מרכז היזמות של אוניברסיטת תל אביב / צילום: דוברות אוניברסיטת תל אביב
פרופ' צבירן הוא חבר סגל בפקולטה לניהול ע"ש קולר וראש מערך היזמות והחדשנות באוניברסיטת ת"א. שי הוא יזם הייטק, משקיע הון סיכון ויזם חברתי. כיהן כשר המדע והטכנולוגיה. כיום שותף השקעות בקרן ההון סיכון Disruptive AI.
השנה האחרונה הייתה לא קלה להייטק הישראלי בכלל ולתעשיית הסטארט-אפים בפרט. אם בשנים הקודמות זרמו לחברות ההייטק נהרות של כסף, הרי שקטר ההשקעות נעצר בחריקה ויותר חברות מתקשות לגייס מימון ונאלצות לקצץ בהוצאותיהן ובמצבת כוח-האדם. נראה שטרם הגענו לתחתית, ומחכים לנו עוד חודשים מאתגרים שבהם קצב הפיטורים לצד גל סגירת חברות ילך ויתעצם, והשווי החלומי שקיבלו חברות טכנולוגיה ב-2021 ייחתך משמעותית.
הסיבה לקשיים בהייטק, ובמיוחד בסטארט-אפים היא המשבר הכלכלי בעולם שמתבטא בחוסר יציבות בשווקים, עליית ריבית, אינפלציה שמלווה בחששות למיתון ועוד. משבר זה משליך ישירות לפחות בשני מישורים: ראשית, מקורות המימון לסטארט-אפים שהיו זמינים באופן רחב ונדיב, הם כיום מוגבלים וסלקטיביים; בנוסף, חברות ההייטק תלויות בשווקים הבינלאומיים, ובמיוחד במערב והמשבר הכלכלי בשילוב השלכותיהם של המלחמה באוקראינה ומשבר האנרגיה הגלובלי מקשים על חברות ההייטק הישראליות לפתח ולהרחיב מכירות ועסקים בזירה הבינלאומית.
המצב הפוליטי משפיע
מעל כל אלה מרחפת גם עננת האי ודאות של המצב הפוליטי. תוצאות הבחירות הביאו להקמתה של ממשלה חדשה, המציגה סדר יום ימני ושמרני. מבלי להביע עמדה, בהחלט ייתכנו השלכות על כלכלת ישראל, מעמדה של בעולם והרצון לעשות עסקים בישראל, ומכאן השפעה ישירה ומיידית על ההייטק המקומי. ברם, משברים באים והולכים ובכל משבר יש גם ניצני הזדמנויות. השאלה היא איך ניתן להפוך את המשבר ואת אי הוודאות להזדמנות? אחת התשובות היא חיזוק התשתיות המשלבות את האקדמיה והתעשייה כבסיס להמשך הצמיחה של כלכלת החדשנות.
האוניברסיטאות בישראל מדורגות גבוה בדירוגים בינלאומיים, במיוחד בהתחשב בהיותן ציבוריות עם משאבים מוגבלים. ארבע אוניברסיטאות ישראליות - העברית, הטכניון, מכון ויצמן ואוניברסיטת ת"א - מדורגות בין 150 המובילים בעולם לפי מדד שנחאי.
מעבר להישגים המדעיים המרשימים, האוניברסיטאות הן גם מקור מוביל בהצמחת היזמים שמניעים את קטר ההייטק. חברת הנתונים והדירוג פיצ'בוק מפרסמת מדי שנה דירוג של המוסדות להשכלה גבוהה, המתבסס על מספר היזמים שיצאו משורותיהם של מוסדות אלו, הקימו חברות וגייסו הון סיכון. בצמרת הדרוג העדכני, שבדק כ-150,000 בוגרי תואר ראשון, נמצאות אוניברסיטאות סטנפורד וברקלי ומיד אחריהן הרווארד ו-MIT. אפשר לומר שבשל תקציבי הענק שלהן, ארבע האוניברסיטאות האלו נמצאות בליגה משלהן. אבל, האוניברסיטאות הישראליות ממוקמות גבוה מאוד בדירוג זה כשאוניברסיטת ת"א ממוקמת במקום השביעי בעולם והיא היחידה מחוץ לארה"ב בעשיריה הפותחת, הטכניון מדורג במקום ה-15, העברית במקום ה-31, הבינתחומי במקום ה-38 ואוניברסיטת בן גוריון במקום ה-45. מדובר בהישג חסר תקדים, בו חמש אוניברסיטאות ישראליות מדורגות בתוך ה-50 המובילות בעולם בהצמחת יזמים בוגרי תואר ראשון שגייסו הון סיכון. בנוסף, בדירוג בוגרי תארים מתקדמים ממוקמת אוניברסיטת ת"א במקום ה-14, העברית במקום ה-32 והטכניון במקום ה-36. אין ספק שגם הישג זה הוא תעודת כבוד למדינה בגודל של ישראל בה המוסדות האקדמיים הם מוסדות ציבוריים והוא מלמד על הפוטנציאל הקיים בהצמחת מיזמים המבוססים על טכנולוגיה עמוקה שהיא פרי מחקרים של בוגרי תארים מתקדמים, בעיקר בתחומי המדעים.
פוטנציאל לא מנוצל
הנתונים האלה מחזקים את התחושה שיש פוטנציאל לא מנוצל וניתן לעשות עוד כדי לצלוח את המשבר הנוכחי ולצאת ממנו עם כלכלת חדשנות צומחת ומחוזקת.
בשנים האחרונות החלו האוניברסיטאות לשלב לימודי יזמות כחלק מלימודי האקדמיה במסלולים טכנולוגיים ובמסלולים אחרים כמו כלכלה וניהול, מדעי החיים ועוד. בעוד שהנטייה המסורתית היא לראות סטודנט כחוקר עתידי הרי שחלק מהמוסדות הוסיפו לתפקידיהם גם את טיפוח היזמות והקניית כלים וערכים שיסייעו לבוגרות ולבוגרים במסע היזמות, אם ייבחרו בו. בעוד שיזמות איננה רק מיומנות אותה ניתן לרכוש אלא גם ביטוי לאופי ולאוסף תכונות, הרי שבהחלט ניתן לצפות שקורסים אקדמיים ולימודים התנסותיים יעשירו את הידע ויקנו כלים חשובים למי שמגדירים עצמם כיזמים, כדי להעניק להם נקודת פתיחה חזקה בתחילת מסעם להגשים את חלומם. כותבי טור זה חזו בשנים האחרונות באלפי יזמיות ויזמים שהוכשרו בקמפוסים בישראל ויצאו לנתיב היזמות כשהם מוכנים יותר ומועשרים בתחומי ידע רלוונטיים לדרכם.
תחום תשתיתי נוסף שיכול לסייע לצמיחת דור של חברות חדשניות הוא מסחור הידע הרב שנוצר באוניברסיטאות. שיתוף פעולה בין התעשייה לאקדמיה, שיסייע למסחר הישגי מחקר, מדע וטכנולוגיה שפותחו בקמפוסים ולהכניס אותם לתוך חברות סטארט-אפ, יכול לייצר גל של חברות ישראליות בשלבים מוקדמים בתחומי "הטכנולוגיה העמוקה", תחומים שבאופן מסורתי מהווים את אחד היתרונות היחסיים של תעשיית החדשנות הישראלית. דווקא זמנים כאלה של משבר הם הזמן להקים, לטפח ולהשקיע בחברות מהסוג הזה, כאלו שמתבססות על טכנולוגיה ומדע עמוקים, ובונות את עצמן תשתיתית לטווח ארוך.
שווי נמוך יותר
המשקיעים שעדיין פעילים, למרות המשבר, נוטים להתמקד בשלבים המוקדמים של היווצרות חברות וזאת מכמה טעמים: ראשית, ההשקעות הנדרשות הן יותר נמוכות והשווי המיוחס לחברות בתחילת הדרך הוא יותר נמוך. שנית, טבעם של משברים להסתיים כשמניסיוננו בעשורים האחרונים אנו עדים להתקצרות זמני היציאה מהמשבר. משמעות ההשקעה בשלבים מוקדמים כיום היא שהמשקיעים מקווים שהתקדמות החברות וההזדקקות להשקעות תתרחש במקביל להתאוששות הכלכלית בעולם והפנייה מחודשת של השקעות לחברות מבטיחות, אותן אלו שכרגע נמצאות בתחילת דרכן. כך קרה בשני המשברים הקודמים של המאה הזו וכך מן הסתם יקרה גם הפעם.
מכאן, ששיתוף הפעולה בין האקדמיה לתעשייה דווקא בימים של משבר, הוא חשוב והגיוני. זה הזמן לרתום את המוסדות האקדמיים בארץ לאמץ גישה פרואקטיבית ליזמות כדי להניח את התשתית לכלכלת החדשנות ובכלל זה: לכלול הכשרת יזמים כחלק מהקוריקולום האקדמי, לנקוט בפעולות שיעודדו חשיבה יזמית, לעודד ולקדם מחקר יישומי במקביל למחקר הבסיסי, לאתר הזדמנויות המבוססות על טכנולוגיה עמוקה וידע שנוצר באקדמיה, לחזק את הממשקים בין האקדמיה לתעשייה ולאתר ולתמוך בדור הבא של יזמות ויזמים ישראלים שיתרמו ליצירת עולם טוב, בטוח, מעניין, בריא ונקי יותר, כמו שעשו קודמיהם.
אומת חדשנות
ניתן וצריך להקים את ענקיות ההייטק הישראלי של העשורים הבאים. אין ספק שכלכלת החדשנות תמשיך לדחוף קדימה את הכלכלה הישראלית, בהתבסס על היתרונות היחסיים שלנו, ההצטיינות האקדמית והאופי היזמי של הדור הצעיר, זה שייקח על עצמו את התפקיד לשמר את מעמדנו הבינלאומי לא רק כאומת הסטארט-אפ אלא כאומת החדשנות והחברות החדשניות המובילות בעולם.