העולם נמצא לקראת סופו של "אירוע" העלאות הריבית, ומחירי המניות מגלמים כיום תרחיש אופטימי יחסית. בהיעדר הפחד ששלט בשווקים מוקדם יותר השנה, נראה כי כדאי לפעול בזהירות יחסית למי שרוצה לסגור את התיק שלו לתקופה של כשלוש עד ארבע שנים. כך מעריך אבירם נאה, סמנכ"ל השקעות במיטב ניהול תיקי השקעות.
● מה לעשות עם מיליון שקל: הטיפים של מנהלי ההשקעות | בדיקת גלובס
● מומחי השקעות ממליצים: מה כדאי לעשות עם 50 אלף שקל ואיך להשקיע חצי מיליון שמיועדים לרכישת דירה? | בדיקת גלובס
● מומחי השקעות ממליצים: מה כדאי לעשות עם 100 אלף שקל פנויים | בדיקת גלובס
את ההיגיון שעומד מאחורי ניהול תיק של 250 אלף שקל, מסביר נאה בכך שבתיק כזה "אף אחד לא יודע היכן בדיוק אנחנו נמצאים בתוך ה'דאון סייקל' שפוקד את הכלכלה. הייתי אומר שאנחנו בחצי הדרך או אולי 60% ממנה, מבחינת לוחות הזמנים. הריבית כבר עלתה, ואנחנו מעריכים שאנחנו מתקרבים לסוף אירוע העלאות הריבית. היות שעליית הריבית היא בבחינת ה'מחולל' של האירועים המאקרו כלכליים, מה שנותר לנו זה שלב ה'עיכול' של אותן העלאות.
"הנתונים מלמדים שאנחנו עדיין בתעסוקה מלאה וזה נתון המאקרו שעליו מסתכלים הנגידים. התעסוקה החזקה מלמדת שטרם התחלנו את השלב הזה של הפנמת הריבית הגבוהה, אלא אנו נמצאים רק בתחילתו. הצרכן עדיין חזק יחסית. הישראלים עדיין טסים לחו"ל ומוציאים כספים על דברים שנחשבים כביכול למותרות. אז כל החלק של השלכות הריבית הגבוהה עדיין לפנינו. כשזה יקרה, נרגיש את זה גם בנתונים הכספיים של החברות וגם בנתוני המאקרו. השאלה הגדולה היא אם נראה נחיתה רכה או נחיתה קשה, קרי: האטה כלכלית או מיתון כבד. אציין שאף אחד לא אומר היום שלא תהיה האטה, זה כמעט מצב בלתי אפשרי. אבל גם תרחיש של מיתון כבד נמצא בקצה השני של הסקאלה".
מבנה התיק: "נעדיף אג"ח ממשלת ישראל על פני קונצרניות"
לדברי נאה, "מחצית מהתיק (50%) תושקע באג"ח ממשלתיות". הוא מסביר כי "נרצה להשקיע באג"ח ממשלת ישראל בתקופה לפדיון של 3-4 שנים. ייתכן שנעשה שינוי באמצע התקופה, אם נראה פתיחת מרווחים של האג"ח הקונצרניות כלפי הממשלתיות (נגדיל את הרכיב הקונצרני, ח' ש'). אך בתמונה כיום אני מעדיף יותר אג"ח ממשלתיות על פני קונצרניות, כיוון שהן מעניקות תשואה נאה. בטווחי הזמן המדוברים ניתן לקבל 3.4% בממשלתיות שקליות. זו ריבית ריאלית לא גבוהה, שכן הציפיות לאינפלציה בפרק הזמן הזה הן לקצב שנתי של 2.7%. עם זאת, זו ריבית אבסולוטית שפעם לא קיבלנו. עבור משק בית סולידי זה מספר לא רע.
"בחלק הממשלתי נחזיק 55% ממנו (27.5% מסך התיק) באפיק השקלי כמרכיב הגנתי. והיתרה, עוד 45% (או 22.5% מסך התיק) תהיה באג"ח ממשלתיות צמודות מדד. בתרחיש האופטימי, אפשר לראות רווחי הון בחלק הממשלתי של התיק. אנחנו צופים שריבית בנק ישראל שנמצאת כיום על 3.25% תעלה לפחות ל-3.5%, ואולי גם ל-3.75%. אבל אם התקררות האינפלציה וההשפעה של כל העלאות הריבית שכבר קרו בחצי השנה האחרונה לשקף רווחי הון לא גדולים".
בנוגע לרכיב הקונצרני, אומר נאה כי "עבורו נקצה כ-25% מהתיק ונתרכז בדירוגי אשראי גבוהים. נקנה אג"ח של חברות שכל אחד מכיר ויודע. נכוון לחברות ותיקות ובריאות. לא נרצה לחפש תוספת תשואה מוגזמת מעל האג"ח הממשלתיות, שכן זו לא המטרה שלי בחלק הזה של התיק. נרצה תוספת צנועה ויציבה בלי סיכוני מנפיק מיותרים. ברכיב הזה נפעל דרך השקעה בקרנות נאמנות ותעודות סל, כשאפשר להשתמש בתעודות סל מחקות מדדי אג"ח על מנת לחסוך בדמי ניהול".
השקעה במניות: "להיצמד למדדים הגדולים בישראל ובארה"ב"
"בחלק המנייתי נחלק חצי חצי בין ישראל לארה"ב, 12.5% לכל צד. בישראל נחזיק בהשקעה דרך מדד ת"א 125, בארה"ב נחזיק דרך מדד S&P 500. זו חשיפה למטבע חוץ, כך שאפשר להשתמש בתעודות סל מנוטרלות דולר".
מדוע להיצמד למדדים הגדולים?
"אנחנו נרצה להרוויח מהכלכלה כולה. בטווח הזמן שהגדרנו אין כל כך יכולת לצפות מה יהיה הסקטור שיככב. בסופו של דבר הדברים מתאזנים. סקטור אחד רץ קדימה ואחר נעצר. ראינו את זה במקרה קיצוני של תחום האנרגיה. חבית נפט נסחרה לפני שנתיים ב-16 דולר, במהלך השנה במעל 120 דולר, וכיום אנחנו ב-75 דולר. תנודתיות אפשרית למשל גם בחברות הכימיה (שבולטות למשל במדד הדאו ג'ונס, ח' ש') וחברות שמספקות את מוצריהן לתחום החקלאות. אנחנו לא יודעים מה יהיה מחיר החיטה בהמשך, שמשפיע על כל שרשרת החברות. לכן, פחות נרצה להיות תלויים בגלים קצרים. נרצה להיות בכלכלות שהוכיחו צמיחה לאורך זמן, ומנוהלות בצורה יציבה ובוטחת. התיק למעשה מיועד למשקיעי 'שגר ושכח' ולכן נעדיף להיצמד למדדים הגדולים".
עוצמת המיתון הצפוי: "כדאי לפעול באופטימיות זהירה ושמרנית"
בכל הנוגע להיערכות למיתון, נאה מסביר כי "להערכת מיטב, נגיע למיתון בעוצמה בינונית. כרגע נראה שבשווקים מסתכלים על תרחיש אופטימי יחסית. כך שהמניות נסחרות בשווי שמגלם את התרחיש הקצת יותר אופטימי. עקום הריביות בארה"ב מעריך שהאינפלציה בעצם הודברה, וגם ממחירי המניות ניתן להסיק שהתרחיש הוא ירידה של הריבית בטווח הארוך יותר. תרחיש זה מניח שרווחי החברות ייפגעו יחסית ב-2023, אבל יחזרו לנורמה ב-2024. בהינתן שהתרחיש היותר אופטימי מגולם בשווקים, אני רוצה לפעול יותר בזהירות ובשמרנות. אם היה מצב של 'דיכאון בשווקים', או תרחיש שבו 'הפחד שולט', הייתי נוהג אחרת. אבל במצב הנוכחי נותר פחות מקום לרווח, ולכן נחזור יותר לאג"ח מאשר היינו במצב הרגיל, וניתן יותר דגש גם לאג"ח הממשלתיות".
מה לגבי סקטורים מומלצים או טריטוריות גיאוגרפיות?
"אני בעיקר משקיע בישראל ובארה"ב מתוך מחשבה שהכלכלה הישראלית נהנית מצמיחה באוכלוסייה, וגם משום שהיא מוטת טכנולוגיה. גם התמחורים של הנכסים בבורסה בישראל נוחים בעיני. בנוגע לארה"ב, היא הכלכלה המובילה בעולם, המתנהלת גם בצורה יותר גמישה. התהליכים הכלכליים קורים שם הרבה יותר מהר. רק לפני שנתיים, ארה"ב הגיבה גם הכי מהר למגפת הקורונה. המסקנה שלי היא שאפשר לסמוך על ההנהגה הכלכלית שלה".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
