גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

להפעיל עגורן מהקרקע: מדוע מינהל הבטיחות עצר פיילוט למערכת חדשה

חברת סקייליין הגישה לאחרונה עתירה לבג"ץ נגד מינהל הבטיחות, לאחר שזה עצר פיילוט למערכת שפיתחה להפעלת עגורנים מהקרקע ● לטענת החברה, המערכת מקצרת זמנים, מורידה עלויות בנייה ובטיחותית יותר, ופסילת הפיילוט נעשתה משיקולים זרים

אתר של חברת סקייליין / צילום: יח''צ
אתר של חברת סקייליין / צילום: יח''צ

בתחילת החודש הוגשה לבג"ץ עתירה שלהחלטה בעניינה עשויות להיות השפעות רחבות־היקף על אימוץ טכנולוגיות חדשות בענף הבנייה. את העתירה הגישה חברת סקייליין עגורנים נגד מינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית במשרד הכלכלה, נגד מנהל המינהל חזי שוורצמן ונגד שרת הכלכלה אורנה ברביבאי, בדרישה לצו על־תנאי שיתיר לה להשתמש במערכת שפיתחה: מערכת קוקפיט שמאפשרת להפעיל עגורני צריח מהקרקע, בלי צורך במפעיל ברום העגורן.

החניה הרובוטית הרחיקה קונים: בכמה נחתך מחיר פנטהאוז בתל אביב? | עסקאות השבוע
"הבן שלי בטוח שאני כל היום מטיסה טילים": ביקור ברפאל | הברזייה

"מערכת הקוקפיט הפכה שלושה ימי עבודה לשלוש שעות עבודה, והיא הרבה יותר בטיחותית למפעיל העגורן", אומר אביב כרמל, מנכ"ל סקייליין עגורנים. לדבריו, החברה השקיעה בפיתוח קרוב ל־20 מיליון שקל. לדבריו, המערכת יכולה לחסוך 40 אלף שקל במחיר כל דירה, "אם רק נפעיל את המנופאי מלמטה".

לאחר שפיתחה את המערכת יצאה סקייליין לפיילוט ראשון לבניית בניין בן 14 קומות באתר של חברת אלקטרה בנייה באור ים. באלקטרה אמרו לגלובס כי העבודה באמצעות מערכת הקוקפיט הייתה יעילה ואיכותית, וגורמים נוספים שראו את המערכת בפעולה אומרים כי מדובר ב"גיים צ'יינג'ר" בעיקר עבור מפעילי העגורנים, שעובדים בתנאים קשים.

בסקייליין הזמינו את אנשי מינהל הבטיחות לביקור באתר להתרשם מן המערכת, אולם במינהל הבטיחות החליטו לעצור את הניסוי לאלתר, ולא לאפשר ניסוי נוסף שאמור היה להתחיל באתר של חברת תדהר.

בחברה ניסו לברר מה הרקע לסירוב, אולם לדבריהם לא קיבלו תשובות מספקות, ולכן הגישו בקשה לפי חוק חופש המידע. רק לאחר התערבות בית המשפט החלו לקבל מסמכים הקשורים לעתירה, ואף זאת לטענתם באופן חלקי.

לפי העתירה, מן המסמכים עולה כי "השיקולים שנשקלו והופעלו על־ידי מפקח העבודה הראשי הושפעו על־ידי גורמים זרים, בחוסר שקיפות, בחוסר הגינות והכול תוך הפרה בוטה של כללי הצדק המינהלי".

בעתירה הם משתמשים במילים קשות: "בחודשים האחרונים נוצר צורך קונקרטי לבצע הפעלה מרחוק של עגורן צריח בפרויקט נוסף באתר תחנת הרכבת בשורק. צורך זה הוצג לנציגי מינהל הבטיחות, תואם עימם, קיבל אישור בכתב (בתנאים שקוימו), והעותרת, ביחד עם יזם הפרויקט, נערכה לביצועו. ברם, לתדהמת העותרת, באוגוסט 2022 פנה עובד מינהל הבטיחות, ככל הנראה בהנחיית המפע"ר, לנציגי היזם והודיע להם, בעל־פה בלבד, כי הפרויקט לא יוקם באמצעות מערכת הקוקפיט. בקשות לקבל מסמך בעניין נענו בשלילה, ובמקומם נאמר לנציגי היזם כי 'זה לא יקרה', ללא כל הנמקה".

הטענה: "המוצר עומד ברגולציה הקיימת"

סקייליין טוענת בעתירה כי הדין הקיים בישראל כלל אינו מחייב הפעלת עגורני צריח ממקום מורם, וכרמל עומד על כך שמערכת הקוקפיט עומדת בכל הדרישות שכבר קיימות היום בחוק בישראל, ומספר שהמערכת כבר נמצאת בשלבי התקנה במיאמי ובלונדון אצל לקוחות שהן מחברות העגורנים הגדולות בעולם.

חדר הבקרה של חברת סקייליין באור עקיבא / צילום: יח''צ

"בקוקפיט אין שום חסם רגולטורי", אומר כרמל. "פיתחנו מוצר שעומד ברגולציה הקיימת. יש הגדרה של פיקוד מרחוק, ויש תקינה לזה, ותקינה לתקשורת - אפילו זבל מפנים היום ככה. אבל מסתבר שהדרך קצרה יותר למיאמי מאשר לירושלים".

במינהל הבטיחות סירבו להתייחס לעתירה עצמה, אולם הם רואים אחרת את עניין הרגולציה ומסרו לגלובס: "מינהל הבטיחות מעודד כניסת אמצעים טכנולוגיים למען בטיחות העובדים בישראל. המתקן המוצע הוא קרון שמחובר לעגורן צריח שמייתר את שהות המנופאי במתקן במעלה העגורן.

"במתקן המוצע עלו בעיות של היעדר מפרט טכני מלא, עיכוב שקיים בזמני הפעלה מהקרון לעגורן וכן צורך בהגנת סייבר וגיבוי במקרה של הפסקות חשמל או נזק לכבל המחבר בין הקרון לעגורן.

"לצורך בחינת המפרט הטכני ותכונות שליטת הקרון בעגורן, נדרשת בדיקת גוף תקינה מוסמך, כמו למשל מכון התקנים הישראלי, שבודק ומאשר עגורני צריח בישראל. עד כה ההתקן לא נבחן על־ידי מכון התקנים למרות בקשות מינהל הבטיחות, ולקרון זה אין שימוש או ניסיון הפעלה מבצעי במדינות אירופה ובארצות־הברית. במקרה שהחברה תיעתר לבדיקות הבטיחות והתקינות הנדרשות, נשמח לבחון את הנושא מחדש".

בנמל הסיני: העגורנים כבר מופעלים מלמטה

הפעלת עגורנים מהקרקע כבר מתרחשת בארץ - בנמל הסיני החדש במפרץ חיפה. שם מופעלים העגורנים מחדר בקרה הנמצא בבניין הראשי של הנמל, אפילו לא מתחת לעגורן.

אלא שהמערכת שפועלת בנמל חיפה כבר פעלה קודם בחו"ל, ולכן שאלת האישור שתקבל או לא תקבל מערכת הקוקפיט מקפלת בתוכה שאלה רחבה יותר הקשורה לאישור טכנולוגיות חדשות בכלל בארץ.

חדר הבקרה של חברת סקייליין בניו יורק / צילום: יח''צ

עו"ד רונן ורדי, מחברת עורכי דין ורדי רונן המתמחה בדיני הבטיחות ותאונות העבודה, מזכיר: "אפילו הצבא מפעיל כלי נשק מרחוק. יכול להיות שיש מקום לקבוע סטנדרט של מהירות תגובה, רציפות בתנועה וכו', אבל אני לא חושב שזה קריטי יותר מאשר אתת (קשר מתאם) שמסמן לעגורנאי בקשר כיצד להניע את המטען או לעצור, וישנה תצפית לא פחות טובה למי שמפעיל מצלמות היקפיות.

"אני גם לא חושב שלעבוד בגובה 42 או 60 מטר בין שמיים לארץ זה מיטבי כיום, כאשר הטכנולוגיה מאפשרת עבודה ממפלס הקרקע. כיום מדובר בטיפוס יום־יומי של עשרות מטרים בסולמות, ולעתים רחוקות העגורנים אף קורסים. אם קורה לעגורנאי משהו למעלה, מאוד מורכב לחלץ אותו מהגובה. יש גם בעיות ארגונומיות קשות מאוד לעגורנאים כתוצאה מתנוחת ישיבה כפופה".

עו''ד רונן ורדי, יועץ בטיחות לאירועים המוניים / צילום: יח''צ

לדבריו, "לגבי הטענה על פגיעות להתקפות סייבר - אפשר להחליט שזה יהיה בכבל חוטי ולא אלחוטי. לתעשייה האזרחית והצבאית יש פתרונות טכניים.

"אחת הבעיות היא שאין מנגנון מסודר של משרד הכלכלה והתעשייה לבחינת שינויים ושיפורים, וקשה להם לקבל טכנולוגיות חדשות הדורשות הסדרה רגולטורית. בג"ץ יצטרך לקבוע אם הסירוב של מינהל הבטיחות היה סביר, אבל בהחלט יש סמכות רחבה למפקחי העבודה להפסיק עבודה כאשר נשקפת סכנה בטיחותית. ייתכן כי השינוי יצטרך להיות בחקיקה משנית של תקנות עגורני הצריח".

עוד כתבות

מוסך / אילוסטרציה: Shutterstock

פגוש קדמי בחצי מחיר: פסק הדין ששם סוף לחגיגה של מחירי החלפים

בג"ץ קבע השבוע כי אין לחייב את חברות הביטוח לשלם מחירי המחירון הגבוהים על חלפים בתאונות רכב ● זאת בניגוד לדרישת איגוד המוסכים, שהגיש את העתירה ● בשוק מקווים כי הפסיקה, שמוזילה את עלויות תיקוני הרכב, תתגלגל לפרמיות הביטוח לטווח הארוך

משה סעדה, הליכוד. פרסום ברשתות החברתיות, 24.02.26 / צילום:  דני שם טוב, דוברות הכנסת

מי יחקור את השוטרים? כך הגיעה מח"ש לפרקליטות, וזאת משמעות ההוצאה ממנה

המאבק על הכפיפות של המחלקה לחקירות שוטרים עולה מדרגה - והמשפטנים מזהירים מפני הפיכת המחלקה ל"כלי בידי השלטון" ● אבל למה מלכתחילה מח"ש הגיעה דווקא לפרקליטות המדינה, והאם זה הסדר שיש כמותו בעולם?

צ'רי מוטורס / צילום: דניאל דהרי

רישיון היבוא של קרסו למותג הדגל שלו צפוי לקבל אישור, אבל רק לשנה אחת

ברשות התחרות סבורים שחידוש הזיכיון של צ’רי בידי קרסו מוטורס אינו צפוי לפגוע בתחרות בשוק הרכב - אך ממליצים להגביל את האישור לשנה בלבד, כחלק מבחינה רחבה של ריכוזיות בענף ● ההמלצה מגיעה בזמן שחברות אחרות, בהם GAC וטלקאר, קיבלו הארכות קצרות של שלושה חודשים בלבד, ובצל הזינוק החד במכירות צ’רי, שהפכו למנוע הרווח המרכזי של קרסו

סניף בנק לאומי / צילום: כפיר סיון

לאומי סוגר את חברת ניהול התיקים וידאה ומרחיב את מערך ההשקעות

במסגרת ארגון מחדש שיזם לאומי, תחום ניהול ההשקעות בשוק ההון יועבר למערך ההשקעות בבנק בניהולו של אריאל כהן ● המהלך מתרחש ברקע למהלך אחר שעליו הכריז לאומי בשבוע החולף בתחום המסחר בשוק ההון - קמפיין "לא הרווחתם לא שילמתם"

ביהמ''ש לענייני משפחה בת''א / צילום: אמיר מאירי

מה קורה כשהמטפלת של המנוחה טוענת שהייתה ידועה בציבור שלה?

אישה בעלת אמצעים במצב בריאותי מורכב הגיעה להסדר עם אישה נוספת, שעברה להתגורר בביתה וסייעה לה בשירותים יומיומיים - ובתמורה קיבלה מגורים בחינם ודמי כיס חודשיים ● לאחר מותה, המטפלת פנתה לבית המשפט לענייני משפחה וביקשה להכיר בה כידועה בציבור של המנוחה. מה נפסק?

טל דיליאן / איור: גיל ג'יבלי

פרשת הריגול שטלטלה את אירופה: שמונה שנות מאסר למייסד הישראלי

ארבעה בכירים בחברת הסייבר ההתקפי אינטלקסה, ביניהם שני ישראלים, הורשעו בפגיעה בפרטיות ובהאזנות סתר ● כעת, גזר הדין מעוכב עד להכרעה בערעור ומסמן תקדים בינלאומי נגד יצרנית רוגלה

כנס המטרו הבינלאומי של נת''ע / צילום: עמוס לוזון

כנס החשיפה הבינ"ל של המטרו: "יש פה חברות תשתית מהטופ של הטופ"

נת"ע ערכה השבוע בת"א כנס חשיפה בינלאומי לפרויקט המטרו בגוש דן, שנועד להציג לחברות תשתית את המכרזים הצפויים בשלב האינפרא הראשון, בהיקף של 65 מיליארד שקל ● לכנס הגיעו נציגים של למעלה מ־60 חברות תשתית בינלאומיות מכ־20 מדינות ● נציג של אחת מהחברות ההודיות: "פרויקט המטרו נתפס כמרגש מאוד"

טהרן, איראן / צילום: ap, Vahid Salemi

"צאו באופן מיידי": שורת מדינות במסר לאזרחיהן במזרח התיכון

גרמניה, הודו, קוריאה הדרומית, אוסטרליה ומדינות נוספות הוציאו בזו אחר זו אזהרות רשמיות לאזרחיהן לעזוב את איראן מיידית ● ראש ממשלת פולין: "כולנו יודעים מה הכוונה"

פרויקט של קטה בפתח תקווה / הדמיה: VIEWPOINT

כמה שוות ההטבות בשוק הדיור לעמיתי חבר?

מבצע של חברת קטה גרופ למילואימניקים בפתח תקווה מבטיח ארנונה לחמש שנים, ומבצע של חבר בשלושה פרויקטים שונים מציע הנחות עמוקות יותר, של כ־15% ממחיר הדירה ● מאחורי המבצעים

חיה קינד / צילום: שירן קמר

מנכ"לית החברה שרכשה 40 דירות בבניין שנפגע מטיל: "הזדמנות שלא תחזור"

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מנכ"לית קרן הריט אבו פמילי, חיה קינד, רואה במגמת הורדת הריבית סימן חיובי לסקטור השכירות לטווח ארוך, שנפגע קשות בשנים האחרונות, וקוראת למדינה לעשות יותר: "לא נעשו פעולות גדולות מספיק" ● בראיון לגלובס היא מספרת כי היא מזהה שהדור הצעיר כבר לא רואה בבעלות על דירה צעד מחייב

מלון בכר האוס בתל אביב / צילום: אסף פינצ'וק

רשת פתאל ממתגת את מלונות הבוטיק תחת COLORS, עם הפנים לחו"ל

פתאל ממתגת את מלונות הבוטיק שלה תחת השם COLORS ● "המהלך מבטא אמירה דו-משמעית - גם על המגוון האנושי של האורחים וגם צבע חדש לפתאל, שעוסקת בעיקר במותגי נופש", אומרת סמנכ"לית השיווק ● ומה מתכננים ברשת המלונות בהמשך?

גם זה קרה פה / צילום: צילום מסך

ההצעה להרחיב את הפטור ממע"מ מוכיחה שאין לח"כים משנה סדורה

שר האוצר זרק עוד הצעה ● בצבא לא רוצים את עקבות הפיצה ● ובענף הבנייה מרגישים היטב את המתח ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

משה לארי, מנכ''ל מזרחי טפחות / צילום: מזרחי טפחות

הרווח הנקי של מזרחי טפחות בשנת 2025: 5.6 מיליארד שקל

ברבעון הרביעי של 2025, הרווח הנקי של הבנק הסתכם ב-1.4 מיליארד שקל - צמיחה של 7.5% ברווח הנקי ● הבנק יחלק מחצית מהרווח הנקי שרשם ברבעון לבעלי המניות – סכום של 702 מיליון שקל

שמן זית / צילום: דרור מרמור

מהפך: המוצר שמחירו צנח ב-35% - והסיבות

בזמן שסל הקניות הישראלי מתייקר כמעט בכל קטגוריה, מחיר שמן הזית יורד בעקביות בזכות הקטנת המכסים ● למרות עונת מסיק מקומית דלה ומחסורים, התחרות אילצה את היצרניות הגדולות להוריד מחירים ● כדי לאפשר זאת, המדינה סבסדה את החקלאים ב־30 מיליון שקל

טורבינות רוח / צילום: Shutterstock, Angela Crimi

הדוחות שהפילו את מניות האנרגיה המתחדשת בתל אביב

דוחות חלשים במיוחד של חברת האנרגיה המתחדשת אנרג'יקס הפילו את מדד הקלינטק בבורסה המקומית, שירד  ב-1% ● הכנסות החברה בשנת 2025 הצטמצמו ב-15% והרווח הנקי ירד בשיעור של 26%

רה''מ בנימין נתניהו ורה''מ הודו נרנדרה מודי בתערוכת חדשנות / צילום: מעיין טואף -לע''מ

מקורות רשמיים: ישראל מקדמת יבוא כלי רכב מהודו

ישראל מכוונת לתעשיית הרכב ההודית: בממשלה מקדמים יבוא רכב ואף פתיחת הדלת לתקינה הודית, סוגיה שנדונה גם בביקורו של ראש הממשלה נרנדרה מודי ● במקביל צ'רי מתרחבת באירופה באמצעות יבואן ישראלי ● וגם: מגמת הורדת מחירי המחירון של דגמים חדשים לא עוצרת ● השבוע בענף הרכב

ביקור ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, בכנסת / צילום: נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת

יותר מנשק או טכנולוגיה: מה חיפש ראש ממשלת הודו בישראל השבוע

השבוע נולדה בישראל "ארכיטקטורת היהלום": רשת בריתות אסטרטגית המשתרעת מיוון במערב ועד הודו ● בלב הציר עומד נרנדרה מודי שהגיע לירושלים כדי לקבוע סדר עולמי חדש ● איך נראה המרחב מהעיניים שלו ומה אנחנו מביאים לשולחן? ● טור אורח 

אילוסטרציה: Shutterstock

הותר לפרסום: חברה ביטחונית ישראלית עומדת בלב פרשת עבירות מס ועבירות כלכליות

החקירה, שנפתחה בשנת 2021, התנהלה ע"י רשות המסים ומשטרת ישראל תחת צו איסור פרסום גורף ● אתמול התיר ביהמ"ש לפרסם את עצם קיום החקירה, ואולם פרטי הפרשה המלאים, החשדות, שם החברה ושמות החשודים עדיין אסורים בפרסום

אתרי קניות באינטרנט. יוכפפו לחוק הישראלי? / צילום: Shutterstock

מאחורי הצעת החוק החדשה: אתרי קניות באינטרנט יוכפפו לחוק הישראלי?

הצעת חוק המקודמת בימים אלה שמה לה למטרה לקבוע את התנאים שבהם יחול הדין הישראלי בעת התקשרות עסקית בין חברה מחו"ל ללקוח ישראלי ● בקרב המומחים הדעות חלוקות: מצד אחד החוק יעשה סדר ויגביר ודאות, אולם מנגד הוא עלול להרתיע חברות מעסקים עם ישראלים

ראש הממשלה בנימין נתניהו וראש ממשלת הודו נרנדרה מודי בנתב״ג, היום / צילום: קובי גדעון, לע״מ

"קצר אך מאוד פרודוקטיבי": על הביקור ההיסטורי של מודי בישראל

ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, חזר למולדתו אך הביקור משאיר אחריו הישגים היסטוריים ● בתוך כך, בין ישראל להודו נחתמו 16 מזכרי הבנות במגוון תחומים, בהם חדשנות חקלאית והעמקת קשרי הטכנולוגיה ● "זוהי שותפות אסטרטגית מיוחדת, המסמלת את השאיפות של שני העמים", סיכם מודי