גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

להפעיל את כל החושים: כך נראה עיצוב הסופרמרקטים בעידן החדש

להתרוקנות מדפי הסופרמרקטים בשבועות האחרונים בעקבות מאבקי הקמעונאיות והספקים, יש השפעה על תחושות הקונים גם מעבר לחוסר הפיזי ● איך מתכננים נכון את המעברים והתאורה, היכן נקודות הדמיון לתכנון קזינו, והאם הצבעוניות המגוונת באמת טובה למכירות

סניף ויקטורי סיטי בתל אביב, עיצוב הסופרים העתידיים / צילום: יח''צ
סניף ויקטורי סיטי בתל אביב, עיצוב הסופרים העתידיים / צילום: יח''צ

בימים האחרונים התרוקנו חלק מהמדפים בסופרמרקטים. במדף של המיונז נעלמו כמה ממוצרי יוניליוור, וכך קרה גם עם הקורנפלקס של תלמה. לצד הקושי המעשי שנובע מהיעלמות מוצרים אהובים ומוכרים, קיים גם קושי נוסף, שאולי פחות חושבים עליו בדרך כלל - אך לגמרי מרגישים אותו. הכוונה היא לתחושת החוסר הנוצרת מול הריק.

הנראות היא חלק בלתי נפרד מחוויית קניות המזון, כשהמטרה היא לגרום ללקוח לתחושה כמה שיותר נעימה וחסרת הפרעות. לא בכדי הפירות והירקות נמצאים בכניסה ומוארים באור חמים וביתי, לתחושת השפע יש משמעות, והיא משפיעה על מה שנכניס לעגלה ועל הסכום שנשלם בסוף בקופה.

מפולת בקמעונאות: המניות של החברות הגדולות נחתכו בעשרות אחוזים, ואלו הסיבות | ניתוח
מנכ"ל קרפור ישראל חושף את ביצועי המותג הפרטי וטוען: "כל השוק בעקבותינו

יש המשווים בין הסופרמרקטים לבתי קזינו: מקומות שאמורים לעודד שיטוט בכל המרחב, ללא חלונות או תחושת זמן, ולייצר תחושה שהכול אפשרי. העיקרון ברור: ככל שנמצאים במקום יותר דקות, ההוצאה הכספית תהיה גדולה יותר.

"הקונספט היום הוא קודם כל חוויה רגשית והפעלת מניפולציות דרך החושים", מסביר בועז תירוש, ראש מסלול עיצוב פנים בבית הספר ללימודי תעודה ב־HIT מכון טכנולוגי חולון. "תחום המאפים, למשל, הפך להיות בוטיק. המדפים עשויים מעץ, ניכרת השקעה בכלים ובהעמדה, והלקוח בערבול חושים שמפתה אותו לקחת יותר ממה שחשב.

"גם האריזות יפות יותר מבעבר, כי הבינו שהצבעוניות עושה טוב למכירות. פעם התפיסה הייתה שהרקע פחות חשוב, והמוצרים צריכים לתפוס את מלוא תשומת־הלב. היום יודעים איך הצבעים בקירות, בתקרה, במדפים וברצפה מפעילים לנו את בלוטות הרוק".

להסיר את המגננות

"בסופרמרקט כל סנטימטר חשוב, אפילו המחסן החבוי מעיני הלקוחות", אומרת מיכל אלקלעי-רביד, מעצבת הפנים של רשת ויקטורי וממייסדיה, שאחראית בין היתר על עיצובם של סניפי תת־הרשת ויקטורי סיטי שנפתחו השנה. "ברחוב הארבעה בתל אביב, למשל, בנינו קונספט בוטיקי והייטקי בנראות אירופית לחלוטין, ושילבנו מוטיבים שנותנים הרגשה של בית. זה מה שהלקוח התל אביבי רוצה - הייטק, בית וחו"ל". 

מיכל אלקלעי-רביד / צילום: סם יצחקוב

לצד מערכות המיזוג, תיבות התהודה והתחשבות באלמנטים כמו גובה התקרה, גם לבחירת התאורה יש משמעות קריטית, אומרת אלקלעי-רביד. "היום אנחנו שמים דגש על חיסכון באנרגיה ומשתמשים יותר בלדים. הרעיון הוא ליצור תוכנית תאורה ספציפית לכל אזור. למשל, באזור העוף והבשר הטריים התאורה חמה, במחלקת האקונומיקה היא לבנה כדי לשדר ניקיון, פסטה ולחם מוארים על־ידי אלומות אור, ובין המעברים יש תאורה אחרת לגמרי.

"לקוח שנכנס למקום שנעים לו בו, מוריד את המגננות, וככל שיש יותר תחושת רוגע, כך הוא גם קונה יותר. מטפי כיבו אש אי־אפשר להסתיר, אבל אפשר להשתמש במידוף על גלגלים או משרבייה. מעל מדפי הפירות והירקות, למשל, צריכים להתקין קולטי זבובים שהם מאוד לא יפים, אז עיצבנו אהיל ענק שבתוכו הם מוסתרים, והלקוח רואה רק את האור הבוקע משם".

גם למיקום יש תפקיד, ולכן לא כל הסניפים מעוצבים באותו האופן. "לקוח תל אביבי הוא לא לקוח של קריית גת. בקריית גת צריכים לראות הרבה מהכול ועושר, ובתל אביב הלקוח צריך מעט אבל הכי ממוקד שיש. המרקים הארוזים צריכים לשדר לו כאילו אימא בישלה.

"בנוסף, הסניפים בתל אביב קטנים יותר, בסביבות 250 מ"ר. הם לא יכולים להכיל מה שבאר שבע, נתניה ומודיעין יכולים. נדרש סוג גיוון מסוים של מצרכים ומיקוד מקסימלי. הלקוחות מנותבים לכל סניף באמצעות מסכי לד שנמצאים מחוצה לו, כדי לבדל את החזית של החנות משורת החנויות הסמוכות. זה לא רק שילוט כניסה אלא גם אינפורמציה, וזה מתחיל את המכירה כבר מבחוץ".

לייצר אמוציות

בסניפי טיב טעם in the City בחרו להדגיש את החוויה האורבנית דרך השראה מהרכבת התחתית שעתידה להגיע לתל אביב בעוד מספר שנים. "לקחתי את הסימונים הגרפיים הבינלאומיים במסלול אדום, כתום וכחול, וייבאתי אותם כגוף תאורה שרץ בתקרה בצבעים שונים מהכניסה, כשכל צבע מוביל למחלקה אחרת. למשל, הירוק מנווט למחלקת הירקות, האדום לקצביה והכחול לשתייה", מספר מרקו סברה, מעצב הרשת ובעלי סטודיו I'M.

"הקונספט העיצובי בחנות קמעונאית משרת הרבה יותר מאשר את נראות החנות", מסבירה המעצבת שירה שכטר, האחראית על מיתוג הסניפים. "הוא משפיע על כלל חוויית הקנייה, התפיסה החושית, תפיסת הזמן ויחסי ההמרה בחנות.

"כשאת נמצאת במרחב שמפעיל אותך ומייצר אצלך אמוציות, את מעבירה יותר זמן בחנות, ואז הסיכוי שתקני יותר גדל. הרעיון הוא לייצר חוויה שמפעילה אותך ומעבירה אותך מהרמה הפונקציונלית לרמה של חוויה ורגש.

"חלוקת החלל צריכה להיות בצורה זורמת על־פי החשיבה והצרכים של הלקוחות, כך שמיקום המדפים, מרווח התמרון וההליכה של הלקוחות בין המעברים ומיקום כלל האלמנטים בחלל יהיו הרמוניים".

מחיר הצבעוניות

לצד הגישה שמציגים בוויקטורי ובטיב טעם, יש גם גישה הפוכה. "כל הצבעוניות הזו משחקת לרעתם", קובעת ד"ר יעל פוזננסקי, מרצה בכירה במחלקה לפסיכולוגיה במכללה האקדמית אחוה. "המחקרים מראים שככל שיש לך יותר בחירה, כך אתה גם מתקשה יותר לבחור, וגם פחות מרוצה מהבחירה הסופית.

"אנשים היום לא יודעים במה לבחור, כי הם מוצפים במידע. המותג הפרטי או לא, החלב של טרה או תנובה, אבל רגע, יש מבצע בחברה אחרת. השפע הזה בעיניים נורא מכביד. אנחנו מגיעים לסופר הרבה פעמים כשאנחנו עייפים, קצרים בזמן ורעבים. יש מוצפות פנימית, ומבחוץ הכול נורא צבעוני, קורא לך וצועק עליך.

"הרבה פעמים אתה לא יודע מה לעשות. זה תלוי באישיות: יש כאלה שקונים הרבה כי הם מתקשים לבחור, ואילו לאחרים זה עושה שאט־דאון במוח, ואז הם יוצאים מהסופר בלי לקנות מה שהם צריכים. למה אנשים חוזרים לקנות בחנויות ייעודיות כמו קצביות וירקניות? כי מה שקורה בסופר זה גדול על המוח".

לדברי ד"ר פוזננסקי, "בעבר, עולם הצרכנות היה מאוד אפור ומשעמם. היום הצבע והבלגן מגניבים אותנו, אבל מצד שני הם מוגזמים. הגולם קם על יוצרו. לדעתי, בעוד עשור כל הסופרים האלה ייעלמו. בימינו אנשים באמת קונים יותר, אבל זה כי אנחנו חיים בעולם של צרכנות מאוד גדולה. באיזשהו שלב זה יהיה חייב להתאזן.

"אם נדבר במונחים אבולוציוניים, תחשבי עם כמה גריעה המוח שלנו היה צריך להתמודד לפני 50 שנה לעומת היום. המוח לא השתנה בזמן הזה, כי לאבולוציה לוקח עשרות אלפי שנים לשנות מבנה, אבל הדרישה ממנו השתנתה. כשתיכנסי לסופר חדש שנראה וואו, את תתלהבי אבל תצאי עם כאב ראש. בפעם העשירית ההתלהבות תרד, אבל כאב הראש יישאר".

"בחירת ניקיון הקו העיצובי צריכה להישמר בחוקיות מסוימת", מסכמת רביד. "חייבים לשמור על איזון בין החומרים, הצבעוניות והקווים, כדי למנוע בלבול ולאפשר לעין של הלקוח להתמקד". 

עוד כתבות

ערן זינמן ורועי מן, מייסדים ומנכ''לים משותפים של מאנדיי.קום / צילום: נתנאל טוביאס

לאחר שאיבדה 31% משוויה, מאנדיי תרכוש מניות של עצמה ב-870 מיליון דולר

הרכישה נועדה להצביע על אמון הדירקטוריון וההנהלה בכיוון החברה ולאותת לשוק שבחברה מאמינים שמחיר המניה מוערך בחסר ● החברה עורכת היום מפגש עם משקיעים בניו יורק, בו היא צפויה לספק מידע על החזון לעתיד על רקע ה-AI, על האסטרטגיה ועל יעדיה הפיננסיים

האם הורדת הריבית תכניס כסף חדש לוול סטריט? / צילום: Shutterstock

ההיסטוריה מלמדת: לא תמיד השווקים עולים אחרי הורדות ריבית

וול סטריט מחכה להורדות ריבית מתחילת השנה, אבל ההיסטוריה מלמדת שלא תמיד הקלה מוניטרית משמעותה עליות בבורסה, במיוחד בטווח הקצר ● בזמן שבשוק מצפים שטריליוני דולרים יזרמו מהקרנות הכספיות לשוק המניות, יש מי שמצננים את ההתלהבות: "הכסף הזה לא יזוז"

מערכת הלייזר ''מגן אור'' שתיקרא מעתה ''אור איתן'', על שמו של סרן איתן אוסטר ז''ל שנפל בלבנון / צילום: דובר צה''ל

כל יירוט יעלה דולרים בודדים: הושלמו הניסויים בקרן הלייזר

המערכת השלימה את סדרת הניסויים בטרם העברת המערכת לצה"ל, ונמסר כי היא הוכיחה את יעילותה מול טילים, רקטות ופגזי מרגמה ● המערכת תיקרא "אור איתן", על שמו של סרן איתן אוסטר ז"ל שנפל בלבנון

החיסכון שלנו עבר לידיים של המוסדיים בעקבות רפורמת בכר / איור: Shutterstock

"ירקנו דם כדי להילחם בבנקים": כך הפכו המוסדיים לשליטים של ניהול הכסף שלנו

לא סתם צבי סטפק ממיטב מכנה את רפורמת בכר "המפץ הגדול של שוק ההון". היא הפכה את חברות הביטוח ובתי ההשקעות למנהלים של טריליוני שקלים של הציבור בקופות גמל, קרנות פנסיה וקרנות נאמנות ● הללו הפכו לקבוצה עם כוח עצום, ויש הטוענים שאף ריכוזית לא פחות מהבנקים ● אבל בשוק מסבירים: התחרות ללא ספק מגיעה גם לשם ● 20 שנה לוועדת בכר, פרויקט מיוחד 

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

נעילה אדומה בבורסת ת"א; מדד הביטוח איבד 4%, הבנקים 3%

מדד ת"א 35 ירד ב-2% ● איי.בי.איי: "הירידות נובעות יותר מההבנה שהצעדים מהעולם, הם אולי לא ברמה של סנקציות, אבל כן מוציאים לנו כרטיס צהוב" ● נקודות אור היום הן מניות נייס וארית שעולות בכ-2% ● פסגות מעלים את מחיר היעד של שופרסל ב-40% ● הערב תתקיים בארה"ב החלטת הריבית שהשוק מחכה לה

המדינה המפתיעה שמתנגדת להדחת ישראל מהאירוויזיון

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה ● והפעם: האם ישראל תתקוף בכירי חמאס בטורקיה, מצרים פורסת מערכת הגנה סינית בגבול עם ישראל, יפן לא תכיר במדינה פלסטינית, ורשת SBS האוסטרלית מתנגדת להדחת ישראל מהאירוויזיון ● כותרות העיתונים בעולם 

דן להב (מימין) ועומר נבו, מייסדי Irregular / צילום: בן חכים

הסטארט-אפ הישראלי שמגן על ChatGPT נחשף

חברת הסייבר Irregular מודיעה על גיוס של 80 מיליון דולר בהובלה משותפת של קרן ההון סיכון סקויה, אחת המשקיעות הפעילות בשנים האחרונות בהייטק הישראלי, ושל קרן רד פוינט ● לפי החברה, המערכת מאפשרת לספקיות מודלי השפה להעריך את סיכוני הסייבר במודלים עוד לפני השקתם לתעשייה

מימין: יוסי בכר ז''ל יו''ר הוועדה, דוד קליין ז''ל נגיד בנק ישראל דאז, ובנימין נתניהו שר האוצר דאז. / צילום: אריאל ירוזולימסקי

20 שנה לרפורמה שטלטלה את שוק ההון: מה קרה לכוחם של הבנקים?

כשחברי ועדת בכר בישרו על הפרדת הבנקים מקופות הגמל וקרנות הנאמנות, בכירי המערכת הבנקאית הזהירו מפני משבר ● שני עשורים לאחר מכן כבר ברור שהבנקים לא רק שלא נפגעו מהרפורמה ההיא, אלא רק התחזקו מאז ● מודל העמלות, השליטה בשוק ההלוואות וחדרי המסחר שלהם שמרו על ההגמוניה לאורך השנים ● 20 שנה לוועדת בכר, פרויקט מיוחד

ירידה דרמטית בגיוסי קרנות ההון סיכון

דוח חדש: גיוסי קרנות ההון סיכון בישראל צנחו ב-80% בשנת 2024

תוצר ההייטק נותר קפוא זו השנה השנייה ברציפות, קצב הגידול בתעסוקה האט לפחות מ־2% בשנה, לראשונה זה עשור, ומספר עובדי המו"פ ירד ב־6.5% ● במקביל לכך 2025 כבר מסתמנת כשנת שיא של כל הזמנים בעסקאות מיזוג ורכישה, הרבה הודות לאקזיט ההיסטורי של וויז

שרת התחבורה מירי רגב / צילום: עמית שאבי - ידיעות אחרונות

ההבטחה גדולה, הסיכוי נמוך: מאחורי היוזמה להכנסת אובר לישראל

מירי רגב מקדמת צוות לבחינת כניסת שירותי הנסיעות השיתופיות לישראל, בעוד נהגי המוניות, שטרפדו את היוזמה ב־2016, מאיימים בתגובה ● ההערכה: המהלך לא יגיע לקו הסיום עד הבחירות

סטארמר מעניק לנשיא טראמפ בבית הלבן את ההזמנה מהמלך צ'ארלס / צילום: ap, Carl Court

גרעין והשקעות במיליארדים: בבריטניה מקווים שביקור טראמפ ימריץ את הכלכלה

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ יבקר השבוע בבריטניה, וראש הממשלה קיר סטארמר נחוש לנצל הכרזות על השקעות בתחום הבינה מלאכותית והאנרגיה הגרעינית כדי לשפר את התדמית הכלכלית של הממלכה ● למשלחת האמריקאית יצטרפו מנכ"לי החברות OpenAi ואנבידיה

אסף נתיב, ינקי קוינט, רם בלינקוב, אבי אדרי ועו''ד רונה ברגמן נוה / צילום: פרטי

ינקי קווינט נגד משרד האוצר: "רוב היום אני מתעסק בחסמים"

בכירי ענף ההייטק הגיעו לפתיחת המשרדים החדשים של קרן ההון סיכון פיטנגו ● פורום המנהיגות הנשית מציין 5 שנים להקמתו ● ואיזו שאלה הצליחה להוציא את ינקי קווינט משלוותו? ● אירועים ומינויים

ראש ממשלת בריטניה קיר סטארמר / צילום: Shutterstock, Alexandros Michailidis

דיווח: בריטניה תכיר במדינה פלסטינית בסוף השבוע

שר הביטחון ישראל כ"ץ: "עם תחילת התמרון הקרקעי, הושמדו בעזה 25 מגדלי טרור" ● ישראל העבירה לסוריה הצעה להסכם ביטחוני חדש בגבול ●  במערכת הביטחון נערכים לניסיון חטיפה של חיילים באזור הלחימה בעיר עזה ● גורמים מדיניים: הסיכוי לעסקה בזמן הקרוב - אפסי ● 48 חטופים - 712 ימים בשבי - עדכונים שוטפים

ראש הממשלה בנימין נתניהו במסיבת העיתונאים הערב / צילום: צילום מסך

נתניהו: "הייתה אי-הבנה. כלכלת ישראל מדהימה את העולם"

לאחר שאמר כי ישראל "תצטרך יותר ויותר להסתגל לכלכלה עם סממנים אוטרקיים", הופיע נתניהו במסיבת עיתונאים בעברית ובאנגלית ואמר: "השקל חזק, הבורסה חזקה, ורואים כניסת משקיעים זרים לישראל"● בנוסף הבהיר רה"מ כי דבריו על משק אוטרקי כוונו רק לצורך בעצמאות בסקטור הביטחוני

הכנסת / צילום: Shutterstock, Roman Yanushevsky

אושרה פריצת תקציב המדינה ל-2025 בוועדת הכספים

כעת, יועבר התקציב המתוקן לאישור סופי, בקריאה שנייה ושלישית במליאת הכנסת ● יתכן שזו לא תהיה פריצת התקציב האחרונה ל-2025, שכן עלות המבצע לכיבוש העיר עזה לא נכללת בה

בנייה / צילום: Shutterstock

העדכון ההיסטורי של מדד תשומות הבנייה הפתיע לרעה את הקבלנים

בלמ"ס שינו את הרכב המדד לראשונה זה 14 שנה, ובענף ציפו לקפיצה חדה ● לאחר שנרשמה עלייה של 0.4% בלבד, הקבלנים טוענים: לא משקף את העלויות האמיתיות של שכר העובדים

מתוך ההגרלה של נגה / צילום: צילום מסך

לוטו גרסת נגה: הדרך החריגה שבה החליטו מי יזכה להתחבר לחשמל

בצל ביקוש אדיר לחיבור לרשת המתח העליון, בקבוצת נגה נאלצו לערוך הגרלה כדי לקבוע אילו פרויקטים יעברו סקירה ● שיכון ובינוי זכו ב־57% מההספק שנכנס לסקירה - כל ארבעת הפרויקטים שהגישו עברו ● אנלייט, שהגישה את ההספק הגדול ביותר, נאלצת להמתין לתורה ● בשוק מותחים ביקורת על חוסר הוגנות בהליך

מימין: נשיאת הנציבות האירופית אורסולה פון דר ליין ושרת מדיניות החוץ של האיחוד האירופי קאיה קאלאס, בריסל / צילום: ap, Geert Vanden Wijngaert

הסנקציות של האיחוד האירופי: השפל ביחסים ומי עדיין תומך בישראל?

הנציבות האירופית הכריזה על תוכנית חסרת תקדים לסנקציות חריפות על ישראל, וחלק מהצעדים כבר יצאו לדרך ● מה יהיו השלבים הבאים, כמה כסף נפסיד ואילו מדינות מובילות את המהלך? ● שאלות ותשובות

השותפים בגלילות קפיטל. מימין: אריק קליינשטיין, ליאור ליטבק, נופר עמיקם, קובי סמבורסקי / צילום: בן יצחקי

קרן הסייבר הוותיקה מגייסת חצי מיליארד דולר להשקעה בחברות ישראליות. מה היא מחפשת?

קרן ההון סיכון הישראלית גלילות קפיטל תקים קרן סיד חמישית להשקעה בשלבים ראשונים וקרן צמיחה שנייה ● בתוך כך, רינת רמלר מצטרפת כשותפה

אורסולה פון דר ליין, נשיאת הנציבות האירופית / צילום: Reuters, Yves Herman

עדיין טעון אישור: הנציבות האירופית ממליצה על השעיית הסכם הסחר החופשי עם ישראל

בנציבות האירופית התכנסו היום כדי לגבות את הצהרת הנשיאה להמליץ צעדים משמעותיים נגד ישראל, ובראשם דרישה להשעות את הסכם הסחר החופשי ● אלא שהיא זקוקה לרוב מיוחס שעד כה לא התגבש ● הפוקוס על איטליה, שעד כה הביעה התנגדות למהלכים כאלה והייתה לצד גרמניה הבלם האחרון ● כך או אחרת, בממשלה לא יכולים לטעון שמדובר בהחלטה "חפוזה ומפתיעה"