גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

סגן מנהל בית חולים ויזם: כך משנה פרופ' גל מרקל את הטיפול בסרטן

מרקל, סטארט-אפיסט שיזם כמה חברות המפתחות תרופות אימונותרפיות לסרטן וסגן מנהל בית החולים בילינסון, מדבר על הלקחים שהפיק מהעסקה שהתפספסה עם ענקית התרופות מרק ועל החידושים האחרונים שהכניס לבית החולים בטיפול בחולים ● "מבחינתי, שיעתיקו את זה. אין פה קניין רוחני"

פרופ' גל מרקל / צילום: אלעד מלכה
פרופ' גל מרקל / צילום: אלעד מלכה

פרופ' גל מרקל חי בציר זמן אחר מזה של רובנו. עד גיל 40 הוא הספיק להפוך לפרופסור חבר הצעיר ביותר בבית הספר לרפואה באוניברסיטת תל אביב, להקים את חברת הביוטק CCAM על בסיס פטנט שלו ולהיות שותף במכירתה לענקית התרופות מרק, ב-2015.

מה שקרה בהמשך ל-CCAM היה אולי האכזבה הגדולה ביותר בקריירה שלו: מרק החליטה להפסיק את פיתוח התרופה והחברה נסגרה כעבור כמה שנים. זה לא מנע ממרקל לטפס בשדרת הניהול של בית החולים תל השומר, עד ש"נחטף" לבילינסון ב-2021 ומונה שם לסגן מנהל בית החולים ולמנהל מרכז דוידוף לסרטן. היום הוא מוביל שינויים עמוקים בגישה לטיפול בסרטן, ובמקביל אחראי להקמתם של סטארט-אפים נוספים. לאחרונה, נמכר לסאנופי מוצר שנולד בחברה שהיא גלגול של CCAM.

מה מגלות מאה שנים של מחקר על קריסות בשוק המניות
בעל החיים שמחזיק את המפתח לאריכות ימים | חזית המדע
רשות המסים השיקה טופס חדש לצורך החזר מס, וחוללה סערה

שיעור ליזמים: "אם תמכור, זה כבר לא שלך"

"CCAM הוקמה ב-2010 בחלון זמן מדהים, גילינו זאת בדיעבד", מספר מרקל בראיון לגלובס. "היא פיתחה תרופה מסוג immune checkpoint רגע לפני ההתפוצצות של התחום".

מדובר בתרופות מתחום האימונותרפיה המפעילות את מערכת החיסון של הגוף כך שתתקוף בעצמה את הסרטן. קטגוריית ה-immune checkpoint מסירה את המעצורים שהסרטן מנסה להציב למערכת החיסון בבואה לתקוף אותו. בתחום המלנומה, שבו מתמחה מרקל, תרופות כאלה הצליחו להביא ללא מעט מקרים של ריפוי הסרטן בשלבים מתקדמים.

"ב-2012 המוצר הראשון בתחום נכנס לניסויים של ממש ובאותה שנה הגיע ה-PD1, המנגנון האימונותרפי ששינה את השוק", אומר מרקל. ב-2015, כשהפוטנציאל האדיר של המוצרים האלה החל להתבהר, גילה העולם שבישראל מפתחים תרופה כזו, ו-CCAM הוצפה בהצעות רכישה. "השוק אז היה אחר מהיום, הרבה פחות רווי בחברות תרופות טובות", מצטנע מרקל. "היו לפחות ארבע הצעות, אולי יותר, במבנים שונים של עסקאות".

חברת מרק (MSD) האמריקאית הייתה אז, ועד היום, מובילת השוק עם הלהיט קייטרודה, תרופה אימונותרפית הפועלת במנגנון PD1. משקיעי CCAM בחרו בהצעה שלה.

CCAM נמכרה למרק תמורת 95 מיליון דולר במזומן ועד 510 מיליון דולר בתשלומים על אבני דרך, אם המוצר אכן היה מגיע לשוק.

חשבת שזה זמן נכון למכור?
"הניסיון העסקי שלי היה מועט, ולא התערבתי בהחלטת המשקיעים. אישית, הייתי מעדיף למכור אחרי שנשלים לפחות את הניסוי הראשון בבני אדם בעצמנו. ריתק אותי לראות את התהליך. אבל האם כמשקיע הייתי מחליט אחרת? לא בטוח. האם היינו מקבלים אותה הצעה בחלון זמן אחר? גם לא בטוח".

על כנפי האקזיט המהיר, משקיעי CCAM (קרן פונטיפקס, אורבימד וארקין) גייסו אז קרנות הון סיכון נוספות. "הייתה לכך השפעה על כל שוק הביומד הישראלי", אומר מרקל. "חברות כמו סרונו, טקדה, JNJ, כולן החלו לתמוך כאן בחברות צעירות".

אבל CCAM נגמרה כחברה.
"המוצר עבר לגמרי לידיים של מרק. בהתחלה הייתי בקשר עם מוביל המיזם במרק ואמרתי לו, 'אם יש שאלות, רק תגיד, אני ודאי אוכל לעזור. לא רוצה כסף נוסף, קיבלנו מה שקיבלנו, אני רק רוצה לראות שזה מצליח'. אמרו לי, 'כן, כן, נתקשר אליך'. הבנתי את הרמז.

"הלקח שלי מהסיפור הזה הוא שכשמוכרים חברה, היא לא שלך יותר. זה נשמע מובן מאליו, אבל זה משהו שצריך להפנים. ליזמים לפעמים קשה לשחרר. לפעמים הם לא משחררים והורסים את החברה. ולפעמים הם לא משחררים והחברה הורסת אותם. אני שחררתי. הבנתי שאין לי מה להיעלב, ושגם אם איעלב, זה לא יעזור".

החברה נגמרה, אבל המוצר עדיין חי

שנתיים אחרי המכירה, ב-2017, החליטו במרק להפסיק את פיתוח המוצר, "מסיבות שאנחנו לא יודעים עד היום", אומר מרקל. "כולם הניחו שהמוצר נכשל בניסוי, אבל זה לא נכון. מרק היו מחויבים להחזיר לנו את המוצר עם כל המידע הנוסף שהם אספו עליו ולא היה במידע הזה דבר שהסביר מדוע הם עצרו את הפיתוח.

"אולי היו להם סיבות אסטרטגיות לוותר עליו. ככה זה בתאגידים. מתחלפים מנהלים, נכנסים מוצרים אחרים שצריך להשקיע בהם. המוצר הוחזר רגע לפני ניסויי יעילות, שאם הם היו נכנסים אליהם, הם היו צריכים לשלם לנו עוד סכום משמעותי של כסף".

פספוס?
"כן. אבל לתאגידים יש הדרך שלהם. אני לא אבוא ואגיד מרק זו חברה של טיפשים. הם הרי חברה של מיליארדים. הם יודעים מה הם עושים".

החזרת המוצר למשקיעים המקוריים של CCAM ארכה זמן, כלומר שנות הפטנט התקצרו, וגם השוק השתנה. אבל ייתכן שלסיפור הזה יהיה סוף טוב. המשקיעים הקימו סביב המוצר חברה חדשה, בשם Famewave - "שילוב של תהילה (בן משה, שניהלה בפועל את CCAM - ג"ו) וגל, נחמד מצד המשקיעים", אומר מרקל.

 

Famewave נמכרה לחברת פרפל ביוטק הישראלית, הנסחרת בבורסה בת"א, וזו חתמה על הסכם פיתוח משותף עם חברת התרופות הגדולה BMS. הפעם, הפיתוח נשאר בידי החברה הישראלית, אבל במימון התאגיד. "לאחרונה המוצר הראה רמזי יעילות בחולה סרטן מתקדם, והוא ייכנס ככל הנראה לשלב II של הניסויים הקליניים, כך שהוא עדיין חי", אומר מרקל.

הצוות של CCAM גם הוא לא התפרק אלא הקים את חברת Biond Biologics, בניהולה של תהילה בן משה. הקבוצה הזאת מכרה לאחרונה מוצר ראשון שפיתחה בתחום האימיון צ'קפוינט לחברת סאנופי ב-125 מיליון דולר, עם תשלומי אבני דרך שיכולים להגיע למיליארד דולר - עסקה גדולה עוד יותר מזו של CCAM, שללא ספק התאפשרה בזכותה. מרקל עצמו הוא חבר בוועדה המדעית המייעצת שלה.

הסיבה שהמהפכה עוד לא התרחשה

בתקופה שהקמתם את CCAM, היה נראה שעומדות להגיע לשוק עשרות תרופות אימונותרפיות שיצטרפו לקייטרודה וישנו לגמרי את עולם הסרטן. זה לא בדיוק מה שקרה.
"המנגנונים הראשונים שהתגלו, PD1 ו-CLTA4 (המנגנונים העומדים בבסיס אותה קייטרודה של חברת מרק ותרופת immune checkpoint מובילה נוספת של BMS - ג"ו) הם כנראה מאוד דומיננטיים, והתקווה הייתה שיימצאו עוד רבים כמוהם. בפועל, מנגנונים אחרים הם כנראה פחות דומיננטיים, ולכן המוצרים החדשים בקטגוריה מתאימים לרוב לנישות קטנות יותר או כקומבינציה שמשפרת את התרופות המובילות".

יש להניח שכל תחושת פספוס לגבי CCAM הומתקה על ידי העובדה שגם אתה, ולא רק הקרנות, קיבלת סכום נאה בעת חתימת העסקה.
"כיזם, דוללתי כפי שהגיוני שיקרה. עשיתי יפה, אבל בואי נגיד שאני לא תורם פוטנציאלי לבתי חולים".

הגעת לכאלה הישגים בגיל צעיר, שכבר אף אחד לא מזכיר שאביך הוא שלמה מרקל, סגן נשיא חברת ברודקום העולמית.
"אם אני אגיע להיות שליש ממנו, מצבי מצוין. היכולות שלו מבחינת ההתנהלות שלו בחיים ומול אנשים הן ליגה בפני עצמה. אבל אם יש מנטרה שהבאתי מהבית היא דווקא מאמא שלי, שאמרה לי, 'קודם כול תהיה בן אדם. תתייחס בצורה מכובדת גם לאנשים שקל לא לשים לב אליהם. תתנהג בצורה מכילה ואל תהיה דורסני. האם אני מצליח לעשות את זה? לא יודע, אבל אני חושב שזה מהותי".

המטרה: לשנות מהיסוד את מסע המטופל

מנטרה נוספת שלקח מרקל מאמא שלו היא "זמן הוא כסף אבל בהבדל אחד - כסף בא והולך וזמן רק הולך. אם אנחנו רוצים לעשות אימפקט בעולם הזה, אז זה כל הסיפור".

שאלת האימפקט הטרידה אותו מגיל צעיר. תחילה הוא רצה להיות רופא, ואחר כך הבין שישפיע באופן רחב יותר כמדען, "ואז פרופ' אריה אורנשטיין (מנהל המרכז לחדשנות טכנולוגית בבית החולים תל השומר - ג"ו) אמר לי שמי שמביא את הטכנולוגיה למיטת החולה הוא היזם. זה 20% מדע ו-80% ביזנס, והסיפור של CCAM מוכיח את זה", אומר מרקל.

אחרי שכבר הייתה לו פרופסורה, חברה מצליחה ותפקיד ניהולי במכון לחקר מלנומה בתל השומר, הוא החליט לחזור להתמחות כמתמחה מן המניין, על כל הכרוך בכך, כדי להוסיף אונקולוגיה להתמחות שלו באימונולוגיה. כשהחל לנהל את מכון אלה, עשה גם תואר במינהל עסקים.

בשלב הזה היה לפקולטה למינהל עסקים מה ללמד אותך?
"כן, זה לא היה בשביל ללמוד לנהל אלא כדי להבין שפה ולהכיר אנשים. למשל, למדתי על design thinking וניתחתי מקרים מפורסמים. לא אהיה אנליסט במקינזי, אבל אני יכול היום להשתלב בשיחה".

כשהחליף את המנטור שלו, פרופ' יעקב שכטר, בתפקיד יו"ר מכון אלה למלנומה בתל השומר, הוא הכפיל את מספר העובדים שם ל-60, והכניס תהליכי ניהול חדשים. "ואז הגיעה ההצעה מבילינסון, לנהל מכון סרטן עם מוטת שליטה ענקית, ולהשפיע על מערכת הבריאות בקנה מידה גדול. זו הצעה שמגיעה אחת ל-10-15 שנה. לא עזבתי את תל השומר כי היה לי רע".

באופן רשמי, בתל השומר הבינו ופרגנו, אבל היה ברור שמדובר בהפסד כואב של אחד הטאלנטים הבכירים.

"יש יתרונות בלהיות חלק מקבוצת הכללית", אומר מרקל. "בגלל הקשר בין הקופה לבית החולים, אפשר לתכלל תהליכים מ-א' עד ת' לחולים מסוימים. הקמנו את יחידת יהלום לליווי מטופלים ומשפחות, תכלול מלא של מסע המטופל בהיבט הרגשי, כלכלי, ביורוקרטי, וגילינו שזה צורך אדיר, עד כדי כך שזה מאריך חיים ממש כמו התרופה הכי יעילה. מבחינתי, שיעתיקו את זה בכל בית חולים. אני רוצה להשפיע על הבריאות של כל מטופלי הסרטן בישראל, ואין פה קניין רוחני".

בשנה האחרונה הקים בית החולים "מועצת מטופלים", המייעצת לבית החולים בתהליכים הללו. "אנחנו מתייעצים איתם בכל דבר, כולל איך לקרוא לשירות, איך למתג אותו. איך לנסח SMS שמציע שירות מסוים".

הקשר שלא מדברים עליו בין שבץ לסרטן

מרקל גאה במיוחד בשתי מחלקות חדשניות בבית החולים. האחת היא מחלקת שבץ בסרטן. "מה הקשר? מתברר שתרופות גורמות לנטייה לקרישיות יתר, בעיקר בחולים מבוגרים. היום שני רכיבי המחלה מנוהלים כאילו אין ביניהם קשר. גייסנו מומחה לשבץ בסרטן, וכל חולה בסיכון לבעיות קרישה מטופל על ידי אונקולוג ומומחה לשבץ, והמומחה הייחודי. אין דבר דומה לזה בעולם, וזה גם בסיס למחקרים חדשים".

מחלקה נוספת עוסקת בהשתלות מח עצם למושתלי איברים. "אחד האתגרים הגדולים בהשתלות איברים הוא הדיכוי החיסוני. יש לזה המון תופעות לוואי, כולל גידולים, ואז גם אי אפשר לתת להם טיפול אימונותרפי, אך אם ניתן להשתיל מוח עצם מתורם האיבר (או קרוב משפחתו) יחד עם האיבר עצמו, בשילוב עם מערכת החיסון הקיימת של המטופל, אולי נוכל להשתיל איברים ללא דיכוי חיסוני ארוך טווח. יש לנו מטופלים שכבר חיים כמה שנים, עם איבר מושתל ללא דיכוי". הפרוטוקול הומצא באוניברסיטת סטנפורד, אבל בדוידוף משפרים אותו כעת.

בתחום המלנומה, מרקל ממשיך במחקריו. בבית החולים עובדים בימים אלה על הרעיון לתת טיפול אימונותרפי עוד לפני הניתוח להסרת הגידול, בניגוד לנהוג כיום. "מערכת החיסון היא צבא, ואנחנו רוצים לאמן את הצבא כאשר הוא רואה את האויב, ולא רק מדמיין אותו", הוא מסביר. השאיפה היא שכך יהיה למערכת החיסון קל יותר לאחר הניתוח לחפש ולמצוא גרורות בראשית דרכן.

מה הצעד הבא? מנהל בית חולים?
"דווקא לא. אני לא יודע איפה אהיה עוד עשור".

פרופ' גל מרקל (44)

אישי: בן 44, סיים בגיל 26 דוקטורט באימונולוגיה ובגיל 28 דוקטורט ברפואה. בהמשך הוסיף התמחות באונקולוגיה ועשה תואר במינהל עסקים
מקצועי: כיום סגן מנהל המרכז הרפואי רבין ומנהל מרכז דוידוף לטיפול ולחקר הסרטן בבית החולים בילינסון. קודם לכן כיהן כמדען הראשי של מכון אלה למלנומה. בגיל 36 בלבד מונה לפרופסור חבר בפקולטה לרפואה של אוניברסיטת תל אביב. פרסם עד כה 200 מאמרים אקדמיים וחתום על כ-20 פטנטים
עוד משהו: זוכר את ימי ההולדת של רוב האנשים שהוא מכיר, אפילו היכרות שטחית. "יש לי קטע כזה עם תאריכים"

עוד כתבות

עומרי קוהל, מנכ''ל פירמיד אנליטיקס / צילום: כפיר זיו

אחרי ארמיס: ServiceNow רוכשת חברת BI ישראלית

העסקה מגיעה זמן קצר לאחר רכישת ארמיס הישראלית ב־7 מיליארד דולר, ומוסיפה לפורטפוליו של סרוויס-נאו את הפלטפורמה של פירמיד אנליטיקס המאחדת איסוף נתונים, ניתוח וחיזוי במקום אחד ● לפי ההערכות בתעשייה, החברה נמכרה בכמה מאות מיליוני דולרים

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

ת"א ננעלה בעליות; הדולר היציג צנח לשפל של יותר מ-30 שנה

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.7% ● מדדי הבנקים והביטוח הובילו את העליות ● מניית נובה נפלה בעקבות הדוח הרבעוני ● פאלו אלטו נטוורקס הודיעה על כוונתה להירשם למסחר בת"א, והזניקה את מניית הבורסה ● וגם: המניה הלא צפויה שזינקה אתמול בוול סטריט, על רקע מרוץ ההתחמשות בתחום ה-AI

נוטרילון של חברת טבע / צילום: יח''צ

תינוק בן 4 שבועות נפטר. משרד הבריאות מקים ועדת בדיקה בנושא צריכת נוטרילון

תינוק מת מכשל נשימתי לאחר שצרך נוטרילון מאצווה שבוצע עליה ריקול; משרד הבריאות: לא רואים קשר, אך נמשיך לבדוק ● בתוך כך, 5,000 הורים דורשים ממשרד הבריאות ועדת בדיקה לפרשת הנוטרילון

עיצוב: טלי בוגדנובסקי

רשות המסים מאיימת בשומות של עשרות אלפי שקלים על רוכשי דירות

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● הרשות הפסידה בפסק דין דרמטי שקבע כי זכייה במכרזי "מחיר למשתכן" אינה נחשבת לרכישת זכות במקרקעין ● ברשות נערכים לערער לעליון ובינתיים מזהירים כי יתקנו את כל שומות מס הרכישה של הרוכשים בתוכניות מחיר למשתכן, מחיר מטרה ודירה בהנחה ● מדובר בכ-30 אלף שקל לדירה של 2 מיליון

תחבורה ציבורית / צילום: תמר מצפי

הצפת ערך ענקית בתחבורה: השליטה בדן צפויה להימכר לפי שווי של 2.8 מיליארד שקל

הרוכשים הם שותפות בראשה עומד מנכ"ל דן, אופיר קרני, כלל ביטוח וזרועות ההשקעה הריאליות של לאומי פרטנרס ומזרחי טפחות אינווסט ● בנוסף לפעילות התחבורה, הנכסים של דן גם כוללים גם זרוע נדל"נית שמקימה משרדים ומבני מגורים

נתב''ג / אילוסטרציה: עידו וכטל, ארקיע

כך תוכלו להגיע לנתב״ג בשבת, ובלי מונית ספיישל

מיזם התחבורה של עיריית תל אביב נעים בסופ"ש מרחיב את פעילותו ומשיק קו אוטובוס שיהווה חיבור ישיר לנתב”ג במהלך סוף השבוע ● הקו שמחבר בין שוהם לתל אביב, יעבור דרך טרמינל 1 בשני הכיוונים ויאפשר לנוסעים הממריאים או נוחתים בשבת להגיע לשדה וממנו ללא תשלום

אוטובוס של דן / צילום: Shutterstock

לידיעת חברי דן: זה הרווח הפנטסטי של בעלי השליטה

קבוצת ווליו-LBH של ווליו בייס, יאיר אפרתי, עופר לינצ'בסקי ושמעון בן חמו תפיק רווח מוערך של פי 5 (כ-2 מיליארד שקל) על השקעתה בחברת התחבורה הציבורית

דונגפנג M-HERO / צילום: יח''צ

עם תג מחיר יוקרתי ויכולות שטח קיצוניות: האם הרכב הזה שווה 700 אלף שקל?

רכב השטח החשמלי הענק דונגפנג M-HERO עולה כמו דגמים של מותגי פרימיום מערביים, אבל יש לו מערכת הנעה ויכולות שטח שמקדימות את המתחרים בכמה שנים ● חבל רק שהטווח החשמלי מגביל אותו

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

נאסד"ק צנח בחדות בהובלת מניות הטכנולוגיה; הכסף נפל ביותר מ-10%

נאסד"ק ירד ב-2% ● פאלו אלטו החלה בפיטורים של מאות מעובדי CyberArk ● נובוקיור זינקה לאחר שמינהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את מוצר Optune Pax ● קרוקס זינקה לאחר שחברת ההנעלה דיווחה על עונת חגים מוצלחת מהצפוי ● מחשש למיתון, ביקושים גבוהים במכירת אג"ח ל-30 שנה בהיקף של 25 מיליארד דולר

מגרשים באוניברסיטת תל אביב. הראשונים שנפתחו בישראל / צילום: רומן גרוניך

עומר אדם ועומרי כספי כבר התמכרו: המספרים מאחורי שיגעון הפאדל החדש

150 מגרשים, השקעה של כ־2 מיליון שקל בהקמת מתחם, הכנסות של עשרות אלפי שקלים בחודש למועדון ומפורסמים שמזוהים עם הספורט ● הישראלים התמכרו למשחק הפאדל - והיזמים נוהרים ● האם מדובר בטרנד חולף? בשוודיה הבועה כבר התפוצצה להם בפנים

ז'נבה, שוויץ / צילום: Shutterstock

המדינה העשירה שלא רוצה יותר מ-10 מיליון תושבים בשטחה

משאל העם, שיתקיים בעוד מספר חודשים, ייקבע אם שווייץ תציב "חסם עליון" של 10 מיליון תושבים בעתיד ● הנימוקים לכך הם הרצון לדאוג לשירותים הציבוריים והחברתיים וכן חשש כי הגירה מוגברת תיצור עומס שלא יאפשר לאזרחים לקבל שירותים מספקים מהרשויות

הסטארט-אפים הביטחוניים גייסו מיליארד דולר / צילום: יח''צ החברות

משהו רע עובר על המניות הביטחוניות. אלו הסיבות

הסקטור הביטחוני שפתח את השנה בזינוק סובל מחולשה מאז תחילת פברואר עם ירידה של 4.5% ● אנליסטים מונים סיבות מגוונות, בלידר שוקי הון אומרים ש"התנודתיות האחרונה בסקטור קשורה בעיקר לגורמים טכניים" ● מתן פסטרנק, מנכ"ל קרנות VAR קפיטל צופה ש"תתבצע 'ברירה טבעית' שתחשוף את הפערים בין חברות הערך לבין אלו הנסחרות בתמחור יתר"

נדב צפריר, מנכ''ל צ׳ק פוינט / צילום: מנש כהן

צ'ק פוינט רוכשת עוד שלושה סטארט־אפים מישראל; עקפה את תחזיות הרווח ב־2025

חברת אבטחת הסייבר הודיעה כי תרכוש את חברות הסטארט-אפ Cyclops ,Cyata ואת הצוות של חברת Rotate ● לא נחשף הסכום הכולל של הרכישות, אך לפי הערכות אלו מסתכמות במעל 150 מיליון דולר ● את שנת 2025 סיכמה החברה עם צמיחה של 30% ברווח הנקי למניה, והיא צופה צמיחה של עד 7% בהכנסות ברבעון הראשון

ירושלים / צילום: Shutterstock

עקפה את תל אביב: העיר שהובילה בהיקף המכירות ב-2025, וגם במספר הדירות על המדף

שוק הדיור בשפל כבד: לפי הלמ"ס, ב-2025 בוצעו בישראל כ-91 אלף עסקאות נדל"ן - ירידה של כ-12% לעומת 2024 ● בעוד שמספר הדירות החדשות שנרכשו אשתקד היה נמוך ב-26% לעומת השנה הקודמת, הירידה ברכישת דירות יד שנייה הייתה מינורית ● ירושלים ות"א ריכזו כרבע מכלל היצע הדירות בארץ, כאשר בדצמבר ירושלים עקפה את ת"א בכמות הדירות החדשות הלא מכורות

החימוש המשוטט של ''הלזינג'', מסוג HX–2 / צילום: Reuters, Friso Gentsch/dpa

הצבא הגרמני קונה חימוש משוטט במיליארדים, אבל רק מחברות מקומיות

"הלזינג" ו"שטארק", שהוקמו בשנים האחרונות, הן הזוכות הגדולות בהזמנה ששווייה עשוי להגיע ל-4.3 מיליארד אירו ● המהלך משקף את ההתמקדות ברכש צבאי אירופי, ולא מארה"ב או מישראל

שכר של שש ספרות'': שובם של הפחחים והשרברבים / צילום: GEMINI-AI

שכר של שש ספרות: גלובס בעקבות המקצועות שהביקוש להם עומד לקפוץ, ובגדול

מנכ"ל אנבידיה הפתיע לפני שבוע כשהצביע על אנשי המקצוע המסורתיים כמרוויחים הגדולים ממהפכת ה־AI ● האם שכרם של שרברבים, פחחים וחשמלאים בישראל צפוי להשתוות למשרות יוקרתיות בהייטק? ● גלובס יצא למסע בין חוות השרתים המתהוות כדי להבין עד כמה חמור המחסור, ולמה למרות ההכנסה המובטחת העובדים לא ששים לבוא

למה כל כך קשה להיפרד ממטפלים / איור: Shutterstock

למה כל כך קשה להיפרד מפסיכולוגים

כמה שנים משכתם טיפול שלא התאים לכם רק כי לא היה לכם נעים לסיים? ● מחקרים חדשים שופכים אור על הסיבות שמסבכות פרידה ממטפלים, וגם על הדרך להגיע לסוף טוב ● כך זה נראה משני צדי הכורסה

מל''ט מסוג הרמס 900 / צילום: אלביט מערכות

השימוש המפתיע למל"ט של אלביט

סינגפור הציגה בסלון האווירי שקיימה מערכות מתוצרת אלביט שתשמש למניעת דיג בלתי חוקי ● טורקיה מרחיבה את פעילותה במזרח התיכון עם הקמת מספנות בערב הסעודית ● וגם: רוסיה נהנית מהביקושים הגדולים בעולם למוצרים ביטחוניים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

אילן רום / צילום: יוסי זמיר

"ישראל היא כבר לא מדינת אי": ראיון אופטימי עם מנכ"ל משרד האוצר

עם עבר של 25 שנים במוסד ותואר בארכיאולוגיה, אילן רום אינו מנכ"ל האוצר הטיפוסי ● למרות הביקורת על כך שהכנסת חוררה את חוק ההסדרים, הוא מתגאה: "מעולם לא עברו כל כך הרבה רפורמות בשנת בחירות" ● עם זאת, הוא מתריע שהציבור ישלם מיליארדים כ"מס פיצול" ● כך הוא נלחם בהון השחור, מגן על עצמאות אגף התקציבים ומקדם חזון להפוך למעצמת אנרגיה ומים ביום שאחרי

דוד צרויה, מנכ''ל פלוס500 / צילום: נתנאל טוביאס

שוקי החיזוי מגלגלים מיליארדים בניבוי העתיד, אך בישראל אין עליהם פיקוח

שוקי החיזוי דוהרים למחזור של טריליון דולר והופכים ללהיט התורן של עולם ההשקעות ● הכניסה של Plus500 הישראלית מעוררת את המשקיעים, אך בישראל הרגולציה נותרה מאחור