המאמן, השחקנים והשיטה: כל המספרים מאחורי ההישג של מרוקו במונדיאל

מרוקו היא הנבחרת הערבית והאפריקאית הראשונה בהיסטוריה שמגיעה לשלב חצי גמר גביע העולם בכדורגל • סוד ההצלחה נעוץ במהפכה שהחלה ב־2009, במאמן קשוח שהגיע לתפקיד כמעט במקרה ובשלל כוכבים שבכלל גדלו מעבר לים • כך בונים שלב אחר שלב נבחרת מצליחה

סופיאן בופאל המרוקאי חוגג עם אמו את ההעפלה לחצי הגמר במונדיאל / צילום: Associated Press, Alessandra Tarantino
סופיאן בופאל המרוקאי חוגג עם אמו את ההעפלה לחצי הגמר במונדיאל / צילום: Associated Press, Alessandra Tarantino

המונדיאל הנוכחי הוא הראשון שנערך במדינה ערבית, ובמקרה או שלא, בפעם הראשונה תשתתף בשלב חצי הגמר נבחרת מהעולם הערבי ומאפריקה. בינתיים, הסיפור של מרוקו, ההפתעה הגדולה של הטורניר, הפך להיות הסיפור הגדול של העולם הערבי ואפריקה.

אחרי שלב הבתים המוצלח, הגיעה הדרמה הגדולה. נבחרת מרוקו, שמכונה "אריות האטלס", פגשה את נבחרת ספרד והדיחה אותה בשלב הנוקאאוט בדרך לרבע הגמר. "לפני זה היו אלה רק המרוקאים שתמכו בנו", אמר לקראת המשחק המאמן וואליד רגראגי, "עכשיו זה האפריקאים והערבים".

הצד האפל של חגיגות הכדורגל בקטאר | פרויקט מיוחד
זו הייתה מלחמת ציוויליזציות, והרפובליקה האיסלאמית הפסידה | פרשנות
המונדיאל בקטאר מוכיח את המוטו של האמירות: הגזמה כדרך חיים | טור סופ"ש

רגראגי, יליד צרפת בן ה־47, מונה לתפקיד בסך הכול חודשיים לפני תחילת הטורניר לאחר שהמאמן הקודם, הבוסני וחיד חלילהודז'יץ', הודח בשל חילוקי דעות עם ההתאחדות המקומית. הציפיות מרגראגי היו בהתאם, והוא ניפץ את כל התחזיות.

במידה רבה, הסיפור של המאמן הוא סיפורה של הנבחרת כולה. הוא גדל בצרפת בעיר קורביל שנמצאת בקרבת פריז והחל את הקריירה שלו כשחקן בקבוצת הבוגרים של ראסינג פריז. לאחר מכן הוא עבר לספרד ואף שיחק יחד עם יוסי בניון ודודו אוואט בקבוצת ראסינג סנטאנדר, לפני שחזר לסיים את הקריירה בצרפת.

ואז החלה קריירת האימון הקצרה שלו, שכללה את אימון אל־דוחייל הקטארית, ובעיקר זכייה עם קבוצת ווידאד קזבלנקה בליגת האלופות של אפריקה. בד בבד, המאמן שמכונה "ראש אבוקדו", היה עוזר מאמן בנבחרת הלאומית.

"כל מרוקאי הוא מרוקאי", אמר המאמן לאחר הניצחון על ספרד. "זה לא משנה אם נולדת בגרמניה, ספרד, צרפת או הולנד. אני נולדתי בצרפת, אבל הלב שלי שייך למרוקו".

וואליד רגראגי, מאמן מרוקו / צילום: Associated Press, Toni Rodriguez
 וואליד רגראגי, מאמן מרוקו / צילום: Associated Press, Toni Rodriguez

הזרעים נזרעו מזמן

רגראגי לא לבד. מרוקו נמצאת רק משחק אחד ממקום בגמר, לאחר ששלחה הביתה נבחרות כמו בלגיה, ספרד ופורטוגל מבלי לאפשר להן להבקיע שער אחד, הרבה בזכות המהגרים שלה. מתוך 26 שחקני סגל, רק 12 נולדו במרוקו. ל־14 האחרים שורשים מרוקאים אך הם נולדו במדינות כמו צרפת, ספרד, קנדה, הולנד ובלגיה.

לדוגמה, השוער יאסין בונו, ששמר על רשת נקייה כמעט בכל משחקי הטורניר עד כה, נולד בכלל במונטריאול שבקנדה, ומאז גיל 20 משחק בספרד. המגן אשרף חכימי נולד במדריד, בחר לייצג את מרוקו כבר בנבחרות הצעירות, והוא זה שחתום על הפנדל שהדיח את ספרד ברבע הגמר ונכנס לפנתיאון. דווקא מלך השערים של מרוקו בכל הזמנים בגביע העולם ומי שהבקיע את שער הניצחון נגד פורטוגל, יוסף אן נסרי, הוא יליד העיר פז במרוקו.

בגביע העולם הנוכחי ההצלחה של מרוקו בשיאה, אך הזרעים נזרעו מזמן. הפעם הראשונה שבה השתתפה הנבחרת בגביע העולם הייתה ב־1970, כמו נבחרת ישראל, אולם בניגוד לכחולים־לבנים - הם הוסיפו מאז חמש הופעות נוספות. אם לא די בכך, בדירוג הנבחרות של פיפ"א שהתעדכן בפעם האחרונה בחודש אוקטובר, הגיעה מרוקו למקום ה־22, ושווי שחקני הסגל שלה מוערך בקרוב לרבע מיליארד אירו. לשם השוואה, נבחרת ישראל נמצאת במקום ה־76, ושווי הסגל כולו מוערך בקרוב ל־30 מיליון אירו.

הקרדיט בהצלחה הנוכחית מגיע גם להתאחדות הכדורגל המקומית של מרוקו. בתום עשרות שנים בינוניות, החליטו שם לעשות מהפכה. בשנת 2009 פתחה ההתאחדות את האקדמיה הראשונה שלה במטרה לפתח שחקנים בינלאומיים נוכחיים כמו אן נסרי. נוסף על כך, פעלה ההתאחדות לגלות כישרונות צעירים באמצעות סקאוטים (מגלי כשרונות) אירופים. בד בבד, החלה מרוקו להשקיע גם בכדורגל נשים, בפיתוח מתקנים בבתי סדר ובליגה המקומית.

 
  

מצב כלכלי רעוע

היהלום שבכתר הוא ההשקעה של מרוקו במתחם הכדורגל מוחמד השישי שנמצא מחוץ לרבאט. מתחם האימונים מכיל ארבעה מלונות חמישה כוכבים ושמונה מגרשים בסטנדרט של פיפ"א. ההשקעה הזו השתלמה עוד לפני המונדיאל.

לראשונה בהיסטוריה, מועדונים מרוקאים הם מחזיקי תארי ליגת האלופות האפריקאית לגברים ולנשים וכן בגביע הקונפדרציות לגברים - הליגה האירופית של אפריקה. בה בעת, נבחרת הגברים של מרוקו היא גם אלופת אפריקה ונבחרת הנשים הגיעה למקום השני באליפות אפריקה לנשים מוקדם יותר השנה, והעפילה למונדיאל הראשון שלה.

הצלחת הכדורגל המרוקאי מגיעה על אף מצבה הכלכלי הרעוע של המדינה. לפי סוכנות הדירוג מודי'ס, התוצר השנתי לנפש במרוקו נמוך מאוד ועומד על קצת פחות מ־8,500 דולר - פחות מרבע מהמצב בישראל.

על פי אתר קרן המטבע הבינלאומית, מרוקו סובלת משיעור אבטלה גבוה של יותר מ־11%. בה בעת, שיעור האינפלציה במדינה נמצא במגמת עלייה. לאחר שהקצב השנתי עמד על 3.1% בינואר, הוא צמח עד ל־8.3% בספטמבר - ובאוקטובר ירד במעט ל־8.1%. עוד קודם לכן, בספטמבר, הבנק המרכזי המרוקאי העלה את הריבית, לראשונה זה 14 שנים, בחצי אחוז ל־2%.

למשבר הכלכלי הנוכחי, נכנסה מרוקו לאחר שהחוב כשיעור מתוך התוצר צמח בין השנים 2015־2021 מ־63.7% ל־76.3%. הבנק המרכזי של מרוקו עדכן לאחרונה את תחזית הצמיחה ל־2023 מטה והעמיד אותה על 3.3%, שש עשיריות האחוז נמוך יותר מבתחזית הקודמת.

חוגגים ביציעים

החיבור בין המונדיאל הראשון שמתקיים במדינה ערבית לבין הצלחתה ההיסטורית של מרוקו, מוביל לאווירה ביתית יוצאת דופן בכל משחק של אריות האטלס. דוחא אומנם ספגה ביקורת רבה בעקבות אלפי הפועלים הזרים שנהרגו בעת בניית המתקנים לאירוח המונדיאל (6,750 עד 2021, לפי בדיקת הגרדיאן הבריטי), אבל המרוקאים מרוצים מהסיטואציה ביציעים.

מחד גיסא, האצטדיונים מלאים מפה לפה במשחקיה של מרוקו. מאידך גיסא, יריבות רבות לא זוכות לתמיכה משמעותית, מה שנובע מהיעדר רצון האוהדים להגיע לטורניר שהיה נגוע בשחיתות רבה כל־כך.

למרות מצבה בטורניר, סוכנויות ההימורים מסתכלות על מרוקו בביטול. בווינר, למשל, מרוקו מקבלת כעת יחס של 6 ל־1 לזכייה במונדיאל, פחות מ־5.5 לקרואטיה, ומשמעותית פחות מ־1.8 לארגנטינה ומ־1.5 לצרפת.