גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בירת העוני: כך הידרדרה ירושלים לתחתית הסולם החברתי-כלכלי בישראל

בשבוע שעבר פורסם כי ירושלים צנחה בדירוג הלמ"ס; מבדיקת הנתונים עולה כי 490 אלף מתושבי הבירה, המהווים כמחצית מאוכלוסייתה, גרים בשכונות שמדורגות על ידי הלמ"ס באשכול 1 ● עוד עולה מבדיקת גלובס: העוני בעיר מושך למטה גם את השכונות החזקות שנמצאות במגמת ירידה בדירוג החברתי־כלכלי

שכונת מאה שערים בירושלים / צילום: Shutterstock
שכונת מאה שערים בירושלים / צילום: Shutterstock

הירידה של ירושלים באשכול החברתי־כלכלי של הלמ"ס לאשכול 2 - לא הפתיעה. ירושלים מידרדרת במהירות במדרג הסוציו־אקונומי כבר עשורים, והממשלות עוסקות בעיקר בטיוח הבעיות העיקריות שלה, ובמציאת מקורות כספיים לממן פרויקטים, שיסוו את האמת המרה.

נתונים חדשים: אלו 10 השכונות הטובות ביותר למגורים בישראל
חולון, חיפה ואבו גוש: תוכניות הבנייה החדשות שיאושרו השבוע
"מחירי הדיור הם כישלון של שר האוצר": משה גפני חוזר לתפקיד השריף הכלכלי של הכנסת | ראיון

אבל כיום כבר אי אפשר להסתיר את הנתונים: בירת ישראל היא עיר ענייה, ואחדות מהשכונות החרדיות בה הן מהשכונות הירודות ביותר בארץ מבחינה כלכלית.

הנה גודל הפער בין התדמית הרצויה למציאות העגומה של המתרחש בבירה: בשבוע שעבר נפתחו המעטפות לאחד ממכרזי הדגל של קרקעות המדינה - 3 מגרשים לבניית 3 מגדלים מול בנייני האומה בירושלים. מדובר באזור שאמור להפוך בעתיד הלא רחוק לרובע הכניסה לעיר, שישלב מרכז עסקים ומשרדים, מסחר, מגורים תומכי תעסוקה, מלונאות ותיירות, תרבות פנאי ונופש, והכל במאות אלפי מ"ר של מגדלי תעסוקה ומגורים.

 

כגודל הציפיות - גודל האכזבות. "נפתחו המעטפות", כתבנו, ויש לדייק: נפתחה המעטפה. רק הצעה אחת הוגשה על המגרשים, על ידי שותפות של קרן JTLV, בסר הנדסה ופיתוח ויהודה רחמים חברה לבניין. זו הייתה האכזבה הראשונה. האכזבה השנייה הייתה המחיר שאותו הציעה השותפות: 120 מיליון שקל; כ־7 מיליון יותר שקל ממחיר המינימום ופחות מחצי הערכת השמאי את שווי המגרש - 249.4 מיליון שקל.

אפשר לספק הרבה הסברים לתוצאות המכרז: שהמציאות הכלכלית מרתיעה יזמים מלהכנס להרפתקאות בתחום; שהבנקים והגופים המלווים בוחנים ב־7 עיניים כל ליווי של פרויקט ועוד. גם כשמשקללים את כל הנסיבות המקלות, קשה להאמין שמכרז דגל בתל אביב היה מסתכם במשתתף אחד ובמחצית מהערכת השמאי.

כך או כך, המכרז המדובר הסתיים כפי שהסתיים, מאחר שכך השוק החופשי מעריך את היתכנות ההשקעה בירושלים בסוף שנת 2022.

נפילה הדרגתית מאז שנות התשעים

אם יש הפתעה בהקשר של המדד הסוציו־אקונומי הרי שזו המהירות ועוצמת הנפילה של ירושלים. במדרג שערכה הלמ"ס ב־1995, הגיעה הבירה לאשכול 5; לאחר מכן בעשור הראשון של שנות האלפיים היא נכללה באשכול החברתי־כלכלי 4; ב־2013 ירדה ל־3, ב־2015 ירדה ל־2, ב־2017 עלתה בחזרה ל־3 ואולם ב־2019 ירדה שוב ל־2. הלמ"ס עורכת מפעם לפעם שינויים בשיטת המדידה, ואולם אין זה משנה את מעמדה היחסי של העיר, לעומת מקומות אחרים בישראל. בירת ישראל בירידה מתמשכת.

הלמ"ס מודדת לא רק את האשכול הסוציו־אקונומי של הערים, אלא גם של התאים הסטטיסטיים שבתוך הערים, מונח שניתן להקביל אותו לשכונות. לפי מדידה זו מתברר, כי מתוך כ־1,630 שכונות שנמדדו בכל רחבי ישראל על ידי הלמ"ס, 115 דורגו באשכול הנמוך ביותר (אשכול 1). בירושלים לבד יש 54 שכונות כאלה. אחריה בני ברק עם 16 שכונות, ורהט ומודיעין עילית עם 9 שכונות באשכול הנמוך ביותר.

מתוך שש השכונות הירודות ביותר בישראל, לירושלים נציגות של שלוש שכונות (עוד שתי שכונות מגיעות מבית שמש ועוד אחת מבני ברק): שני תאים סטטיסטיים מסביבת מאה שערים ואחד נוסף משכונת גאולה דרום. במדד של 1995 נכללו רק חמש שכונות במדרג הסוציו־אקונומי 1.

הילודה בחברה החרדית משפיעה על הדירוג

"מה שבאמת זעזע אותי בנתונים היה העובדה שכמחצית מהתושבים הירושלמים חיים בשכונות 1", אומר יאיר אסף שפירא, חוקר בכיר וראש צוות מידע ונתונים במכון ירושלים למחקרי מדיניות. ואכן, מהנתונים עולה כי כ־491 אלף ירושלמים מתגוררים בתוך שכונות ברמה סוציו־אקונומית 1.

אסף שפירא מסביר כי "אחת מהסיבות לכך שהשכונות במזרח ירושלים ממוקמות יותר גבוה מכמה מהשכונות החרדיות היא מספר הילדים. אנחנו רואים מגמה בציבור הערבי - הן הישראלי והן המזרח ירושלמי - להקטין במספר הילדים", הוא אומר.

את הסיבה לנפילה במדד שנרשמה בירושלים מאז 1995, מסביר אסף שפירא בכך שהנתונים מלפני 27 שנים כללו את ההגירה אל העיר משנות השבעים, שכללה אוכלוסיה חזקה.

גם שכונות היוקרה פחות זוהרות

ומה לגבי שכונות היוקרה הירושלמיות? הן לא מנותקות ממה שקורה בכלל העיר, ומה שנחשב בזמנו למקום מגוריהם של שופטי בית המשפט העליון ובכירי הפרופסורים של האוניברסיטה העברית, כבר לא קיים ב־2022. כך למשל, לא נמצא אף לא תא סטטיסטי אחד מתוך 227 תאים בירושלים, שנכלל באשכול החברתי־כלכלי 10. בית הכרם זכתה לדירוג 9; רחביה נכללת באשכול 7, ניות ונוה שאנן הסמוכות נכללות באשכול 9. לעומת זאת, רמת בית הכרם, מלחה ומורדות מלחה ומוצא תחתית ירדו מאשכול 9 שבו היו במדד של 2017 ל־8.

"גם כאן לדמוגרפיה יש הרבה מה לומר", אומר אסף שפירא. "בניות וברמות דניה מתגוררות משפחות של 3 ילדים במשפחה, וזה מוריד מה'ציון' שלהן, לעומת שכונות מרכז תל אביב למשל, שבהן משקי בית כוללים הרבה פעמים רק 2 אנשים. אבל אם תבחן את היקף האוכלוסיה הירושלמית שמתגוררת בשכונות באשכולות הגבוהים 8 ו־9, תראה שהיא דומה בגודלה לעיר נס ציונה".

כך או כך, היקף של כ־50 אלף תושבים בשכונות חזקות יותר אינו אמור לנחם הרבה בעיר של כמיליון איש.

המסקנות העולות מהמדד הן ברורות וחדות. הירידה של ירושלים במדרג האשכול חברתי־כלכלי אומרת, שהיא מגדילה את הפיגור שלה מהממוצע הישראלי ושעוד יש בה שכונות עוני רבות - השכונות האליטיסטיות מתפוגגות בהדרגה. בחינת התאים הסטטיסטיים מעידה בבירור כי הבעיה נעוצה בעיקר בשכונות החרדיות וכי המדד הסוציו אקונומי של השכונות שנימנו בכתבה הזו הוא הירוד במדינה לא רק בהשוואה לשכונות אחרות, אלא גם ליישובים ערביים שנמצאים ברמות הנמוכות ביותר הסוציו אקונומיות.

העירייה: ירושלים בתהליך של פריחה

עיריית ירושלים הגיבה למדד החברתי־כלכלי שפרסמה הלמ"ס: "הדוח אינו משקף את החיים הכלכליים והחברתיים של ירושלים כהוויתם. הדבר נובע מהרכבה הדמוגרפי של ירושלים, שהוא ייחודי ושונה מערים אחרות, וכולל קבוצות אוכלוסיה גדולות במיוחד, המנהלות אורח חיים ייחודי וסגנון חיים שונה. הכללתן (כמתחייב) של קבוצות אלה, במסגרת הדוח, ויצירת ממוצע שמשקף את כלל הדוח, מטות את הדו"ח בקיצוניות כלפי מטה. ירושלים נמצאת בעיצומו של תהליך פריחה וצמיחה שלא היה כמוהו עשרות שנים. את תוצאות התהליך המהפכני יהיה ניתן לראות בדוחות של השנים הבאות".

משה ליאון, ראש עיריית ירושלים / צילום: ראובן קופיצ'ינסקי

השכונות הערביות בירושלים נמצאות במגמת עלייה 

במקומות לא מועטים האוכלוסיה הערבית נמצאת במקום טוב מבחינה כלכלית מזה של האוכלוסיה החרדית - דבר שבא לידי ביטוי גם במדד הלמ"ס. שש שכונות בבני ברק, בירושלים ובבית שמש ירודות יותר מאשר המועצות המקומיות החלשות ביותר שהן נוה מדבר, ערערה, תל שבע וכסייפה. מצד שני, ערים כמו באקה אל גרביה, סחנין, ויישובים כדיר חנא, כפר ברא, דבוריה וג'ש העלו באשכול החברתי כלכלי.

האוכלוסיה הערבית, כולל זו שבמזרח ירושלים, הפחיתה את שיעור הילודה שלה - תופעה שלדברי יאיר אסף שפירא, חוקר בכיר וראש צוות מידע ונתונים במכון ירושלים למחקרי מדיניות, משפיעה על דירוג השכונות הערביות הירושלמיות. "אחת מהסיבות לכך שהשכונות במזרח ירושלים ממוקמות יותר גבוה מכמה מהשכונות החרדיות היא מספר הילדים. אנחנו רואים מגמה בציבור הערבי, הן הישראלי והן המזרח ירושלמי, להקטין במספר הילדים. וכך, מספר הילדים הממוצע במשק בית במזרח ירושלים עומד על שלושה ילדים, ואילו במשפחות חרדיות הוא כפול".

עניין אחר אותו הוא מונה, אם כי מדגיש כי טרם התקבלו נתונים אודותיו, הוא ההשכלה הגבוהה בקרב האוכלוסיה הערבית, שמתקדם מהר יותר מזו החרדית.

ולבסוף, גורם נוסף שתורם לשיפור מצב היישובים הערבים בישראל הוא החלטה 922 של ממשלת נתניהו מ־2015, שכללה טיפול כלכלי במספר גורמים המשפיעים על מצבה החברתי־כלכלי של האוכלוסייה הערבית, ובמיוחד בנושא התעסוקה. מאז הוכח, כי שיערו התעסוקה במגזר הערבי בישראל עלה, כמו גם השכר הממוצע - דבר שמתבטא גם בנתוני הלמ"ס.

עוד כתבות

בארה"ב בטוחים: זה עומד להיות המבצע המסוכן ביותר אליו תצא ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: הסכנות בכניסת צה"ל לרפיח, איך איראן יכולה להרוויח מההפגנות בקמפוסים בארה"ב ומה באמת חשוב לאמריקאיים בשנת הבחירות ● כותרות העיתונים בעולם 

קניות בסופר. אין הצדקה אמיתית להעלאות המחירים / צילום: טלי בוגדנובסקי

הנתונים מגלים: אין הצדקה אמיתית לגל הנרחב של העלאות המחירים

שורת חברות גדולות במשק הודיעו על העלאות מחירים רוחביות, בעיקר בתחומי המזון והצריכה ● אלא שבחינת פרמטרים כמו שערי מט"ח, עלויות שינוע ומחירי חומרי גלם מעלה כי לא תמיד קיים הכרח לעשות כן ● אלכס ז'בזינסקי, מיטב: "החברות פשוט מנצלות הזדמנויות"

רות אפריאט, מנהלת החטיבה העסקית ברמ''י / צילום: אורטל צבר

התחזית של הבכירה ברמ"י לקרקע הלוהטת של תל אביב

רות אפריאט, מנהלת החטיבה העסקית ברמ"י, מצהירה שייצאו לשיווק קרקעות נוספות בשדה דב עוד השנה ● את המשך פינוי בסיסי צה"ל ומפעלים של מערכת הביטחון מאזורי הביקוש היא רואה כאתגר מרכזי ואומרת: "צריך להבין שיש מערכת אזרחית שחייבת להתפתח ולא יכול להיות שהמארג הביטחוני יקבל את הבכורה"

דורון ארזי, אסף וונד, אודי מוקדי / צילומים: ליאורה כץ, איל יצהר, דיויד שפר

שתי חברות ישראליות פרסמו דוחות בוול סטריט, ונפלו בסוף השבוע

במדור השבועי של גלובס בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט במהלך הסופ"ש ● היפו צללה בכ-17% בעקבות מימושים ● סייברארק צללה למרות שהציגה דוח חזק עם תחזית חיובית ● ומניות רדקום וסרגון עלו בעקבות דיווחים על חוזים חדשים

מוויקס ועד מאנדיי: לעובדי ההייטק יש אופציות בשווי 2 מיליארד דולר לממש

לאחר שבשנה החולפת מימשו עובדים בחברות הטכנולוגיה מישראל אופציות ברווח של 824 מיליון דולר - כשליש משווי המימושים בשנת השיא 2021, הובילו העליות בשווקים לזינוק בשווי ההטבה שבה הם מחזיקים כיום ● חברות שבולטות בהיקף ההטבה לעובדים: סנטינל וואן, מאנדיי, נייס וגלובל־אי ● וגם: כך מפתות חברות ההייטק עובדים כשיש פחות כסף בקופה, ומה עדיף - אופציות או מניות חסומות?

פרויקט TechMod / הדמיה: 3division

בהשקעה של יותר ממיליארד שקל: הפרויקט שצפוי לשנות את מודיעין

פרויקט TechMod בשטח של יותר מ־100 אלף מ"ר יוקם בפארק הטכנולוגי במודיעין, על קרקע בשווי של כ-62 מיליון שקל ● השותפים בפרויקט מאמינים כי הוא יתן מענה לאחד החוסרים הגדולים בעיר - מקומות תעסוקה ● כיום יותר מ־75% מתושבי העיר עובדים מחוץ לה

בניין שרוסס במגני דוד, בפריז (דצמבר 2023) / צילום: Reuters, LUCIEN LIBERT

דוח חדש: "העולם עד לגל הגרוע של תקריות אנטישמיות מאז מלחמת העולם"

ב־2023 נרשם זינוק של עשרות אחוזים במספר התקריות האנטישמיות מכל הסוגים, כך מגלה דוח של אוניברסיטת תל אביב והליגה נגד ההשמצה ● לפי הדוח, יותר ויותר אמריקאים מסכימים עם סטריאוטיפים אנטישמיים, והרשתות החברתיות "הפכו לקרקע פוריה לשנאה ורדיקליזציה"

קיבוץ בארי ההרוס / צילום: תמונה פרטית

לספר לדור הצעיר את סיפור השואה אחרי ה-7 באוקטובר - זו לא רק זכות, אלא חובה

השנאה כלפי מדינת ישראל מרימה ראש בכל כמה דורות ● לצד האסונות טבועה בנו, כחלק בלתי נפרד מה-DNA שלנו, היכולת המופלאה והחוסן לקום מהאסון הכי גדול ולהצליח לעשות ממנו נס ● גם הפעם, הדור הצעיר הוא שיכתבו את פרק התקומה

נמל גמליק בטורקיה / צילום: Shutterstock

כך אנשי מסחר בטורקיה ובישראל פועלים לעקוף את החרם

החלטת ארדואן לאסור סחר עם ישראל הדהים את גורמי המסחר בשני הצדדים, שפועלים עתה למציאת חלופות ● בעוד שאנשי עסקים באנקרה מקווים שמדובר בגל שיחלוף, בממשל מנסים להשיג באמצעות המהלך השפעה על עזה ● 3 הערות

האחים זלקינד וצחי נחמיאס / צילום: ישראל הדרי, ורד פיצ'רסקי

לאחר סלקום: דסק"ש פועלת למכור שליטה באלרון בכ-50 מיליון דולר

חברת ההחזקות דסק"ש דיווחה הבוקר כי היא מקיימת משא ומתן למכירת אלרון לחברת הון סיכון זרה ● הדיווח מגיע לאחר שחתמה לפני מספר חודשים על עסקה למכירת השליטה בחברת התקשורת סלקום

בייראקטר TB2 / צילום: Associated Press, Efrem Lukatsky

החברה הביטחונית הזרה שהעניקה לעובדיה מענק בסך 18 משכורות

החברה הטורקית בייקאר, סמנכ"ל הטכנולוגיות שלה הוא חתנו של ארדואן, היא שיאנית היצוא בטורקיה והודיעה שתחלק לעובדים מענק נדיב במיוחד ● ואיפה החברות הביטחוניות הישראליות עומדות מולה ברמה הגלובלית?

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

העליות בת"א התמתנו בנעילה מהחשש כי עסקת החטופים לא תצא לפועל

מדד ת"א 35 עולה ב-0.4% ● השקל הפגין איתנות השבוע, אך בסיכום אפריל נחלש מול הדולר ● אפל הציגה את תוצאותיה הכספיות והמניה זינקה ● במזרחי מעריכים כי למרות דוח התעסוקה הפושר של חודש אפריל בארה"ב לא אמור להשליך מהותית על תזמון הורדת הריבית ● באופנהיימר מזהים הזדמנויות במגזרי הפיננסים והתעשייה בשוק המניות האמריקאי

פרויקט ''העיר הלבנה'' של יובל אלון בחיפה / צילום: חברת AVA STUDIO

עסקת הנדל״ן שמוכיחה: לחיפה כללים משלה

דירת 4 חדרים בשטח 117 מ"ר נמכרה בפרויקט "העיר הלבנה" של יובל אלון בחיפה, המשתרע על כ־26 דונם ● העסקה התעכבה כשלוש שנים, והדירה נמכרה ב־2.5 מיליון שקל, נמוך מהמחיר הנוכחי בפרויקט

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: אלכס קולומויסקי־ידיעות אחרונות, דוברות הרשות השופטת, איל יצהר

האינטרסים והדילים: מאחורי הקלעים של הוועדה לבחירת שופטים

עשרות שופטים ורשמים חדשים מונו בשבוע שעבר, צעד הכרחי לאור העומס הכבד על מערכת המשפט ● הפשרות שנאלצו לעשות בוועדה כדי לזכות במינויים החדשים, ההישגים של הקואליציה, השריף החדש בנגב והמשמעות הנעלמת של המילה "זמני" ● חמש הערות על בליץ המינויים

כוחות צה''ל וצוות מד''א, סמוך למעבר כרם שלום / צילום: Reuters, Amir Cohen

הותר לפרסום: 3 לוחמים נפלו במטח לכרם שלום

הלוחמים - סמ"ר ראובן מרק מורדכי אסולין, סמ"ר עידו טסטה וסמ"ר טל שביט בשירות סדיר, נפגעו מהירי ונקבע מותם ● צה"ל והשב"כ תקפו מרכז פיקוד של חמאס במתחם אונר"א במרכז הרצועה ראש ה-CIA יגיע ל"פגישה דחופה" בדוחא: "השיחות עומדות להתפוצץ" • כל העדכונים

שרוול אשפה לפינוי שיפוצים / צילום: תמר מצפי

הקבלן ישלם 370 אלף שקל פיצוי על איחור במסירה בפרויקט תמ"א 38

ביהמ"ש קבע כי סעיף 5א לחוק המכר הנוגע לאיחור במסירה חל גם על פרויקטי תמ"א 38, אף שבעבר נקבע בפסיקה כי בפרויקטים כאלה מדובר בהתקשרות למתן שירותי בנייה, שעליה חל חוק חוזה קבלנות

נרות ותמונות לזכרו של אלכסיי נבלני, ליד הקונסוליה הרוסית בפרנקפורט / צילום: Associated Press, Michael Probst

מותו של נבלני הותיר את האופוזיציה הרוסית מפולגת בגלות

המלחמה באוקראינה פיזרה את האופוזיציה של רוסיה ● כשהיא נמצאת בגלות, חבריה מחכים לרגע הנכון להחליש את הנשיא ולדימיר פוטין

אילוסטרציה: shutterstock

ההתייקרות כבר פה, אספקת חומרי הגלם בסכנה: החרם הטורקי מכה בענף הבנייה

שלוש חברות הודיעו על העלאת מחירי מוצרים המשמשים לבנייה, בעקבות חסימת היצוא מטורקיה ● הפתרון המיידי: מסלולי "מעקף" שצפויים להוסיף עלויות ולעכב את הגעת הסחורות ● הקבלנים אובדי עצות: "חברות ביצוע יקרסו, עבודות תשתית יתייקרו, והציבור ישלם מחיר"

טרונג מיי לאן, אשת העסקים שעומדת במרכז פרשת ההונאה / צילום: phapluat tv

היא הורשעה על שהפכה בנק לכספומט האישי שלה - ונידונה למוות

המקרה של הטייקונית טרונג מיי לאן הפך לאחד המתוקשרים ביותר בקמפיין של וייטנאם נגד שחיתות, שזכה לכינוי "כבשן בוער"

שרון רן שגב ונעמי רינת / צילום: יח''צ

לזכור ולא לשכוח: יוזמות אזרחיות להנצחת זכר השואה

גלובס מרכז שורה של יוזמות אזרחיות בולטות להנצחת זכר השואה בישראל ובעולם, במרחב הפיזי והדיגיטלי ● ישראל מתגייסת