אסדת גז בנורבגיה / צילום: Reuters, ABACA
פעילותה של קרן העושר הנורבגית לבחינת הפסקת השקעותיה בחברות שפועלות בהתנחלויות, עוררה דאגה בקרב הדרגים המדיניים והכלכליים הבכירים של ישראל.
הקרן אומנם טרם הפסיקה השקעות בחברות ישראליות שבהן יש לה כעת כספים, אבל לאחרונה הגיעו איתותים בדמות דרישות להבהרות אודות הפעילות של החברות. לגלובס נודע כי משרד החוץ פועל עם הנהלות החברות לגיבוש תשובות מפורטות, בסיוע ייעוץ משפטי ישראלי ובינלאומי. בין הנימוקים שבתשובות יש השגות על המעמד המשפטי של יהודה ושומרון, וכן על עצם הפעילות של החברות, בניסיון להפריך את הטיעון שמדובר בפגיעה בזכויות האדם של הפלסטינים. ההערכה כעת בדרג המדיני היא כי החלטה סופית של הקרן, שתתקבל פרטנית לגבי החברות והבנקים שאליהן פנתה, תתפרסם במהלך החודשיים הראשונים של 2023.
למרות העמדות הביקורתיות כלפי ישראל, קרן העושר הנורבגית מושקעת בחברות הגדולות והמשפיעות במשק: היא מנהלת כ־1.5 מיליארד דולר בחברות תעשייה כמו כיל והחברה לישראל, בחברות פיננסים כמו בנק הפועלים, בנק מזרחי, ישראכרט, בנק דיסקונט, הפניקס, כלל והבנק הבינלאומי הראשון, בחברות נדל"ן כמו גב ים, מליסרון, עזריאלי, אמות, גזית גלוב וריט 1, ובקמעונאיות דוגמת שופרסל, ויקטורי, רמי לוי ודלתא.
עם זאת, למעט קבוצת דלק ובזק, שם החזקותיה מגיעות לכ־3% ממניות החברה, ברוב החברות הישראליות מחזיקה קרן העושר הנורבגית שיעור החזקות הנמוך מאחוז. למעשה, ממוצע ההחזקות שלה בחברות ישראליות עומד על כחצי אחוז בלבד. בין השקעותיה גם חברות הייטק ציבוריות, המשמעותית ביותר היא של חברת הווידיאו טרמור (1.69%), מערכות חישוב השכר חילן (1.48%), רדוור (1.47%) וטאבולה (1%). קרן העושר מחזיקה גם במניות בחברות ענק דוגמת מטריקס ונייס.
אף שבעבר יצאה מהשקעותיה בשפיר הנדסה ובמבנה נדל"ן בשל פעילותן מעבר לקו הירוק, נראה שהיא עוברת מתיחת פנים בשבועות האחרונים במטרה לשנות את אופי השקעותיה לחברות בתחום ה־ESG. כלומר, חברות פורטפוליו המוכיחות שהן אינן מזיקות לסביבה, מנהלות ממשל תאגידי שקוף, ופועלות לגיוון חברתי ונגד אפלייה.
גם אם מדובר בהחזקות מועטות, החברות הישראליות עלולות לספוג מכה אם תחליט הקרן להמשיך ולסגת מישראל. "אם עיקר מכירת המניות מצד קרן העושר הנורבגית היא לפנינו, אין ספק שהדבר ייצור לחץ על שוק ההון הישראלי", אומר מומחה בשוק ההון שביקש להישאר בעילום־שם, "ולו רק בשל העובדה שכרגע אין קונים: קרנות הנאמנות פודות, וקופות הגמל והפנסיה מסתגרות ומתבצרות בשלהן".
הקרן איננה מושקעת בחברות הייטק ישראליות פרטיות או בקרנות הון סיכון, לפי דיווחיה. ממטריקס ומנייס לא נמסרה תגובה. מחילן טק נמסר: "איננו נוהגים להתייחס לשינויים בהחזקות בעלי המניות אלא אם מדובר בשינויים שנדרש לגביהם דיווח על פי החוק".
התהליך החל ברשימה של האו"ם ב־2020
יריית הפתיחה למהלך של קרן העושר הנורבגית נשמעה בפברואר 2020 עת האו"ם פרסם רשימה שחורה של 112 חברות, ארגונים ומוסדות הפועלים ביהודה ושומרון, ולכן לפיו מפרים את החוק הבינלאומי. ברשימה אז הופיעו, בין השאר, הבנקים הגדולים, בזק וקבוצת דלק.
באותה השנה, הודיעה הקרן, כאמור, כי מכרה את החזקותיה בשתי חברות בנייה ישראליות, מבנה נדל"ן ושפיר הנדסה, המעורבות בבנייה בהתנחלויות. מאז, פעלה ישראל מדינית וכלכלית נגד המשך הבדיקות של הקרן על חברות.
הקרן הנורבגית אינה השחקן היחיד שמשקיע בישראל סכום גדול. בספטמבר, פורסם בגלובס כי קרן ההשקעות הענקית EQT משבדיה, שגייסה לאחרונה סכום של 2.2 מיליארד אירו, הודיעה כי יעדי ההשקעה שלה יהיו "חברות טכנולוגיה מובילות" בישראל ובאירופה. הנתח לחברות הישראליות טרם ברור, אך היקפי ההשקעה הפרטניים יהיו בין 50 ל־200 מיליון אירו.
ישראל יכולה לשאוב עידוד מהשקעות גדלות מהעולם הלא מערבי. ראשית, איחוד האמירויות שבשנה האחרונה הגדילה את השקעותיה. במאי, הופשרה קרן ההשקעות על סך 10 מיליארד דולר, ולאחרונה דווח על עסקת הרכש של הפניקס על ידי קרן העושר של אבו דאבי. נוסף על כך, ההשקעות מהמזרח גדלות: סין היא שותפת סחר גדלה והולכת, והודו נמצאת בדרך להגדלת הקשרים המסחריים והכלכליים עם ישראל.
החודש, נכנסה לראשונה גם קרן העושר הקטארית להשקעה בחברה ישראלית: חברת הסייבר סניק, שמנוהלת מארה"ב אך מחזיקה משרד פיתוח גדול בתל אביב וכל מייסדיה ישראלים. גם קרן העושר הסינגפורית GIC מושקעת בישראל שנים רבות בסטארט־אפים כמו טראקס, מונטה קרלו, ובקרנות הון סיכון ישראליות כמו פיטנגו ו־JVP, כך לפי אתר המחקר IVC.
אם יצליח ראש הממשלה המיועד בנימין נתניהו במשימתו להביא גם את ערב הסעודית להצטרף להסכמי אברהם, תהיה לכך השלכה כלכלית אדירה. אולם, גם בלי הצעד המשמעותי הזה, קרן העושר הסעודית תתחיל להשקיע בישראל באמצעות קרן ההון סיכון של ג'ארד קושנר, חתנו של דונלד טראמפ. כבר כיום היא פעילה בהשקעות בחברות ישראליות בעלות משרד אמריקאי דרך קרן ליברטי של סטיבן מנוצ'ין, מקורב אחר של טראמפ.
בתוך כך, לפי פרסום בסוכנות הידיעות הרשמית של עומאן, מועצת השורא במדינה עוסקת בשינוי חוק החרם על ישראל, כנראה בעקבות הפנייה הישראלית למעבר מטוסים מישראל ואליה מעל שמי המדינה.
"הנורבגים הם סמן קיצון, חייבים למנוע סחף"
גורם מדיני בכיר אומר לגלובס כי ההערכה היא שעשויות להיות עוד קרנות וחברות אירופיות שיתחילו להערים קשיים עד כדי הפסקת השקעות בחברות ישראליות. "הנורבגים נחשבים כסמן הקיצון, אבל להחלטה גורפת שלהם תהיה השפעה גם על חברות אחרות, וחייבים לעשות כל מאמץ למנוע סחף". הגורם מוסיף כי ההחלטה הנורבגית לא קשורה להחלפת הממשלה בישראל, אך אם תהיה הרחבה משמעותית בהתנחלויות - זה עלול להביא לצעדים דומים.
"ביטול הסעיפים שיאפשרו התבטאות גזענית בהסכמים הקואליציוניים החדשים עלולים להביא לתגובת שרשרת, לאחר החלטה כמו זו של קרן העושר הנורבגית", אומר רון עצמון, מנכ"ל חברת הסייבר אותנטיקס, ואחד החותמים על עצומת ההייטקסטים נגד השינויים הצפויים במערכת המשפט. "חוקים שתומכים בגזענות ישמשו תחמושת בפני ארגונים פרו־פלסטינים וארגוני ה־BDS להביא קרנות עושר וקרנות פרטיות אחרות שלא להשקיע בישראל".
זוהר זיסאפל, ממייסדי קבוצת רד שגם הוא נמנה על חותמי העצומה, פחות מודאג. "קרן העושר הנורבגית תמיד הייתה סמן קיצוני בנוגע לישראל ולמדיניות שלה בשטחים, לכן אני לא רואה כיצד הקשחת היחס כלפי חברות ישראליות תגרור אחריה קרנות אחרות", הוא אומר. "אני גם בספק שהממשלה החדשה אכן תחוקק חוקים שיעודדו גזענות, אבל במקרה שכן - הדבר עשוי לחולל תגובת שרשרת, ולאו דווקא בהייטק, כיוון שהוא מגזר חזק ועצמאי יותר בישראל".