גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מפקד 8200 היוצא מתחרה בתחום הכי צפוף בסייבר הישראלי

שבעה סטארט־אפים ישראלים שקמו בשנתיים האחרונות מסתערים על תחום ההגנה על מידע בענן, וגייסו עד כה מעל 220 מיליון דולר במצטבר ● אליהם מצטרפים חדי קרן כמו וויז ו־BigID שהשיקו פתרונות בתחום ● "בסוף יישארו שתי חברות דומיננטיות, השאר ייעלמו או יירכשו"

אסף כוחן, נשיא סנטרה / צילום: יפעת גולן
אסף כוחן, נשיא סנטרה / צילום: יפעת גולן

התופעה במסגרתה קמות אחת אחרי השנייה שורה של חברות סייבר ישראליות שעוסקות כולן באותו התחום בדיוק איננה חדשה. זה קרה שוב ושוב בשנים האחרונות בתחומים חמים, כמו בדיקות סייבר אוטומטיות וזיהוי כשלים בתשתית ענן. חברה אחת מתחילה ואחריה צצות עוד ועוד.

משתמשים בדפדפן כרום? גוגל משחררת עדכון חירום וכדאי לכם להורידו, ומהר
התחזית הפסימית: כלכלת ישראל בסכנה גדולה יותר משחשבנו, וזו הסיבה
יאהו הופכת לבעלת המניות הגדולה בטאבולה; כך ייראה השת"פ ביניהן

ובכל זאת, תחום ההגנה על מידע בענן (בשמו המקצועי: Data Security Posture Management - DSPM) לוקח את התופעה המוכרת הזאת אל הקצה. בשנתיים האחרונות קמו לא פחות משבעה סטארט־אפים ישראלים שעוסקים כולם בתחום, והם גייסו במשותף יותר מ־220 מיליון דולר. המימון הגיע אל הסטארט־אפים ממיטב המשקיעים בשוק, החל מקרנות סייבר ישראליות המתמחות בסייבר, שלכל אחת מהן סוס במירוץ, ועד לקרנות ומשקיעים בינלאומיים מפורסמים.

 

השם המוכר מבין היזמים הישראלים שעוסקים בהגנה על מידע בענן הוא אסף כוחן, מפקד יחידת 8200 עד לשנה שעברה, וכיום מייסד־שותף ונשיא סנטרה (Sentra), שהוקמה ביולי 2021 וגייסה 23 מיליון דולר. אולם, גם הסטארט־אפים האחרים מציגים רשימת מייסדים מכובדת, כולל בוגרי יחידת 8200 ותלפיות, זוכי פרסי ביטחון ויזמים חוזרים שכבר רשמו אקזיטים.

לארגונים יש מידע צללים

הדבר הראשון שתוכנות DSPM עושות הוא להתחבר לחשבון הענן של הלקוח, ולזהות היכן שמור אצלו מידע. לאחר מכן צריכה התוכנה לקטלג את המידע לסוגים ולסמן איפה נמצא הדאטה הקריטי לארגון, כמו מידע אישי ופיננסי של לקוחות או סודות מסחריים. במטרה לעשות זאת, התוכנה נדרשת ללמוד להבחין בין מספרי תעודות זהות לרצפי ספרות אחרים ובין מסמך עם אבחון רפואי למסמך רכש ארגוני. לבסוף, תוכנות DSPM יזהירו מסיכונים הנוגעים למידע הקריטי, כמו מקומות שהוא אינו מוגן או מוצפן לפי הדרישות או פתוח לגישה רחבה מידי בארגון ומחוצה לו.

תחום ה־DSPM הופך תהליכים שנעשים כיום באופן ידני בארגונים, ובראשם זיהוי איפה נשמר מידע משמעותי בענן - לאוטומטיים. "עד היום ארגונים עוברים אחד אחד ומתחקרים את מובילי המערכות השונים איזה מידע הם שומרים בענן ואיפה בדיוק. התוצאה היא רשימת מלאי שנשמרה באקסל, ואף פעם איננה מדויקת ועדכנית מספיק", מסביר יותם שגב, מנכ"ל סייארה (Cyera), שגייסה 61 מיליון דולר מאז קמה בדצמבר 2020.

לדברי רונה שגב, שותפה בקרן TLV פרטנרס, שהשקיעה בסטארט־אפ הגנת המידע בענן למינר (Laminar), פתרונות ידניים כבר אינם מספיקים בעידן הנוכחי. למינר קמה באוגוסט 2020, וגייסה עד כה 67 מיליון דולר. "בעולם הדאטה התרחשו שינויים רבים. כמויות המידע שארגונים שומרים גדלו בטירוף, וארגונים משתמשים במידע הרבה יותר מבעבר לאפליקציות ויישומים שונים", היא אומרת. "בנוסף, ארכיטקטורות חדשות ביזרו את המידע כך שהוא כבר לא מרוכז במקום אחד אלא בהרבה מאוד מאגרי מידע, מה שיוצר בעיות. התוצאה של כל זה היא שנוצר 'מידע צללים' (Shadow data), דאטה שבארגון לא יודעים בכלל איפה הוא נמצא ולאן זורם".

יותם שגב, מנכ''ל סייארה / צילום: מנש כהן

גם הרגולציה הגוברת ברחבי העולם בנושאי פרטיות ושמירה על מידע מחייבת את הארגונים, בעיקר כאלו שעוסקים בתחום רפואי או פיננסי, לנקוט בשורה שלמה של אמצעי זהירות כדי למנוע דליפות. חברות רב־לאומיות, למשל, מחויבות לשמור מידע אישי על אזרחים אירופאים בגבולות האיחוד ולא בשרתים בארה"ב. אבל כדי לעשות זאת, צריך לדעת קודם כל היכן כל המידע נמצא.

רוח גבית מחברת גרטנר

ארגונים, בדרך כלל, דואגים להגנה היקפית של הפעילות שלהם בענן על ידי זיהוי של פרצות אפשריות הנובעות משרתים חשופים, סיסמאות חלשות וגרסאות לא מעודכנות של תוכנה. ה־DSPM מוסיף עוד שכבת הגנה, מעבר להיקפית.

"ההנחה שגלומה במוצר שלנו היא שלכל לקוח יצליחו לפרוץ בסופו של דבר, ולכן צריך להגדיר מהם הנכסים הקריטיים, למפות עד לרמת הקובץ איפה המידע החשוב נמצא - ולהגן עליו", אומר כוחן, נשיא סנטרה. "בפועל, בסביבת הענן של הלקוחות, איפה שרוב המידע הקריטי שלהם נמצא היום שורר כאוס, ואי אפשר לדעת באמת איפה המידע מוצפן ואיפה הוא נשכח ונזרק, איפה הוא מוגן ואיפה פרוץ".

תחום ההגנה על מידע בענן צעיר יחסית. הוא נולד רק בשנים האחרונות, ועדיין פחות מ־1% מהחברות בעולם משתמשות בפתרון מעולם ה־DSPM. עם זאת, הוא קיבל רוח גבית מדוח של חברת המחקר גרטנר, קובעת הטרנדים הרשמית בעולם הסייבר, שהתפרסם באוגוסט האחרון. הדוח נתן לתחום לראשונה את השם DSPM, והגדיר אותו כתחום בעלייה. מי שעוסקים בתחום משוכנעים כי בעתיד הוא יגלגל לא פחות מעשרות מיליארדי דולרים ויהפוך למוצר חובה לכל ארגון שמכבד את עצמו, מה שמסביר את "הבהלה לזהב" אליו.

הסטארט־אפים הישראלים הצעירים אינם היחידים שפועלים בתחום הצפוף והתחרותי של הגנה על מידע בענן. אליהם צריך להוסיף גם שורת חברות אמריקאיות, בהן אופן רייבן (Open Raven, שגייסה 39 מיליון דולר, וסימטרי סיסטמס (Symmetry Systems), שגייסה 18 מיליון דולר.

גם שחקנים ותיקים יותר הצטרפו לתחום, כמו חד הקרן הישראלי־אמריקאי BigID, שגייס כ־250 מיליון דולר עד היום. BigID, שמסייעת באופן מסורתי לארגונים לעמוד בדרישות פרטיות רגולטוריות, השיקה לאחרונה מוצר DSPM משלה. בשבוע שעבר הודיעה גם חד הקרן וויז של אסף רפפורט, מהסטארט־אפים המדוברים בהייטק הישראלי, ששוויו בגיוס האחרון היה 6 מיליארד דולר, על השקת מוצר DSPM. בוויז בונים על כך שלקוחות יעדיפו לקנות כמה פתרונות מספק אחד, במקום לעבוד עם עוד סטארטאפ, ומשלבים את ה־DSPM עם מוצר ההגנה ההיקפי לענן שלהם.

אולם, עם כל הכבוד לצמיחה הצפויה בתחום ההגנה על מידע בענן, ברור כי הוא לא יוכל לאכלס את כל שלל השחקנים שנכנסו אליו. בסופו של דבר, על סמך הניסיון מענפים אחרים בעולם הסייבר, מספר השחקנים יצומצם משמעותית. "התחום יתלכד סביב שתי חברות דומיננטיות, כאשר שאר החברות ייעלמו או יירכשו", מעריך כוחן. "המנצחים יהיו בעלי צוות המייסדים הכי חזק, שיוכלו למשוך הכי הרבה טאלנטים ויספקו מוצר אוטומטי, קל להתקנה שמספק תובנות ממוקדות וברות־יישום, ואינטגרציה למוצרי אבטחה אחרים".

"אני מאמין שבסוף יישארו 1־3 שחקנים", מסכים ג'ונתן רויזין, מייסד ומנכ"ל פלואו סקיוריטי (Flow Security), שגייסה 10 מיליון דולר עד היום. "המנצחים לא יהיו בהכרח מי שגייסו יותר כסף, אלא מי שיציעו את המוצר שהכי מתאים לשוק ומי שיזוזו מהר ויגיעו לחברות רלוונטיות".

עוד כתבות

הנשיא נברוצקי ומשפחתו במהלך הקמפיין. גבר ברוב קטן על המועמד הליברלי / צילום: ap, Czarek Sokolowski

אירופה בעקבותיה: זה הצעד של פולין להילחם במשבר הילודה

הפרלמנט הפולני אישר בקריאה ראשונה את הצעת החוק שיזם הנשיא החדש: פטור ממס הכנסה למשפחות עם שני ילדים ● המהלך ספג ביקורת רבה, אבל הוא מייצג את הרצון הגובר של מדינות היבשת להילחם בשד הדמוגרפי ● גם בליטא, הונגריה וצ'כיה כבר נקטו צעדים דומים ● האם זו מדיניות שישראלים, שנאבקים ביוקר המחיה, יכולים לקנא בה?

יו''ר ההסתדרות, ארנון בר-דוד / צילום: דוברות ההסתדרות

חשד לעבירות שוחד בהסתדרות: ארנון בר-דוד ואישתו מעורבים, עשרות עצורים

בשל חשד לעבירות שחיתות והפרת אמונים: המשטרה עצרה הבוקר בכירים במשק ובמישור המוניציפלי • בין המעורבים - יו"ר ההסתדרות ארנון בר דוד • החקירה נגד החשודים המרכזיים התנהלה בשנתיים האחרונות באופן סמוי, וכעת מאות נחקרים צפויים להיחקר

הבנקים מסתערים על המטבעות היציבים / צילום: Shutterstock

כשהבינו שלא יוכלו לנצח אותם: הבנקים מסתערים על המטבעות היציבים

הבנקים הגדולים בעולם עברו מהתעלמות וחשש מהמטבעות הדיגיטליים היציבים, לאימוץ מסיבי ● במקביל, המטבעות היציבים הופכים לנשק שובר שוויון במאבק על הכסף העולמי ● אילו חברות ייהנו מכך, מי צפויות להיפגע ולהפסיד, ומה ההשלכות על המערכת הפיננסית בישראל?

בית שמש / הדמיה: olin

מהחרדים עד הירוקים: מתנגדים מכל כיוון לתוכנית לשכונה חדשה בבית שמש

הוועדה המחוזית ירושלים דנה במשך 11 שעות באלפי התנגדויות לתוכנית להקמת 2,600 יחידות דיור בבית שמש ● מעבר להרס השטחים הפתוחים ולאופי הבנייה, המתנגדים חוששים שמשרד השיכון מעביר רק חלק מהתוכנית בוועדה, ואת היתר הוא מתכוון לאשר בוותמ"ל

"סימסה שהיא אבלה": למה נדחתה בקשת אישה לרשת את בן זוגה?

בית המשפט דחה בקשת אישה להכיר בה כידועה בציבור לצורכי ירושה, וקבע כי לא התקיימו חיים משותפים בפועל ● הוועדה המקומית לתכנון ובנייה בבני ברק חויבה לפצות זוג תושבים על רשלנות באכיפת החוק כלפי עסק רועש שפעל בסמוך לביתם ● ושיפוץ גג בניין הסתיים בהחזר כספי, לאחר שהתברר שהוא שייך רק לבעלים אחד ● 3 פסקי דין בשבוע

חדר מסחר / צילום: תמר מצפי

האם בגלל השינוי בבורסה יקוצרו שעות העבודה בכלל המשק?

החל מינואר 2026, המסחר בבורסה בת"א יתקצר מ־36 ל־34 שעות שבועיות, בעקבות ביטול יום העבודה בראשון והוספת ארבע שעות מסחר בשישי ● מעבר למטרות הסנכרון עם הבורסה בעולם, קיצור שבוע העבודה מסמל את המשך המגמה של איזון בין עבודה לפנאי בשוק המקומי

שמוליק ארבל / צילום: ליאור מזרחי

במקום יו"ר בנק ירושלים: שמוליק ארבל ימונה למשנה למנכ"ל בנק הפועלים

ארבל, שכיהן כראש החטיבה העסקית בבנק לאומי, יחליף בתפקיד את איתמר פורמן שפורש לטובת מינויו למנכ"ל ישראכרט ● בנק הפועלים: "ניסיונו של ארבל, בשילוב היכרותו עם המערכת הבנקאית והלקוחות העסקיים, צפויים להביא ערך לבנק"

מופע האבוקות בדרבי התל־אביבי שפוצץ / צילום: יהודה הליקמן, ספורטס רבי

האלימות משתוללת, והכדורגל הישראלי ניצב בצומת דרכים: איך מצילים אותו?

הביטול השנוי במחלוקת של הדרבי התל־אביבי העלה שוב לכותרות את חוליי הענף ● עזבו אשמים, השאלה היא איך מונעים הסלמה ● לתשומת־לב משטרת ישראל: בעולם כבר מצאו פתרונות ● כמה מילים מאוהד כדורגל מושבע

מכשיר האולטרסאונד הביתי של פלסאנמור / צילום: מצגת החברה

פלסאנמור נוסקת בעקבות קבלת אישור ה-FDA לאולטרסאונד הביתי

החברה, המפתחת מכשירי אולטרסאונד לשימוש ביתי ע"י נשים בהריון, הודיעה על קבלת אישור מה-FDA לשווק את מוצריה בארה"ב ● כעת היא נערכת לשווק את המוצר שלה עצמאית, אם כי אינה פוסלת הסכם עם מפיצים ● מנכ"ל פלסאנמור, ד"ר אלעזר זוננשיין: "אנחנו עצמאיים לחלוטין בתהליך היצור שלנו ומוכנים לשוק האמריקאי"

שכונת שירת הים, נתניה / הדמיה: 3DVISION

עם נוף לים: בכמה נמכרה דירת 5 חדרים בנתניה?

דירת 5 חדרים בשטח של 136 מ"ר במתחם "שירת הים" בנתניה נמכרה תמורת 8.05 מיליון שקל ● הדירה ממוקמת בחלקה הדרום־מערבי של השכונה, כך שהנוף שנשקף ממנה צפוי להישאר פתוח לים

קובי מימון / צילום: עפרה רון מזור

המשקיע שקנה בית בפאפוס בגלל אשתו

כשקובי מימון נסע עם אשתו לטיול חורפי בקפריסין, הוא לא תכנן לרכוש נכס במדינה ● "נשבינו בקסם של המקום. אשתי הודיעה לי שאנחנו קונים בית בקפריסין, אז התחלתי לבדוק את העניין הכלכלי"

בניין גב־ים בהרצליה / צילום: איל יצהר

ביהמ"ש בולם פשרה שהותירה את משקיעי גב־ים ללא פיצוי

בעל מניות בגב־ים הגיש תביעה ייצוגית בטענה כי מכירתה לנכסים ובניין קיפחה את הציבור ● הוסכם כי נכסים ובניין תתרום 4 מיליון שקל לחיילים, אך ביהמ"ש מתנגד: "הקבוצה לא מקבלת דבר"

למרות הלחצים מטראמפ, הנסיך הסעודי לא צפוי להכיר בישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: שנה לאחר הפסקת האש בין חיזבאללה לישראל: ארגון הטרור מתחזק, ובישראל מאיימים בעימות; טראמפ רוצה לכונן יחסים בין הסעודים לישראל - בסעודיה מתנים זאת בהכרה בפלסטינים; ואיראן ופקיסטן מתקרבות ומשנות את האזור • כותרות העיתונים בעולם 

ארונותיהם של החטופים החללים סהר ברוך ועמירם קופר / צילום: דובר צה''ל

שלושת ארונות החללים החטופים הועברו לידי צה"ל וחצו לשטח ישראל

השיירה עושה את דרכה למרכז הלאומי לרפואה משפטית, שם יבוצע הליך הזיהוי ● לטענת חמאס אחד מהשלושה הוא אל"ם אסף חממי, מפקד החטיבה הדרומית באוגדת עזה ● דיווח באל-ג'זירה: מתנהלים מגעים כדי להבטיח את נסיגתם של מחבלי חמאס מהאזורים שמעבר לקו הצהוב ● עדכונים שוטפים

האם יש למועמדים סיכוי מול ממדאני / צילום: Reuters, RYAN MURPHY

הבוחרים בניו יורק לא מחכים: נתון שיא בשלב ההצבעה המוקדמת

מערכת הבחירות הסוערת לראשות ניו יורק מגיעה לישורת האחרונה, ושורה של סוגיות ליבה עומדות במוקד ● המועמד המוביל זוהראן ממדאני, המזוהה עם השמאל, מבטיח למסות עשירים וליישם מדיניות סוציאליסטית ● קרוב ל־600 אלף כבר הצביעו בשלב המוקדם

המשקיע האינטליגנט / צילום: איור: גיל ג'יבלי

השקעה במניות לא תמיד משתלמת: מה קרה לגמלאים שנקלעו לשוק דובי?

בוול סטריט מתחזקת הגישה, מגובה בניתוחים, כי אין אלטרנטיבה למניות עבור החוסכים לטווח ארוך ● הסטטיסטיקה משקפת עדיפות למניות על פני השקעה באג"ח ובמזומן, אבל אף אחד לא מבטיח 100% ודאות ● ועל מה תסתמכו כשתצאו לפנסיה במהלכו של שוק דובי

מארק צוקרברג, סונדאר פיצ'אי, סאטיה נאדלה, אנדי ג'סי / צילום: ap

"הקפקס": הסעיף שנחשב לשולי בדוחות ענקיות הטק, וכעת גונב את ההצגה

גוגל, אמזון, מיקרוסופט ומטא הציגו זינוק בהוצאות הון, קפקס (CAPEX), אך גם שמרו על רווחיות ● הוצאות אלה הן השקעות בתשתיות ובציוד הוני לטווח ארוך, שהפכו לליבת מהפכת ה־AI ● אולם בשוק עולות תהיות: האם ההחזר העתידי יצדיק את ההשקעה המסיבית?

זירת נפילת הטיל האיראני בבית החולים סורוקה בבאר שבע / צילום: ap, Leo Correa

מאות מיליוני שקלים: תרומת הענק לשיקום בית החולים סורוקה

עקב פגיעת הטיל האיראני ביוני האחרון, בית החולים סורוקה בבאר שבע קיבל היום אישור רשמי לתקציב השיקום שלו: 360 מיליון שקל מהמדינה ועוד 100 מיליון דולר כתרומה מהפילנתרופ סילבן אדמס ● התרומה של אדמס היא הגדולה ביותר לבית החולים מאז הקמתו ● מנכ"ל סורוקה, פרופ' שלומי קודש: "זו תרומה שתשנה את פני המרכז הרפואי"

דן גרטלר / צילום: שלומי יוסף

בית המשפט בביקורת על הבורר אורנשטיין: "בהתנהלותו נפלו פגמים"

בית המשפט המחוזי קבע כי הפסק, שפרסם השופט בדימוס איתן אורנשטיין באפריל 2024, לא יקבל כרגע תוקף של פסק דין, אך גם לא יבוטל ויחזור לאורנשטיין ● השופטת דחתה את טענת גרטלר כי אורנשטיין היה בניגוד עניינים אך מתחה ביקורת על השופט לשעבר לגבי פגיעה בזכות הטיעון של הצדדים

תאת טכנולוגיות / צילום: איור: גיל ג'יבלי, צילום: מתוך אתר החברה

האם יש עוד הזדמנות במניה הביטחונית שזינקה 100% בשנה?

מדור מיוחד של גלובס מנתח פעם בשבועיים מניה אחת. והפעם: תאת טכנולוגיות היא אחת מחברות התעופה והביטחון הוותיקות בבורסה עם חוזים מול ענקיות כמו לוקהיד מרטין ובואינג השוק שלה צומח בקצב מסחרר, המניה עלתה 300% בשנתיים, והתמחור עדיין לא יקר ביחס לענף ● מדור חדש