משרד עורכי הדין שמטפל עבור המוסדיים בהשקעות בנדל"ן אמריקאי

הסניף הישראלי של פירמת גרינברג טראוריג הבינלאומית חריג בנוף המקומי וכולל 17 עורכי דין, שכל אחד מהם עולה חדש או ישן • המשרד מייצג לקוחות בינלאומיים בארץ, אך לא עוסק בדין הישראלי • "אנו מאמנים ישראלים כיצד להתאים את עצמם לתרבות העסקית האמריקאית"

עורכי הדין מאירה פרזיגר, ג'ואי שבות ולורנס שטרנטל / צילום: איל יצהר
עורכי הדין מאירה פרזיגר, ג'ואי שבות ולורנס שטרנטל / צילום: איל יצהר

המשרד התל אביבי של פירמת גרינברג טראוריג (GT) הבינלאומית, שעוסקת בכל היבטי המשפט המסחרי, הוא חריג בנוף משרדי עורכי הדין בישראל. הוא ממוקם במגדלי עזריאלי בתל אביב ומעסיק 17 עורכי דין. כולם עולים חדשים או ישנים שעשו קריירה במשרדים אמריקאים, חלק גדול מהם דתיים, והם עלו ארצה מתוך ציונות. לאחרונה מיזגה הפירמה את הפעילות הישראלית של מקדרמוט שמתמחה בשוק ההון, ונוספו לה שישה עורכי דין.

לא הכול נוצץ: הקשיים שמאחורי מבול המיזוגים בשוק עריכת הדין
כמה מרוויחים עורכי הדין: סקר השכר הגדול
ההאטה הכלכלית מאיימת לעצור את מגמת העלייה בשכר עורכי הדין | ניתוח
"הגודל חשוב לבניית איכות": מאחורי הקלעים של המיזוג הכי גדול בשוק עריכת הדין

כל עורכי הדין במשרד מחזיקים ברישיון עריכת דין זר ולא עוסקים בדין הישראלי כלל. הם מייצגים לקוחות בינלאומיים בפעילות בישראל, לצד ליווי חברות ישראליות בפעילות בארה"ב.

את הפירמה הבינלאומית, השלישית בגודלה בעולם עם כ־2,400 עורכי דין, הקימו בשנת 1967 במיאמי ארבעה עורכי דין יהודיים. היא התרחבה לכל רחבי ארה"ב, וכיום מחזיקה בה 33 משרדים, כאשר עשרה נוספים פועלים באירופה ובאסיה.

השותף עו"ד לורנס שטרנטל, שמתמחה בתחום הנדל"ן האמריקאי, עלה מארה"ב. הוא הגיע ארצה במטרה ללמוד את התואר הראשון באוניברסיטת בר־אילן, התאהב במדינה ואחרי כמה שנים שבהן עשה תואר שני וצבר ניסיון במשרד עורכי דין אמריקאי - עשה עלייה. שטרנטל מייצג כמעט את כל הגופים המוסדיים ברכישת נדל"ן מסחרי בחו"ל: ממגדל, דרך הראל, מנורה ועד הפניקס, אלטשולר ועד מיטב דש.

הפירמה, בין השאר, ייצגה את הראל ברכישת חלק מבניין משרדים בברודווי במנהטן בהיקף של 250 מיליון דולר; את כלל ביטוח ומנורה מבטחים שרכשו, יחד עם חברת הנדל"ן האמריקאית סילברסטין נכסים, בניין מגורים בניו יורק תמורת 247.5 מיליון דולר; ואת מנורה, כלל ביטוח ועמיתים שרכשו, יחד עם חברת ההשקעה הרבור גרופ, את מגדל מטה CBS במנהטן מידי תאגיד השידור האמריקאי תמורת 760 מיליון דולר.

שטרנטל מספר כיצד השפיע המשבר הכלכלי על שוק הנדל"ן האמריקאי. "העולם הנדל"ני בנוי על מימון. כשהריביות עולות, עלות המימון עולה. יש יותר זהירות, ולכן ב־4־5 חודשים האחרונים רואים פחות עסקאות. לקוחותינו פועלים בצורה זהירה לגבי רכישות פוטנציאליות. הם מחכים לראות אם תהיה התאמה למחיר של הנכסים שהם רוצים לקנות. יש צפי שהמחירים ירדו".

הוא מוסיף כי רואים ירידה בעסקאות במקומות שונים ברחבי ארה"ב. "יש פער בין מה שהמוכרים חושבים לבין מה שהקונים מוכנים לקנות. אין איזון. אני צופה ירידה בשווקים מסוימים של מחירים, ואז יתחילו לקנות עוד".

שטרנטל מציין כי "בחודשים האחרונים יש תחושה של לחכות ולראות אם הריביות ימשיכו ואם השכירויות יעלו עם הריבית, או יישארו כמו שהן".

לדבריו, הקורונה השפיעה על שוק המשרדים האמריקאי. הוא מציין כי בניגוד לישראל, כ־30% מהעובדים בארה"ב - בעיקר בערים הגדולות - לא שבו למשרדים. "עכשיו יש סבירות גדולה שייקחו פחות שטח, וזה אמור להשפיע על השוק המשרדי. במיוחד בנכסים שהם לא בדירוג הראשון".

החמימות הישראלית לא בהכרח מועילה

"עדיף להיות מועסק בסטארט־אפ ישראלי שפועל בארה"ב מאשר אמריקאי", אומרת השותפה עו"ד מאירה פרזיגר, שעוסקת בדיני עבודה אמריקאים במשרד, ועלתה ארצה בשנת 2000. היא גדלה במסצ'וסטס למשפחה שתמיד תמכה בישראל, למדה באוניברסיטה קורסים על ההיסטוריה היהודית, והחליטה שהיא מעוניינת להעתיק את חייה לישראל.

לדבריה, זכויות העובדים שמעוגנות בחוק בישראל לא קיימות במדינות רבות בארה"ב. "ישראל היא מדינה עם חוקי עבודה סוציאליסטים, וארה"ב קפיטליסטית". כך, למשל, בחלק מהמדינות בארה"ב לא חייבים לתת ימי מחלה וחופשת לידה, וכן לא מוכרחים לשלם פיצויים. למרות שלא חלה חובה על זכויות סוציאליות רבות שקיימות לעובדים בישראל, פרזיגר מציינת כי מעסיקים ישראלים בארה"ב מעניקים תנאים טובים יותר לעובדיהם.

כחלק מתפקידה, פרזיגר  מאמנת את העובדים לפני שהם נוסעים לעבוד בארה"ב. היא מספרת על שינוי מעניין שהתרחש בשוק העבודה האמריקאי לאחר הקורונה: מעסיקים מאשרים חופשה ללא הגבלה, המכונה "חופשה גמישה". הרעיון הוא שכל עובד לוקח חופש בהתאם לרצונו, ובאופן שתואם את צורכי החברה.

פרזיגר מציינת כי השוני בתרבות העבודה בין ישראל לבין ארה"ב לא בא לידי ביטוי רק בחוקים, אלא גם בפערי תרבות מהותיים. "בישראל יש תפיסה של משפחתיות בחברות, בניגוד לארה"ב. הישראלים חמימים. בארה"ב לא מקובל, למשל, להיכנס למשרד ולתת חיבוק, גם לא נהוג לשאול שאלות פרטיות. זה נחשב לא מקצועי. האמריקאים מאוד זהירים, ושומרים על הפרטיות".

תפקידה הוא לגשר על הפערים. "החמימות של הישראלים יכולה להתפרש בצורה לא מקובלת בארה"ב. מה שמקובל פה לא מקובל שם. חברות שעושות עסקים בארה"ב צריכות להיות מודעות לכך. אני מאמנת את החברות, כדי לגשר על הפערים התרבותיים".

בתור דוגמה לפערים, היא מספרת על אפליה אסורה על רקע שיער, שקיימת בניו יורק. צריך להיזהר מלהתייחס לשיער של העובד, בשל רגישויות אצל האוכלוסייה האפרו־אמריקאית. בעוד שבישראל לא יחשבו כי יש בעיה להתייחס לשיער של עובד, לחיוב או שלילה, בניו יורק אסור להביע דעה בנושא. 

עלה ארצה מחאלב, עבר לארה"ב ושב לישראל

לשותף המנהל של המשרד ג'ואי שבות, שמוביל את תחום שוק הון, הייטק, מיזוגים ורכישות, סיפור חיים ייחודי. הוא נולד בחאלב שבסוריה וב־1980, כשהיה בן שנתיים, נמלטה משפחתו מלבנון לצרפת - ומשם לישראל. ניסיונות המשפחה להשתלב בחברה הישראלית לא צלחו. "האחים הגדולים שלי היו בפנימיות", הוא משתף. "ההורים עבדו, אבל צורת החיים שלהם השתנתה מסוריה. הם הרגישו תחושה של ניכור".

לאחר שש שנים, הם עזבו לברוקלין בניו יורק, שם התגוררה המשפחה המורחבת. הוא גדל בברוקלין, חזר לישראל בגיל 18 לישיבת הר ציון לשנה, למד בהרווארד ובאוניברסיטת פנסילבניה, ועבד במשרד עורכי דין בניו יורק. בשנת 2010 הגיע לביקור בישראל, נתקל בידיעה כי גרינברג טראוריג פותחים משרד בישראל - וזכה בתפקיד.

"הסיפור שלנו זה סיפור של עלייה", מסכם שבות על תחילת הדרך של גרינברג טראוריג בישראל. "המשרד קם מתוך ציונות לצד כדאיות כלכלית שמוכיחה את עצמה". בתחילה הגיעו מגרינברג לישראל כדי לעזור לחברות ישראליות לשגשג, "אחרי האינתיפאדה השנייה מצב־הרוח היה ירוד בעולם ההייטק הישראלי". שבות מציין כי רגולציה היא שגרמה בתחילה לכך שלא התאפשר לפירמה לפתוח משרד בישראל, אך לאחר 2010 - לשכת עורכי הדין שינתה כללים - הם הקימו את משרדם בארץ.

משרד עורכי הדין גרינברג טראוריג - GT 

תחום עיסוק: הפירמה מתמחה בכל היבטי המשפט המסחרי היסטוריה: ארבעה יהודים ייסדו את המשרד בשנת 1967. מאז, נפתחו 45 סניפים ברחבי העולם. המשרד הישראלי נוסד ב־2012. בין עסקאותיה הבולטות נמנה ייצוג ITT ברכישת חברת הבונים ב־140 מיליון דולר נתונים: 2,400 עורכי דין מועסקים בפירמה שהיא השלישית בגודלה בעולם