גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מפקד 8200 היוצא מתחרה בתחום הכי צפוף בסייבר הישראלי

שבעה סטארט־אפים ישראלים שקמו בשנתיים האחרונות מסתערים על תחום ההגנה על מידע בענן, וגייסו עד כה מעל 220 מיליון דולר במצטבר ● אליהם מצטרפים חדי קרן כמו וויז ו־BigID שהשיקו פתרונות בתחום ● "בסוף יישארו שתי חברות דומיננטיות, השאר ייעלמו או יירכשו"

אסף כוחן, נשיא סנטרה / צילום: יפעת גולן
אסף כוחן, נשיא סנטרה / צילום: יפעת גולן

התופעה במסגרתה קמות אחת אחרי השנייה שורה של חברות סייבר ישראליות שעוסקות כולן באותו התחום בדיוק איננה חדשה. זה קרה שוב ושוב בשנים האחרונות בתחומים חמים, כמו בדיקות סייבר אוטומטיות וזיהוי כשלים בתשתית ענן. חברה אחת מתחילה ואחריה צצות עוד ועוד.

משתמשים בדפדפן כרום? גוגל משחררת עדכון חירום וכדאי לכם להורידו, ומהר
התחזית הפסימית: כלכלת ישראל בסכנה גדולה יותר משחשבנו, וזו הסיבה
יאהו הופכת לבעלת המניות הגדולה בטאבולה; כך ייראה השת"פ ביניהן

ובכל זאת, תחום ההגנה על מידע בענן (בשמו המקצועי: Data Security Posture Management - DSPM) לוקח את התופעה המוכרת הזאת אל הקצה. בשנתיים האחרונות קמו לא פחות משבעה סטארט־אפים ישראלים שעוסקים כולם בתחום, והם גייסו במשותף יותר מ־220 מיליון דולר. המימון הגיע אל הסטארט־אפים ממיטב המשקיעים בשוק, החל מקרנות סייבר ישראליות המתמחות בסייבר, שלכל אחת מהן סוס במירוץ, ועד לקרנות ומשקיעים בינלאומיים מפורסמים.

השם המוכר מבין היזמים הישראלים שעוסקים בהגנה על מידע בענן הוא אסף כוחן, מפקד יחידת 8200 עד לשנה שעברה, וכיום מייסד־שותף ונשיא סנטרה (Sentra), שהוקמה ביולי 2021 וגייסה 23 מיליון דולר. אולם, גם הסטארט־אפים האחרים מציגים רשימת מייסדים מכובדת, כולל בוגרי יחידת 8200 ותלפיות, זוכי פרסי ביטחון ויזמים חוזרים שכבר רשמו אקזיטים.

לארגונים יש מידע צללים

הדבר הראשון שתוכנות DSPM עושות הוא להתחבר לחשבון הענן של הלקוח, ולזהות היכן שמור אצלו מידע. לאחר מכן צריכה התוכנה לקטלג את המידע לסוגים ולסמן איפה נמצא הדאטה הקריטי לארגון, כמו מידע אישי ופיננסי של לקוחות או סודות מסחריים. במטרה לעשות זאת, התוכנה נדרשת ללמוד להבחין בין מספרי תעודות זהות לרצפי ספרות אחרים ובין מסמך עם אבחון רפואי למסמך רכש ארגוני. לבסוף, תוכנות DSPM יזהירו מסיכונים הנוגעים למידע הקריטי, כמו מקומות שהוא אינו מוגן או מוצפן לפי הדרישות או פתוח לגישה רחבה מידי בארגון ומחוצה לו.

תחום ה־DSPM הופך תהליכים שנעשים כיום באופן ידני בארגונים, ובראשם זיהוי איפה נשמר מידע משמעותי בענן - לאוטומטיים. "עד היום ארגונים עוברים אחד אחד ומתחקרים את מובילי המערכות השונים איזה מידע הם שומרים בענן ואיפה בדיוק. התוצאה היא רשימת מלאי שנשמרה באקסל, ואף פעם איננה מדויקת ועדכנית מספיק", מסביר יותם שגב, מנכ"ל סייארה (Cyera), שגייסה 61 מיליון דולר מאז קמה בדצמבר 2020.

לדברי רונה שגב, שותפה בקרן TLV פרטנרס, שהשקיעה בסטארט־אפ הגנת המידע בענן למינר (Laminar), פתרונות ידניים כבר אינם מספיקים בעידן הנוכחי. למינר קמה באוגוסט 2020, וגייסה עד כה 67 מיליון דולר. "בעולם הדאטה התרחשו שינויים רבים. כמויות המידע שארגונים שומרים גדלו בטירוף, וארגונים משתמשים במידע הרבה יותר מבעבר לאפליקציות ויישומים שונים", היא אומרת. "בנוסף, ארכיטקטורות חדשות ביזרו את המידע כך שהוא כבר לא מרוכז במקום אחד אלא בהרבה מאוד מאגרי מידע, מה שיוצר בעיות. התוצאה של כל זה היא שנוצר 'מידע צללים' (Shadow data), דאטה שבארגון לא יודעים בכלל איפה הוא נמצא ולאן זורם".

יותם שגב, מנכ''ל סייארה / צילום: מנש כהן

גם הרגולציה הגוברת ברחבי העולם בנושאי פרטיות ושמירה על מידע מחייבת את הארגונים, בעיקר כאלו שעוסקים בתחום רפואי או פיננסי, לנקוט בשורה שלמה של אמצעי זהירות כדי למנוע דליפות. חברות רב־לאומיות, למשל, מחויבות לשמור מידע אישי על אזרחים אירופאים בגבולות האיחוד ולא בשרתים בארה"ב. אבל כדי לעשות זאת, צריך לדעת קודם כל היכן כל המידע נמצא.

רוח גבית מחברת גרטנר

ארגונים, בדרך כלל, דואגים להגנה היקפית של הפעילות שלהם בענן על ידי זיהוי של פרצות אפשריות הנובעות משרתים חשופים, סיסמאות חלשות וגרסאות לא מעודכנות של תוכנה. ה־DSPM מוסיף עוד שכבת הגנה, מעבר להיקפית.

"ההנחה שגלומה במוצר שלנו היא שלכל לקוח יצליחו לפרוץ בסופו של דבר, ולכן צריך להגדיר מהם הנכסים הקריטיים, למפות עד לרמת הקובץ איפה המידע החשוב נמצא - ולהגן עליו", אומר כוחן, נשיא סנטרה. "בפועל, בסביבת הענן של הלקוחות, איפה שרוב המידע הקריטי שלהם נמצא היום שורר כאוס, ואי אפשר לדעת באמת איפה המידע מוצפן ואיפה הוא נשכח ונזרק, איפה הוא מוגן ואיפה פרוץ".

תחום ההגנה על מידע בענן צעיר יחסית. הוא נולד רק בשנים האחרונות, ועדיין פחות מ־1% מהחברות בעולם משתמשות בפתרון מעולם ה־DSPM. עם זאת, הוא קיבל רוח גבית מדוח של חברת המחקר גרטנר, קובעת הטרנדים הרשמית בעולם הסייבר, שהתפרסם באוגוסט האחרון. הדוח נתן לתחום לראשונה את השם DSPM, והגדיר אותו כתחום בעלייה. מי שעוסקים בתחום משוכנעים כי בעתיד הוא יגלגל לא פחות מעשרות מיליארדי דולרים ויהפוך למוצר חובה לכל ארגון שמכבד את עצמו, מה שמסביר את "הבהלה לזהב" אליו.

הסטארט־אפים הישראלים הצעירים אינם היחידים שפועלים בתחום הצפוף והתחרותי של הגנה על מידע בענן. אליהם צריך להוסיף גם שורת חברות אמריקאיות, בהן אופן רייבן (Open Raven, שגייסה 39 מיליון דולר, וסימטרי סיסטמס (Symmetry Systems), שגייסה 18 מיליון דולר.

גם שחקנים ותיקים יותר הצטרפו לתחום, כמו חד הקרן הישראלי־אמריקאי BigID, שגייס כ־250 מיליון דולר עד היום. BigID, שמסייעת באופן מסורתי לארגונים לעמוד בדרישות פרטיות רגולטוריות, השיקה לאחרונה מוצר DSPM משלה. בשבוע שעבר הודיעה גם חד הקרן וויז של אסף רפפורט, מהסטארט־אפים המדוברים בהייטק הישראלי, ששוויו בגיוס האחרון היה 6 מיליארד דולר, על השקת מוצר DSPM. בוויז בונים על כך שלקוחות יעדיפו לקנות כמה פתרונות מספק אחד, במקום לעבוד עם עוד סטארטאפ, ומשלבים את ה־DSPM עם מוצר ההגנה ההיקפי לענן שלהם.

אולם, עם כל הכבוד לצמיחה הצפויה בתחום ההגנה על מידע בענן, ברור כי הוא לא יוכל לאכלס את כל שלל השחקנים שנכנסו אליו. בסופו של דבר, על סמך הניסיון מענפים אחרים בעולם הסייבר, מספר השחקנים יצומצם משמעותית. "התחום יתלכד סביב שתי חברות דומיננטיות, כאשר שאר החברות ייעלמו או יירכשו", מעריך כוחן. "המנצחים יהיו בעלי צוות המייסדים הכי חזק, שיוכלו למשוך הכי הרבה טאלנטים ויספקו מוצר אוטומטי, קל להתקנה שמספק תובנות ממוקדות וברות־יישום, ואינטגרציה למוצרי אבטחה אחרים".

"אני מאמין שבסוף יישארו 1־3 שחקנים", מסכים ג'ונתן רויזין, מייסד ומנכ"ל פלואו סקיוריטי (Flow Security), שגייסה 10 מיליון דולר עד היום. "המנצחים לא יהיו בהכרח מי שגייסו יותר כסף, אלא מי שיציעו את המוצר שהכי מתאים לשוק ומי שיזוזו מהר ויגיעו לחברות רלוונטיות".

עוד כתבות

אילוסטרציה: Shutterstock

אלטשולר וילין לפידות מפספסים גם בינואר. ומי הגופים שמככבים בצמרת התשואות?

זינוק של כמעט 10% במדד הדגל המקומי הקפיץ את התשואות בקרנות ההשתלמות במסלול הכללי והמנייתי ● חברות הביטוח המשיכו ליהנות מהחשיפה המוגברת לשוק המקומי והציגו תשואה עודפת ● אילו גופים פספסו את הביצועים הטובים של הבורסה המקומית, וכמה עשו מסלולי ה-S&P 500 לנוכח התחזקות השקל?

קופסאות מזון התינוקות נוטרילון של טבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

פרשת נוטרילון: האם אפשר היה לזהות את הזיהום מוקדם יותר?

פרשת נוטרילון הולכת ומסתעפת, והוחלט למנות ועדת בדיקה מיוחדת על מנת לוודא ממה נפטר תינוק בן ארבעה שבועות ● השאלות הלא פתורות בשלב זה הן: מדוע עבר שבוע מפטירת התינוק ועד הדיווח על כך, האם משרד הבריאות היה יכול לאתר את הרעלן מהר יותר, ומדוע זו כנראה לא הפעם האחרונה שנראה בעיות במזון לתינוקות? ● גלובס עושה סדר 

בית זיקוק אשדוד / צילום: רפי קוץ

התאונה הקטלנית בבתי הזיקוק אשדוד: מה בודקת המשטרה?

שלושה ימים לאחר התאונה הקטלנית בבית הזיקוק באשדוד, במשטרה עדיין חוקרים מהו החומר הקטלני שגרם למותן של שתי העובדות ● בעקבות התאונה, הציבור התבקש שלא להשתמש במכלי חמצן של חברת סלם יעקב, בהם השתמשו העובדות ● "כל המכלים חשודים כרגע, והציבור לא יכול להשתמש בהם"

שיעורי האינפלציה / צילום: Shutterstock

קצב האינפלציה בישראל צפוי לרדת הערב משמעותית. אלו הסיבות

הכלכלנים צופים ירידה חודשית של 0.2%, שתחזיר את האינפלציה השנתית אל מתחת ל-2% לראשונה מאז יולי 2021 ● לצד התחזקות השקל, קיימת גם סיבה טכנית: גריעת מדד ינואר 2025, שכלל את העלאת המע"מ, מהחישוב

הבית ברחוב חן בכרמיאל / צילום: טטיאנה טובמן

רק שלושה בתים ביישוב הזה נמכרו השנה ביותר מ-5 מיליון שקל. זה אחד מהם

מדובר בקוטג' חד־משפחתי בכרמיאל שהוצע תחילה למכירה ב־5.8 מיליון שקל ● הקוטג' נבנה על מגרש משופע בצלע הר, ובסך הכול שטח המבנה הוא 280 מ"ר, שטח החלקה עומד על 536 מ"ר ● בשנים האחרונות מבוצעות בכרמיאל כ־600 עסקאות בשנה בממוצע, מהן כ־20 במחירים של 3 מיליון שקל ויותר

כסף מזומן / אילוסטרציה: דוברות המשטרה

רשות המסים חושדת שמיליארדי שקלים לא דווחו בניכיון צ'קים; רוטמן: "החוק נכשל"

ועדת החוקה דנה בהצעה להגביל את ניכיון הצ'קים ל-15 אלף שקל בין אנשים פרטיים ול-6,000 שקל בין עסקים ● רשות המסים זיהתה פער של 8 מיליארד שקל בין היקף עסקאות הניכיון שעליהן דיווחו הגופים הפיננסיים לבין היקף הדיווח למע"מ

ירושלים / צילום: Shutterstock

זינוק חד של 25% בתוך חודש בהיצע הדירות החדשות בירושלים

מנתוני הלמ"ס עולה כי בעוד שהיצע הדירות בתל אביב פחת במחצית האחרונה של השנה שעברה, זה שבירושלים עלה ● מה הוביל לכך, והאם בעקבות הרחבת ההיצע מחירי הדירות יירדו?

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

עשרות מיליוני דולרים למנכ"ל ולמתווך: המרוויחים מעסקת צים

ענקית הספנות הגרמנית הפג לויד וקרן פימי צפויות לרכוש את צים ● אם העסקה תצא לפועל, המנכ"ל אלי גליקמן ייהנה מכ-40 מיליון דולר, והוא לא בעל המניות היחיד שירשום תשואה משמעותית ● סאמר חאג' יחיא, לשעבר יו"ר בנק לאומי, שתיווך בעסקה, עשוי לגזור קופון של מעל 10 מיליון דולר

אלי גליקמן, מנכ''ל צים / צילום: צים

ועד העובדים בצים הודיע על שביתה בעקבות מכירת החברה

על רקע המגעים למכירת השליטה לקרן פימי והפג-לויד, ועד העובדים בצים הכריז על שביתת אזהרה והשבית את פעילות מטה החברה בישראל

שטח פתוח סמוך לרהט. בעיגול: שרת התחבורה מירי רגב / צילום: צילומים: בר - אל, עמית שאבי - ידיעות אחרונות

הממשלה אישרה הקמת שני שדות תעופה במקביל. מה יעלה בגורל צקלג?

הממשלה אישרה לקדם במקביל הקמת שני שדות תעופה - בצקלג שבנגב וברמת דוד ● ההחלטה התקבלה בניגוד לעמדת שרת התחבורה רגב, שטענה כי במצב הנוכחי צקלג עשויה להישאר מאחור ● ראשת המועצה האזורית עמק יזרעאל תקפה: "זו בכייה לדורות. הממשלה מוליכה שולל את תושבי הנגב"

ההכרה בסומלילנד: האינטרסים הישראליים נחשפים

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מצרים וסין מאחדות כוחות כדי להוריד את ההשפעה של המוסד באפריקה, הסיבה שמדינות נוספות צריכות ללכת בדרכה של ישראל ולהכיר בסומלילנד, ואיך משפיעה ההכרה הישראלית על היבשת • כותרות העיתונים בעולם

המשלחת הישראלית באולימפיאדת החורף / צילום: Hassan Ammar, AP

מה משותף ללברון ג'יימס, ג'ורג' קלוני וג'סטין טימברלייק?

איזו מדינה הודיעה לאחרונה על יוזמה להנפקת דרכונים לגמלים שבשטחה, באיזה ענף באולימפיאדת החורף מתחרה השנה לראשונה נבחרת ישראלית, ואיך נקראת הרשת החברתית לבוטים של בינה מלאכותית? ● הטריוויה השבועית

סיכום שווקים שבועי / צילום: Shutterstock

ההימור שעלה ביוקר לקרן העושר הנורבגית - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

שער הדולר מתקרב לקידומת חדשה: "קשה להצדיק התערבות מצד בנק ישראל" ● הבורסה בת"א שוב שוברת שיאים, אלו הכוחות שמזניקים אותה ● הפספוס של קרן ההשקעות הגדולה בעולם שהלכה נגד ישראל ● ומתי שוק האג"ח עדיף על השקעה במניות ואיפה טמונה בו מלכודת

זוהרן ממדאני / צילום: Reuters, Derek French

עיריית ניו יורק "זרקה" חברת רחפנים שעובדת עם ישראל

עיריית ניו יורק החליטה שלא לחדש את חוזה השכירות של חברת הרחפנים Easy Aerial במבנה שבבעלותה ● לפי ה"ניו יורק פוסט", החברה סיפקה אמצעים לישראל לפעילות באזור גבול רצועת עזה ● דוברת המתחם הכחישה ואמרה כי אי־חידוש הסכם השכירות נבע "מסיבות עסקיות"

ניר גלבוע / צילום: ערן בן ברוך

הצלף שהקים צבא למלך נפאל עומד בראש חברת שמירה שמגלגלת מיליארד שקל בשנה

"בהתחלה אבא ואני עבדנו בעצמנו​. הוא התעקש שנשמור חצי-חצי בלילות, אבל הפריע לי שהוא יוצא לשמור. התווכחנו לא מעט על העסק. אחרי שלוש שנים הוא קיבל התקף לב ומת. החלטתי להמשיך כדי להנציח" ● שיחה קצרה עם ניר גלבוע, מייסד ומנכ"ל קבוצת האבטחה צוות 3

בודקים את המיתוס. משולש ברמודה / צילום: Shutterstock

לא עב"מים: זה ההסבר לתופעת משולש ברמודה

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: איך יכול להיות שבברמודה נרשמו כל־כך הרבה תאונות? למדע יש תשובות טובות

מצלמה של חברת עין שלישית / צילום: עין שלישית

האסיפה הכללית של עין שלישית אישרה מכירת 30% לאדג' האמירתית

העסקה נחתמה בינואר אשתקד, ובמסגרתה תשקיע אדג' כ־10 מיליון דולר בתמורה לכ־30% ממניות חברת בעין שלישית, המפתחת מערכות אלקטרו־אופטיות מבוססות בינה מלאכותית ● המהלך יצא לפועל לאחר שאגף הפיקוח על היצוא הביטחוני במשרד הביטחון העניק את האישור הנדרש לעסקה

כריכת הספר ''אף פעם''. בעיגול: נורית זרחי / צילום: תמר מצפי

הקומיקס החדש של נורית זרחי מתפרץ לנושא הנפיץ ביותר שספרי ילדים מדלגים מעליו

ממלכת הילדים של נורית זרחי אף פעם לא פחדה לארח היבדלות ואפילו אכזריות אנושית ● הפעם, בעשור התשיעי לחייה, סופרת הילדים מפציעה עם קומיקס על המוות, הכתוב בהומור שירכך את לבם של קוראים צעירים ומבוגרים כאחד

עזה / צילום: ap, Abdel Kareem Hana

ראש מיליציית אבו שבאב: "מפעילים לחץ על חמאס, השגנו תוצאות גדולות ברפיח"

דובר הוועדה לביטחון לאומי באיראן: "סבורים שהמשטר בישראל הוא הבעיה המרכזית באזור" ● הפגנות ענק לתמיכה בעם האיראני גם בצפון אמריקה: עשרות אלפים בלוס אנג'לס, סן דייגו וטורונטו ● מוקדם יותר נערכה הפגנת ענק במינכן ● בנו של השאה האיראני הגולה: "מתקפה עשויה להאיץ את נפילת המשטר" ● עדכונים שוטפים

אלכסיי נבלני / צילום: ap, Alexander Zemlianichenko

אירופה מאשימה את רוסיה: נבלני נרצח על ידי רעל צפרדעים

אירופה מאשימה את רוסיה בהרעלת מנהיג האופוזיציה אלכסיי נבלני לאחר שבגופו נמצא הרעלן הנדיר אפיבטידין, שמקורו בצפרדעים ארסיות מאקוודור ● בריטניה טוענת שרק למוסקבה הייתה יכולת להשתמש ברעלן ותפנה לארגון לאיסור נשק כימי בהאשמה נגד הפרת האמנה ● הקרמלין טרם הגיב