משה ליאון, ראש עיריית ירושלים (ynet TV, 27.11.22) / צילום: ראובן קופיצ'ינסקי
איך התדרדרה ירושלים מאשכול 3 ל־2 במדד החברתי־כלכלי של הלמ"ס שפורסם לאחרונה? כשראש העיר משה ליאון נשאל על כך בראיון ב־ynet הוא התמקד בטענה כי מדובר בנתונים ישנים. "בואי נעשה קצת סדר", הוא אמר לאלכסנדרה לוקש. "את מדברת על נתונים ששייכים ל־2019… אנחנו היום בסוף 22', כלומר, אנחנו מדברים על משהו שהיה לפני הרבה שנים". בהמשך אף הבטיח כי בזכות "המהפכה" שמתחוללת כיום בירושלים העיר תעלה בדירוג בשנים הבאות.
מה יקרה בעתיד אנחנו כמובן לא יכולים לדעת, אך חשבנו שמעניין להכניס להקשר את דבריו של ליאון, ולהסביר מעט על המדד הזה של הלמ"ס שכיכב השבוע בכותרות. ראשית, ליאון צודק. נתוני המדד שפורסמו כעת אכן מבוססים על ממצאים שנאספו ב־2019. כפי שהסביר עמיתנו עידן ארץ בגלובס, המדד מחושב באמצעות נוסחה מורכבת שכוללת 14 קריטריונים שנמדדים על ידי שישה גופים שונים. אלה כוללים נתונים דמוגרפיים, מאפייני השכלה, ונתונים כלכליים נוספים כמו ההשתתפות בשוק העבודה והכנסה לנפש. המורכבות הזו של המדד מביאה לכך שהמדד מפורסם רק אחת לשנתיים ושהוא מתייחס לנתונים מלפני שלוש שנים.
מה שחשוב יותר להבין הוא שלא מדובר רק במאבק על יוקרה. לדירוג יש משמעות גם בעולם המעשי מכיוון שרשות מקומית שדירוגה נמוך נהנית מסבסוד גבוה יותר למערכת החינוך שלה, למענקי איזון מהמדינה ועוד. במילים אחרות, הדירוג הזה תורם ליצירת מעין עולם הפוך שבו ירידה לאשכול נמוך עשויה להוות דווקא בשורה משמחת לתושבים, ולהיפך. לא מדובר כאן בהבחנה מקורית שלנו. כשב־2016 ירדה ירושלים מאשכול 4 לאשכול 3, ראש העיר הקודם, ניר ברקת, חגג את ההידרדרות והגדיר אותה "שינוי דרמטי שיביא לחיסכון של אלפי שקלים בשנה למשפחות הירושלמיות הצעירות".
ליאון, כפי שראינו, נוקט גישה שונה, ולא חוגג כשהעיר יורדת במדד כפי שקרה כעת. למעשה, אנחנו יודעים גם כיצד הוא מגיב כשהעיר עולה במדד. לפני שנתיים, ב־2020, כשהתברר שירושלים עלתה מאשכול 2 ל־3, הוא חגג את הנתונים והגדיר אותם "בשורה ענקית לעיר". אבל רגע, כפי שליאון לימד אותנו הדירוג של 2020 הרי מבוסס על נתונים ישנים. כלומר, העלייה שאותה נסמכת על נתוני 2017, תקופה שבה לאון כלל לא היה ראש העיר (לזכותו צריך לציין כי בהודעה לעיתונות שהוציאה אז העירייה נכתב כי המדד "מייצג את המצב נכון לשנת 2017, ולא משקף את המצב היום").
והיה עוד משהו מעניין בחגיגה ההיא של ליאון. הוא הבטיח אז, ממש כמו היום, ש"העיר צפויה לטפס עוד בעתיד ולהפוך לעיר המובילה בישראל". אלא שבינתיים, כאמור, העיר דווקא ירדה בדירוג. וגם אם אין לנו דרך לדעת מה יעלה בגורלה בעתיד, שווה להזכיר כי - לפי נתונים שגם הם פורסמו השבוע בגלובס - מאז שנות התשעים, אז דורגה ירושלים באשכול 5, העיר נמצאת במגמת ירידה מתמשכת.
בשורה התחתונה: האם נתוני המדד שפורסם כעת נכונים ל־2019? כן, אבל. המדד החברתי־כלכלי של הלמ"ס אכן מבוסס על נתונים מלפני שלוש שנים. לאחר הפרסום של המדד הקודם, ב־2020, בו עלתה ירושלים בדירוג, ליאון התגאה בתוצאות למרות שהן היו מבוססות על שנה שבה כלל לא כיהן כראש העיר.
תחקיר: יובל אינהורן