גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אכיפת היתר פוגעת באמון הציבור במערכת המשפט / צילום: Shutterstock, PIC SNIPE

הכותבים הם שותפים במשרד עורכי הדין דורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, נס, עמית גרוס ושות'

אחת הסוגיות הבוערות עליהן יצאנו להצביע בבחירות האחרונות הייתה עתידה של מערכת המשפט. אם בעבר בלטו יותר סוגיות כמו מדיניות הביטחון של מדינת ישראל, יחסי החוץ שלנו מול מדינות העולם, סוגיות של תעסוקה, רווחה או חינוך - הבחירות האחרונות סימנו שינוי מגמה, ופוליטיקאים רבים "סימנו" את מערכת המשפט והבינו כי ליבוי השיח על הנעשה במערכת המשפט וברשויות התביעה הפליליות לראש סדר היום הציבורי יכול להביא להם קולות בקלפי.

הדברים מגובים במספרים, וגם הם מציירים תמונה מדאיגה מאוד. על־פי מחקר שנערך באוניברסיטת חיפה, אמון הציבור הישראלי במערכת המשפט נמצא ברמה הנמוכה ביותר מאז 2008, כאשר כ־7% בלבד מהציבור בישראל נותנים אמון במערכת המשפט.

חשוב לומר: זו לא סוגיה של דעה פוליטית, ימין או שמאל. השיח הציבורי השלילי והעוין כלפי מערכת המשפט ואמון הציבור הירוד במערכת קריטי להתנהלות תקינה של מדינה, כל מדינה, ולכן המצב הקיים בארץ צריך להדיר שינה מעיני כל הנוגעים בדבר.

פגיעה בכל הציבור

אין עוררין על כך שהסחבת המשפטית והתמשכות ההליכים המשפטיים הם מהגורמים המרכזיים והמשמעותיים ביותר לירידה החדה באמון הציבור. בשנים האחרונות קיימת מגמה הולכת וגוברת של אכיפת יתר פלילית של חוקים ועיגון של יותר דינים בדין פלילי מתוך מטרה ברורה של הגנה על האינטרס הציבורי. הדבר גורם לעומס עצום על מערכת בתי המשפט הישראלית ועל רשויות התביעה הפליליות. העומס פוגע בציבור כולו וגם בנאשמים ובחשודים שנגרם להם לעתים עינוי דין של ממש בשל הימשכות של הליכים פליליים על פני שנים ארוכות. כך, הציבור הופך לסקפטי וחשדן כלפי מערכת המשפט שלו, ומרגיש שהיא לא משרתת אותו כפי שהיא אמורה.

אכיפת היתר, שהיא אחד הגורמים המרכזיים לעומס, מגיעה לפעמים גם לאזורים גרוטסקיים. כיום, בניגוד לעבר, בית המשפט נדרש לעתים לסוגיות שבמבחן האדם הסביר נראות שוליות וזניחות, ומאלצות את בתי המשפט לעסוק בהן תוך דחיקה של סוגיות חשובות יותר.

הביטוי של האכיפה הפלילית הוא בעיקר בתחום העסקי, שם - למרות שכידוע ישנם מאות אלפי עסקים ששורדים בקושי ועדיין מתמודדים עם השלכות משבר הקורונה המתמשך - "האצבע קלה על ההדק", ונדמה כי נוח יותר לרשויות האכיפה לפעול במלוא המרץ נגד מעסיקים בדרך של הגשת כתבי אישום על סוגיות ועבירות שלא בהכרח צריכות להיות מטופלות במישור הפלילי. המשמעות היא יצירת מעיין "אינפלציה" או זילות בהליך הפלילי ובמשמעות שהייתה בעבר להרשעה פלילית.

למשל, לאחרונה נתקלנו ברשת לשיווק מזון, שמכרה מוצרים שמחירם תחת פיקוח (קרטון חלב, גבינה לבנה...) במחיר מעט גבוה יותר מהמותר. יש כאן כמובן חריגה של העסק מהמותר בחוק, ואין בדעתנו חלילה להכשיר הפרה של הוראות הדין, אבל לגישתנו הפרת חוק מעין זו היה ניתן לפתור בקנס כספי מרתיע או סנקציה אחרת, במקום "להעניש" את בעל העסק באמצעות הסנקציה הפלילית שמשמשת אנסים, רוצחים וסוחרי סמים. צורת ענישה שונה הייתה יכולה להרתיע באותה מידה את בעל העסק (ועסקים דומים), תוך כדי הימנעות מהטלת עומס נוסף על בתי המשפט ובאופן שלא יוביל את בעל העסק למסע ייסורים משפטי.

לא הכול פלילי

ממשלה נכנסת, מקבלי החלטות יקרים: רוצים להוריד את העומס ממערכת המשפט ולהחזיר את אמון הציבור? תבינו שלא כל בעל עסק ששגה הוא בהכרח "עבריין", ולא כל עבירה צריכה להיות מטופלת במישור הפלילי. מדובר בתהליך שהחל בכנסת האחרונה, כאשר שר המשפטים היוצא גדעון סער פעל להפחתה משמעותית של הליכים פליליים נגד אזרחים. ואם אזרחים כן, מדוע עסקים לא?

שינוי המצב הקיים נמצא לפתחה של ממשלת ישראל, וצעדים נכונים בהיבט הזה יובילו להורדת העומס על בתי המשפט, להפחתת עינוי הדין ולהעלאת אמון הציבור במערכת המשפט בארץ.