עו"ד גלי בהרב־מיארה ובנימין נתניהו / צילום: איל יצהר, יוסי זמיר
במהלך קמפיין הבחירות הנוכחי, נשאל בנימין נתניהו על־ידי העיתונאי ישי כהן מאתר "כיכר השבת" האם בכוונתו לפטר את היועמש"ית גלי בהרב־מיארה. ראש הממשלה המיועד השיב: "אין לי כוונה לפטר אף אחד".
● הסיפור המוזר על הניסיון של נתניהו למנות את פרקליטו ליועץ המשפטי לממשלה | בלעדי
● עו"ד ליאת בן ארי: "אנחנו כאן כי נחצה קו אדום. אין סיבה שהבן שלי לא יוכל לצאת מהבית"
עם זאת, חברי כנסת שונים מן הליכוד טענו כי יש צורך להחליף את היועמ"שית. בהרב־מיארה לא צפויה לקבל דקה אחת של חסד והתאקלמות, מכיוון שההתנגשות החזיתית בין הממשלה לבינה היא בגדר תרחיש בלתי נמנע. ההשערה היא שמיד עם הכרזתו הצפויה של נתניהו כי עלה בידו להרכיב את ממשלה, תחל ההתנגשות.
הקדמה לכך ניתן לראות בהצעת החוק שהגישה ש"ס לתיקון חוק יסוד: הממשלה, זאת כדי לאפשר לאריה דרעי לכהן כשר בממשלה חרף הרשעתו בפלילים במסגרת הסדר טיעון בפרשת עבירות המס. דרעי ידע כי עמדת היועמ"ש דאז אביחי מנדלבליט היא כי במעשיו יש קלון.
בעקבות זאת החליט דרעי, בתיאום עם מנדלבליט, להתפטר מן הכנסת עוד לפני הרשעתו. כך, בית המשפט לא יצטרך להכריע בבואו לגזור את עונשו האם דבק קלון במעשיו, וההכרעה בעניין נדחתה. כעת, לא בית המשפט שגוזר את עונשו יכריע אם דרעי יוכל להתמנות לתפקיד שר, אלא יו"ר ועדת הבחירות.
על־פי חוק יסוד: הממשלה: "לא יתמנה לשר מי שהורשע בעבירה ונידון לעונש מאסר, וביום מינויו טרם עברו שבע שנים מהיום שגמר לרצות את עונש המאסר או מיום מתן פסק הדין, לפי המאוחר, אלא אם כן קבע יושב־ראש ועדת הבחירות המרכזית כי אין עם העבירה שבה הורשע, בנסיבות העניין, משום קלון".
לטענת דרעי, הוא נדון לעונש מאסר על-תנאי ולא מאסר בפועל, ומשום כך אין אפשרות לפסול אותו מלכהן כשר בממשלה. עמדה זו, שהוצגה ופורטה בהרחבה על־ידי סנגורו עו"ד נבות תל־צור, לא מקובלת על היועמ"שית בהרב־מיארה.
פתרונות עקיפים למחלוקת סביב דרעי
ובחזרה לתיקון חוק יסוד: הממשלה. ש"ס החליטה שלא לקחת סיכונים, וח"כ משה ארבל הגיש הצעת חוק פרטית לתקן את החוק ולקבוע כי רק מאסר בפועל מאפשר להטיל קלון. בש"ס דורשים לחוקק את החוק עוד לפני הקמת הממשלה, ונראה כי הליכוד ויתר השותפות הקואליציוניות יסכימו לכך.
ברור כי מדובר בהצעת חוק פרסונלית אשר מורידה (לפחות לפי פרשנות בהרב־מיארה) את רף השחיתות בממשלה. היועמ"שית צפויה להביע התנגדות להצעת החוק, אולם אין ספק כי הקואליציה העתידית לא תשעה להתנגדותה.
כעת הכדור יתגלגל לפתחה של בהרב־מיארה. האם היא תטען כי יש מניעה משפטית לתקן את חוק היסוד, ובכך לראשונה היועמ"ש יקבל כי יש מקום להפעיל ביקורת שיפוטית על חוקי היסוד ויבקש לפסול תיקון חוקתי? יש להעריך כי זו אכן תהיה עמדת היועמ"שית, וההכרעה בעניין תגיע בהקדם לבג"ץ.
גם אם בג"ץ יחליט שלא להתערב בתיקון החוקתי, או לחילופין יקבל את פרשנות דרעי לחוק יסוד: הממשלה הנוכחי, עדיין הקואליציה המיועדת תצטרך להתמודד עם עילת הסבירות במינויו של דרעי לכהן בתפקיד. זאת בשל הרשעתו בפלילים בפעם השנייה.
גורמים בליכוד אומרים לגלובס כי בניגוד לפרסומים, אין בכוונת המפלגה לבטל את סמכות בג"ץ להתערב בהחלטות מינהליות תוך שימוש בעילת הסבירות. ומה יעשו אם הנתיב המשפטי למינוי דרעי לשר ייחסם? גורם בליכוד אומר כי במקרה כזה, נתניהו ימנה את דרעי לראש הממשלה החליפי, וכך תימנע היכולת לפסול אותו בבג"ץ.
רגע, ודאי אתם שואלים מדוע שהקואליציה לא תתקן את חוק היסוד ותבטל את הלכת דרעי־פנחסי שנפסקה בבג"ץ, אשר קובעת כי גם אם שר עומד בתנאי הכשירות לכהן כשר, עדיין חובה על ראש הממשלה לבחון את סבירות המינוי. הרי אפשר לתקן את חוק היסוד ולקבוע כי בג"ץ לא ידון בעניין כשירות מועמדים, אלא לפי תנאי הכשירות בחוק יסוד: הממשלה.
על כך עונים בליכוד כי נתניהו לא מוכן להכשיר את ח"כ דוד ביטן לכהן כשר בממשלה. נגד ביטן הוגש כתב אישום חמור בעבירות שוחד, ובמצב המשפטי הנוכחי ביטן לא יכול לכהן כשר בשל אותה הלכת דרעי־פנחסי. נתניהו לא מתכוון למנות אותו לשר, ואף לא להעניק לו את היכולת המשפטית והתיאורטית לכהן כשר.