אמיר ברמלי בדיון בערעורו, היום / צילום: יוסי זמיר
כמעט שנתיים אחרי שנגזר דינו של אמיר ברמלי בגין הונאת משקיעים, הבוקר (ד') מתקיים דיון בבית המשפט העליון בערעורים שהגישו המדינה וברמלי על עונש המאסר בן ה-10 שנים שגזר עליו השופט חאלד כבוב. הערעור מתקיים בפני הרכב השופטים יוסף אלרון, אלכס שטיין ויחיאל כשר.
ברמלי טוען נגד הכרעת הדין המרשיעה ונגד עונש המאסר, שלטענתו כבד מדי. הפרקליטות, לעומת זאת, טוענת כי העונש מקל ביחס למעשים החמורים שביצע ברמלי וביחס להיקף ההונאה שעומד על כ-340 מיליון שקל כלפי מאות משקיעים.
● כך השתלטו פירמות עורכי הדין על מגדלי המשרדים בתל אביב רבתי
● מה קרה ל"מיידוף הישראלי" אמיר ברמלי מאז שנכנס לכלא?
● בשורה למשקיעי ברמלי: הוגש הסכם פשרה, מאות המשקיעים צפויים לקבל חלק מכספם בחזרה
● "הוא ריסק אותי. נאלצתי לעבור לדירת שותפים בגיל 60": נפגעי אמיר ברמלי מדברים
ברמלי נמצא מאחורי סורג ובריח מאז אוגוסט 2020, אז נעצר בפעם השנייה במסגרת הפרשה. הוא הפך לאסיר בפברואר 2021 כאשר נגזר דינו, כך שעד היום הוא הספיק לרצות שנתיים וארבעה חודשים מהעונש הכולל.
בפתח הדיון הודיע השופט יחיאל כשר כי בשנת 2014 המשרד בו עבד, תדמור לוי, ייצג את החברה של ברמלי, רוביקון, הוציא מכתב מטעמו ושאל את הצדדים אם יש להם התנגדות שידון בערעורים. הצדדים לא התנגדו.
הבטיח תשואות גבוהות בסיכון נמוך
ההרשעה מייחסת לברמלי הונאת 550 משקיעים במסגרת פעילותו בקבוצת רוביקון וקרן קלע. ברמלי הבטיח למשקיעים תשואה גבוהה וסיכון נמוך, אך בפועל עשה שימוש בכספי המשקיעים כבשלו, השקיע בחברות כושלות ומשך כספים לשימושו הפרטי.
קרן קלע הציעה למשקיעים תשואות גבוהות בסיכון נמוך. ברמלי הסביר את יכולתו לעשות זאת בכך שכספי המשקיעים מיועדים להלוואות לטווח קצר, עד 72 שעות. בפועל לא בוצעו כלל הלוואות מכספי קרן קלע, והכספים של המשקיעים נותבו לחברת רוביקון, קרן ההשקעות של ברמלי, שם השקיע את הכספים בצורה מסוכנת בחברות - חלקן מוצלחות, רובן הגדול רחוקות מכך - והביא להפסדים גדולים.
חברת ההשקעות ניזונה מכספים שהמשקיעים כלל לא העלו בדעתם את מסלולם. בית המשפט המחוזי קבע כי ברמלי פעל בשיטת הפירמידה כדי לשלם למשקיעים את הריביות ועשה שימוש בכספי משקיעים חדשים להעברת התשואות. הוא הורשע בעבירות של גניבה ממעביד, זיוף, הלבנת הון ועבירות לפי חוק ניירות ערך.
את המדינה מייצגים עו"ד רוני זלושינסקי מהמחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה ועו"ד חנה קורין מפרקליטות מיסוי וכלכלה שניהלה את התיק. ברמלי מיוצג על-ידי עורכי הדין צבי קלנג ויעל פטובי מטעם הסנגוריה הציבורית.
"הונאת פונזי קלאסית"
נציג המדינה, עו"ד רוני זלושינסקי, טען בדיון כי העונש שנגזר על ברמלי, 10 שנות מאסר, הוא קל באופן קיצוני ממדיניות הענישה, וכי עונש של 14 שנות מאסר הוא התוצאה המוצדקת.
עו"ד חנה קורין מהפרקליטות הוסיפה כי על בית המשפט לקחת בחשבון את ההשלכות על המשקיעים שאיבדו את כספם. "דיכאונות, גירושים, אנשים שצריכים לעבוד עד גיל 77 ולא יכולים לצאת לפנסיה. רבים מהם הגיעו לעברי פי פחת", אמרה. לבית המשפט הוגשו מכתבים של משקיעים שאיבדו את כספם.
עו"ד צבי קלנג מטעמו של ברמלי ביקש לבטל את הקנס שנגזר עליו בגובה 400 אלף שקל. ברמלי לא שילם את הקנס עד היום, ועונש המאסר במקום הקנס כבר הופעל. עו"ד קלנג טען כי לברמלי אין כל יכולת לשלם את הסכום, וביקש לבטל את הקנס.
עוד נטען מטעמו של ברמלי כי חלק מהכספים הוחזרו למשקיעים, בהם כ-160 מיליון שקל, כמחצית, הוחזרו מכספם של משקיעים אחרים. "הוא לא לקח את הכספים כדי שתישארו חסרי כל. זה הבדל מוסרי ואמור לבוא בחשבון במסגרת השיקולים לענישה", טען עו"ד קלנג.
באשר להרשעה טען עו"ד קלנג כי למרות שהוצגו מצגי שווא, חלק מההסכמים עליהם חתמו המשקיעים לא כללו את כל הפרטים שהוצגו בעל-פה. כך, ההסכמים ציינו כי ההשקעה נועדה ל"השלמת הון", ולא צוין כי הכסף יחזור בתוך 72 שעות. על כך השיב השופט יחיאל כשר: "אם מבוצעת מרמה, שום נייר לא יגן על הרמאי".
טענה נוספת התייחסה להרשעה בעבירת זיוף. השופטים התרשמו מהטענה ואמרו כי הם מציעים לבטל את ההרשעה בעבירת זו.
טענה אחרת התייחסה לכך שהמשקיעים נשאלו במסגרת החקירה אם הם היו משנים את השקעתם אם היו יודעים את האמת, וחלק מהם השיבו שלא. למרות זאת סכומי השקעתם נכללו במרמה. על כך השיב נציג המדינה כי גם אם המשקיעים השיבו בשלילה, "מדובר על 40 מיליון שקל מתוך 340 מיליון", וכי התשובה לא שוללת את ביצוע העבירות.
נציג המדינה טען כי ברמלי לא חולק על המרמה. "זו הונאת פונזי קלאסית. לקחו 100 מיליון שקל והשתמשו להונאת פונזי. היה סכום שהושקע בעסקים מאוד מסוכנים: חברות סטארט-אפ, שוקולד, הפעלת חוף בכנרת - דברים שאין בהם היגיון כלכלי. המטרה הייתה להפיק רווחים גדולים. המצג הוצג בכל פלטפורמה אפשרית".
הדיון הסתיים. פסק הדין יינתן בהמשך.