השטח שקוצה למתקן האגירה בבני ברק / צילום: בינה מיפוי תשתיות הנדסיות
בזמן שהמדינה סוערת סביב סוגיית אספקת חשמל "כשר" (שאינו מיוצר בשבת) לאוכלוסייה החרדית החפצה בכך, מתברר שבשכונה חדשה בבני ברק כבר עובדים על הפיכת הדרישה המגזרית למציאות. החברה הכלכלית, שמפתחת כיום שכונה חדשה בצפון העיר ל־3,000 משפחות, הקצתה גם שטח של 1.2 דונם לטובת הקמת מתקן אגירה שישמש את המשפחות בשבתות וחגים.
● שיווק דירות רק לחרדים והקלות מימון: איך ישפיעו דרישות יהדות התורה על שוק הדיור
● דירות או מניות, איזה השקעה השתלמה יותר ב-2022?
● המכרז המסקרן ברמת גן והתוכנית השנויה במחלוקת שחוזרת לשולחן: מה צפוי השבוע בנדל"ן
את ענף אגירת האנרגיה לא המציאו החרדים לצרכי שמירת שבת בהידור, אלא דווקא רשות החשמל וחברות האנרגיה שסימנו בשנה האחרונה את הקמת מתקני האגירה כצעד בדרך ליעד של שימוש ב־30% באנרגיה מתחדשת עד 2030 בישראל. אלא שבעוד שבקיבוצים ובמושבים רק נערכים להקצאת שטחים להקמת המתקנים, בבני ברק כבר הקצו שטח והתניעו את תהליך קבלת ההיתרים להפעלת המתקן.
פתרון רב־ממדי: מענה הלכתי אך גם בטיחותי
מנכ"ל החברה הכלכלית בבני ברק, שלמה פולק, שמוביל את הפרויקט, אמר לגלובס כי הקמת המתקן תיתן לתושבים העתידיים מענה הלכתי וגם בטיחותי. "ממחקרים שערכנו עולה כי כבר כיום יש עשרות אלפי משפחות חרדיות שמתחברות באופן לא בטוח לגנרטורים בשבת כדי לצרוך חשמל כשר. הקמת מתקן האגירה בשכונה החדשה היא הזדמנות רב־ממדית: גם הצלת חיים על ידי פתרון מפוקח, לפתור את בעיית החשמל הכשר, לדאוג לאנרגיה ירוקה וגם לייצר מודל של הכנסה לחברה".
לדברי פולק, בכוונת החברה להפעיל את מתקן האגירה בכל ימות השבוע - לרכוש חשמל בשעות השפל במחיר מוזל ולמכור אותו במהלך היום. כך גם ההכנסות יכסו במהירות את עלות הקמת המתקן בסך 120 מיליון שקל. בסופי שבוע החשמל שנאגר בימי החול יהיה כשר לשימוש - כלומר לא יהיה מי שעובד להפקתו למען הלקוחות - בתי השכונה יתנתקו מרשת החשמל ויתחברו באופן אוטומטי למתקן האגירה. אגב, פולק גם קיבל את אישור הרבנים לחזרה לרשת החשמל באופן אוטומטי במקרה של תקלה.
"נצא בקרוב למכרז הקמה בשיתוף עם חברות האנרגיה הגדולות. אבל נותר לנו לפתור את מכשולי הבירוקרטיה המקומית", אומר פולק. הוא כבר נפגש עם רשות החשמל ובשבועות הקרובים ייפגש גם עם מנכ"ל חברת החשמל מאיר שפיגלר בנושא. "אנחנו לא צריכים מהמדינה מימון, רק דבר אחד פשוט: לשחרר חסמים - שחברת החשמל תאשר את המודל, לפתור בעיות מול המכס למטרות ייבוא המתקן, אישורי המשרד להגנת הסביבה ותקני בטיחות נדרשים נוספים".
ד"ר נורית גל, יועצת לחברות בתחום האנרגיה ולשעבר סמנכ"לית רגולציה ברשות החשמל, מלווה את החברה הכלכלית בני ברק במהלך הקמת המתקן ולדבריה מדובר בפתרון המתבקש לא רק לצרכן החרדי, אלא גם לרשת החשמל של ישראל. "החרדים מחפשים כבר הרבה שנים דרך לצרוך חשמל שיד אדם לא מעורבת בו בשבת. בהרבה שכונות חרדיות יש גנרטורים שמפוזרים בצורה לא חוקית ומחוברים על ידי כבל ישירות לבתים. זה גם אסור וגם מסוכן וזה גם מאוד מאוד יקר".
הפתרונות החדשים: ממנועי גז ועד סוללות
החרדים ניסו כבר שנים למצוא פתרון לסוגיית החשמל הכשר, והשיא היה ב־2018 בזמן אישור הרפורמה בחשמל. אז הפוליטיקאים החרדים התנו את אישור הרפורמה בהמצאת פתרון למגזר אלא שלבסוף נחתם מסמך הבנות מעורפל. לדברי ד"ר גל, שני פתרונות עלו מאז על השולחן: האחד הוא הקמת מנועי גז שיחוברו לרשת החשמל ויעבדו רק בשבת, אלא שזה פתרון שמייצר סיכונים ולכן לא התרומם. לדבריה, "לאחרונה הפכו הסוללות למוצר זמין יותר, בעיקר בגלל הרכב החשמלי והמחיר ירד, ובמקביל בשנה האחרונה רשות החשמל קידמה הליך להקמת מתקני אגירה. זו הפכה להיות הזדמנות גדולה מאוד לאספקת חשמל כשר ממתקן שנדרש לעבוד רק בשבת ובאמצע השבוע, בימי חול, ייצר הכנסות".
המתקן שייבנה בבני ברק יהיה הגדול בארץ נכון להיום, ויעביר כ־120 מגה־ואט לשעה. לצורך השוואה, מתקן האגירה הגדול ביותר שהוקם עד היום בישראל נמצא בתחנת דליה וגודלו 2/3 בלבד מזה שיוקם בבני ברק. "בהקמת מתקן אגירה בגוש דן יש תועלת מאוד גדולה למדינת ישראל. לפי המודל שיצרנו, המתקן בבני ברק יוכל לספק חשמל ל־10,000 משפחות ביום וכך להוריד את העומס על חברת החשמל. הצפי הוא שבעשור הקרוב יוקמו מתקנים הרבה יותר גדולים ממנו בישראל", מסכמת גל.
רשות החשמל: הנושא בשלב ראשוני
מרשות החשמל נמסר בתגובה: "התהליך המדובר נידון בפגישה מקצועית וטובה עם עיריית בני ברק ונמצא בשלב ראשוני. רשות החשמל הביעה נכונות לבחינה מעמיקה של הנושא הן מבחינה טכנית והן מבחינה כלכלית, תוך קביעת הגדרות ואמות מידה רלוונטיות ופתרונות הולמים".