מחקר של הכנסת: עליית הריבית בישראל מתאימה למגמה העולמית

הבוקר (ב') בשעה 10:00 נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון ייתן סקירה על מצב הכלכלה במשק, לרבות נושא יוקר המחיה, לוועדת הכספים בראשות ח"כ משה גפני. לקראת הדיון, מרכז המחקר והמידע של הכנסת פרסם סקירת נתונים הכוללת מידע על המחירים, הריבית והמשכנתאות בישראל.

● "מחירי הדיור הם כישלון של שר האוצר": משה גפני חוזר לתפקיד השריף הכלכלי של הכנסת | ראיון
● השיא עוד לפנינו: בשוק ההון צופים שריבית בנק ישראל תגיע ל־4%

מדוח הממ"מ עולים מספר נתונים בנוגע למצב הכלכלה והמשק בישראל. הראשון, הוא שהאינפלציה בישראל גבוהה מאוד ביחס לעצמנו: בין 2012 ל-2020, מדד המחירים לצרכן עלה ב-2.1% בלבד. בשנתיים מאז, הוא השלים עלייה ל-7.8% ביחס ל-2012. אלא שהאינפלציה לא התחלקה בצורה שווה: ככלל, מוצרים סחירים (שאפשר לקנות גם מחו"ל) התייקרו הרבה פחות ממוצרים לא-סחירים (כמו דיור, תחבורה ותקשורת) בין 2018 ל-2021. אך בשנה האחרונה, המגמה התהפכה ודווקא מוצרים סחירים התייקרו יותר בשל "שיבושים בשרשרת האספקה העולמית ועלייה במחירי אנרגיה, סחורות ַאחודות ושינוע ימי, יחד עם גידול בביקושים עקב ההתאוששות ממשבר הקורונה ופגיעה בהיצע כתוצאה מהמלחמה בין רוסיה לאוקראינה" כדברי הסקירה.

האינפלציה בישראל, למרות שהיא גבוהה ביחס לעצמנו, נמוכה ביחס לעולם: 5.1% בשנה בלבד לעומת 10.7% במוצע ה- OECD. הרמה הנמוכה ביחס לעולם מתבטאת במיוחד בהתייקרות במחירי האנרגיה (5.5% בלבד בישראל לעומת 28.1% בממוצע ה-OECD) אך גם במחירי המזון והמשקאות הקלים, שהתייקרו בישראל ב-4% לעומת 16.1% בממוצע ה- OECD.

אחד ההסברים לאינפלציה המתונה-יחסית בישראל היא שרמת המחירים אצלנו גבוהה למדי מלכתחילה. יוקר המחיה הגבוה בישראל אינו דבר חדש, אך כעת הוא משאיר פחות מקום להתייקרויות נוספות. ואכן, מדינות יקרות אחרות כמו שוויץ ונורווגיה נהנות מאינפלציה נמוכה ביחס לממוצע ה- OECD. אך האינפלציה בישראל נמצאת מתחת לקו המגמה - מה שמרמז שגם בהשוואה לקבוצת הייחוס שלה מבחינת יוקר, האינפלציה בישראל יחסית נמוכה.

הרקע לוועדה - עליית ריבית בנק ישראל

הרקע המרכזי לכינוס הוועדה הוא הזינוק בריבית בנק ישראל, שנועד להילחם באינפלציה על ידי ריסון הצריכה, עידוד החסכון והאטת קצב לקיחת ההלוואות.

בדוח נכתב כי "לאחר שבשנים 2015-2021 ריבית בנק ישראל עמדה על 0.1%-0.25%, במהלך 2022 עלתה הריבית בצורה חדה מ-0.1% ל-3.25% נכון לנובמבר 2022. בהתאמה, עלתה גם ריבית הפריים (מוגדרת כריבית בנק ישראל בתוספת 1.5%) המשמשת בסיס להלוואות שניתנות ללקוחות הבנקים ובין היתר משכנתאות". ואכן, ריבית ההלוואה הממוצעת במשק עלתה מ-2.33% בינואר 2022 ל-4.96% בחודש אוקטובר. הריבית הניתנת למשקי בית, שנחשבים כלווים מסוכנים ביחס לעסקים, הגיעה ל-7.84% באוקטובר 2022. גם הריבית המשוקללת על משכנתאות כמעט והכפילה את עצמה השנה: מ-2.13% בינואר 2022 ל-4.11% בחודש אוקטובר.

אך גם בנקים מרכזיים במדינות אחרות מעלים את הריבית בצורה חדה, גם הם מתוך מטרה לרסן את זינוק האינפלציה. ככל שהאינפלציה גבוהה יותר, כך בנקים מרכזיים נוטים להיות אגרסיביים יותר בהחלטות הריבית שלהן. על פי הממ"מ "קיים מתאם חיובי בין השינוי במדד המחירים השנתי בתקופה ינואר 2021 לאוקטובר 2022 לבין עליית הריביות על ידי הבנקים המרכזיים, ישראל נמצאת על קו המגמה. בכל המדינות הנסקרות חלה עלייה בקצב השינוי השנתי של מדד המחירים לצרכן, ובתגובה הבנקים המרכזיים העלות את הריבית.

"השינוי הגדול ביותר בריבית היה בצ'ילה (10.75%) אחוז ובצ'כיה (6.75%) והשינוי הקטן ביותר היה בשוויץ (1.25%) ובדנמרק (1.65%). שינוי הריבית בישראל הוא במקום ה-7 בין המדינות הנסקרות". במילים אחרות, עליית הריבית בישראל נחשבת ממוצעת בסטנדרטים בינלאומיים.

עליית הריבית על המשכנתה

הריבית הממוצעת על משכנתאות, שכאמור כמעט והכפילה את עצמה, משפיעה דרמטית על שוק הנדל"ן: המשכנתאות הנמשכות צנחו מהשיא של 13.4 מיליארד שקל בחודש מרץ 2022 (ערב העלאות הריבית) ל-6.1 מיליארד שקל "בלבד" בחודש אוקטובר. מדובר עדיין בסכומים גבוהים מאשר הסכומים המקבילים בשנת 2018, אך זה כנראה נובע מהעלייה במחיר הדירות עצמן שהתרחש מאז. העלאת הריבית הביאה לגדילה בשיעור ההחזר החודשי, כאשר ההחזר על משכנתה בשווי מיליון שקל המחולקת במסלולים לפי החלוקה הממוצעת של המשכנתאות, עלתה מ-4,430 שקל בחודש מרץ 2022 ל-5,104 שקל בחודש נובמבר - עלייה של 15.2%, שמכבידה על משקי הבית. בממוצע, החזרי המשכנתה החודשיים עלו מ-26.6% מההכנסה בינואר 2022 ל-28.7% מההכנסה באוקטובר 2022. גם הזמן הממוצע לפירעון המשכנתה הולך ומתארך: מ-22.9 שנים בשנת 2021 ל-24.4 שנים בשנת 2022.

ירידת קצב המשכנתאות, העלתה את הביקוש לדירות שכורות וכתוצאה מחירי השכירות מטפסים. על פי מדד אוקטובר, עבור אלו שחידשו חוזה (7%) נרשמה עלייה שנתית של כ-3.7% ובדירות שבהן הייתה תחלופת שוכרים נרשמה עלייה של 6.2% בשכר הדירה. 

עוד מוקדם לדעת כיצד כל הנתונים הללו ישפיעו על מחירי הדירות, והסקירה של הממ"מ לא נוגעת בכך. הירידה בביקוש לקניית דירות יוכל לצנן את השוק, אך העלייה בשכירות דווקא הופכת אותן לנכס רווחי יותר מבעבר. בדיון בוועדה, הנגיד אמיר ירון כנראה יידרש לנמק את בחירות המדיניות שלו, ולהציג לאן פניו של המשק הישראלי וכיצד יש לטפל ביוקר המחיה הגובר ויוקר הדיור בפרט.

גילוי מלא: בידיעה המקורית שפורסמה הופיע נתון שגוי ביחס לעליית מחירי השכירות. הטעות נובעת מחישוב שגוי של מכון המחקר של הכנסת. הידיעה תוקנה