ח''כ יצחק גולדקנופף / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת
שר השיכון והבינוי המיועד, יצחק גולדקנופף מיהדות התורה, הכריז לפני כשבועיים שהוא לא מכיר את המשבר בענף הדיור. מאז הוא לא מפסיק לככב בשורה של פרסומים על פרשיות נדל"ן מפוקפקות שהיה מעורב בהן, לכאורה.
כעת אנו חושפים בגלובס אירוע נוסף שהתרחש קצת יותר מעשור, בו הורשע חבר הכנסת הטרי בעבירת בנייה, בעקבות הסבת דירת מגורים בירושלים לגן ילדים. ח"כ גולדקנופף, ועמותת מעונות יום בית יעקב שבראשה עמד אז, נקנסו ב־5,000 שקל כל אחד.
● הפתרונות המעשיים למשבר הדיור הוקדשו רק לציבור החרדי | פרשנות
● עליות המחירים דחפו כלפי מעלה גם את הדירות היקרות, אבל החגיגה נגמרה
● תוכנית מחיר למשתכן הופכת להימור פיננסי: ההנחות גדולות אך גם המשכנתאות | פרשנות
עורכת הדין ביקשה להתחשב
דמותו של חבר הכנסת החדש עשויה לבלבל. גולדקנופף, חסיד גור בן ה־72, היה מקורב ביותר לרבי ונשלח למלא את מקומו של יעקב ליצמן בכנסת ובקרוב מאוד גם בממשלה. הוא עוטה חיוך תמידי על פניו, אך אנשים שעבדו איתו לאורך השנים יכולים להעיד כי מדובר באיש עסקים קשוח.
לפני מספר שבועות דווח כי גולדקנופף הוא שני בהונו המוערך (הראשון הוא ח"כ ניר ברקת מהליכוד), אך הצהרת ההון תועבר למשרד המשפטים רק עם השבעתו לשר. לדברי גורמים בחסידות גור, גולדקנופף ירש חלק נכבד מהונו מאביו, שכיהן כסגן ראש העיר בירושלים וקנה מספר בניינים בעיר. גולדקנופף הבן המשיך בעצמו בעסקי הנדל"ן, והוא מתגורר עם משפחתו בווילה במתחם שנלר בעיר.
לצד עסקי הנדל"ן, עיקר עיסוקו בשנים האחרונות היה בחינוך החרדי־אשכנזי. הוא ניהל והקים למעשה את כל המנגנון החינוכי של הציבור כספק שירותי מעונות יום וגנים לעיריות דרך עמותת "בית יעקב".
אלא שבדיוק אותה עמותה סיבכה אותו. גזר הדין, שניתן בשנת 2010 על־ידי שופטת בית המשפט לעניינים מקומיים בירושלים, תמר נמרודי, הרשיע את גולדקנופף ואת רשת המעונות בשימוש בדירת מגורים בשכונת נווה יעקב בעיר הבירה כמעון לילדים, ללא היתר שימוש חורג.
המדינה ביקשה להטיל על הנאשמים קנס בסך 7,000 שקל, ודרשה להוציא צו להפסקת השימוש בנכס כמעון. באת־כוח הנאשמים, עו"ד רוחמה ורצברגר־זקס, הזכירה את הבירוקרטיה הכרוכה בקבלת היתרים, וציינה כי "אין מספיק נכסים לניהול מעונות יום".
על כל אלה כתבה השופטת נמרודי: "באת־כוח הנאשמים טענה כי הנאשמים פועלים לקבלת היתר לשימוש החורג, אולם לא הוצג כל מסמך. גם אם נכונה העובדה, אין הצדקה לשימוש החורג".
עו"ד ורצברגר־זקס, שייצגה את גולדקנופף בדיון, ביקשה מבית המשפט להתחשב בגזר הדין בכך שמדובר ב"אב לשמונה ילדים, מתוכם שני קטינים, ואשתו איננה עובדת". ונראה שכך היה: השופטת קבעה קנס של 5,000 שקל לכל אחד מהנאשמים, בעשרה תשלומים חודשיים.
לא הפרשייה הראשונה
כמנכ"ל עמותת בית יעקב, היקף שכרו של גולדקנופף עמד על 368,494 שקל בשנה, והיקף המחזור השנתי של החברה ב־2021 עמד על 208,575 מיליון שקל. נוסף על הפרשייה שצוינה, בעבר נקשר שמו בפרשיות הקשורות לפגיעה בשכרן של הגננות.
בין היתר כתב על כך מבקר המדינה ב־2008: "נמצא כי במשך חמש שנים קיצצה הרשת בשכר עובדיה באופן שרירותי וחד־צדדי, לעתים שלא לפי דיני העבודה וזכויות העובדים. הרשת הפחיתה 10% משכר עובדיה באופן שרירותי, וגם לאחר שהמשרד התנה את הפחתת שכר העובדים בכך שהרשות תקבל מהם הסכמה אישית לכך, לא דאגה הרשת לעשות זאת".
בהמשך נדרש לנושא גם משרד החינוך, שב־2014 דרש את הסדרת תנאי ההעסקה באמצעות העמותות השונות. בכתבה שהתפרסמה באותם ימים באתר החרדי "בחדרי חרדים" נכתב כי "משרד החינוך מודיע שלא יתקצב עוד עמותות המנכות אחוזים גבוהים משכר הגננות. הנפגעת העיקרית היא עמותת הגנים ומעונות היום בית יעקב. לדברי גורמים במשרד החינוך, נגד גולדקנופף הצטברו תלונות רבות על פגיעה בשכר הגננות".
בשנת 2010 הוזכר שמם של רשת בית יעקב ושל גולדקנופף בפרשת תיאום הצעות במכרז לרכישת קרקע של הסוכנות היהודית בשכונת תחכמוני בירושלים. במסגרת הפרשה נחתם הסכם בין שני צדדים שהוביל לפרישת אחד המציעים מהמכרז, זאת תמורת 1.15 מיליון דולר.
במסגרת ההליכים המשפטיים סביב הנושא הוזכרה רשת בית יעקב כמי שאליה ממוענת הקבלה בגין ההסכם. ככל הידוע לגלובס, הרשת או גולדקנופף לא היו צד להליך המשפטי, וההסכם עצמו בוטל על־ידי בית המשפט המחוזי בתל אביב.
אם זה לא מספיק, בימים האחרונים נחשפים בעיתון "הארץ" מספר מקרים מפוקפקים בהם מעורב גולדקנופף. כך לדוגמה, דירה בירושלים הרשומה על שמו פוצלה לחמש דירות, לכאורה בניגוד לחוק. כמו כן, עמותה בניהולו מכרה לנכדתו דירה בבית שמש בלי להזכיר את הקשר בין השניים.
עיקר כוחו של גולדקנופף שאוב מהיותו האדם הקרוב ביותר לרבי מגור, אך ספק אם גם הרבי עצמו חשב שהוא יצליח להסתבך בכל־כך הרבה מקרים בזמן כה קצר. כעת הוא יצטרך ללמוד לסנן מילים, לנקות את שמו - וגם על הדרך, לפתור את משבר הדיור.
מלשכת גולדקנופף נמסר: "ראשית יובהר כי התיק בגין השימוש החורג נסגר על־ידי רשות הפיקוח העירוני, כיוון שהחוק מעניק פטור לשימוש חורג בדירה המשמשת למעון. הנה עוד דוגמה למניפולציה תקשורתית מגוחכת, כאשר כל בר־דעת יודע שהעמותות שמפעילות גני ילדים ומעונות עושות זאת במקום הרשות המקומית ועבורה.
"כתב האישום שאליו התייחסתם הוא בדיוק התגלמות המצב החלמאי שבמסגרתו יד ימין בעירייה - אגף החינוך - דורש לפתוח את שנת הלימודים, ואילו יד שמאל - אגף הפיקוח - אוכף את השימוש החורג. עם השנים עיריית ירושלים הבינה את האבסורד וחדלה מהגשת כתבי אישום כגון אלה".
מעיריית ירושלים נמסר כי "כתב האישום הוגש בזמנו נגד הבעלים בשל היותו נושא משרה בעמותה המפעילה את הגן, ולא כאדם פרטי. עניינית - לנכס הוגשה בקשה לשימוש חורג אשר אושרה על ידי הוועדה המקומית בשנת 2019, אולם טרם ניתן היתר בנייה. תיקון חקיקה שהתקבל, לכאורה, מייתר את הצורך בקבלת היתר זה, מכיוון שבגן לומדים עד 35 ילדים".