וויליאם לין, יו''ר ומנכ''ל חברת לאונרדו DRS / צילום: איל יצהר
בסוף החודש תושלם העסקה שבה רוכשת החברה הביטחונית האמריקאית לאונרדו DRS את ראדא הישראלית, לפי שווי שנקבע על כ־775 מיליון דולר. המשקיעים, למרות מועד ההשלמה הקרוב, לא ממהרים להתלהב, ושוויה של ראדא בנאסד"ק ובבורסה בתל אביב מגיע כיום ל־493 מיליון דולר בלבד - הנמוך ב־36% משוויה בעסקה.
הסיבה המרכזית לכך היא שמדובר בעסקת מניות שבה הרוכשת, לאונרדו DRS, היא חברה פרטית, כך שאין לה מניה נסחרת שממחירה ניתן לגזור את שוויה המדויק של ראדא.
● סמנכ"ל כוח-אדם בתעשייה האווירית: "זה לא משבר בהייטק, זו הצטננות קלה"
● מה משותף לפלוטון, לזום ולנטפליקס, ואיזה צעד כדאי להן לנקוט ב־2023
● לא הכול נוצץ: הקשיים שמאחורי מבול המיזוגים בשוק עריכת הדין
עם זאת, גם השווי שבו ראדא נסחרת היום גבוה משמעותית משוויה הזעום לפני פחות מ־7 שנים, כשחברת ההשקעות הפרטית DBSI הצילה אותה מפשיטת רגל כמעט ודאית.
ראדא היא חברה ותיקה שהוקמה ב־1970 ועסקה בעבר בפתרונות אוויוניקה (מערכות לכלי טיס). לפני למעלה מעשור היא נכנסה לתחום חדש, שבו היא מייצרת ומשווקת מכ"מים טקטיים שמיועדים לכוחות המתמרנים ומספקים להם הגנה אקטיבית, למשל מפני פצמ"רים או רחפנים. החברה מציעה גם מערכות הגנה אווירית לטווח קצר, ובמקביל ממשיכה לפעול גם בתחום המסורתי, אוויוניקה.
ראדא מנוהלת בשנים האחרונות על־ידי דב סלע והיו"ר שלה הוא יוסי בן־שלום מ־DBSI. החברה הרוכשת אותה (DRS) הוקמה ב־1969 והפכה ללאונרדו DRS כשנרכשה ב־2008 על־ידי Leonardo SpA האיטלקית (שנסחרת כיום בשווי של כ־4.3 מיליארד אירו).
היא מספקת פתרונות וטכנולוגיות להגנה, בהם חיישנים ופתרונות תקשורת. בין ראדא ל־DRS היה שיתוף־פעולה לאורך מספר שנים. החברה האמריקאית ניסתה להפוך לחברה ציבורית אך הנפקה שקידמה בשנה שעברה לא יצאה אל הפועל, בשל ביקושים נמוכים במחיר שאליו היא כיוונה. כעת עם השלמת העסקה עם ראדא, החברה הממוזגת תיסחר בנאסד"ק ובתל אביב.
"יש פה חברה חדשה שצריך להכיר"
וויליאם (ביל) לין, מנכ"ל לאונרדו DRS, הגיע בשבוע שעבר לישראל לפגישות עם משקיעים וגורמים נוספים לקראת השלמת המיזוג, בין היתר בניסיון להסביר מי זו לאונרדו DRS ומהם היתרונות במיזוג עם ראדא, רגע לפני שהחברה הממוזגת מתחילה להיסחר.
בראיון לגלובס הוא מסביר כי "לשוק לוקח קצת זמן ויש עבודה כדי להבין את השווי. בעלי המניות המקוריים של ראדא הכירו אותה היטב, ועכשיו יש פה חברה חדשה שהם צריכים להכיר. אנחנו חושבים שזו עסקה טובה לבעלי המניות, אבל לוקח זמן להבין אותה. זו תקופת מעבר שבה בעלי המניות יראו את השילוב וייחשפו להזדמנויות". הוא מציין שאסיפת בעלי המניות של ראדא אישרה ברוב גורף של 99% את העסקה.
יוסי בן־שלום מוסיף כי "היו כמה משקיעים אמריקאים גדולים שאמרו לנו שהם רצו להשקיע בלאונרדו DRS כשהיא תכננה להפוך לציבורית, ועכשיו הם יקבלו חברה טובה יותר, במחיר זול יותר. אישית, אנחנו לא מתכננים למכור (DBSI מחזיקה כיום בכ־4% ממניות ראדא) כי אנחנו חושבים ששווי השוק עוד יעלה בעתיד".
"אסטרטגית, המיזוג טוב לשתי החברות"
מתברר שכבר באמצע 2020, שנתיים לפני ההודעה על המיזוג, ראדא התחילה לבחון אפשרות לעסקה אסטרטגית ושכרה את בנק Evercore לצורך זה, כאשר גם שמה של DRS עלה כרוכשת פוטנציאלית. לאחר שראדא החליטה לעצור את התהליך בסוף אותה שנה, היא חזרה אליו ב־2021, ופנתה למספר דו־ספרתי של רוכשים פוטנציאליים, מהם נותרו DRS וקרן פרייבט אקוויטי אמריקאית, שהציעה לרכוש את ראדא בעסקת מזומן, אך לבסוף החליטה לוותר. המגעים עם DRS הואצו בתחילת 2022, עד לחתימת ההסכם ביוני.
"יש לנו יחסים טובים עם ראדא הרבה שנים", אומר לין. "אחד הדברים שהופך מיזוג להצלחה זו התאמה תרבותית, ויש התאמה חזקה בין החברות. שתיהן חברות זריזות ואגרסיביות בשוק, שתיהן מצליחות, וההתאמה הזו היא הסיבה המרכזית לכך שהמיזוג יצליח.
"אסטרטגית, המיזוג טוב לשתי החברות. לאונרדו DRS חזקה בעסקי החיישנים המתקדמים, מערכות Force Protection (הגנה על הכוח) שזה עסק שבו אנחנו עובדים גם עם ראדא, תשתיות רשתות תקשורת והתחום החשמלי.
"כשאני מסתכל על העתיד אני חושב שחשוב לשלב את היכולות של שתי החברות. הדבר היחיד שלא היה לנו היה רדאר, וזה צריך להיות חלק מהחברה, כי התוכניות הצבאיות בעתיד יכללו יותר אינטגרציה של יכולות מרובות. עניין נוסף הוא שיש לנו יעד אסטרטגי להפוך לחברה ציבורית בנאסד"ק, ובמיזוג הזה נוכל להשיג את היעד הזה בצורה הרבה יותר יעילה מאשר בהנפקה, שקשה לעשות בשוק כזה, והיא מסוכנת ויקרה".
למה זה יעד אסטרטגי מבחינתכם?
"כי יש לנו צמיחה אורגנית, ואנחנו חושבים שאנחנו יכולים גם לעשות רכישות ולצורך זה רוצים מאזן עצמאי של חברה ציבורית כדי שתהיה לנו גמישות - זה קריטי לביצוע רכישות אסטרטגיות".
למעשה רציתם להיסחר בנאסד"ק ותשיגו את היעד הזה, אבל ראדא נסחרת גם בתל אביב. יש כוונה להימחק מהמסחר כאן?
"נמשיך להיסחר בתל אביב. לא נהיה חלק מהמדד המוביל כי כרגע אנחנו לא עומדים ברף הסחורה הצפה המינימלית, אבל אולי בהמשך נעמוד בו".
לדברי לין, היום רוב הפעילות של שתי החברות מתבצעת בארה"ב (לאונרדו 90% וראדא 70%), אך הן מזהות הזדמנויות בעוד אזורים גאוגרפיים, בעיקר אירופה "שצריכה את מערכות ההגנה שראדא מפתחת", וכן במזרח התיכון, אוסטרליה וטייוואן.
כיצד המצב המאקרו־כלכלי משפיע על התעשייה הביטחונית, ועליכם בפרט?
"באופן כללי, אני רואה פחות השפעה מצד המאקרו־כלכלה. לרוב כשרואים איום של מיתון, מניות התחום הביטחוני חזקות יותר, כי הן פחות מושפעות משום שהן לא מוכרות לצרכן, הן מושפעות מהמצב בסין וברוסיה למשל.
"מדינות בכל מקרה חייבות להשקיע בביטחון, אז חברות כאלה קצת יותר חסינות. יש קצת אתגר מהאינפלציה, לא מהמיתון. אנחנו כן חושבים שיש השפעה מכיוון שרשרת האספקה, שם האתגר המרכזי. בתחום המיקרואלקטרוניקה לוקח יותר זמן, צריך לרכוש מוקדם יותר, קונים יותר רכיבים ממה שצריכים כדי שלא יהיו עיכובים".
לדברי לין, לאחר השלמת העסקה תוכל החברה לשלב את הפתרונות של שתי החברות ולייצר פתרונות חזקים יותר. בתחום החיישנים, למשל, הוא אומר שכיום יש חיישנים נפרדים לכל בעל תפקיד ברכב - מפקד, נהג וכו' - ואילו בעתיד, בדומה למה שטסלה עושה, אפשר יהיה לחבר את הכל יחד ולתת תמונה אחת עם הרבה יותר מידע.
בנוגע לתחום ה־force protection הוא אומר: "אנחנו רואים בסרטי הווידיאו שמגיעים מאוקראינה כמה הרוסים פגיעים משום שאין להם הגנה אווירית, רואים את הצורך במוצרים שאנחנו מייצרים. זה אפילו לא העתיד של המלחמה, זה קורה היום וזה רק מדגיש את החוזק של השילוב שלנו".
"האיום העתידי מגיע בעיקר מסין"
לין מונה למנכ"ל DRS בתחילת 2012. קודם לכן כיהן כסגן מזכיר ההגנה בתקופת כהונת הנשיא אובמה, ב־2009-2011. בעבר, בין היתר, היה גם בתפקיד בכיר בחברה הביטחונית Raytheon ושימש כיועץ לסנטור טד קנדי.
מהם האתגרים הביטחוניים המרכזיים של ארה"ב בימים אלה?
"שני האתגרים המרכזיים הם הפלישה של ולדימיר פוטין לאוקראינה, והחשש שאם הוא יצליח, הוא ימשיך הלאה ויאיים על עוד מדינות באירופה ועל חברות בנאט"ו. בטווח היותר ארוך, ישנו חשש מהאגרסיביות של סין באסיה. סין הציגה הצלחה כלכלית גדולה והתחזקות צבאית, והחשש הוא שהשילוב הזה ישמש אותה להיות יותר אגרסיבית. ארה"ב תרצה לייצר נגדה הרתעה, ולאו דווקא להילחם בה - שהחוזק הצבאי של ארה"ב ובעלות הברית שלה יסייע לשמור אותנו מחוץ לקונפליקט".
בהקשר זה עולה בשיחה גם נושא הטילים ההיפר־סוניים - טילים בעלי מהירות גבוהה מאוד, שיוצאים מחוץ לאטמוספירה ואז חוזרים אליה ויודעים לתמרן, כך שקשה מאוד ליירט אותם.
לדברי לין, ללאונרדו DRS יש יכולות בתחום החלל, שהן חשובות לצורך מענה על איום כזה, שלוויינים ורדארים על היבשה לא יכולים להתמודד איתו (הרדארים של ראדא במקרה זה נותנים שכבת הגנה נוספת, מפני איומים שונים). לפני מספר חודשים נודע שרוסיה השתמשה בטילים כאלה במלחמה באוקראינה, אך לין סבור כי היכולות של רוסיה בתחום לא עד כדי כך מתקדמות, וכי האיום העתידי מגיע בעיקר מסין.
כמי שהיה סגן מזכיר ההגנה בארה"ב, אתה מעריך שלזהותו של שר הביטחון שתמנה הממשלה החדשה בישראל תהיה השפעה על היחסים הביטחוניים של ארה"ב וישראל?
"החוזק של היחסים הביטחוניים הוא כזה, שיש כבר עשורים של שיתוף־פעולה חזק. הייתי בממשל, והיום אני בתעשייה, וראיתי את החוזק בשני המקרים. מעת לעת יש ממשלות חדשות, אבל אני לא רואה את זה משפיע על שיתוף־הפעולה העמוק, שנתמך על־ידי שתי הממשלות, ואני לא חושב שהוא יאוים. הרבה פעמים יש שינויי הנהגה, והיו כל־כך הרבה לאורך השנים. אני מעריך שזה יסתיים באופן חיובי".
"זה היה מסע פנטסטי, ולא רק בגלל הרווח שעשינו"
"לראשונה, חברה גדולה רוכשת חברה ישראלית בתחום הביטחוני, ואנחנו רואים את זה כמשהו מאוד חשוב לקהילה הביטחונית של ישראל", אומר יוסי בן־שלום, יו"ר ראדא. "זאת הזדמנות לעוד חברות ביטחוניות, שהאפשרויות שלהן תמיד היו או להפוך לציבוריות או להימכר לאלביט. היום אנשים רואים שיש אלטרנטיבה, וכבר קיבלתי הרבה טלפונים מאנשים ששאלו איך".
בעלי המניות של ראדא שאישרו את עסקת רכישתה ברוב גדול, התלהבו פחות מבונוסים שביקשה החברה להעניק ליו"ר בן־שלום ולמנכ"ל דב סלע בגין העסקה, בסך 1.2 מיליון דולר ו־2 מיליון דולר, בהתאמה, וסירבו לאשרם. עם זאת, הדירקטוריון שדן לאחרונה בנושא מחדש אישר בהתאם לסמכותו את הבונוס לסלע, וראדא זימנה אסיפה נוספת לאישור הבונוס לבן־שלום, מתוך הערכה שתוכל לקבל את אישור בעלי המניות.
אחת הסיבות לכך היא תרומתו של בן־שלום מאז מינויו כיו"ר פעיל, והתפנית שחלה בחברה בתקופה זו, כולל גידול משמעותי בהכנסות ובמספר העובדים. DBSI של בן־שלום וברק דותן רכשה את השליטה בראדא ב־2016 כשהחברה נקלעה לקשיי נזילות ונסחרה בשווי מיליוני דולרים בודדים. היא השקיעה בחברה סכום מצטבר של 13 מיליון דולר ולאורך התקופה מאז, מימשה מניות בתשואה של פי 7 על ההשקעה.
איך אתה מסכם תקופה של כמעט 7 שנים בראדא?
"זה היה מסע שהוא נס, שהתחיל עם חברה שכמעט פשטה רגל. היא הייתה מרחק חודש אחד מחוסר אפשרות לשלם לעובדים ולספקים, והפכה לחברה מצליחה. זה סיפור ארוך של קבלת החלטות, של ההנהלה, של דובי (דב סלע) ושלי. היה לנו גם מזל אבל גם הרבה החלטות נכונות לאורך הדרך - החלפת הנהלה, התמקדות ברדאר, בניית מפעל, יציאה מהשוק הסיני, גיוסי הון.
"זה היה מסע פנטסטי, לא רק בגלל הרווח. כמובן שעשינו כסף, אבל השבוע היינו בבית שאן (במפעל החברה, שח"ו) וראינו את השינוי של לפני שש שנים על הפנים של האנשים שם. אז היינו 82 איש בחברה, היום אנחנו כמה מאות, 90 רק בארה"ב".
תישאר בחברה?
"ביל ביקש שאשאר, וחשוב לי להישאר בשביל האנשים, והרצון שהמיזוג יצליח. עשיתי את זה עם עוד חברות שבהן נשארתי אחרי האקזיט".
וסלע מוסיף: "פה זה לא ממש אקזיט, אלא יותר צעד אסטרטגי, הצעד החשוב ביותר שקרה לראדא ב־52 שנות קיומה. הוא מבטיח את מקומות העבודה והטכנולוגיה".
ראדא צפויה להמשיך לפעול כחברה בת עצמאית של לאונרדו DRS, תחת ניהולו של סלע. לדברי בן־שלום, "קודם היינו סירת מרוץ, ועכשיו כשאנחנו שטים באוקיינוס, אנחנו רוצים להיות חלק מנושאת מטוסים".
ראדא
תחום עיסוק: פיתוח ואספקת מכ"מים טקטיים ופתרונות הגנה אקטיבית לכוחות המתמרנים, וכן מערכות הגנה אווירית לטווח קצר
היסטוריה: הוקמה ב־1970 ועסקה רוב השנים בתחום האוויוניקה, שבו יש לה פעילות מסוימת גם כיום. משנת 2016 הייתה בשליטת חברת ההשקעות DBSI של יוסי בן־שלום המשמש כיו"ר ראדא
נתונים: במטה החברה בנתניה מועסקים 308 עובדים (נכון לסוף 2021). הכנסות מחצית ראשונה 2022: 45.6 מיליון דולר, הפסד נקי מחצית 1: 5.1 מיליון דולר, EBITDA בתקופה זו: 3.1 מיליון דולר
וויליאם (ביל) לין
אישי: בן 68, נשוי + 2, מתגורר בוושינגטון די.סי
מקצועי: יו"ר ומנכ"ל לאונרדו DRS משנת 2012. בעברו שימש כסגן נשיא בכיר בחברה הביטחונית Raytheon, כמנהל פיננסי במשרד ההגנה האמריקאי, וכן יועץ של הסנאטור טד קנדי. השכלה: ד"ר למשפטים מאוניברסיטת קורנל, בעל תואר שני ביחסים בינלאומיים מאונ' פרינסטון
עוד משהו: כיהן כסגן מזכיר ההגנה של ארה"ב בממשל אובמה