שיחת וידאו / אילוסטרציה: Shutterstock, Vera Petrunina
הכותבת היא עורכת דין, שותפה במשרד מ. פירון ושות', מנהלת תחום דיני משפחה
בחור פגש בבחורה יפת-עיניים בעת לימודיהם באוניברסיטה, התאהב בה וביקש להינשא לה, אולם המדינה אינה מתירה לו זאת, משום שהבחורה יהודייה, והוא לא. התקשורת אינה זועקת "געוואלד", משרד החוץ אינו רועם "אנטישמיות", וכל זאת משום האירוע מתרחש בישראל, והגזענות הדתית מעוגנת היטב בחוק. וכך, מאחוז גדול של אזרחים שומרי חוק, שנולדו וגדלו בישראל, שילמו מסים, שירתו בצבא ואולי אף התנדבו לארגוני צדקה, נשללת זכות היסוד בסיסית להינשא בישראל.
● מדוע חשוב להסדיר את הגירושים מבחינה פורמלית
● איך משפיעה בגידה על הנישואים? לפי בית הדין, תלוי אם הזוג חילוני או דתי
● הציבור תומך בשינוי דרמטי בנושאי דת ומדינה, אלה הסיבות שלא מאפשרות אותו
הטעמים כמובן אינם רק פערי דת, ולרשימה השחורה של האזרחים שאינם רשאים להתחתן במדינתם, נוספים גם אנשים ששם משפחתם כהן והתאהבו באישה גרושה, נשים שלא רוצות להיכנס למערכת נישואים שמאפשרת לבעל למנוע מהן להתגרש אם רצונן בכך, זוגות חד-מיניים ועוד.
פשרת ביניים שנוצרה על-ידי תקדימים משפטיים קבעה כי אזרחים אלה, שאינם רשאים או אינם רוצים להינשא דרך המוסדות הדתיים, יטוסו לארצות הניכר, יינשאו שם בנישואים אזרחיים, וכאשר ישובו לארץ ויציגו את תעודת הנישואים בפני פקיד לשכת רישום האוכלוסין, יהיה האחרון חייב לרשום אותם כנשואים, ללא שיקול-דעת.
מנישואי פרגוואי לנישואי יוטה
בשלב מסוים גילה מישהו כי על-פי החוק במדינת פרגוואי, זוגות יכולים להינשא גם ללא נוכחות פיזית במדינה, פשוט על-ידי שליחת מסמכים באמצעות מיופה-כוח. וכך נולד המוסד "נישואי פרגוואי", במסגרתו זוגות נרשמו לנישואים בפרגוואי מרחוק, ואז הציגו את תעודת הנישואים בישראל, ונרשמו כנשואים בלשכת רישום האוכלוסין.
אופציה זו נחסמה בתחילת שנות האלפיים, לאחר שהחוק בפרגוואי שונה ודרש כי לפחות אחד מבני הזוג ינכח פיזית במדינה בעת הנישואים, כך שהזוגות הישראלים שביקשו להינשא אזרחית, שבו לטוס לקפריסין או למדינות קרובות אחרות.
עם פרוץ מגפת הקורונה, אשר מנעה את האפשרות הטכנית לטוס לחו"ל לצורך הנישואים, הפגיעה החמורה ממילא בזכויות האזרחים להינשא הפכה למוחלטת, מאחר שכבר לא ניתנה כל אלטרנטיבה.
גם הפעם צוק העתים הוליד פתרונות יצירתיים, וכך נולד המוסד הקרוי "נישואי יוטה", לאחר שהתברר כי במדינת יוטה שבארה"ב ניתן להינשא ללא נוכחות פיזית של בני הזוג במדינה, אלא באמצעות שיחת היוועדות חזותית, הקרויה בשם העם "זום", על שם האפליקציה הפופולרית לשירות זה.
לאחר מספר חודשים בהם עשרות זוגות נישאו ביוטה בזום, בלשכת רישום האוכלוסין ירד האסימון כי השיטה הפכה לפופולרית מדי, והמדינה הודיעה כי היא אינה מתירה עוד רישומם של נישואים אלה.
דריסת רגל קטנה
כתוצאה מכך עמותת חדו"ש, יחד עם מספר זוגות שקיימו את נישואי יוטה, עתרו לבית המשפט לעניינים מינהליים נגד המדינה, ודרשו לחייב את המדינה לרשום את נישואי יוטה בלשכת רישום אוכלוסין, כפי שנעשה לגבי נישואים אזרחיים רגילים שנערכו בחו"ל בנוכחות הצדדים. הטענה העיקרית היא כמובן שבעידן הטכנולוגי אין כל היגיון בדרישה מהאזרחים לטוס פיזית מחוץ למדינתם לביצוע טקס, שניתן לבצעו באותה מידה בהיוועדות חזותית.
לפני חודשיים העתירה התקבלה, ובית המשפט הורה ללשכת רישום האוכלוסין לרשום כנשואים כל זוג המציג בפניה תעודת נישואים תקפה מיוטה. המדינה הגישה ערעור לבית המשפט העליון, ובמקביל אליו ביקשה לעכב את ביצועו של פסק הדין שניתן נגדה, בטענה כי סיכויי הערעור גבוהים.
השבוע דחה בית המשפט העליון את הבקשה לעיכוב ביצוע, והורה למדינה לאפשר לזוגות שנישאים בנישואי יוטה להירשם כנשואים במדינת ישראל. בית המשפט העליון סייג את פסיקתו וקבע כי אם הערעור יתקבל בעתיד, המדינה תוכל אולי לבטל את הרישום רטרואקטיבית, אולם נכון לשעה זו ניתנה דריסת רגל קטנה, ויש מקום לחשש שחלון ההזדמנויות לנצלה יהיה מצומצם, בהתחשב ברוח הכנסת החדשה.