אסדת כריש / צילום: איל יצהר
לשר האנרגיה הבא יהיה אתגר משמעותי עם כניסתו לתפקיד. דווקא שהחגיגות מהפקת הגז ממאגר כריש החלו, ישראל עשויה לפספס הזדמנות ייחודית לייצא גז לאירופה שסובלת ממחסור בשל המלחמה בין רוסיה לאוקראינה.
● "מחירי הדיור הם כישלון של שר האוצר": משה גפני חוזר לתפקיד השריף הכלכלי של הכנסת | ראיון
● 6 מנדטים, 6 תפקידים: אלו פרטי ההסכם בין הליכוד לעוצמה יהודית
"הפרדוקס של השארת הגז באדמה לנוכח הביקוש הגובר והעצום מהשווקים באירופה יכול להיפתר רק באמצעות פעולה ממשלתית ושיתוף פעולה אזורי", אומר לגלובס שאול צמח, מנכ"ל אנרג'יאן ישראל ומי שהיה מנכ"ל משרד האנרגיה לפני כעשור. בשיחה על ההפקה ממאגר כריש שהחלה לפעול לפני כשלושה שבועות, אומר צמח כי הממשלה חייבת לגבש תוכנית ארוכת טווח למשק הישראלי, שתשלב ותאזן בין צרכי המשק והביקוש של הצרכים, לבין מתן אפשרות לייצא גז.
"דרוש שוק גז אזורי משותף"
לדברי צמח, נחוץ מהלך אזורי כדי להקים במהירות את התשתיות הנחוצות להולכת הגז לשווקים באירופה. הוא מגדיר זאת כ"שוק גז אזורי משותף", כלומר העלאת מדרגה בשיתוף הפעולה בין המדינות החברות בפורום הגז האזורי - יוון, קפריסין, מצרים וישראל, וגם לבנון שעשויה להצטרף בעקבות חתימת הסכם הגבול הימי. "מדינות האזור צריכות לתאם, לתכנן ולממן, בשיתוף עם חברות הגז, הנחת תשתית הולכה, בין אם בצינורות למתקני ההנזלה למצרים דרך קפריסין או ישראל", אומר צמח. נציין כי האפשרות האחרונה נחשבת לבעייתית יותר בשל התנגדות של גופים וארגונים שונים בעקבות חשש מזיהום והליכים בירוקרטיים.
"אם כל מדינה תפעל בנפרד, לא נתקדם לשום מקום. זה לא יעיל ורק יעכב את המהלך המרכזי והאינטרס הכלכלי של כלל מדינות האזור", משוכנע צמח. "זה לא הגיוני שרק אנרג'יאן פעילה כיום בשטח המים הכלכליים של ישראל בחיפוש אחר גז. המאגרים שם, רק צריך למצוא אותם ולהפיק מהם, הן להמשך הבטחת הביטחון האנרגטי של ישראל והן לצרכי ייצוא להשבעת הרעב לאנרגיה באירופה. זה אינטרס של כולם, רק צריך ליישם אותו. משברים לא נמשכים לנצח, והם גם מעניקים הזדמנויות שאותן צריך לנצל".
לא רק חיזבאללה לחץ על אנרג'יאן
הסכם הגבול הימי עם לבנון התרחש במקביל לתהליך ההפקה ממאגר כריש, ולווה באיומים של ארגון הטרור חיזבאללה לפגוע בהפקה, ואף עלתה קריאה לפגוע ישירות בבכירי אנרג'יאן. בגלובס פורסם כי על החברה הופעלו לחצים כבדים להאט את קצב ההכנות להפקה ולא להתחיל בה עד שיושלם ההסכם ויאושר. ואכן, ההפקה החלה ימים ספורים לאחר חתימת ההסכם.
מלבד גורמי ביטחון וממשלה בישראל, הלחצים על אנרג'יאן הופעלו גם מצד ארצות הברית ומצרפת, שתי שושבינות של ההסכם הימי. הלחצים הגיעו הן מדמויות פוליטיים משתי המדינות, והן דרך גורמים מסחריים באירופה. באנרגי'אן לא מאשרים את המידע, וכשצמח נשאל עליו, הוא השיב: "החברה התנהלה בהתאם להנחיות שקיבלה ממשרד האנרגיה הישראלי".
פחדתם מאיומי חיזבאללה?
"ממש לא. גם בשבועות קודם וגם ביום התחלת ההפקה הייתי על האסדה. אנחנו לא חוששים ומרגישים בטוחים לחלוטין שמדינת ישראל יכולה להגן על כל נכסיה האסטרטגיים והתשתיות הקריטיות. אנחנו משתפים פעולה עם כל גורמי הביטחון הרלוונטיים, ויש לנו אמון מלא במדינה וזרועות הביטחון שלה".
ואכן, ישראל מעניקה מעטפת ביטחונית רחבה למתקני הגז בים התיכון, ואסדת כריש הקרובה ביותר לגבול עם לבנון עם האבטחה ההדוקה ביותר. על האסדה פועלים בין 80 ל־100 עובדים ממגוון מדינות, ובהם רק ישראלים בודדים, רובם עוסקים באבטחה. מתחת לאסדה, בעומק של 1.7 ק"מ, נמצאת מערכת מסועפת של צינורות, מתקני וויסות סינון והפרדה, ואלה שולחים מעלה את הגז ואת התוצרים הנלווים ובהם הקונדנסט הנמכר גם הוא לשווקים באירופה.
עד סוף 2022: הכנסות של 1.4 מיליארד דולר
ההשקעה בשאיבת הגז בשטח המים הכלכליים של ישראל היא עצומה, וחברות האנרגיה מבקשים לוודא שהיא תשתלם. ואכן, בהשוואה למחיר הנע סביב בין ארבע לחמש דולר ליחידת חום (יחידת המידה המקובלת לגז טבעי) בישראל, המחיר באירופה כיום, הוא כ־35 דולר. גם לאחר שמורידים את עלויות השינוע של הגז ממזרח הים התיכון לאירופה, הרווחיות גדולה מאוד.
אם ישראל תייצא גז לעולם, המשמעות היא לא רק גידול ברווחי החברות, אלא גם הכנסה גדולה מאוד למדינה באמצעות מיסוי הרווחים. נציין כי על החברות מוטלים שלושה סוגי מס: מס חברות, היטל על רווחי יתר (מס ששינסקי) ותמלוגים בשיעור של 11.5% הנגבים מההכנסות על ניצול משאבי הטבע.
במהלך השנה משרד האנרגיה דיווח כי ההכנסות ממסים שנגבו מחברות הגז צמחו ב־48% לכ־650 מיליון דולר במחצית הראשונה של השנה, רק ממאגרי לוויתן ותמר. כעת, עם תחילת הפעלת מאגר כריש, הצפי הוא שההכנסות יגיעו ל־1.4 מיליארד דולר ממסים עד תום 2022.
אמנם הסכום רחוק מהתחזית שהעלה בנק ישראל במהלך העשור הקודם, אבל הגדלה משמעותית של עתודות הגז על ידי פיתוח מאגרים חדשים יכולה להביא לסכומים שנתיים גדולים עוד יותר בעתיד.
לא הכל נוצץ: ייצוא עלול להוביל למחסור בישראל
אל מול היתרונות בייצוא גז, ניצב חשש משמעותי שהוא יוביל למחסור בישראל. המשמעות: עליית מחירי אנרגיה בישראל בשל הצורך לייבא גז במחירים גבוהים. בוועדה בראשות המנכ"ל הקודם של משרד האנרגיה, אודי אדירי, הוצעה דרך פעולה שתבטיח את התצרוכת המקומית במקביל לייצוא שיאפשר לחברות האנרגיה להשקיע בחיפושים חדשים, אלא שהמסקנות אופסנו. אולי השר החדש ינער את האבק ויקדם את הסוגיה בחלון הזמנים הנוכחי.
ממשרד האנרגיה נמסר בתגובה: "המשרד נערך ליציאה להליך התחרותי הרביעי. פרסום ההליך חשוב בתקופה הקרובה בעיקר עקב משבר האנרגיה העולמי והדרישה האירופאית לגז טבעי ישראלי, כמו גם להגברת הוודאות לאספקת הגז הטבעי למשק הישראלי".