גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

וול סטריט אאוט, צמיחה מואצת אין? בצד השני של המשבר מסתתר עידן חדש של השקעות

הכלכלות הגדולות בדרך למיתון, והמדינות המתפתחות - בהן סין והודו - צפויות להוביל 75% מהצמיחה הגלובלית ● אבל בחסות המתח בין בייג'ינג לוושינגטון, משבר האקלים והגלובליזציה שהפכה כיוון, יש כלכלנים ואנליסטים שמעריכים שאנחנו על סף עידן חדש של צמיחה עם השקעות עתק בכלכלה הריאלית ● וגם: תעלומת הצמיחה שלא נפתרה 40 שנה ● פרויקט מיוחד

הכלכלות הגדולות בדרך למיתון / עיבוד: טלי בוגדנובסקי
הכלכלות הגדולות בדרך למיתון / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

אחרי שהתברר מחיר הצמיחה ב־200 השנים האחרונות, בדמות משבר האקלים, לצמיחה הכלכלית יצא לאחרונה שם קצת רע, לפחות במבט לאחור. במבט קדימה, זו כבר שאלה אחרת (ועוד נגיע לזה), אבל הצמיחה, ובמיוחד הצמיחה לנפש, היא גם המפתח לשיפור מצבנו החומרי. כמו שקבע פעם בהקשר מעט אחר הכלכלן הנודע פול קרוגמן, זה מה שקובע את רמת החיים שלנו.

צמיחה היא דבר חשוב. אבל תחזית הצמיחה לשנה הקרובה, שעשויה להיות שנת משבר, אפופה בעננים קודרים למדי. אם מנסים להרחיק ולהסתכל הלאה, נתקלים בערפילים: האם המערב יחזור לעידן הצמיחה הנמוכה למדי, שקדם למגפת הקורונה? או שאולי נגיח מבעד לעננים אל מציאות כלכלית אחרת?

תחזיות הן לא מדע מדויק, במיוחד ככל שמנסים לראות רחוק יותר. אבל זאת, בכל אופן, תמצית תחזית הצמיחה לשנים הקרובות, לפי הגופים הבינלאומיים המובילים, בשתי מילים: לא משהו. כך למשל נראה מצב העניינים לפי התחזית הכלכלית העדכנית של ה־OECD, ארגון המדינות המפותחות. "הכלכלה העולמית ניצבת בפני קשיים גוברים. הצמיחה איבדה מומנטום, האינפלציה הגבוהה הסתברה כעיקשת, הביטחון נחלש, ואי הוודאות גבוהה".

בסקירה העדכנית שלהם, שהתפרסמה בשבוע שעבר, כלכלני ה־OECD מדגישים שהם לא מדברים על מיתון. אבל אם השנה הנוכחית אמורה להסתיים בצמיחה עולמית של 3.1%, הרי שבשנה הבאה הם צופים שהצמיחה העולמית תרד ל־2.2% אחוזים בלבד.

אם מסתכלים מעט יותר קדימה, אל 2024, אפשר לזהות שיפור מסוים: הצמיחה העולמית תגיע ל־2.7%. נראה יותר טוב, אבל לשם השוואה, בשנים 2013־2019, כלומר בעידן שלפני הקורונה, קצב הצמיחה הממוצע בעולם היה 3.4%. כך שאלה שנתיים, ובעצם שלוש, של אכזבה, ואולי יותר מכך.

הכלכלות הגדולות במערב בקושי יצמחו

כל זה בממוצע עולמי, וכאמור, לא נראה מזהיר. אבל אז, כשמסתכלים מאיפה תגיע הצמיחה, מגלים שהכלכלות הגדולות במערב, ארה"ב ומדינות גוש האירו, צפויות לצמוח בשנה הבאה ב־0.5% בלבד - מעין דשדוש במקום. מנועי הצמיחה יהיו הכלכלות המתפתחות במזרח, כולל הודו וסין, שיהיו אחראיות ללא פחות מ־75% מהצמיחה העולמית.

ברקע עומדת כמובן המלחמה באוקראינה, שיצרה משבר אנרגיה, ותדלקה עוד יותר את האינפלציה שהרימה ראש אחרי הקורונה. מנגד אפשר למצוא את הבנקים המרכזיים, ובראשם הפדרל ריזרב, שמעלים ריביות ומנסים להאט במכוון את הכלכלה, ובכך לבלום את האינפלציה.

השילוב הזה עומד בלב תמונת המצב שמציירים גופים כמו ה־OECD או קרן המטבע הבינלאומית (שלמען הסר ספק, תומכים בהחלט במאמצים של הבנקים המרכזיים להאט את הכלכלה). אבל לתחזיות שלהם מתלווה חשש שהן עשויות להתברר כאופטימיות מדי, כמו שקרה שוב ושוב בשנה החולפת. בתחזית של ה־OECD, למשל, אפשר למצוא שורה של גורמים שיכולים לסבך את העניינים. אחד מהם יכול להיות למשל עלייה מחודשת במחירי האנרגיה (שדווקא ירדו לאחרונה), או צורך בקיצוב באנרגיה בחורפים הבאים באירופה.

קיימת גם הסכנה שהבנקים המרכזיים יאטו יותר מדי את הכלכלה, ובנוסף, שהריבית העולה תהפוך את המערכת הפיננסית לפגיעה יותר. ולזה צריך להוסיף את סין, שלכאורה אמורה להיות אחד מהקטרים של הכלכלה העולמית בשנתיים הקרובות (גם אם לא קטר נמרץ במיוחד), ומתמודדת עם האטה בנדל"ן, חובות אבודים, ומדיניות אפס הדבקה בקורונה שמושכת את המשק הסיני לאחור, ועשויה להתגלגל למשבר חברתי. יו"ר קרן המטבע הבינלאומית, קריסטלינה גאורגייבה, הצהיר השבוע שתחזית הצמיחה של סין מוטלת בספק.

אבל לפני שגולשים לתהומות הפסימיות, צריך להגיד שיש גם קולות שרואים את התמונה בצבעים קצת יותר בהירים. נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, למשל, הסביר בשבוע שעבר בריאיון לפודקאסט "הצוללת" של גלובס, שאמנם גם הוא רואה האטה בפתח, אבל "לפחות כרגע, נראה שבארה"ב האינפלציה יורדת... וככל שהם יצליחו להשתלט עליה, זה יסייע להרבה מדינות אחרות". בהקשר הזה צריך להזכיר גם שלפי תחזית ה־OECD, כלכלת ישראל תצמח ב־2.8% בשנה הבאה, וב־3.4% בשנת 2024, קצב מרשים יחסית לשאר חברות הארגון.

אבל כמו שהנגיד מזכיר, העתיד תמיד עטוף באי ודאות, ובמיוחד עכשיו, בשלב היציאה מהמגפה. כשבין הגורמים שמסבכים את התמונה אפשר למצוא את השינויים שעברו על שוק העבודה, המתח בין סין לארה"ב, הגלובליזציה שהפכה כיוון, וגם שינויים דמוגרפיים. כל גורם מושך לכיוון אחר, ומקשה על הנבואות. כך שהאם ה"שגרה" הכלכלית שנחזור אליה תהיה דומה לזו שהכרנו לפני הקורונה? לא בטוח.

האם עידן הקיפאון מתחיל להתערער?

הבלתי נודע אולי מעורר חשש, אבל צריך לזכור שהעולם שהיינו בו לפני המגפה היה עולם של צמיחה מאכזבת, לפחות יחסית. למעשה (וכתבנו על זה לא מעט כאן בגלובס), לאורך העשור הקודם מיטב המוחות הכלכליים עסקו בשאלות כמו מדוע הפריון לעובד (כלומר כמה אנחנו מייצרים בכל שעת עבודה), צמח רק לאיטו החל משנות השבעים. או למה קצב החדשנות (או "הפריון הכולל"), החל להאט לפני שני עשורים.

בין שלל ההסברים שנזרקים לאוויר אפשר למצוא את הזדקנות האוכלוסייה, הצלקות מהמשבר הפיננסי, או את העובדה שקטפנו כבר את הפירות שקל להגיע אליהם - וקשה יותר למצוא רעיונות חדשים.

אבל בנוסף להסברים האלה, יש גם מי שמציע הסבר במישור החברתי, או התרבותי: איבדנו עניין בשינויים מרחיקי לכת. "בסביבות 1970, חברות שעמדו בחזית הקדמה האנושית הכריזו: מספיק", כך מאבחן ראיין אוונט, פרשן האקונומיסט, בפוסט שפרסם הקיץ. חמשת העשורים האחרונים, לפי אוונט, עמדו בסימן שמרנות. האדם הגיע לירח, והסתפק בזה. ערים פנו לשימור, והפרברים שגשגו. עידן הרפורמות הפוליטיות הגדולות הסתיים. התוצאה הייתה דריכה במקום - מרצון.

כנהוג בימינו, אוונט מזהה אשמים משני הצדדים. מצד אחד, אידאולוגיית השווקים החופשיים, שעודדה התמקדות באינטרסים אישיים צרים, לוותה בסקפטיות לגבי פרויקטים אוטופיים, ושחקה את הלגיטימציה לפעולה של השלטון המרכזי. אליה הצטרפה שמרנות מהזן הפרוגרסיבי דווקא - שבין היתר בגלל שיקולים סביבתיים, שמה דגש על שימור, והתנגדה לפרויקטים גדולים מכל סוג - ממשלתי או פרטי. מהשילוב בין השניים נוצרה רתיעה רחבה משינוי.

אוונט חושב שייתכן שהעידן הזה מתקרב אל קיצו, ממגוון סיבות. ובאמת, אם נתמקד בשני הזרמים שהוא מזהה, הרי שבשנים האחרונות אפשר להבחין בשינוי בשיח.

מצד אחד, גם תומכי השוק החופשי מתחילים לדבר לאחרונה על הצורך בבניית יכולות של המדינה (להתמודדות עם מגפות, שינויי האקלים, תחרות מעבר לים, איומים ביטחוניים, ועוד). ומהצד השני, גם בארה"ב וגם באירופה אפשר למצוא גרסאות של ה"גרין ניו דיל", שכורכת בין שיקום הכלכלה, להשקעות עתק באנרגיה ירוקה, כלומר בין צמיחה כלכלית להתמודדות עם משבר האקלים - שגם קורמות עור וגידים תחת ממשל ביידן.

לשינוי הזה ברוח הזמנים מצטרפת כמובן האינפלציה, תוצאה של מפגש בין יותר מדי ביקוש ופחות מדי היצע, כתזכורת שאולי אנחנו צריכים להגדיל את ההיצע. זה כבר שיקול "כלכלי" יותר, וזה גם רוח ההסבר שמספק לגלובס על קצה המזלג פרופ' איתן אילזצקי, מאקרו כלכלן מהלונדון סקול אוף אקונומיקס. "לפעמים 'כלכלה בלחץ גבוה' היא אם ההמצאה", הוא אומר. "כשהדברים לחוצים אתה צריך למצוא דרכים חדשות לעשות עסקים. ראינו את זה קצת בקורונה, וגם עכשיו בסביבה האינפלציונית. הכלכלה הגרמנית מוצאת דרכים חכמות ליצור תחליפים לנפט הרוסי. יצרנים אמריקאים מוצאים דרכים להחזיר את הייצור לארה"ב. אז יש מקום לאופטימיות בטווח הבינוני".

האנליסט שמשוכנע שאנחנו בדרך לעידן חדש

יש מי שמציג טיעון דומה, אבל על סטרואידים. ראסל נאפייר, משקיע ואנליסט בריטי בעל שם, שגם מרצה בבית הספר למנהל עסקים של אדינבורו, מסביר במצגת אותה פרסם בתחילת השנה שאנחנו על סיפו של עידן חדש. אבל לא בגלל שינוי תרבותי או התפתחות טכנולוגית, אלא בגלל שהסדר המוניטרי העולמי, כפי שהוא מכנה זאת, עומד להשתנות מהיסוד.

על קצה המזלג: בעשורים האחרונים המדינות המתפתחות במזרח, שנכוו ממשברים פיננסיים, אגרו רזרבות אדירות של מטבע חוץ, החלישו את המטבע שלהן וחיזקו את הדולר. בעצם, המזרח שלח למערב כסף זול וגם מוצרים זולים. התוצאה הייתה שהריבית במערב ירדה, החובות תפחו, התעשייה נעשתה לא תחרותית ומדענים ופיזיקאים עשו הסבה לפיתוח מכשירים פיננסיים סבוכים.

אבל עכשיו העידן הזה בא לקיצו: החובות במערב גבוהים מדי, והממשלות צריכות להתמודד איתם. איך? התשובה כבר נמצאת סביבנו: אינפלציה, ששוחקת את החובות, מלווה בהתערבות אגרסיבית יותר של הממשלה במערכת הפיננסית. מה שמכונה, דיכוי פיננסי.

מעבר לכך, המערב נמצא בתהליך התנתקות מסין, כפי שממחיש למשל המאבק של ביידן בתעשיית השבבים הסינית. כל זה מוביל לתחזית של נאפייר: אנחנו רגע לפני מפנה, שינוי מיקוד כלכלי, מפיננסים בחזרה להשקעה בכלכלה האמיתית. ובמיוחד, במגזרים בהם נמצאות "הבעיות הגדולות". למשל אנרגיה, הגנה, ותלות בייצור סיני. כל אלה ייפתרו, לדבריו, על ידי השקעה מסיבית.

נאפייר הוא לא טיפוס אופטימי במיוחד, והוא גם מתמקד בשוק ההון. הוא לא מדבר בהכרח על שובה של הצמיחה, וגם לא על גאות בשוק ההון (להפך), אלא על צמיחה בתשואה על השקעה בחברות בסקטורים ספציפיים, ואת חזרתן לגדולה של מה שמכונה "מניות הערך". והוא גם חושב שבסופו של דבר, ההתערבות הממשלתית בכלכלה תהפוך אותה לפחות יעילה, ותחזיר אותנו לסטגפלציה נוסח שנות השבעים. אבל יש זמן: לשלב הזה בתהליך נגיע לדעתו רק עוד 15-20 שנה. ועד אז, מי יודע מה יקרה.

עוד כתבות

למה כל כך קשה להיפרד ממטפלים / איור: Shutterstock

למה כל כך קשה להיפרד מפסיכולוגים

כמה שנים משכתם טיפול שלא התאים לכם רק כי לא היה לכם נעים לסיים? ● מחקרים חדשים שופכים אור על הסיבות שמסבכות פרידה ממטפלים, וגם על הדרך להגיע לסוף טוב ● כך זה נראה משני צדי הכורסה

שי אביבי ב''ברנינג מן''. סוגים של ישראליות / צילום: עופר ינוב

על הורות בקולנוע הישראלי אחרי 7 באוקטובר

מ"ברנינג מן" של איל חלפון, ועד "חמצן" של נטעלי בראון שורה של סרטים שיצאו אחרי 7 באוקטובר בוחנים את מחיר ההורות בחברה שבה הילדות מובילה כמעט בהכרח למדים

המשלחת הישראלית באולימפיאדת החורף / צילום: Hassan Ammar, AP

מה משותף ללברון ג'יימס, ג'ורג' קלוני וג'סטין טימברלייק?

איזו מדינה הודיעה לאחרונה על יוזמה להנפקת דרכונים לגמלים שבשטחה, באיזה ענף באולימפיאדת החורף מתחרה השנה לראשונה נבחרת ישראלית, ואיך נקראת הרשת החברתית לבוטים של בינה מלאכותית? ● הטריוויה השבועית

פול סינגר. תורם ל-SNC / צילום: ap, Kevin Hagen

סטארט-אפ ניישן סנטרל מפטרת את רוב העובדים

לגלובס נודע כי העמותה, שהוקמה לפני כ-13 שנה ונתמכת ע"י פילנתרופים רבים, זימנה לשימוע לפני פיטורים כ-65 מתוך 80 עובדיה ● הסיבה: בחינה מחדש של פעילותה לקידום ענף ההייטק הישראלי ● לפי ההערכה, התורמים, שמחזיקים בעמדות פרו-ישראליות ומזרימים מיליוני שקלים מדי שנה לעמותות בארץ, ימשיכו להשקיע כסף בישראל בדרכים אחרות

חדר להימלט אליו מהמסך / צילום: GEMINI-AI

חדר להימלט אליו: הטרנד שהסעיר את טיקטוק - ואז את מעצבי הבתים

קיר טיפוס, במת קריוקי, אוספים נדירים, פסנתר וינטג' ותא טלפון כמו של פעם ● מעצבי החדרים האנלוגיים יעשו הכול כדי שתרגישו שהחיים ללא מסכים טובים יותר, ואפילו הילדים שלכם ירצו לברוח לשם ● הביקוש להם גדל יותר ויותר ● איך תוכלו לעצב את ביתכם בהתאם?

נתב''ג. המחירים רק ימשיכו לעלות / צילום: טלי בוגדנובסקי

מהרו להזמין כרטיסים: בעוד פחות מעשור נתגעגע למונופול של אל על

בעוד שנתב"ג מתקרב לקצה גבול הקיבולת, המדינה נכנעת לוועדים ובולמת את שילוב המגזר הפרטי בהקמת שדה חדש ● הסחבת התכנונית והמאבקים סביב המיקום הם רק הסחת דעת מהבעיה האמיתית: ללא תחרות למונופול של רשות שדות התעופה, מחירי הטיסות ימשיכו להמריא

חומוס ב–MID BAR / צילום: אורנה בן חיים

כנפיים דביקות והמבורגר מתערובת סודית: זו המסעדה לעצור בה אחרי טיול בדרום

אמנות משרידי טילים, מבחן טעימה עיוורת בגן ירק, המבורגר מתערובת סודית ומשתלה של צמחי בונסאי ● ביקור במושב יתד שבנגב המערבי

דוד צרויה, מנכ''ל פלוס500 / צילום: נתנאל טוביאס

שוקי החיזוי מגלגלים מיליארדים בניבוי העתיד, אך בישראל אין עליהם פיקוח

שוקי החיזוי דוהרים למחזור של טריליון דולר והופכים ללהיט התורן של עולם ההשקעות ● הכניסה של Plus500 הישראלית מעוררת את המשקיעים, אך בישראל הרגולציה נותרה מאחור

שי דורון

"מסרבת לטיפוסים מגעילים": הכדורסלנית שפתחה בקריירה חדשה ומפתיעה

היא הייתה הישראלית הראשונה בדראפט הליגה הטובה בעולם, אבל את עולם ההון סיכון הכירה מהבית, מאביה שהיה ממקימי גרינפילד פרטנרס ● כיום, כשהיא מנהלת את מועדון האנג'לים Clutch Capital ופעילות של קרן קנדית ציונית, שי דורון מספרת לגלובס למה היא מסרבת לכסף של "טיפוסים מגעילים", ואיך זה מרגיש שהשיחה משתנה מ"אבא של שי" ל"הבת של יהודה" בחדרי הישיבות

אלכסיי נבלני / צילום: ap, Alexander Zemlianichenko

אירופה מאשימה את רוסיה: נבלני נרצח על ידי רעל צפרדעים

אירופה מאשימה את רוסיה בהרעלת מנהיג האופוזיציה אלכסיי נבלני לאחר שבגופו נמצא הרעלן הנדיר אפיבטידין, שמקורו בצפרדעים ארסיות מאקוודור ● בריטניה טוענת שרק למוסקבה הייתה יכולת להשתמש ברעלן ותפנה לארגון לאיסור נשק כימי בהאשמה נגד הפרת האמנה ● הקרמלין טרם הגיב

מגרשים באוניברסיטת תל אביב. הראשונים שנפתחו בישראל / צילום: רומן גרוניך

עומר אדם ועומרי כספי כבר התמכרו: המספרים מאחורי שיגעון הפאדל החדש

150 מגרשים, השקעה של כ־2 מיליון שקל בהקמת מתחם, הכנסות של עשרות אלפי שקלים בחודש למועדון ומפורסמים שמזוהים עם הספורט ● הישראלים התמכרו למשחק הפאדל - והיזמים נוהרים ● האם מדובר בטרנד חולף? בשוודיה הבועה כבר התפוצצה להם בפנים

כריכת הספר ''אף פעם''. בעיגול: נורית זרחי / צילום: תמר מצפי

הקומיקס החדש של נורית זרחי מתפרץ לנושא הנפיץ ביותר שספרי ילדים מדלגים מעליו

ממלכת הילדים של נורית זרחי אף פעם לא פחדה לארח היבדלות ואפילו אכזריות אנושית ● הפעם, בעשור התשיעי לחייה, סופרת הילדים מפציעה עם קומיקס על המוות, הכתוב בהומור שירכך את לבם של קוראים צעירים ומבוגרים כאחד

זוהרן ממדאני / צילום: Reuters, Derek French

עיריית ניו יורק "זרקה" חברת רחפנים שעובדת עם ישראל

עיריית ניו יורק החליטה שלא לחדש את חוזה השכירות של חברת הרחפנים Easy Aerial במבנה שבבעלותה ● לפי ה"ניו יורק פוסט", החברה סיפקה אמצעים לישראל לפעילות באזור גבול רצועת עזה ● דוברת המתחם הכחישה ואמרה כי אי־חידוש הסכם השכירות נבע "מסיבות עסקיות"

מל''ט מסוג הרמס 900 / צילום: אלביט מערכות

השימוש המפתיע למל"ט של אלביט

סינגפור הציגה בסלון האווירי שקיימה מערכות מתוצרת אלביט שתשמש למניעת דיג בלתי חוקי ● טורקיה מרחיבה את פעילותה במזרח התיכון עם הקמת מספנות בערב הסעודית ● וגם: רוסיה נהנית מהביקושים הגדולים בעולם למוצרים ביטחוניים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

מטוס קרב עם מערכת SPICE של רפאל / צילום: רפאל

נחשף: ישראל מוכרת להודו נשק ב-8.6 מיליארד דולר

ניו דלהי מרחיבה את שיתוף הפעולה הצבאי עם ישראל בעסקת ענק הכוללת חימושים מדויקים, טילים לטווח ארוך ומערכות תקיפה אוטונומיות ● הודו מבססת את מעמדה כלקוחה הביטחונית המרכזית של התעשיות הישראליות וזאת על רקע המרוץ האזורי

דמותה של אירנה בקמפיין הפועלים

מי המפרסם שלקח השבוע את הדאבל במדד הזכורות והאהובות

הפרסומת החדשה של בנק הפועלים עם אירנה והילה קורח מתברגת כפרסומת הזכורה והאהובה ביותר השבוע, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● לפי נתוני יפעת בקרת פרסום, סלקום השקיעה את התקציב הגבוה ביותר, אך לא התברגה

שכר של שש ספרות'': שובם של הפחחים והשרברבים / צילום: GEMINI-AI

שכר של שש ספרות: גלובס בעקבות המקצועות שהביקוש להם עומד לקפוץ, ובגדול

מנכ"ל אנבידיה הפתיע לפני שבוע כשהצביע על אנשי המקצוע המסורתיים כמרוויחים הגדולים ממהפכת ה־AI ● האם שכרם של שרברבים, פחחים וחשמלאים בישראל צפוי להשתוות למשרות יוקרתיות בהייטק? ● גלובס יצא למסע בין חוות השרתים המתהוות כדי להבין עד כמה חמור המחסור, ולמה למרות ההכנסה המובטחת העובדים לא ששים לבוא

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

דיווח: צבא ארה"ב נערך למערכה ארוכה שתימשך שבועות באיראן

האמריקאים עשויים לתקוף גם אתרים של המשטר, ומעריכים שהאיראנים יגיבו ● לקראת סבב המו"מ: וויטקוף העביר מסרים ליועצו הבכיר של ח'אמנאי באמצעות עומאן ● דיווח: צבא ארה"ב נערך למבצע ממושך של כמה שבועות נגד איראן, אם יידרש לכך ● שר החוץ האמריקאי רוביו: "הנשיא טראמפ מעדיף להגיע לעסקה עם איראן, אך זה קשה מאוד" ● עדכונים שוטפים

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

"אנשים מחכים לירידת מחיר נוספת": בכמה נמכרה דירת 5 חדרים בצפת?

דירת 5 חדרים בצפת, בשטח של 120 מ"ר עם מרפסת בשטח של כ־20 מ"ר נמכרה תמורת 1.96 מיליון שקל ● המוכרים הם משפחה חרדית שגרה בדירה והקונים הם משפחה חרדית מהאזור ● "אנשים חושבים שהמחירים עוד לא הגיעו לתחתית. הם ראו שהמחירים ירדו והם מחכים לירידה נוספת" ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה בת"א ננעלה בירידות; מי ענקית הטק שנפלה?

המסחר בת"א ננהל בירידות במגמה שלילית - ת"א 35 ירד בכ-0.5%, ת"א 90 מאבד מערכו כ-0.7% ● חברות התעופה הובילו את הירידות ● חברת מגה אור עלתה בכ-1% והמשיכה לשעוט לעבר כניסה למדד ת"א 35 ● ירידות קלות על חוזים עתידיים בוול סטריט לקראת פרסום מדד המחירים לצרכן ● השקל מאבד גובה מול הדולר ● המסחר באירופה מתנהל במגמה מעורבת: הקאק בכ-0.4%, הפוטסי עולה בכ-0.2% ● הזהב רושם התאוששות קלה של  1%, הכסף עולה בכ-1.7% ● עדכונים שוטפים