שנת 2023 תהיה בסימן של מיתון עולמי / אילוסטרציה: Shutterstock
שנת 2023 צפויה להיות בסימן מיתון עולמי, וכדי לעמוד בטלטלות יש צורך ב"ספר חוקים חדש". כך עולה מתחזית של בית ההשקעות בלקרוק.
● הרווח כולו שלהם: מי סובל ומי מרוויח מהדפסת הכסף והאינפלציה? | פרשנות
● שבוע דרמטי בשווקים: ריבית ואינפלציה בארה"ב, ומה צפוי במדד בישראל?
● הכלכלן הבכיר: "כשהריביות עולות הסדקים במערכת הפיננסית מתחילים להיחשף"
השבוע צפויים להתרחש בארה"ב שני אירועי מאקרו משמעותיים, שיאותתו על הכיוון הצפוי בשווקים ב-2023. ביום שלישי יתפרסמו נתוני האינפלציה, ולפי התחזיות מגמת ההתקררות תימשך והאינפלציה תעמוד על כ-7.3%. יום לאחר מכן, יפרסם הבנק המרכזי האמריקאי את החלטת הריבית. על פי הערכות, אם נתוני האינפלציה לא יאכזבו הפד יסתפק הפעם בהעלאה של חצי אחוז לרמה של 4.25%-4.5%, לאחר ארבע העלאות רצופות ואגרסיביות של 0.75%.
בעוד ששיעור העלאת הריבית וקצב האינפלציה עוד עשויים להפתיע, ישנם שלושה דברים ודאיים: האינפלציה והעלאות הריבית לא הולכות לשום מקום, והמיתון בדרך. "אנו צופים שהמשטר הכלכלי החדש, שמתאפיין בתנודתיות שוק ומאקרו, ימשיך לשנה הבאה, בעיקר עקב אילוצי הייצור המתמשכים", כתבו בבלקרוק, בית ההשקעות הגדול בעולם.
"תקופת ה'מתינות הגדולה', ארבעת העשורים האחרונים שבהם הייתה לרוב פעילות יציבה ואינפלציה, מאחורינו. המשטר הכלכלי החדש יתאפיין בתנודתיות מתמשכת, העלאות ריבית שיפגעו בפעילות הכלכלית, עלייה בתשואות האג"ח ולחץ מתמשך על נכסי סיכון. בעת הנוכחית, אנו מאמינים שהבנקים המרכזיים לא ייצאו להצלת הכלכלה עם הופעת סימני מיתון, אלא ימשיכו להדק את המדיניות, ולמרות זאת, בטווח הארוך האינפלציה תישאר גבוהה מ-2%", הסבירו כלכלני בלקרוק.
"אילוצי הייצור הם שמניעים את המשטר הכלכלי החדש - אך הריבית אינה הפתרון כי ביכולתה להשפיע רק על האטת הביקוש. הדבר מעמיד בנקים מרכזיים בפני פשרה אכזרית: או להחזיר את האינפלציה ליעד 2% על ידי ריסוק הביקוש, או לחיות עם אינפלציה גבוהה יותר. כעת הם עוד מנסים לרסק את הביקוש ולכן צפוי מיתון, אך כשהנזק הכלכלי יהפוך ממשי אנו מאמינים שמחזורי העלאת הריבית ייעצרו - גם אם האינפלציה לא תרד ליעד. בנוסף, ישנם אילוצי ייצור שצפויים להתאושש ככל שדפוסי הוצאות הצרכנים יתנרמלו, אך הזדקנות האוכלוסיות, מאזן הכוחות הגיאופוליטי המתעצב מחדש והמעבר לכלכלת אפס פליטות פחמן יישמרו על יכולות הייצור - מוגבלות".
השורה התחתונה של בנק ההשקעות ברורה: "מה שעבד בעבר לא יעבוד עכשיו - או בעתיד".
זמן ל"ספר חוקים" חדש בעולם ההשקעות
אז איך אפשר להתמודד עם עולם ההשקעות החדש? לפי בלקרוק, צריך להמציא את כללי המשחק מחדש. "כרגע נראה כי הבנקים המרכזיים מתכוונים לעשות 'כל שצריך' כדי להילחם באינפלציה, וזו הסיבה המרכזית שמובילה אותנו להאמין שאנו עתידים לראות מיתון. לכן, התנהלות בשווקים דורשת כעת 'ספר חוקים' חדש - כזה שמאזן בין הערכה של תיאבון הסיכון בשווקים לבין הערכה של הנזק הכלכלי העתידי והאם הוא מתומחר במחירי הנכסים".
"תיקים טקטיים ואסטרטגיים צריכים להשתנות בתדירות גבוהה יותר מבעבר כדי לאזן בין תיאבון הסיכון של המשקיעים לבין תמחור הנזק הכלכלי בשוויים של החברות, דבר שגם כולל בחינה מפורטת יותר בתוך מגזרים וסוגי נכסים. המשטר החדש ידרוש איזון בין התיאבון לסיכון להבנה כי תמחורי השוק אינם בהכרח משקפים את הנזק הכלכלי העתידי, והתמקדות במגזרים, אזורים וסוגי נכסים במקום חשיפה רחבה".
בבלקרוק מתרחקים בשלב זה ממניות: "מניות עדיין משקפות את הנזק הכלכלי שאנו צופים בהמשך, ולכן אנו בתת משקל במניות בהסתכלות טקטית. כדי שנהפוך לחיוביים כלפי מניות ונגביר את תאבון הסיכון שלנו, נצטרך לראות שהנזק הכלכלי מתומחר".
בנוסף, מציינים בבית ההשקעות כי על המשקיעים "לחשוב מחדש על שוק האג"ח. התשואות כיום הרבה יותר אטרקטיביות ממה שהן היו שנים רבות, אבל חשוב להבדיל בין סוגי ההשקעות השונים. המקרה של אשראי בדרגת השקעה התבהר, לדעתנו. אנחנו חושבים שהוא יכול להחזיק מעמד בזמן מיתון עם חברות שחיזקו את מאזניהן על ידי מימון מחדש של חובות בתשואות נמוכות יותר. ניירות ערך מגובי משכנתאות יכולים גם להיות אפיק הכנסה מגוון. החוב הממשלתי לטווח קצר נראה אטרקטיבי גם בתשואות הנוכחיות", כתבו בבלקרוק.
בנוסף, "ההשקפה שלנו כי השווקים לא מעריכים נכון את מצב האינפלציה הצפוי, עומדת בבסיס משקל היתר הגבוה שלנו לאג"ח צמודות אינפלציה".
עם זאת, בבית ההשקעות מזהירים מאג"ח ממשלתיות לטווח ארוך. "המתאם השלילי בין תשואות המניות לאג"ח כבר התהפך, כלומר שניהם יכולים לרדת בו זמנית", מציינים בבלקרוק. "אנחנו נמצאים בהשקעה בתת משקל באג"ח מסוג זה. האינפלציה, בנקים מרכזיים שמקטינים את אחזקותיהם באג"ח ורמות שיא של חוב, יובילו את המשקיעים לדרוש יותר פיצויים על החזקת אג"ח ארוכות טווח, או פרמיה לטווח ארוך".