הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock
ההתייקרות שמרגיש הצרכן הישראלי בכיסו בחודשים האחרונים, החל מהחזרי ההלוואות, דרך מוצרי המזון ועד לתעריפי החשמל והמים, לא פוסחת גם על שוק ההון. בתחילת השבוע ייקרו מנהלי קרנות הנאמנות המקומיות את דמי הניהול שהן גובות מהמשקיעים בעשרות קרנות, בהן גם קרנות שהשיגו תשואה שלילית, כלומר למרות שהלקוחות הפסידו כסף וההכנסות התכווצו, הקרנות לא מוותרות על ההכנסות שלהן.
● איפה לשים את הכסף ב-2023? זו התחזית של עשרה בתי השקעות
● מתי הריבית תרד? זה מה שבאמת חושבים בבנקים | תחזיות 2023
● נזיל ומגן מאינפלציה: המוצר הפיננסי שהפך ללהיט וגייס בדצמבר 6 מיליארד שקל
מדובר בקרנות נאמנות המשתייכות לכל הסוגים, החל מקרנות כספיות שהפכו ללהיט השנה ושמתחרות בפיקדונות של הבנקים, ונהנו מעליית הריבית של בנק ישראל, ועד לקרנות אקטיביות המשקיעות באג"ח ובמניות.
בקרנות הכספיות דמי הניהול הם הנמוכים ביותר, אך בחלק מהקרנות הללו שיעור הזינוק בדמי הניהול הוא גם הגבוה ביותר, ומגיע גם למאות אחוזים. כך למשל, בהראל העלו את דמי הניהול בקרן הכספית מ-0.02% ל-0.1%. באנליסט העלו את דמי הניהול מ-0.03% ל-0.14%. עם זאת, אלו עדיין דמי ניהול מהנמוכים ביותר בתעשייה.
מנגד, במור כספית לדוגמה, שהחלה מדמי ניהול גבוהים יחסית, עלו דמי הניהול מ-0.14% ל-0.19%. גם בקסם העלו מחירים בלא מעט קרנות, לאחר שלפני כשנה יצאו במהלך שיווקי שבו הציעו עשרות קרנות ללא דמי ניהול כלל.
העלייה הזו נעשתה כאמור גם בקרנות אקטיביות מסורתיות, שם דמי הניהול מראש היו גבוהים יותר, בשל הצורך בניהול הדוק יותר של השקעות על מנת להשיג תשואה גבוהה יותר. דמי ניהול בקרנות המתמחות במניות היו עד להעלאה האחרונה סביב 1.2% וזינקו לאזור ה-1.5%. בקרנות המתחלקות בין אג"ח למניות (לדוגמה קרנות 10/90 או 20/80), עלו דמי הניהול מאזור ה-0.5% לכ-0.7% וישנן קרנות שדמי הניהול בהן כבר מגיעים ל-1%.
גורמים בשוק מעריכים כי בעקבות העלאות דמי הניהול יגדלו ההכנסות של הקרנות בכ-100 מיליון שקל בשנה הקרובה. מנהלי הקרנות רשאים להעלות מחירים פעם אחת בשנה, ב-1 בינואר, ובכל שנה הם אכן עולים בעשרות קרנות. חברת ניהול הקרנות שלא עושה זאת באופן מסורתי היא אלטשולר שחם, שגם הפעם לא ייקרה תעריפים.
המנהלים טוענים כי עבור חלק גדול מהקרנות דמי הניהול שנגבים כיום הם הפסדיים (לעיתים משיקולים שיווקיים של משיכת משקיעים טרם העלאת דמי הניהול). זאת בזמן שלטענתם הם נאלצים להתמודד לאחרונה עם עליית תעריפים בתשלומים שלהם לצדדים שלישיים.
כך למשל, עמלת ההפצה המשולמת לבנקים, שהם הצינור הכמעט בלעדי ללקוחות הקצה, עומדת על 0.1% מההשקעות. מעבר לזה עמלת תפעול לבנק המתפעל היא 0.01% וכן אגרת יצירה משולמת לרשות ני"ע, של 0.01% על כל שקל שנכנס. כך, בקרנות משלמים כ-0.12% לגורמים חיצוניים בגין ניהול הקרן עוד לפני אגרת תשקיף ואגרת ניהול קרן שמשולמת גם היא לרשות ני"ע.
מעבר לכך, הם מזכירים כי הבורסה לני"ע ייקרה לאחרונה תעריפים כדי לעקוב אחר המדדים שלה - התייקרות שרלוונטית לכחמישית מנכסי הקרנות - אלו שעוקבות אחר מדדים. בבורסה עצמה טוענים בתגובה כי מדובר בעליית תעריפים מזערית ובכל מקרה העמלות שהיא גובה נמוכות מהנהוג בעולם.
במקביל גם ספקי שירות העלו מחירים, דוגמת חברות תוכנה או הגנת סייבר הדרושות לתפעול העסק ושמירה על הלקוחות, כך שכדי לשמור על רווח לא הייתה להם ברירה אלא לייקר תעריפים.
הבעיה הגדולה מבחינת הלקוחות היא שייקור דמי הניהול נעשית לאחר שהלקוחות כבר השקיעו את כספם בקרן. זאת בניגוד לדוגמה לעולם הגמל והפנסיה, שם דמי הניהול מוגנים משינויים לרעה למשך חמש שנים לפחות מהרגע שהלקוח החל להפקיד כסף.
במקרה של תעשיית הקרנות היועצים בבנקים מודיעים על ייקור דמי הניהול באמצעות הודעות אלקטרוניות או דואר במעטפה, ולא בשיחת טלפון ישירה, כאשר רוב הציבור מעדיף להתעלם מהודעות דואר אלה.
הכספיות גייסו אשתקד 33.7 מיליארד שקל
מעבר לסוגיית דמי הניהול, אין ספק כי השנה שחלפה הייתה השנה של הקרנות הכספיות. עליית הריבית הפכה את המוצר הזה לאטרקטיבי אחרי שנים שהקרנות הללו הציעו ריבית אפסית בהתאם לריבית האפסית של בנק ישראל ששלטה במשק בשנים האחרונות. כעת, לאחר שהנגיד אמיר ירון העלה ביום ב' את הריבית ב-0.5%, היא כבר עומדת על 3.75%.
עליית הריבית הביאו את הקרנות הכספיות, שנהנות מהטבות מס ונזילות אל מול הפיקדון הבנקאי, אך גם מגלמות רמת סיכון הגבוהה במקצת מאותם פיקדונות, לגייס ב-2022 סכום של 33.7 מיליארד שקל. גיוסים אלו הביאו את שיעור הנכסים של הקרנות הכספיות מכ-4% בתחילת השנה לכ-13.6% בסוף דצמבר.
הגידול הזה עומד בניגוד מוחלט ליתר התעשייה. סך נכסי כל הקרנות התכווץ במהלך 2022 בכ-30 מיליארד שקל, ירידה של כ-7.5% והוא עומד בסוף 2022 על 369 מיליארד שקל. על פי שון אשכנזי, מנהל קשרי יועצים במיטב בית השקעות, התשואה השלילית "תרמה" ירידת ערך של כ-39 מיליארד שקל עקב הירידות בשווקים ומולה כניסת הכספים הסתכמה בכ-9.3 מיליארד שקל.
הקרנות האקטיביות המסורתיות סבלו מיציאת כספים מסיבית בסך של כ-27.4 מיליארד שקל, כשלעומתן הקרנות הפסיביות דווקא גייסו סכום של כ-3.8 מיליארד שקל שנחלק בין הקרנות המחקות עם גיוס של כ-800 מיליון שקל וקרנות הסל עם גיוס של כ-3 מיליארד שקל.
השנה של אנליסט: הגדילה נכסיה ב-150%
חודש דצמבר לא היה שונה במגמותיו המרכזיות מהחודשים האחרונים עם יציאת כספים מהקרנות האקטיביות המסורתיות בסכום של כ-4 מיליארד שקל, יציאה בסכום של כ-1.4 מיליארד שקל מהקרנות הפסיביות וגיוס אדיר בקרנות הכספיות, בסך של כ-6.9 מיליארד שקל. כך שבחודש שעבר גייסה התעשייה כ-1.5 מיליארד שקל.
מי שהובילה את הגיוסים בקרנות הכספיות היא אנליסט, שהצליחה מתחילת השנה לגייס סכום משמעותי של יותר מ-9 מיליארד שקל ובדצמבר לבדו כמעט 3 מיליארד שקל. עד כמה משמעותיים הגיוסים הללו? אנליסט החלה את 2022 עם היקף נכסים של 5.4 מיליארד שקל בלבד, והוא עומד בסוף השנה על 13.5 מיליארד שקל, גידול של 150%.
"אנחנו פועלים בקרנות הכספיות שנים רבות, מאז שהעולם הזה קם", מספר אלון אגושביץ, מנכ"ל קרנות הנאמנות בבית ההשקעות. "קרן כספית משקיעה בפיקדונות בבנקים, במק"מים, באג"ח קצרות טווח ובנע"מים, וצריך לדעת לתמרן היטב בין האפיקים השונים. האם להשקיע בפיקדונות בריבית משתנה או קבועה, כיצד להתאים את ההשקעות לציפיות לעליית ריבית, צריך לייצר קשרים טובים עם הבנקים כדי להשיג ריבית טובה".
הוא מוסיף כי כאשר הבנקים לא גלגלו את עליית הריבית לפיקדונות, החלו בבית ההשקעות להשקיע במק"מים, כיוון שזה לאחרונה לתמיכה של בנק ישראל שהחל להנפיק מק"מים, צעד שנועד לקדם את העלאת הריבית על הפיקדונות של הציבור.
"ההשקעה הזו הניבה תשואות עודפות על פיקדונות הבנקים. זו מומחיות בפני עצמה כמו שדרושה מומחיות במניות. לפעמים מדובר בניואנסים קטנים אבל זו המשמעות ללקוח, שתאפשר לו להשיג תשואה עודפת".
הגופים הקטנים הצליחו לגייס בקרנות האקטיביות
לדבריו, "כל מי שמשווה תשואות רואה שבקרנות שלנו התשואות עודפות ואנחנו במקומות הראשונים בכל פרקי הזמן - שנה, שנתיים ושלוש. גם כאשר העלנו דמי ניהול, הם עדיין מהנמוכים בתעשייה, וכאשר התשואה עומדת בקרנות הכספיות על 3.4%, ותעלה אחרי העלאת הריבית אולי גם ל-3.6%, דמי ניהול של 0.1%-0.2% כבר לא מהווים משקולת משמעותית על התשואה הפנימית של הקרנות האלה", מסביר אגושביץ.
לצד אנליסט עומדים בקרב המגייסים הגדולים בקרנות הכספיות הראל (7.3 מיליארד שקל), מיטב (5.1 מיליארד), פסגות (4.8) ומור (3.6).
בנטרול הגיוסים בכספיות המגייס הגדול ביותר הוא פורסט, שגייס 1.6 מיליארד שקל בשנה שחלפה, כאשר מלבד מור שהפך לשחקן משמעותי בצמרת אין גופים גדולים, אלא אילים, עם גיוס של 102 מיליון שקל ותמיר פישמן עם 90 מיליון שקל.
הסיבה שהגופים הקטנים הצליחו לגייס כספים בקרנות האקטיביות היא שעד לפני מספר חודשים השוק הישראלי היה עדיף באופן משמעותי על השוק האמריקאי, וכגוף קטן הם יכולים לנהל את החשיפה בשוק המקומי בהשקעות קטנות, כשכל עסקה מוצלחת תהיה משמעותית לתשואה של הקרן.
מדובר בהשקעות שהגופים הגדולים לא יכולים להשקיע בהן, בין היתר בשל קשיי נזילות.
כשהשוק כולו השיג תשואות טובות המניות הקטנות בלטו עוד יותר לטובה, אך כשהשוק נחלש זה יהפוך לחיסרון, ואותן השקעות יתפקדו רע יותר מהשוק כולו ויהוו משקולת עבור אותם גופים קטנים.
לפי שעה, שינוי המגמה שבו השוק המקומי מציג תשואות חסר לעומת השווקים הגדולים בחו"ל עוד לא בא לידי ביטוי בקרנות, בעיקר מאחר שמערכות הדירוג של הבנקים ממליצות על קרנות לא לפי ההרכב שלהן אלא לפי התוצאות שלהן לפני שנה, שנתיים או שלוש.
פדיונות של כ־8 מיליארד שקל לאלטשולר שחם
ולבסוף, את רשימת הפודים הגדולים בקרנות הנאמנות מובילה אלטשולר שחם, שסיימה את 2022 עם פדיונות של כ-7.65 מיליארד שקל, ובנטרול הגיוסים בקרנות הכספיות פדו הקרנות האחרות של בית ההשקעות כ-8.4 מיליארד שקל.
הראל ומיטב סיימו את השנה החולפת עם גיוסים חיוביים נאים של 3.8 מיליארד ו-2 מיליארד שקל, בהתאמה, אך בנטרול הגיוסים בקרנות הכספיות הן מסיימות את השנה עם פדיונות של יותר מ-3 מיליארד שקל כל אחת.
בית ההשקעות ילין לפידות, אשר לו אין קרנות כספיות, פדה אשתקד כ-1.2 מיליארד שקל בקרנות הנאמנות.