הסיבה שבגללה מסרב נתניהו למנות את בצלאל סמוטריץ׳ לשר הביטחון

אם יש נושא שאינו שנוי במחלוקת בנוגע למדיניות הממשלה החדשה הצפויה, הוא שבנימין נתניהו ישאף לקדם מאוד את הסוגיות הקשורות בהסכמי אברהם עם המדינות החתומות עליו, ולהרחיבם למדינות נוספות. בשבוע שעבר חשפנו כאן חילופי מסרים בין נתניהו לכמה ממנהיגי מדינות ערב ובהם כאלה שאין לנו עדיין יחסים ישירים עימן. בחילופי המסרים הבהיר נתניהו כי הוא יהיה האחראי הבלעדי על יחסי החוץ ועל מדיניות הביטחון של ישראל.

● המקורב, השר לשעבר והיועץ המיתולוגי: האנשים שמעצבים את הממשלה הבאה | שירית אביטן כהן, טור סופ"ש
● העתירות בדרך: המכשולים המשפטיים במינוי דרעי לתפקיד שר | פרשנות
● ספקית הנפט המרכזית של ישראל תפתח שגרירות בתל אביב

לפי גורם מדיני ישראלי, זו אחת מהסיבות העיקריות שבגללן נתניהו מתנגד לדרישת בצלאל סמוטריץ' למינויו לשר הביטחון. זהו תפקיד שבו אינספור החלטות רגישות ובעלות יכולת השפעה דרמטית על היחסים עם מדינות ערב. אותו גורם אמר כי לבד מעניין גודל המפלגה שלא מסייע לדרישת סמוטריץ' - הסיפור המרכזי הוא הניסיון והיכולת לתפיסה אסטרטגית בעת התווית הדרך וקבלת ההחלטות. "סמוטריץ' איש מוכשר ולומד מהר, אבל לתפקיד הזה נדרשות תכונות נוספות שבשלב הזה אין לו אותן", אמר הגורם. האם גם לתפיסתו המדינית/ביטחונית הניצית יש גם משקל בהתנגדות למינויו לתפקיד? "ודאי, ארבעת התפקידים הבכירים, ראש ממשלה, שר חוץ, שר אוצר ושר ביטחון הם הצהרות כלפי העולם כולו, עוד לפני שהמינויים יתממשו. סמוטריץ' במשרד הביטחון ינטרל מראש התקדמות עם כמה מדינות". ובן גביר במשרד לביטחון הפנים? "כאן זה מעט מורכב יותר, ובעייתי פחות. אם אכן הוא ימונה, יש הבנה מוחלטת כי בסוגיות הנפיצות של ירושלים והר הבית, לא יקרה שום דבר בלי ידיעת ראש הממשלה ואישורו!". הנחרצות הזו תעמוד מן הסתם למבחן מעשי די מהר, בקצב ההתרחשויות שאנו מורגלים בו בישראל, ובירושלים במיוחד.

נתניהו שוחח עם כמה מראשי המדינות הללו במהלך השבוע. ביום חמישי נערכה שיחה מעניינת עם נשיא טורקיה ארדואן, יריב מר עד לא מזמן. שימו לב להצהרה שבסוף הפגישה: "שני המנהיגים סיכמו לפעול במשותף כדי לכונן עידן חדש ביחסים בין טורקיה לישראל".

בתחומים האזרחיים/כלכליים לנתניהו יש תכניות וכוונות להאיץ את הקשרים עם מדינות הסכמי אברהם ומדינות האזור, ובין השאר לפתור פלונטרים בפרויקטים קיימים כמו אזור התעשייה שער הירדן ואחרים. הממשלה היוצאת, כך דיווחנו לאחרונה, התקשתה בקידום פרויקטים כאלה, והשר עיסאווי פריג' הלין על כך לפני שבוע כאן בטור השבועי.

בינתיים בכמה תחומים נרשמת התקדמות: היקף המכירות של התעשיות הביטחוניות למדינות הסכמי אברהם גדל והולך, וגם בעסקאות אזרחיות. חברת מקורות חתמה ביום חמישי על מזכר הבנות עם חברת המים והחשמל הלאומית של מרוקו, לשיתופי פעולה בעיקר בתחום ההתפלה, ניהול מערכות המים ושילוב טכנולוגיות חדשניות בתהליכים. עמית לנג מנכ"ל מקורות אמר כי זו פריצת דרך שאיפשרו הסכמי אברהם, והיא מביאה למימוש הידע הישראלי במדינות הזקוקות לו. מקורות, נזכיר, חתמה על הסכם בבחריין, לבניית תוכנית אב למשק המים שם.

איראן מחזירה את מלחמת המכליות

תקיפות איראניות על מכליות ואניות משא הקשורות בעקיפין לישראל, היו גם בעבר. התקיפה השבוע של Pacific Zircon, מכלית השייכת לחברה בבעלות חלקית של עידן עופר, משנה את הכללים.

הפעם מדובר בתגובה למתקפות האוויריות הישראליות בסוריה. התקיפה הבולטת ביותר מהזמן האחרון היא על שיירת מכליות נפט שעברה את הגבול מעיראק לסוריה, ככל הנראה משלוח נפט איראני מוברח לטובת חיזבאללה, בצירוף משאיות שהובילו אמצעי לחימה לאותו יעד. איראן עד כה לא הצליחה להגיב למתקפות בסוריה שבהן, לרבות זו המצוינת כאן - נהרגו איראנים. תקיפת המכלית מול חופי עומאן מהווה ניסיון לשינוי המשוואה.

תגובה ישראלית טקטית תהיה כנראה. תגובה ישראלית אסטרטגית תחכה לראש הממשלה ושר הביטחון הבא. תגובה כזו אמורה להיות מתואמת עם הידידות באזור וגם עם ארה"ב, בשל השלכות הרוחב שלה.

הכאוס העולמי טוב לתעשיות הביטחוניות

הדוח התלת־רבעוני של התעשייה האווירית שהתפרסם ביום חמישי מצביע על מה שנראה כשנה הכי טובה בהיסטוריה של החברה הביטחונית הישראלית. תע"א הגדילה את היקף המכירות מתחילת השנה ל־3.6 מיליארד דולר, הרוב המכריע ליצוא, והשיגה רווח נקי של 202 מליון דולר, גידול של 135% ביחס ל־2021. כאמור הנתונים הטובים ביותר של החברה מאז ומעולם. צבר ההזמנות של החברה עלה לכמעט 16 מיליארד דולר, גידול של עוד 2.4 מיליארד מסוף 2021.

יו"ר התעשייה האווירית עמיר פרץ אמר בשיחה עם גלובס כי בין הסיבות לגידול, מימוש עסקאות מכירה גדולות בתחום הכטב"מים - הצעצוע הנוצץ של שדות הקרב הנוכחיים והעתידיים, וגם העסקאות עם מדינות הסכמי אברהם. "השלמנו כמה עסקאות מגה ואנחנו צפויים להמשיך במגמה הזו גם בהמשך". מה זה אומר לגבי תהליך ההנפקה המתמשך שלא לומר מתעכב של החברה? לפי פרץ בתעשייה האווירית דרוכים ומוכנים להנפקה, וכל מה שממתינים לו הוא סיום ההליך המשפטי המצוי בידיו של משרד היועץ המשפטי לממשלה. "ברגע שזה יגיע, הקפיץ ישתחרר ואנו נרוץ". בתע"א מקווים כי הממשלה החדשה תיתן את ברכתה ואת תמיכתה למהלך שהחל בתקופת ממשלת נתניהו לפני שנתיים. מנכ"ל החברה בועז לוי אמר כי "ביצועי החברה הובילו להעלאת דירוג האשראי של החברה ברבעון השלישי, ותורמים בכך לחיזוק פעילותה אל מול שוק ההון ולהיערכותה להנפקה בתקופה הקרובה. בחודשים האחרונים זכתה התעשייה האווירית במספר פרויקטים אסטרטגיים המהווים פריצת דרך טכנולוגית ומבצעית".

גם אלביט נמצאת עמוק בתקופת מכירות מוצלחת. ביום חמישי בישרה החברה על עסקה בהיקף של 200 מיליון דולר לספק חליפות הגנה עצמית למסוקים לאחת ממדינות אסיה. מדובר במערכות הגנה אלקטרונית נגד טילים למסוקים המשתמשות בין השאר בטכנולוגיות לייזר מתקדמות.

ומילה על המכירה לגרמניה של מערכות טילי חץ והמכ"ם הנלווה המיועדים להגנה מפני טילים בליסטיים. הצפי הוא כי האישור האמריקאי יגיע בתחילת 2023 והמערכות יסופקו עד סוף 2024, שווי העסקה המשוער הוא כ־3 מיליארד דולר, העסקה הגדולה ביותר אי פעם בתעשיות הביטחוניות הישראליות. גרמניה פנתה לישראל בבקשה לסייע בהאצת קבלת האישור האמריקאי, בשל החשש מהתרחבות הלחימה באוקראינה. עם זה לא נראה כי לאוקראינה עצמה, הזקוקה נואשות למערכות מסוג זה בשל ההתקפות המתגברות של טילים מרוסיה, יגיעו בקרוב מערכות הגנה ישראליות.

הצפי לשנים הקרובות הוא כי על אף התחרות הקשה בענף המכירות הביטחוניות, החברות הישראליות יגדילו את היקפי המכירות וההתקשרויות בשיעורים ניכרים.