וויליאם (ביל) סונבורן, מנהל קרן ההשקעות של הבנק העולמי / צילום: כדיה לוי
"לעתים קרובות מדי, חברות ישראליות שפיתחו פתרונות טכנולוגיים חדשניים בתחומי החקלאות, הבריאות והאקלים, חושבות ללכת מערבה. יש להן רק נתיב אחד: 'אני אלך מערבה, בעקבות קודמיי'", אומר וויליאם (ביל) סונבורן, מנהל קרן ההשקעות של הבנק העולמי.
● תל אביב נחתכה, וול סטריט זינקה: איך השפיעו התנודות בשווקים בנובמבר על קופות הגמל?
● מה לעשות עם מיליון שקל: הטיפים של מנהלי ההשקעות | בדיקת גלובס
● התחזית הקודרת של בית ההשקעות הגדול בעולם וההמלצות למשקיעים
אבל סונבורן משוכנע שזו טעות, ושההתמקדות בשווקים במערב היא "קצרת-רואי". לטענתו, ההתמקדות הזו לא מביאה בחשבון היכן תהיה צמיחת האוכלוסייה וגם הצמיחה הכלכלית בשנים הבאות. "הכלכלות שצומחות הכי מהר בעולם לא נמצאות במערב", הוא אומר, ומכאן ההמלצה שלו ליזמים ישראליים: ללכת מזרחה ודרומה.
"לראות את ההזדמנות גם במזרח"
זה היה אחד המסרים איתם הגיע סונבורן (Sonneborn) לביקור בישראל בחודש שעבר. במסגרת הביקור הוא נפגש עם שורה ארוכה של יזמים, קרנות, ושחקנים מרכזיים בקהילת הטק המקומית, והתפנה גם לראיון עם 'גלובס'.
"אני מעודד ומחפש את היזמים שלא רוצים רק להסתכל מערבה, אלא גם מזרחה ודרומה, אל הדרום הגלובלי", אומר סונבורן, החולש על קרן השקעות של 7.5 מיליארד דולר. "יש שם הזדמנות ממש גדולה, אוכלוסייה ענקית של 6 מיליארד איש, שמוכנה ומשתוקקת לאמץ את הטכנולוגיות האלה".
אלה היו המחשבות שחלפו בראשו, מספר סונובורן, כשביקר בכנס טכנולוגיית חקלאות שנערך בתל אביב: "אני פוגש את כל הסטארט-אפים האלה וחושב איך הטכנולוגיות שלהם יכולות לקדם חקלאים בסודן, שאינם משתמשים בדשנים - שלא לדבר על טכנולוגיות מתקדמות וזמינות יותר".
יובב גביש, הדירקטור הישראלי בבנק העולמי, שיזם את הביקור של סוננבורן והגיע איתו לארץ, סיפר כי בביקורם בישראל הם נפגשו עם עשרות חברות בתחום הבריאות, חקלאות ואקלים, שרובן זוהו מראש כהשקעה פוטנציאלית. להערכתו, בשבועות הקרובים יוכרזו השקעות במספר גופים, בהם קרן בתחום הבריאות ולצידה שתיים או שלוש חברות טכנולוגיה.
"ההשקעה באפריקה מקטינה את הסיכון"
סונבורן (52), הגיע לבנק העולמי אחרי שכיהן בשלל תפקידים בכירים בעולם הפיננסים - כולל בענקיות השקעות כמו TCW, שם עמד בראש חברת קרנות של 160 מיליארד דולר, ו-KKR, מראשונות קרנות הפרייבט אקוויטי, בה שימש חבר הנהלה. "תמיד ידעתי שיגיע זמן בחיים ובקריירה שלי שאעבור מהתמקדות בפיתוח ההון האישי שלי, למחשבה על פיתרון בעיות עולמיות גדולות", הוא מספר על שינוי הכיוון שהוביל אותו לתפקידו הנוכחי.
הבנק העולמי הוא למעשה קבוצה של גופים, שבחלקם מתמקדים בסיוע לממשלות ולמגזר הציבורי. "תאגיד המימון הבינלאומי" (IFC), הזרוע של הבנק שבה סונבורן משמש דירקטור גלובלי, מתמקד במגזר הפרטי, ומהווה את המשקיע הגדול ביותר בשווקים המתעוררים בעולם. בין היתר, IFC משקיע בבנקים בשווקים מתעוררים, מלווה בתי חולים פרטיים בשווקים האלה, וגם שם את כספו בפרויקטים כמו הנחת סיבים אופטיים באפריקה.
סונבורן עצמו ממוקד במגזר הטכנולוגיה, משתי זוויות שונות. האחת היא לטפח את האקוסיסטם המקומי בשווקים מתעוררים, ולהביא אליהם "את הלקחים שנלמדו ברשות החדשנות הישראלית, במדיניות הממשלתית בישראל, אסטוניה או הודו".
אבל בנוסף, הוא דוחף חברות זרות להיכנס לשווקים המתעוררים. "אנחנו צריכים גם להביא לשווקים האלה טכנולוגיה אמריקאית, ישראלית, צרפתית, הודית וסינגפורית". בפועל, כל זה מתורגם להשקעה בחממות טכנולוגיות, קרנות הון סיכון, חברות בשווקים מתעוררים, וגם בהשקעה בחברות זרות שייכנסו לפעול בשווקים כאלה.
את כל זה, מדגיש סונבורן, הוא עושה כמו משקיע הון סיכון רגיל: הוא נכנס להשקעות ואז יוצא מהן באקזיט, באמצעות הנפקה או עסקת סקונדרי, "בדיוק כמו כל קרן הון סיכון ישראלית".
ואתה גם מצפה כמוהן לתשואה פיננסית על ההשקעה שלך?
"אנחנו נותנים משקל גדול לשיקולים מסחריים, כי התפקיד שלנו הוא למשוך משקיעים מסחריים להשקיע בטכנולוגיה בשווקים מתעוררים. הדרך היחידה לעשות את זה היא לייצר תשואות זהות בהשקעה באתיופיה, קניה, או גאנה, לאלו שאפשר ליצור בישראל, בהינתן שההשקעה היא בשוויים הרבה יותר זולים.
"בהשקעה באפריקה יש את היתרון שהרבה מהחדשנות שמפותחת היא למעשה העתק של חדשנות בישראל, באירופה, או בארה"ב, שמיושמת בנסיבות המקומיות. וזה מקטין את אלמנט הסיכון העסקי. כך שאם אתה מסתכל על הפורטפוליו שלנו, שכולל השקעות ישירות משמעותיות בכ-55 חברות פעילות, אנחנו מצפים שכעשירית ההשקעה תרד לטימיון, אבל 90% מהן יניבו תשואות".
"לא מוכנים להתפשר על תשואות"
מודל ההשקעות של הקרן שהוא מנהל, ממשיך סונבורן, דוגל בלא להחזיק בבעלות על יותר מ-20% מהחברה בה הוא משקיע. כלל נוסף הוא להיכנס להשקעה רק יחד עם משקיע נוסף. בעדיפות הראשונה, יחד עם משקיע מסחרי דוגמת קרן הון סיכון, או לחלופין יחד עם מוסד אחר מתחום הפיתוח, כמו למשל הבנק האירופי לשיקום ולפיתוח.
ובכל זאת, האם אתם מוכנים להתפשר על תשואות נמוכות יותר?
"אנחנו ייצרנו בכמה מהמדינות העניות יותר בעולם תשואות גבוהות יותר מאשר מדד ה-MSCI (שלסין יש בו משקל גבוה). וכדי להגיע לכך אנחנו לא מתפשרים על תשואות. אנחנו כן נכנסים בשוויים נמוכים יותר, מה שעוזר לכפר על הסיכון. אבל כשאתה פועל בתחום הטכנולוגיה בשווקים עם אוכלוסייה שצומחת כל כך מהר, היכולת לגדול ולחצות גבולות היא מהירה בצורה מדהימה".
תעשיית ההון סיכון היא מאוד מתוחכמת. לפי מה שאתה אומר, המיקוד שלה במערב משמעותו שהמשקיעים משאירים כסף על השולחן. איך זה קורה?
"אתה צריך לשאול את קרנות ההון סיכון בקהל שלך כאן בישראל, למה הן לא משקיעות בסנגל, למשל. אפשר למצוא שם דוגמה מושלמת, וזה משהו שאתה רואה בהרבה שווקים מתעוררים, שבהם יש ספק מונופוליסטי בתחום מסוים.
"בסנגל, זה היה העברה של כסף בנייד, באמצעות אורנג', ספקית המובייל הצרפתית. הם החליטו שבהעברות כסף מאדם לאדם הם הולכים לגבות 6%. אם אני מעביר לך דולר, אתה תקבל 94%.
"אלא שאז, חברה בשם Wave בנתה תשתית ניידת, לא כמפעילת רשת מובייל, אלא לצורכי פינטק. מדובר בהעברת כסף מאדם לאדם, באופן הרבה יותר יעיל, בעלות בהרבה יותר נמוכה, ויש להם רווחיות גבוהה על עמלה של 1%".
הקרן של סונבורן השקיעה בוייב, הוא מספר, ובהמשך גם העניקה לחברה הלוואה של מאה מיליון דולר לצורך התרחבות. "תוך שנה אחת הם הגיעו מאפס ל-80% מהשוק, ועכשיו הם פועלים בחמש מדינות באפריקה. מזווית של פיתוח כלכלי, זה לא רק כסף שנחסך. מדובר גם בעובדה שהעמלות הזולות דחפו מאות אלפי אנשים שלא חשבו שמשתלם להם לרכוש טלפון, לקנות טלפון שישמש בתור ארנק. וכך היא הכניסה אותם לכלכלה הדיגיטלית".
סונבורן מפרט עוד שורה של השקעות אחרות שהקרן שהוא מנהל ביצעה, ובהן בחברה הישראלית Seetree, שמשתמשת ברחפנים ובבינה מלאכותית לזיהוי מחלות בעצים - "יש להם פעילות משמעותית בברזיל, שהיא יצרנית ההדרים הגדולה בעולם.
"הקמנו חממה טכנולוגית בגדה המערבית ובעזה לפני שנתיים, כשהמטרה שלנו היא ש-60% מהיזמים יהיו נשים".
וגם באוקראינה: בספטמבר השנה השקיעה IFC שלושים מיליון דולר בקרן שתשקיע בחברות באוקראינה ובמולדובה, כשאל טקס החתימה, שנערך בלונדון מטעמי בטחון, הצטרף מרחוק הנשיא זלנסקי. "הרבה מהתמיכה העולמית ניתנה לממשלת אוקראינה, באמצעות מענקים, מוצרים, תרומות, הלוואות", אומר סונבורן. "מאוד חשוב ללמוד מהלקחים של מלחמת העולם השנייה. לצורך השיקום והבנייה מחדש של אוקראינה, המגזר העסקי חייב להיות איתן".
"הישראלים צריכים לחשוב על הקפיצה"
מעבר לפגישות עם קרנות ויזמים, סונבורן מספר גם על ביקורו במרכז הרפואי שיבא, שהותיר בו רושם עז. בבביקור שלו, הוא גם עלה לירושלים, לכנס מדעי החיים וטכנולוגיות הבריאות (MIXiii Health Tech) שמוביל האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות בראשות קרין מאיר רובינשטין.
"החוזקות של האקוסיסטם הישראלי - בטכנולוגיית בריאות, אקלים, חקלאות וסייבר - ארבעת עמודי תווך מאוד חשובים עבורנו כשאנחנו חושבים על שווקים מתעוררים", אומר סונבורן.
"זה המקום הכי טוב לבוא אליו ולעודד יזמים לחשוב על יישום של הטכנולוגיות שלהם לאתגרים של ביטחון תזונתי ושינוי אקלים. באפריקה הנגישות לרופאים היא מאית מזו של ישראל. אז איך אנחנו ממנפים את הטכנולוגיות האלה להרחיב את הכיסוי הרפואי?
"וזה למטרה טובה: אנחנו מתמקדים ברווחים עם תכלית. אנחנו רוצים שיותר מייסדים בישראל יחשבו על איך הטכנולוגיות שלהם יכולים ליצור קפיצות דרך בשווקים האלה, כמו ש-וייב (חברת הפינטק מסנגל, א"פ) עשתה".
אז מה הצעת הערך שלך ליזמים ישראלים? והאם תשקיע בהם רק אם הם ייכנסו לשוק או לאזור מסוים?
"אנחנו נשקיע אם הם יסכימו אסטרטגית לכלול את השווקים המתעוררים במיקוד שלהם, ובמנדט שלהם להתרחבות כעסק.
"אחד הדברים היפים בטכנולוגיה היא היכולת שלה להתפשט גלובלית, ולא רק במדינות המפותחות. אנחנו השקענו לדוגמה בחברה אמריקאית בשם Apeel, שפיתחה תרכובת אורגנית שמאריכה את חיי המדף של ירקות טריים פי 4-6.
"זו טכנולוגיה נהדרת לקמעונאים כמו קרוגר או טסקו, והיא הפכה אותם להרבה יותר רווחיים. אבל היישום האמיתי של הטכנלוגיה הזאת הוא במדינות שאין להן שרשרת אספקה בקירור לירקות ופירות, כלומר בדרום הגלובלי. יש שם בזבוז מזון מסיבי, שלא רק מביא למחירי מזון גבוהים יותר, אלא גם לפליטות פחמן גבוהות יותר. אז השקענו בהם על מנת להרחיב את הפעילות שלהם לדרום אמריקה ואפריקה".
סונבורן אף מציין כי לקבוצת הבנק העולמי יש עשרים אלף אנשים בשטח, שיש להם קשרים מסחריים. "באפריקה, לדוגמה, אנחנו משקיעים ברשת המזון הגדולה ביותר בקניה. כך שבהקשר של אפיל, שמסכימה להרחיב את הפעילות שלהם לאפריקה, יש לנו קשר לאדם שיסכים לקנות את התוצרת החקלאית שטופלה במוצר שלהם".
סונבורן שב ומ ספר על כך שהבנק העולמי משקיע, או בעל נתח בעלות, כמעט בכל מערכות הבריאות הפרטיות בשווקים המתפתחים. "העמיתים שלנו בבנק העולמי מלווים כמעט לכל מערכת בריאות ציבורית בשווקים המתעוררים, ב-120 ארצות".
כל זה יכול לסייע למשל, הוא ממשיך, לחברה ישראלית שמפתחת טכנולוגיה לזיהוי מרחוק של בעיות לב, ורוצה להגיע לשוק של ארבעה מיליארד משתמשים.
לקינוח, הוא מזכיר גם ש"אנחנו יכולים לשנות מדיניות", למשל במקרה בו דרוש אישור של משרד הבריאות ההודי או הניגרי. "העמיתים שלנו בבנק העולמי יכולים להשפיע על שינוי החוקים והרגולציות, על מנת להאיץ אימוץ של טכנולוגיות חדשות".
וויליאם (ביל) סונבורן - תעודת זהות
אישי: נולד ב-1970, נשוי פלוס שלושה ילדים
מקצועי: מנהל קרן ההשקעות של הבנק העולמי. בעבר היה שותף וחבר הנהלה בענקית ההשקעות KKR, נשיא חברת ההשקעות באנרגיה EIG ונשיא קבוצת ההשקעות TCW. בעל תואר ראשון במימון מאוניברסיטת ג'ורג'טאון.
עוד משהו: חובב חיות ומחזיק בביתו שני כלבים וחתול