ארנון בר־דוד, יו''ר ההסתדרות, בהפגנה / צילום: דוברות ההסתדרות
הסתדרות העובדים חזרה בשבוע שעבר להוציא פעילים להפגנות נגד יוקר המחיה. מאבק דומה כבר ניהל ארגון העובדים בקיץ האחרון, עם הבדל אחד מרכזי: הפעם הקריאה של יו"ר ההסתדרות, ארנון בר־דוד, מכוונת לממשלה הנכנסת. זאת, לעומת המחאות הקודמות של ההסתדרות, שהיו נגד חברות מסחריות שהעלו מחירים ובכירים במגזר העסקי.
● כיצד תשפיע מדיניות קרן העושר הנורבגית על ההשקעות הזרות בישראל?
● 100 מבכירי המשק מצטרפים למכתב ההייטקיסטים לנתניהו
● "מיידוף הישראלי" הוסגר לאחר שנה וחצי: איך עבדה השיטה שלו?
זה לא מקרי. לאחר השבעת הממשלה החדשה ייפתח המשא־ומתן על הסכמי השכר של מאות אלפי עובדים במגזר הציבורי. אם בסיבוב הקודם היו מי שתמהו מה יש לארגון עובדים לחפש במחאות על מחירי מזון, הרי שכעת פשר המחאה מזדקק בהדרגה לעניין שהכי מעסיק את ההסתדרות. העמדה הרשמית של ההסתדרות גורסת כי מדובר בקמפיין צרכני א־פוליטי, אבל גם אם זה נכון, בפועל הכול מתכנס לדרישות ההסתדרות לממשלה וללוחות הזמנים של המדינה.
בינתיים, חידוש ההפגנות של ההסתדרות לא צובר תאוצה. עשרות פעילים הגיעו בשבוע שעבר להפגנה באשדוד. למחאה מול קריית הממשלה בחיפה הגיעו קצת יותר - מאות לפי ההסתדרות. עברו הימים שבהם ההסתדרות הייתה מסוגלת להוציא מאות אלפי אנשים לרחובות, כמו במחאה הגדולה על עליות המחירים בימי ההיפר־אינפלציה של שנות ה־80. אבל מבחינת ההסתדרות, זה רק מחדד את המסר שיופנה למשרד האוצר במשא־ומתן: אם אי־אפשר להוריד את המחירים הגואים - חייבים להעלות את שכר העובדים שנשחק.
דרישה לתוספת שכר של 2.5% בכל שנה
הכלי המקובל שעומד ברשות ההסתדרות במקרים כאלה הוא דרישה "לתוספת יוקר" - לשיפוי העובדים על עליות המחירים השונות במשק, מהמזון, דרך חשבון החשמל ועד תעריף הארנונה. אולם בפעם האחרונה שנחתמה תוספת יוקר - לפני 20 שנה - נקבע רף מינימלי של 8% אינפלציה לתוספות עתידיות. האינפלציה ב־12 החודשים האחרונים הגיעה ל־5.3%, כלומר מתחת לרף. לא קיים מנגנון בחוק לפיצוי על עליית מחירים בשיעור הקיים, אף שהיא גבוהה משמעותית מהיעד של בנק ישראל.
בהסתדרות לא נוקבים באופן פומבי בסכומים שאותם ידרשו במשא־ומתן על העלאת השכר, אבל כבר עתה מסתמן הבנצ'מארק שעליו יתבססו מנהלי המשא־ומתן מצד ארגון העובדים. בר־דוד ידרוש לקבל לא פחות ממה שקיבלה יפה בן־דוד, מזכ"לית הסתדרות המורים. המשמעות של הצמדת דרישות ההסתדרות להישגים של בן־דוד מול האוצר בקיץ האחרון, תהיה תוספת שכר של כ־2.5% לשנה, למשך 5 שנים רצופות. כלומר, בהסתדרות יקראו להעלות את שכר עובדי המגזר הציבורי בכ־13% בסך־הכול.
העלות לקופת המדינה תהיה בסדר גודל המתקרב בסוף התהליך ל־8 מיליארד שקל בשנה. נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, כבר הזהיר באחרונה מפני ההשלכות האינפלציוניות שבחתימת הסכמי שכר נדיבים.
באוצר מגיעים אל שולחן המשא־ומתן מנקודת מבט שונה. הם רואים את השכר במגזר הציבורי זוחל כלפי מעלה בשנים האחרונות, למרות הקפאת הסכמי השכר שנקבעה בעקבות משבר הקורונה מ־2020 ועד היום. כך למשל, בשנת 2021, השכר הממוצע לכלל העובדים במשרדי הממשלה עמד על 17,368 למשרה מלאה - עלייה של כ־1.3% לעומת השכר ב־2020 ועלייה של 1.6% לעומת 2019. עם זאת, השכר במגזר הפרטי עלה באותה תקופה בשיעור גבוה יותר. בר־דוד, שהסכים לפני יותר משנתיים לדחות את העלאת שכר העובדים, מצפה כעת לקבל תוספות בגין כל אותה תקופת המתנה.
נציין כי הסכם המסגרת עם ההסתדרות יקבע את הטון גם להסכמים הבאים שצפויים לאוצר. על הפרק עומד המשא־ומתן עם יו"ר ארגון המורים רן ארז, דרישות לרפורמה בשכר הסייעות בגני הילדים, דרישות שכר בשלטון המקומי ועוד. אם לא די בכך, גם השכר במערכת הביטחון צפוי לעלות בהתאמה להסכם שתביא ההסתדרות למגזר הציבורי.
ממתינים לראות כיצד יתנהל שר האוצר הבא
בינתיים, להסתדרות יש זמן להשקיע בקמפיינים ולעורר את המודעות בשטח להתייקרויות. הם יצטרכו לרתום את הזעם הציבורי אחרי ששר האוצר המיועד, בצלאל סמוטריץ', ייכנס לתפקיד וימנה ממונה חדש על השכר, במקום קובי בר־נתן שהודיע על פרישה. הממונה החדש יוביל את הסכם המסגרת מול ההסתדרות, שמגעים סביבו כבר החלו על אש קטנה בחודשים האחרונים.
המועמד הטבעי לתפקיד הוא המשנה של בר־נתן והסגן הוותיק ביותר באגף השכר באוצר, אפי מלכין. מאידך, החשדנות בהסתדרות כלפי סמוטריץ' וגישתו הימין־כלכלית מעלה שם חשש מפני הנחתה של ממונה חדש על השכר שיגיע מחוץ למערכת.
המדיניות של האוצר מבקשת להטמיע בהסכמים, בתמורה לכל העלאת שכר, מנגנונים לקביעת שכר דיפרנציאלי וגיוס חלק מהעובדים החדשים בחוזים אישיים. ייתכן כי יש במשרד האוצר כבר מי שמצפים לקיום הבטחת הבחירות של סמוטריץ' לשנות את החוק כך שימנע מההסתדרות להשבית את המגזר הציבורי, בעיקר בשירותים חיוניים. אומנם כהונתו של בר־דוד התאפיינה בשקט בגזרת השביתות ובהגעה להסכמות עם האוצר. אלא שדווקא הניסיון לכרסם בזכות השביתה, בשילוב עם התזמון הלוהט של הסכמי השכר, עלול להביא את יו"ר ההסתדרות ללחוץ על הכפתור האדום.
הטקטיקה של ההסתדרות באה לידי ביטוי גם בהתייחסות להעלאת שכר השרים, חברי הכנסת והבכירים במדינה. בינתיים, בקמפיין של הארגון לא תשמעו מילת ביקורת על העלאת השכר המתוכננת בשיעור של כ־13% בינואר הקרוב. כמו ביתר המגזר הציבורי, שכר הבכירים הוקפא בשלוש השנים האחרונות. שלא כמו העובדים הזוטרים, הבכירים נהנים מהצמדה לשכר הממוצע במשק. אבל כשראשי ההסתדרות יגיעו לשולחן המשא־ומתן, הם יוכלו להטיח בפוליטיקאים שישבו מולם: לעצמכם סידרתם העלאת שכר שמנה - איך לא תזרקו עצם לציבור הרעב?