62 בעד, 53 נגד: חוק דרעי אושר בקריאה טרומית

תיקון חוק יסוד: הממשלה נועד לאפשר את מינויו של אריה דרעי לשר • יוזם החוק, ח"כ משה ארבל: "במדינה דמוקרטית אי-אפשר להסכים לצמצום שיקול-הדעת של חברי הכנסת" • שר המשפטים גדעון סער: "זה חוק עוקף קלון, חקיקה פרסונלית מובהקת" • בנוסף אושר בטרומית חוק העברת סמכויות מהמשטרה למשרד לביטחון לאומי שדרש ויזם ח"כ איתמר בן גביר

יו''ר ש''ס, ח''כ אריה דרעי / צילום: עמית שאבי, "ידיעות אחרונות"
יו''ר ש''ס, ח''כ אריה דרעי / צילום: עמית שאבי, "ידיעות אחרונות"

62 חברי כנסת הצביעו הערב (ג') בעד תיקון חוק יסוד: הממשלה, שנועד לאפשר את מינויו של אריה דרעי לשר, מול 53 מתנגדים, והחוק אושר בקריאה טרומית. את החוק יזם ח"כ משה ארבל מש"ס, ולאחר שקיבל מוקדם יותר פטור מחובת הנחה בוועדה המסדרת, ואחרי שעות של פיליבסטר בדיוני הוועדה, הוא כאמור אושר בטרומית.

כך מתכוננים בליכוד להכשיר את מינוי דרעי לשר 
מה ההשלכות של הפסקת עבודות התשתית בשבת, ומה עומד מאחורי סערת החשמל | ניתוח

על-פי הצעת החוק, יתוקן אחד מתנאי הכשירות למינוי שרים לממשלה, הקבוע בסעיף 6 לחוק היסוד, וייקבע כי הגבלת הכשירות למינוי אדם לשר בשל הרשעתו בעבירה תתקיים רק אם אותו אדם נידון לעונש "מאסר בפועל", ולא "מאסר" בלבד כפי שקבוע בחוק כיום. על דרעי נגזר מאסר על-תנאי, והחוק, כפי שהסביר ארבל בוועדה המסדרת, יאפשר את מינוי דרעי לשר ללא ספק.

בדברי ההסבר לחוק נכתב: "הזכות לבחור ולהיבחר היא זכות יסוד במשטרנו החוקתי. זכות זו באה לידי ביטוי אף במינוי חבר הממשלה ואישור מינויו בהצבעת רוב במליאת הכנסת, ובכדי להביא לידי ביטוי את רצון העם ובחירת הציבור באופן מיטבי אשר הביע את אמונו במינוי זה, ואשר הועמד לבחירת הציבור חרף עונש המאסר על-תנאי שהושת עליו, אין זה מן הראוי למנוע את התכלית הרצויה בשל עמימות בנוסח החוק.

"מוצע לפיכך לתקן את חוק יסוד: הממשלה ולקבוע גם בו כי קביעת הגבלה כה משמעותית על האפשרות של אדם להתמנות לשר תהיה מותנית בכך שנגזר עליו עונש מאסר בפועל, וטרם עברו שבע שנים מהיום שגמר לרצות את עונש המאסר בפועל.

"תיקון זה נועד ליצור ודאות ובהירות, להביא להרמוניה חקיקתית בין הוראות הכשירות החלות על שרים ואלה החלות על חברי כנסת וחברי מועצת רשות מקומית, ולהבטיח באופן מיטבי את הזכות להתמנות לשר אשר מינויו נעשה באישור הכנסת. הבטחת פרשנותו הנכונה של סעיף הכשירות משרתת את תכלית זו".

ח"כ ארבל אמר בעת שהציג את החוק במליאה כי "זו הצעה חשובה ודחופה שנועדה לתקן את שצריך תיקון במשטרנו החוקתי. במדינה דמוקרטית אי-אפשר להסכים לפגיעה ולצמצום שיקול-הדעת של חברי הכנסת לגבי מי לבחור ומי להצביע למועמדות לכהונת שר בממשלה, שנגזרת מחוק שאיננו ברור בנושא כל-כך מרכזי - פגיעה בחירויות היסוד של הזכות לבחור ולהיבחר".

שר המשפטים גדעון סער השיב בשם הממשלה בדיון במליאה וגם מוקדם יותר בוועדה המסדרת, והביע את התנגדותו לחוק. לדבריו, "זה חוק עוקף קלון. הצעת החוק הזו היא חקיקה פרסונלית מובהקת, זה נראה פחות כמו שינוי חוקה אלא כמו שוד לאור יום. חקיקת יסוד פרסונלית ברוטלית כזו, שהיא ההצעה הראשונה שמובאת, היא הסנונית לעתיד".

בן גביר: "אנחנו מגיני הדמוקרטיה ונילחם למענה"

בהמשך הערב אושר בטרומית גם חוק העברת סמכויות מהמשטרה למשרד לביטחון לאומי שדרש ויזם ח"כ איתמר בן גביר. בהצעה תמכו 61 חברי כנסת, לעומת 53 שהתנגדו, והיא תועבר לוועדה המסדרת לקביעת הוועדה בה יתקיים הדיון בהכנה לקריאה ראשונה. על-פי הצעת החוק, משטרת ישראל תהיה נתונה למרות הממשלה, והמפכ"ל יהיה מופקד על ניהול משטרת ישראל בהתאם להתוויית המדיניות ולעקרונות הכלליים של השר.

ח"כ בן גביר אמר במליאה כי "פקודת המשטרה היא פקודה ישנה שבמדינה דמוקרטית לא יכולה להיות. אנחנו מגיני הדמוקרטיה ונילחם למענה. בדמוקרטיה שר יכול לקבוע את המדיניות של המשרד שלו. אז נכון שהיו שרים כמו עמר בר-לב שעשו את הדברים במחשכים, אבל דרך המלך היא לקבוע את מדיניות המשרד, לשם כך נבחרנו. זו מטרת הדמוקרטיה. רק במדינות העולם השלישי, מפקד המשטרה הוא זה שקובע את המדיניות".

השר לביטחון הפנים, עמר בר-לב, השיב: "מדובר בהצעת חוק שמהותה היא אחת - לפגוע בעצמאותה של משטרת ישראל ולהפוך אותה לכלי שרת בידי פוליטיקאים. היא לא נועדה לתיקון, כי אם להרס עצמאותה של משטרת ישראל ופגיעה חמורה בדמוקרטיה הישראלית. מדובר בהפיכה של מה ממש. החוק הזה יהפוך את מדינת ישראל למדינת משטרה".