מנסור אל מחמוד, יו''ר קרן העושר הקטארית / צילום: Reuters, Jonathan Ernst
השבוע הפכה בן-לילה קרן העושר הקטארית לאחת המשקיעות הבולטות בהייטק הישראלי. הקרן של המדינה הזעירה והעשירה מהמפרץ הפרסי הובילה סיבוב בן קצת פחות מ-200 מיליון דולר בחברת הסייבר סניק (Snyk) לפי שווי של 7.2 מיליארד דולר, מספרים שחדי קרן ישראלים מתקשים להראות מאז פרוץ המשבר הכלכלי. סניק הסכימה, אמנם, לירידת שווי של 13% ביחס לשוויה שנה קודם לכן, אך מדובר בהפחתה נמוכה הרבה יותר מזו שזוכים לה חברות פרטיות אחרות, ובוודאי נמוכה מהחיתוך החד בשווי של חברות הטכנולוגיה הציבוריות.
● חשיפה: אלה 10 הסטארט-אפים המבטיחים של גלובס לשנת 2022
● "יש לנו עוד עבודה רבה": מה מתכננים בפד לשנת 2023?
● עסקת הענק של אבו דאבי והפניקס: המספרים, המכשולים והמרוויחים הגדולים | ניתוח
עבור קרן העושר הקטארית (QIA) - שבין השאר מחזיקה גם בקבוצת הצמרת הצרפתית PSG, מרכז הרודס בלונדון והייתה שותפתו של אילון מאסק לרכישת טוויטר - לא מדובר דווקא בהשקעה בישראל. סניק נוסדה אמנם על ידי שלושה מייסדים ישראלים ומחזיקה מרכז פיתוח גדול במגדלי הארבעה בתל אביב, אך מרכזה כיום בארה"ב והיא מנוהלת בידי פיטר מקיי. ההודעה על השקעת הענק יצאה בארה"ב ולא הגיע לתקשורת הישראלית או לציבור הישראלי באופן יזום.
ובכל זאת, אי אפשר להתעלם מכך שמדובר באחת מחברות הסייבר הישראליות המצליחות של התקופה האחרונה: סניק היא השחקנית הדומיננטית כיום בהגנה על תהליך פיתוח התוכנה והטכנולוגיה שלה נמצאת בשימוש מפתחי תוכנה ומומחי כלי פיתוח תוכנה בכל העולם. היא צמחה לא רק בניהולם של מייסדים ישראלים, אלא גם בזכות משקיעים דוגמת נדב אברהמי, ממייסדי וויקס, פלאס ונצ'רס של יוסי מולדבסקי ודובי לחוביץ, ואיש קרן פרגרין לשעבר דני הדר.
קרן העושר התשיעית בגודלה בעולם
לפי מאגר החברות הישראליות IVC, אין זו ההשקעה הראשונה של האמירות הקטארית בחברות עם קשר ישראלי, אך זו בוודאי הגדולה והבולטת ביותר. בעבר השקיעה הקרן הקטארית גם ב"כולנו" (Koolanoo), חברת האינטרנט של עודד (או.די.) קובו, בנו של בבו קובו שפעלה בסין ונסגרה במשבר הכלכלי של 2008. חברה נוספת היא קומפס (Compass) - ענקית תיווך הנדל"ן האמריקאית של אורי אלון שנקלעה לאחרונה לקשיים ופיטרה מאות עובדים בעקבות עליית הריבית והתקררות שוק נדל"ן היוקרה במרכזי הערים הגדולות.
קרן העושר הקטארית היא מנהלת ההשקעות הרשמית של המדינה הקטארית. סך השקעותיה מ-2005 ועד היום עומד על 455 מיליארד דולר מתוכם 1.5 מיליארד זמינים להשקעות נוספות, כך על פי מאגר הקרנות של PitchBook. דבר זה מעמיד אותה במיקום התשיעי בעולם בגודל קרן העושר, לאחר קרנות כמו אלה של סין, נורבגיה, דובאי ואבו דאבי, הונג קונג וסינגפור. מלבד השקעה בנכסים קטאריים מובילים כמו חברת התעופה קטאר איירווייז, הבנק הקטארי האיסלאמי ובשמונה האצטדיונים שנבנו עבור המונדיאל, לחברה יש החזקות ענק גם בנדל"ן בלונדון, כמו מרכז היוקרה הרודס - אותו קנתה מידיו של מוחמד פאייד ב-2010, נמל התעופה הית'רו, מגדל HSBC ומתחם קנרי וורף.
אירוח גביע העולם השנה היה עבור הקרן לאירוע שהגביר את תאבון ההשקעות שלה בעולם, ולשם כך אף שכרה את ניאל ביירן, בכיר ג'יי. פי. מורגן לשעבר לתפקיד סמנכ"ל הכספים שלה. המדינה עצמה השקיעה כ-300 מילארד דולר בהכנות לאירוע עצמו, וקרן העושר שלה ניצלה את יחסי הציבור שקיבלה המדינה לרכישת 5% מקרדיט סוויס, ולסיוע לאילון מאסק בהשתלטות על טוויטר. לפני יומיים בלבד הביעה עניין ברכישת קבוצת ה-NBA פיניקס סאנס, קבוצה בה מחזיק מניות גם פיטר תיל, שותפו לשעבר של מאסק בהקמת פייפאל, המשקיע הראשון בפייסבוק, ותומך ותיק של המפלגה הרפובליקאית. לקרן גם החזקות בפולקסווגן, פורשה, רולס רויס, ואת רשת המרכולים הבריטית סיינסבורי.
הקרן ספגה ביקורת בשל הקשר למדינת קטאר
בשל הקשר שלה למדינה הקטארית - כלפיה נטען כי היא מדכאת מיעוטים ונשים וכי אלפים מתו במהלך בניית אצטדיוני הכדורגל שלה - הקרן ספגה גם ביקורת ונחסמה לא אחת מהשקעות. הסנאטור הדמוקרטי כריס מרפי ביקש מהוועדה הבוחנת השקעות זרות לפתוח בחקירת עסקת טוויטר, בה נמצאת גם משפחת המלוכה הסעודית. גם הנשיא ביידן התבטא בנושא ואמר כי "שיתוף פעולה או שותפות טכנית עם מדינות אחרות היא נושא שיש לשים אליו לב", אך הדבר לא הבשיל לכדי מעשה.
בלונדון, אסרה רשות התחבורה של לונדון על הקרן מלפרסם בשטחי הפרסום באוטובוסים וברכבת התחתית.
קרן העושר הקטארית מצטרפת גם לקרן העושר הסעודית וקרנות אמירתיות כמו מובדאלה ו-PIF שמשקיעות בחברות ישראליות ישירות או באמצעות מתווכים דוגמת קרנות ההשקעה של בכירי ממשל טראמפ לשעבר סטיבן מנוצ'ין וג'ארד קושנר. קרן מובאדלה, למשל מושקעת בין השאר בקרנות הישראליות פיטנגו, אנטרי, אלף, ויולה ומיזמה. גם קרן ההון סיכון מירון קפיטל נתמכת על ידי משפחה מאיחוד האמירויות שזהותה לא נחשפה.
את ההשקעה בסניק הובילה קרן העושר הקטארית לצד שורה של משקיעות אמריקאיות כגון טייגר גלובל, סאנדס קפיטל, אבולושן, סיילספורס, אירבינג, בולדסטארט וג'י סקוורד.