גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

וול סטריט אאוט, צמיחה מואצת אין? בצד השני של המשבר מסתתר עידן חדש של השקעות

הכלכלות הגדולות בדרך למיתון, והמדינות המתפתחות - בהן סין והודו - צפויות להוביל 75% מהצמיחה הגלובלית ● אבל בחסות המתח בין בייג'ינג לוושינגטון, משבר האקלים והגלובליזציה שהפכה כיוון, יש כלכלנים ואנליסטים שמעריכים שאנחנו על סף עידן חדש של צמיחה עם השקעות עתק בכלכלה הריאלית ● וגם: תעלומת הצמיחה שלא נפתרה 40 שנה ● פרויקט מיוחד

הכלכלות הגדולות בדרך למיתון / עיבוד: טלי בוגדנובסקי
הכלכלות הגדולות בדרך למיתון / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

אחרי שהתברר מחיר הצמיחה ב־200 השנים האחרונות, בדמות משבר האקלים, לצמיחה הכלכלית יצא לאחרונה שם קצת רע, לפחות במבט לאחור. במבט קדימה, זו כבר שאלה אחרת (ועוד נגיע לזה), אבל הצמיחה, ובמיוחד הצמיחה לנפש, היא גם המפתח לשיפור מצבנו החומרי. כמו שקבע פעם בהקשר מעט אחר הכלכלן הנודע פול קרוגמן, זה מה שקובע את רמת החיים שלנו.

צמיחה היא דבר חשוב. אבל תחזית הצמיחה לשנה הקרובה, שעשויה להיות שנת משבר, אפופה בעננים קודרים למדי. אם מנסים להרחיק ולהסתכל הלאה, נתקלים בערפילים: האם המערב יחזור לעידן הצמיחה הנמוכה למדי, שקדם למגפת הקורונה? או שאולי נגיח מבעד לעננים אל מציאות כלכלית אחרת?

תחזיות הן לא מדע מדויק, במיוחד ככל שמנסים לראות רחוק יותר. אבל זאת, בכל אופן, תמצית תחזית הצמיחה לשנים הקרובות, לפי הגופים הבינלאומיים המובילים, בשתי מילים: לא משהו. כך למשל נראה מצב העניינים לפי התחזית הכלכלית העדכנית של ה־OECD, ארגון המדינות המפותחות. "הכלכלה העולמית ניצבת בפני קשיים גוברים. הצמיחה איבדה מומנטום, האינפלציה הגבוהה הסתברה כעיקשת, הביטחון נחלש, ואי הוודאות גבוהה".

בסקירה העדכנית שלהם, שהתפרסמה בשבוע שעבר, כלכלני ה־OECD מדגישים שהם לא מדברים על מיתון. אבל אם השנה הנוכחית אמורה להסתיים בצמיחה עולמית של 3.1%, הרי שבשנה הבאה הם צופים שהצמיחה העולמית תרד ל־2.2% אחוזים בלבד.

אם מסתכלים מעט יותר קדימה, אל 2024, אפשר לזהות שיפור מסוים: הצמיחה העולמית תגיע ל־2.7%. נראה יותר טוב, אבל לשם השוואה, בשנים 2013־2019, כלומר בעידן שלפני הקורונה, קצב הצמיחה הממוצע בעולם היה 3.4%. כך שאלה שנתיים, ובעצם שלוש, של אכזבה, ואולי יותר מכך.

הכלכלות הגדולות במערב בקושי יצמחו

כל זה בממוצע עולמי, וכאמור, לא נראה מזהיר. אבל אז, כשמסתכלים מאיפה תגיע הצמיחה, מגלים שהכלכלות הגדולות במערב, ארה"ב ומדינות גוש האירו, צפויות לצמוח בשנה הבאה ב־0.5% בלבד - מעין דשדוש במקום. מנועי הצמיחה יהיו הכלכלות המתפתחות במזרח, כולל הודו וסין, שיהיו אחראיות ללא פחות מ־75% מהצמיחה העולמית.

ברקע עומדת כמובן המלחמה באוקראינה, שיצרה משבר אנרגיה, ותדלקה עוד יותר את האינפלציה שהרימה ראש אחרי הקורונה. מנגד אפשר למצוא את הבנקים המרכזיים, ובראשם הפדרל ריזרב, שמעלים ריביות ומנסים להאט במכוון את הכלכלה, ובכך לבלום את האינפלציה.

השילוב הזה עומד בלב תמונת המצב שמציירים גופים כמו ה־OECD או קרן המטבע הבינלאומית (שלמען הסר ספק, תומכים בהחלט במאמצים של הבנקים המרכזיים להאט את הכלכלה). אבל לתחזיות שלהם מתלווה חשש שהן עשויות להתברר כאופטימיות מדי, כמו שקרה שוב ושוב בשנה החולפת. בתחזית של ה־OECD, למשל, אפשר למצוא שורה של גורמים שיכולים לסבך את העניינים. אחד מהם יכול להיות למשל עלייה מחודשת במחירי האנרגיה (שדווקא ירדו לאחרונה), או צורך בקיצוב באנרגיה בחורפים הבאים באירופה.

קיימת גם הסכנה שהבנקים המרכזיים יאטו יותר מדי את הכלכלה, ובנוסף, שהריבית העולה תהפוך את המערכת הפיננסית לפגיעה יותר. ולזה צריך להוסיף את סין, שלכאורה אמורה להיות אחד מהקטרים של הכלכלה העולמית בשנתיים הקרובות (גם אם לא קטר נמרץ במיוחד), ומתמודדת עם האטה בנדל"ן, חובות אבודים, ומדיניות אפס הדבקה בקורונה שמושכת את המשק הסיני לאחור, ועשויה להתגלגל למשבר חברתי. יו"ר קרן המטבע הבינלאומית, קריסטלינה גאורגייבה, הצהיר השבוע שתחזית הצמיחה של סין מוטלת בספק.

אבל לפני שגולשים לתהומות הפסימיות, צריך להגיד שיש גם קולות שרואים את התמונה בצבעים קצת יותר בהירים. נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, למשל, הסביר בשבוע שעבר בריאיון לפודקאסט "הצוללת" של גלובס, שאמנם גם הוא רואה האטה בפתח, אבל "לפחות כרגע, נראה שבארה"ב האינפלציה יורדת... וככל שהם יצליחו להשתלט עליה, זה יסייע להרבה מדינות אחרות". בהקשר הזה צריך להזכיר גם שלפי תחזית ה־OECD, כלכלת ישראל תצמח ב־2.8% בשנה הבאה, וב־3.4% בשנת 2024, קצב מרשים יחסית לשאר חברות הארגון.

אבל כמו שהנגיד מזכיר, העתיד תמיד עטוף באי ודאות, ובמיוחד עכשיו, בשלב היציאה מהמגפה. כשבין הגורמים שמסבכים את התמונה אפשר למצוא את השינויים שעברו על שוק העבודה, המתח בין סין לארה"ב, הגלובליזציה שהפכה כיוון, וגם שינויים דמוגרפיים. כל גורם מושך לכיוון אחר, ומקשה על הנבואות. כך שהאם ה"שגרה" הכלכלית שנחזור אליה תהיה דומה לזו שהכרנו לפני הקורונה? לא בטוח.

האם עידן הקיפאון מתחיל להתערער?

הבלתי נודע אולי מעורר חשש, אבל צריך לזכור שהעולם שהיינו בו לפני המגפה היה עולם של צמיחה מאכזבת, לפחות יחסית. למעשה (וכתבנו על זה לא מעט כאן בגלובס), לאורך העשור הקודם מיטב המוחות הכלכליים עסקו בשאלות כמו מדוע הפריון לעובד (כלומר כמה אנחנו מייצרים בכל שעת עבודה), צמח רק לאיטו החל משנות השבעים. או למה קצב החדשנות (או "הפריון הכולל"), החל להאט לפני שני עשורים.

בין שלל ההסברים שנזרקים לאוויר אפשר למצוא את הזדקנות האוכלוסייה, הצלקות מהמשבר הפיננסי, או את העובדה שקטפנו כבר את הפירות שקל להגיע אליהם - וקשה יותר למצוא רעיונות חדשים.

אבל בנוסף להסברים האלה, יש גם מי שמציע הסבר במישור החברתי, או התרבותי: איבדנו עניין בשינויים מרחיקי לכת. "בסביבות 1970, חברות שעמדו בחזית הקדמה האנושית הכריזו: מספיק", כך מאבחן ראיין אוונט, פרשן האקונומיסט, בפוסט שפרסם הקיץ. חמשת העשורים האחרונים, לפי אוונט, עמדו בסימן שמרנות. האדם הגיע לירח, והסתפק בזה. ערים פנו לשימור, והפרברים שגשגו. עידן הרפורמות הפוליטיות הגדולות הסתיים. התוצאה הייתה דריכה במקום - מרצון.

כנהוג בימינו, אוונט מזהה אשמים משני הצדדים. מצד אחד, אידאולוגיית השווקים החופשיים, שעודדה התמקדות באינטרסים אישיים צרים, לוותה בסקפטיות לגבי פרויקטים אוטופיים, ושחקה את הלגיטימציה לפעולה של השלטון המרכזי. אליה הצטרפה שמרנות מהזן הפרוגרסיבי דווקא - שבין היתר בגלל שיקולים סביבתיים, שמה דגש על שימור, והתנגדה לפרויקטים גדולים מכל סוג - ממשלתי או פרטי. מהשילוב בין השניים נוצרה רתיעה רחבה משינוי.

אוונט חושב שייתכן שהעידן הזה מתקרב אל קיצו, ממגוון סיבות. ובאמת, אם נתמקד בשני הזרמים שהוא מזהה, הרי שבשנים האחרונות אפשר להבחין בשינוי בשיח.

מצד אחד, גם תומכי השוק החופשי מתחילים לדבר לאחרונה על הצורך בבניית יכולות של המדינה (להתמודדות עם מגפות, שינויי האקלים, תחרות מעבר לים, איומים ביטחוניים, ועוד). ומהצד השני, גם בארה"ב וגם באירופה אפשר למצוא גרסאות של ה"גרין ניו דיל", שכורכת בין שיקום הכלכלה, להשקעות עתק באנרגיה ירוקה, כלומר בין צמיחה כלכלית להתמודדות עם משבר האקלים - שגם קורמות עור וגידים תחת ממשל ביידן.

לשינוי הזה ברוח הזמנים מצטרפת כמובן האינפלציה, תוצאה של מפגש בין יותר מדי ביקוש ופחות מדי היצע, כתזכורת שאולי אנחנו צריכים להגדיל את ההיצע. זה כבר שיקול "כלכלי" יותר, וזה גם רוח ההסבר שמספק לגלובס על קצה המזלג פרופ' איתן אילזצקי, מאקרו כלכלן מהלונדון סקול אוף אקונומיקס. "לפעמים 'כלכלה בלחץ גבוה' היא אם ההמצאה", הוא אומר. "כשהדברים לחוצים אתה צריך למצוא דרכים חדשות לעשות עסקים. ראינו את זה קצת בקורונה, וגם עכשיו בסביבה האינפלציונית. הכלכלה הגרמנית מוצאת דרכים חכמות ליצור תחליפים לנפט הרוסי. יצרנים אמריקאים מוצאים דרכים להחזיר את הייצור לארה"ב. אז יש מקום לאופטימיות בטווח הבינוני".

האנליסט שמשוכנע שאנחנו בדרך לעידן חדש

יש מי שמציג טיעון דומה, אבל על סטרואידים. ראסל נאפייר, משקיע ואנליסט בריטי בעל שם, שגם מרצה בבית הספר למנהל עסקים של אדינבורו, מסביר במצגת אותה פרסם בתחילת השנה שאנחנו על סיפו של עידן חדש. אבל לא בגלל שינוי תרבותי או התפתחות טכנולוגית, אלא בגלל שהסדר המוניטרי העולמי, כפי שהוא מכנה זאת, עומד להשתנות מהיסוד.

על קצה המזלג: בעשורים האחרונים המדינות המתפתחות במזרח, שנכוו ממשברים פיננסיים, אגרו רזרבות אדירות של מטבע חוץ, החלישו את המטבע שלהן וחיזקו את הדולר. בעצם, המזרח שלח למערב כסף זול וגם מוצרים זולים. התוצאה הייתה שהריבית במערב ירדה, החובות תפחו, התעשייה נעשתה לא תחרותית ומדענים ופיזיקאים עשו הסבה לפיתוח מכשירים פיננסיים סבוכים.

אבל עכשיו העידן הזה בא לקיצו: החובות במערב גבוהים מדי, והממשלות צריכות להתמודד איתם. איך? התשובה כבר נמצאת סביבנו: אינפלציה, ששוחקת את החובות, מלווה בהתערבות אגרסיבית יותר של הממשלה במערכת הפיננסית. מה שמכונה, דיכוי פיננסי.

מעבר לכך, המערב נמצא בתהליך התנתקות מסין, כפי שממחיש למשל המאבק של ביידן בתעשיית השבבים הסינית. כל זה מוביל לתחזית של נאפייר: אנחנו רגע לפני מפנה, שינוי מיקוד כלכלי, מפיננסים בחזרה להשקעה בכלכלה האמיתית. ובמיוחד, במגזרים בהם נמצאות "הבעיות הגדולות". למשל אנרגיה, הגנה, ותלות בייצור סיני. כל אלה ייפתרו, לדבריו, על ידי השקעה מסיבית.

נאפייר הוא לא טיפוס אופטימי במיוחד, והוא גם מתמקד בשוק ההון. הוא לא מדבר בהכרח על שובה של הצמיחה, וגם לא על גאות בשוק ההון (להפך), אלא על צמיחה בתשואה על השקעה בחברות בסקטורים ספציפיים, ואת חזרתן לגדולה של מה שמכונה "מניות הערך". והוא גם חושב שבסופו של דבר, ההתערבות הממשלתית בכלכלה תהפוך אותה לפחות יעילה, ותחזיר אותנו לסטגפלציה נוסח שנות השבעים. אבל יש זמן: לשלב הזה בתהליך נגיע לדעתו רק עוד 15-20 שנה. ועד אז, מי יודע מה יקרה.

עוד כתבות

כריכת הספר ''אף פעם''. בעיגול: נורית זרחי / צילום: תמר מצפי

הקומיקס החדש של נורית זרחי מתפרץ לנושא הנפיץ ביותר שספרי ילדים מדלגים מעליו

ממלכת הילדים של נורית זרחי אף פעם לא פחדה לארח היבדלות ואפילו אכזריות אנושית ● הפעם, בעשור התשיעי לחייה, סופרת הילדים מפציעה עם קומיקס על המוות, הכתוב בהומור שירכך את לבם של קוראים צעירים ומבוגרים כאחד

ההנפקה של נובוקיור בנאסד''ק / צילום: Nasdaq OMX

נובוקיור הישראלית קיבלה אישור FDA, והמניה זינקה בחדות

מניית החברה נוסקת בוול סטריט בעקבות אישור שקיבלה חברת נובוקיור מה-FDA ● החברה פיתחה ומשווקת מוצר לטיפול לטיפול בסרטן הלבלב באמצעות שדות חשמליים

מטוסי וויזאייר / צילום: יח''צ

וויזאייר קרובה מתמיד: חניית הלילה בנתב"ג נפתחת לחברות התעופה הזרות

ועדה בין־משרדית קבעה כי חברות זרות יוכלו לחנות בלילה בנתב"ג - מהלך שמסיר חסם משמעותי להקמת בסיס הפעילות המקומי של וויזאייר ואחרות ● החברות הישראליות מתריעות מפני תחרות על חלונות ההמראה, ותשתיות מוגבלות ● במקביל נותרו מחלוקות על פעילותה של וויזאייר בשעת חירום וכן על מיקום הבסיס העתידי

אלכסיי נבלני / צילום: ap, Alexander Zemlianichenko

אירופה מאשימה את רוסיה: נבלני נרצח על ידי רעל צפרדעים

אירופה מאשימה את רוסיה בהרעלת מנהיג האופוזיציה אלכסיי נבלני לאחר שבגופו נמצא הרעלן הנדיר אפיבטידין, שמקורו בצפרדעים ארסיות מאקוודור ● בריטניה טוענת שרק למוסקבה הייתה יכולת להשתמש ברעלן ותפנה לארגון לאיסור נשק כימי בהאשמה נגד הפרת האמנה ● הקרמלין טרם הגיב

מל''ט מסוג הרמס 900 / צילום: אלביט מערכות

השימוש המפתיע למל"ט של אלביט

סינגפור הציגה בסלון האווירי שקיימה מערכות מתוצרת אלביט שתשמש למניעת דיג בלתי חוקי ● טורקיה מרחיבה את פעילותה במזרח התיכון עם הקמת מספנות בערב הסעודית ● וגם: רוסיה נהנית מהביקושים הגדולים בעולם למוצרים ביטחוניים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

סיכום שווקים שבועי / צילום: Shutterstock

ההימור שעלה ביוקר לקרן העושר הנורבגית - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

שער הדולר מתקרב לקידומת חדשה: "קשה להצדיק התערבות מצד בנק ישראל" ● הבורסה בת"א שוב שוברת שיאים, אלו הכוחות שמזניקים אותה ● הפספוס של קרן ההשקעות הגדולה בעולם שהלכה נגד ישראל ● ומתי שוק האג"ח עדיף על השקעה במניות ואיפה טמונה בו מלכודת

יאיר בקייר ומנות של ''בואו''. ''רצינו מקום עכשווי'' / צילומים: עמית נעים וחיים יוסף

"מסעדן טוב יודע לחיות את הקושי הגדול והסיזיפיות, וגם לייצר שואו כל יום מחדש"

יאיר בקייר פועל כבר 30 שנה בסצנה הקולינרית הישראלית כמסעדן, יזם, יועץ ומפיק ● אחרי עשור מחוץ למסעדנות הממוסדת, הוא חוזר עם "בואו", המסעדה החדשה שלו ושל השף תומר טל בתל אביב ● בראיון לגלובס הוא מדבר על הכישלונות ("צברתי חוב של חצי מיליון שקל"), על חיי המסעדן ("זה להיות סטורי טלר"), ואיך הוא שוב מצא את עצמו בפלור: "בסוף אני איש של אנשים"

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק מגייסת 30 מיליארד דולר לפי שווי של 380 מיליארד דולר

החברה שמאחורי הצ'אטבוט קלוד מדווחת על קצב הכנסות שנתי של 14 מיליארד דולר ומושכת ענקיות השקעה לסבב הגיוס הגדול בתולדותיה ● לדברי החברה, יותר מ-500 ארגונים משלמים מעל מיליון דולר בשנה עבור שימוש במודלים ובמוצרים שלה

פול סינגר. תורם ל-SNC / צילום: ap, Kevin Hagen

סטארט-אפ ניישן סנטרל מפטרת את רוב העובדים

לגלובס נודע כי העמותה, שהוקמה לפני כ-13 שנה ונתמכת ע"י פילנתרופים רבים, זימנה לשימוע לפני פיטורים כ-65 מתוך 80 עובדיה ● הסיבה: בחינה מחדש של פעילותה לקידום ענף ההייטק הישראלי ● לפי ההערכה, התורמים, שמחזיקים בעמדות פרו-ישראליות ומזרימים מיליוני שקלים מדי שנה לעמותות בארץ, ימשיכו להשקיע כסף בישראל בדרכים אחרות

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

דיווח: צבא ארה"ב נערך למערכה ארוכה שתימשך שבועות באיראן

האמריקאים עשויים לתקוף גם אתרים של המשטר, ומעריכים שהאיראנים יגיבו ● לקראת סבב המו"מ: וויטקוף העביר מסרים ליועצו הבכיר של ח'אמנאי באמצעות עומאן ● דיווח: צבא ארה"ב נערך למבצע ממושך של כמה שבועות נגד איראן, אם יידרש לכך ● שר החוץ האמריקאי רוביו: "הנשיא טראמפ מעדיף להגיע לעסקה עם איראן, אך זה קשה מאוד" ● עדכונים שוטפים

חומוס ב–MID BAR / צילום: אורנה בן חיים

כנפיים דביקות והמבורגר מתערובת סודית: זו המסעדה לעצור בה אחרי טיול בדרום

אמנות משרידי טילים, מבחן טעימה עיוורת בגן ירק, המבורגר מתערובת סודית ומשתלה של צמחי בונסאי ● ביקור במושב יתד שבנגב המערבי

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

טראמפ על השאלה אם יש דד ליין לאיראן: "כן, בראש שלי, יש לי"

טראמפ:  "אני חושב שהמו"מ יהיה מוצלח, ואם לא זה יהיה רע לאיראן" ● איראן דורשת מארה"ב: תגיעו "ללא דרישות מופרזות" ● אחרי האיומים של טראמפ: נושאת המטוסים "ג'רלד פורד" תעזוב את הים הקריבי - ותגיע לאזור ● כלי תקשורת בארה"ב מדווחים כי הצבא האמריקאי יפנה בימים הקרובים בסיס גדול במזרח סוריה ● רויטרס: טראמפ עומד להודיע על תוכנית בשווי מיליארדי דולרים עבור עזה בפגישת מועצת השלום הראשונה בשבוע הבא ● עדכונים שוטפים 

ניקש ארורה, מנכ''ל פאלו אלטו / צילום: מולי גולדברג

פיטורים בפאלו אלטו לאחר השלמת רכישת סייברארק, מתוכם עשרות בישראל

המספר הרשמי של מפוטרי כלל החברה לא נמסר, אך הערכות מדברות על מאות עובדים ● החברה מסרה: "שינויים ארגוניים אסטרטגיים הם חלק טבעי מתהליך של חיבור בין שני מובילים בתעשייה"

אילן רום / צילום: יוסי זמיר

"ישראל היא כבר לא מדינת אי": ראיון אופטימי עם מנכ"ל משרד האוצר

עם עבר של 25 שנים במוסד ותואר בארכיאולוגיה, אילן רום אינו מנכ"ל האוצר הטיפוסי ● למרות הביקורת על כך שהכנסת חוררה את חוק ההסדרים, הוא מתגאה: "מעולם לא עברו כל כך הרבה רפורמות בשנת בחירות" ● עם זאת, הוא מתריע שהציבור ישלם מיליארדים כ"מס פיצול" ● כך הוא נלחם בהון השחור, מגן על עצמאות אגף התקציבים ומקדם חזון להפוך למעצמת אנרגיה ומים ביום שאחרי

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה בת"א ננעלה בירידות; מי ענקית הטק שנפלה?

המסחר בת"א ננהל בירידות במגמה שלילית - ת"א 35 ירד בכ-0.5%, ת"א 90 מאבד מערכו כ-0.7% ● חברות התעופה הובילו את הירידות ● חברת מגה אור עלתה בכ-1% והמשיכה לשעוט לעבר כניסה למדד ת"א 35 ● ירידות קלות על חוזים עתידיים בוול סטריט לקראת פרסום מדד המחירים לצרכן ● השקל מאבד גובה מול הדולר ● המסחר באירופה מתנהל במגמה מעורבת: הקאק בכ-0.4%, הפוטסי עולה בכ-0.2% ● הזהב רושם התאוששות קלה של  1%, הכסף עולה בכ-1.7% ● עדכונים שוטפים

למה כל כך קשה להיפרד ממטפלים / איור: Shutterstock

למה כל כך קשה להיפרד מפסיכולוגים

כמה שנים משכתם טיפול שלא התאים לכם רק כי לא היה לכם נעים לסיים? ● מחקרים חדשים שופכים אור על הסיבות שמסבכות פרידה ממטפלים, וגם על הדרך להגיע לסוף טוב ● כך זה נראה משני צדי הכורסה

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

"אנשים מחכים לירידת מחיר נוספת": בכמה נמכרה דירת 5 חדרים בצפת?

דירת 5 חדרים בצפת, בשטח של 120 מ"ר עם מרפסת בשטח של כ־20 מ"ר נמכרה תמורת 1.96 מיליון שקל ● המוכרים הם משפחה חרדית שגרה בדירה והקונים הם משפחה חרדית מהאזור ● "אנשים חושבים שהמחירים עוד לא הגיעו לתחתית. הם ראו שהמחירים ירדו והם מחכים לירידה נוספת" ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון

ניר גלבוע / צילום: ערן בן ברוך

הצלף שהקים צבא למלך נפאל עומד בראש חברת שמירה שמגלגלת מיליארד שקל בשנה

"בהתחלה אבא ואני עבדנו בעצמנו​. הוא התעקש שנשמור חצי-חצי בלילות, אבל הפריע לי שהוא יוצא לשמור. התווכחנו לא מעט על העסק. אחרי שלוש שנים הוא קיבל התקף לב ומת. החלטתי להמשיך כדי להנציח" ● שיחה קצרה עם ניר גלבוע, מייסד ומנכ"ל קבוצת האבטחה צוות 3

שי אביבי ב''ברנינג מן''. סוגים של ישראליות / צילום: עופר ינוב

על הורות בקולנוע הישראלי אחרי 7 באוקטובר

מ"ברנינג מן" של איל חלפון, ועד "חמצן" של נטעלי בראון שורה של סרטים שיצאו אחרי 7 באוקטובר בוחנים את מחיר ההורות בחברה שבה הילדות מובילה כמעט בהכרח למדים

פתיחת המסחר לשנת 2026 בבורסת דרום קוריאה / צילום: Reuters, Matrix Images/Jung Ui-Chel

"אנחנו בשוק שורי עולמי": המרדף של משקיעים בוול סטריט אחר מניות זולות יותר נעשה גלובלי

תמחורים גבוהים והיחלשות הדולר מניעים את ההימורים על כך שהיתרון של ארה"ב על פני שווקים גלובליים אחרים יצטמצם ● הדבר מוביל מנהלי השקעות לחפש תשואות במזרח הרחוק ובאירופה ● עם זאת, רובם לא ממהרים להספיד את השוק האמריקאי