אסף הפך לבעל השליטה באמנת לאחר שרק לפני ארבעה ימים רכש את ההחזקות של שותפו לייסוד החברה, שמואל בר אור, (22.17%) תמורת כ-21.7 מיליון שקל ● מי שצפוי להמשיך אותו הוא בנו, סגן יו"ר החברה, ערן אסף

נועם זילברשטיין, מנכ''ל HP Indigo / צילום: רמי זרנגר

מהמפעל של טנק מרכבה לניהול אלפי עובדים ברחבי העולם

כשהציעו לנועם זילברשטיין להצטרף לחברת הדפוס הדיגיטלי HP אינדיגו הוא לא ממש התלהב ● אך ביקור אחד במפעלי החברה שינה את הכל: "ידעתי שיש פה הזדמנות אדירה למהפכה שעוד לא קרתה"

סאטיה נאדלה, מנכ''ל ויו''ר מיקרוסופט / צילום: Associated Press, Mark Lennihan

מיקרוסופט עקפה את הציפיות; המניה מזנקת במסחר המאוחר

הכנסות החברה היו 61.9, ב-19% לעומת הרבעון המקביל אשתקד ● הרווח למניה 2.94 דולר למניה, מעל הצפי ● המניה עולה ב-5% במסחר המאוחר

השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

השר בן גביר נפגע בתאונת דרכים: מצבו קל-בינוני

בן גביר הגיע לזירת הפיגוע ברמלה, התראיין וכשעזב את המקום - היה מעורב בתאונת דרכים • רכבו של השר התהפך והוא פונה לטיפול רפואי • לפי עד ראייה: רכב השר חצה באור אדום • ארבעה בני אדם נוספים נפצעו בתאונה, מצבם קל-בינוני

מערכת הספיידר של רפאל / צילום: רפאל

הפגישה באתונה, החשש מטורקיה ומערכות ההגנה שיוון רוצה מישראל

מערכת ההגנה האווירית "ספיידר" של רפאל מספקת פתרונות הגנה אווירית בטווחים שונים, לרבות מל"טים וטילים בליסטיים לטווחים קצרים ● ההתעניינות מצידה של יוון במערכת הגיעה לאחר שארה"ב הודיעה לאתונה כי אושרה להם מכירת 40 מטוסי קרב מדגם F-35

בנק אוף אמריקה / צילום: Shutterstock, Tero Vesalainen

השקל יטוס, הריבית תרד ומה יקרה לאינפלציה? התחזית האופטימית של בנק אוף אמריקה לישראל

בנק ההשקעות הוציא בחג תחזית אופטימית לכלכלה הישראלית: הצמיחה ב-2024 תעמוד על 2.4%, לעומת צפי של 2% מצד בנק ישראל ותחזית לצמיחה כמעט אפסית של S&P ● במידה וחוסר הוודאות יתפוגג, מעריכים בבנק כי השקל יכול להתחזק ולהגיע לשער של 3.5 שקלים לדולר

אלי אביסרור, מנכ''ל אביסרור משה ובניו ויו''ר ארגון קבלני הנגב / צילום: דיאגו מיטלמן

הממשלה, החרם הטורקי ומחירי הדירות: הקבלן שבונה אלפי יחידות דווקא אופטימי

אלי אביסרור, מנכ"ל אביסרור משה ובניו ויו"ר ארגון קבלני הנגב, סבור שהממשלה אינה מסייעת לקבלנים בהתמודדות עם המצב, אך מנבא שהענף יצא מהמשבר ● הוא לא חושב כרגע על הנפקה, סבור שטורקיה היא שתפסיד בסופו של דבר מהחרם על ישראל ובטוח שהנגב הוא העתיד של ישראל

פט גלסינגר, מנכ''ל אינטל / צילום: ap, Seth Wenig

אינטל פיספסה את התחזיות, פרסמה תחזית קודרת והמניה צוללת

הרווח המתואם היה 18 סנט למניה לעומת צפי לרווח של 14 סנט ● חטיבת היצור הכניסה רק 4.4 מיליארד דולר וירדה בכ-10% ברבעון הראשון ביחס לרבעון המקביל אשתקד ● המניה יורדת ב-9% במסחר המאוחר, אובדן של 13.5 מיליארד דולר בערב אחד