בנין משרד האוצר / צילום: רפי קוץ
ישראל סיימה את שנת 2022 עם עודף תקציבי של 9.8 מיליארד שקל, המהווה כ־0.6% מהתוצר - כך מדווח השבוע אגף החשב הכללי במשרד האוצר. זוהי הפעם הראשונה ב־35 השנים האחרונות שהממשלה רושמת יותר הכנסות מהוצאות. אז, ב־1987, העודפים לא העידו על חוסן כלכלי, אלא שיקפו קיצוץ בהוצאות המדינה כחלק מהתוכנית לריסון ההיפר־אינפלציה. הפעם, העודפים נובעים גם מירידה בהוצאות אבל בעיקר מזינוק בהכנסות.
● ותודה לאינפלציה: מדרגות המס מתעדכנות, מה יקרה לנטו שלכם?
● יותר משליש מהעסקים: עליית הריבית פגעה בנו משמעותית
חודש דצמבר היה הגירעוני ביותר, בפער ניכר, בשנה החולפת. נרשם בו גירעון של 18.7 מיליארד שקל, כשאחריו החודש הגירעוני ביותר היה נובמבר עם 3.1 מיליארד שקל. דצמבר מתאפיין לרוב בהוצאות גבוהות של הממשלה לניצול תקציבים לפני סוף השנה. החודש עם העודפים הגבוהים ביותר היה ינואר, עם 18.6 מיליארד שקל. כלומר, התוצאות הנהדרות של החודש הראשון ב־2022 היו הפוכות לחלוטין לתוצאות החודש האחרון, כיאה לשנה שנפתחה עם רתיחה בשווקים והסתיימה עם פסימיות ותחזיות האטה.
ההתחלנו באופטימית, ואז הגיעה האינפלציה
לאחר מחצית שנה ראשונה נהדרת במאזן ההכנסות וההוצאות של המדינה, המחצית השנייה של 2022 הייתה גירעונית, אפילו אם ננטרל את נתוני החודש האחרון. דצמבר היה החודש החמישי ברציפות שבו נרשם גירעון.
כפי שמציינים באוצר, "שנת 2022 אופיינה בגידול גבוה וחריג בהכנסות המדינה". ההכנסות הסתכמו השנה בכ־468 מיליארד שקל - זינוק של 13.6% לעומת 2021, שבעצמה שיקפה צמיחה בהכנסות אחרי משבר הקורונה. ובזמן שההכנסות עלו, ההוצאות ירדו. הוצאות הממשלה הסתכמו בשנה החולפת ב־458.8 מיליארד שקל, לעומת 481 מיליארד שקל בשנה שקדמה לה. הקיטון בהוצאות, בשיעור של 4.8%, נובע בעיקר מסיום תוכניות הסיוע של המדינה לעסקים ומובטלים בתקופת הקורונה.
העודפים התקציביים הנדירים יכולים לשמש ככרית ביטחון לישראל לקראת ההאטה הצפויה במשק, אבל כרגע הם אינם זמינים לשימוש הממשלה החדשה. שנת 2023 נפתחת ללא תקציב מדינה מאושר, ועד שהתקציב יעבור סופית בכנסת תחלוף כחצי שנה. רק במסגרת הכנת התקציב החדש תוכל הממשלה לשנות בחקיקה את מסגרת ההוצאה כדי לעשות שימוש בעודפים. במצב הרגיל, ללא שינוי חקיקה, העודפים מיועדים לצמצום החוב הלאומי של המדינה, שנע סביב טריליון שקל.
העודפים הנאים ב־2022 מגיעים אחרי גירעון של 69.2 מיליארד שקל ב־2021 ולאחר בור גירעוני עמוק של 160.1 מיליארד שקל בשנת הקורונה. המעבר מגירעון לעודף נחשב להישג יוצא דופן במונחים בינלאומיים, למרות השחיקה במגמה בחודשים האחרונים. על פי התחזית המקורית לתקציב 2022, השנה הייתה אמורה להסתיים בנתון גירעוני של קרוב ל־65 מיליארד שקל.
מאיפה הגיע הכסף? יותר מנדל"ן, פחות משוק ההון
יותר מרבע מהכנסות המדינה הגיעו מגביית מס ערך מוסף (מע"מ). סך ההכנסות ממע"מ הגיע ל־128.5 מיליארד שקל בשנה האחרונה - עלייה של 5% לעומת 2021. חודש דצמבר היה חזק במיוחד עם עלייה בשיעור של 15% לעומת דצמבר 2021. באוצר מסבירים כי חלק ניכר מהזינוק הזה מוסבר בהחזרי מע"מ גבוהים בדצמבר 2021, בעיקר כתוצאה מהגידול בהשקעות בנדל"ן.
שוק הנדל"ן עצמו הכניס לקופת המדינה 25.3 מיליארד שקל במסי מקרקעין נטו בשנת 2022 - קפיצה גדולה של 17% לעומת 20.8 מיליארד שקל בשנה שקדמה לה. בתוך כך, במס שבח נרשם זינוק של 27% בהכנסות ובמס רכישה נרשמה עלייה של 9%. אבל באוצר גם מציינים כי עיקר הגידול נרשם בתחילת השנה: "גידול זה התמתן במהלך השנה, ובחודשים ספטמבר-דצמבר 2022 ירדו ההכנסות ממיסי מקרקעין לעומת התקופה המקבילה ב־2021 בה נרשמו הכנסות גבוהות במיוחד ערב העלאת מס הרכישה למשקיעים". בדצמבר האחרון כבר הגיעה הירידה בגביית מסי מקרקעין לקצב ריאלי של 38%.
הירידות במדדי הבורסות משתקפות בדוח הכנסות המדינה, עם צניחה ריאלית של כ־39% בהכנסות המדינה ב־2022 משוק ההון. הכנסות אלה הסתכמו ב־4.5 מיליארד שקל. בחודש דצמבר נרשמה גבייה נמוכה יחסית של 200 מיליון שקל - רבע בלבד לעומת התקופה המקבילה ב־2021. היחלשות השווקים ניכרת גם בסעיף ניכויי המס. אומנם הגבייה ב־2022 כולה עלתה ב־3%, אבל בדצמבר כבר נרשמה ירידה ריאלית של 8% ל־10.8 מיליארד שקל, שמוסברת על ידי האוצר בירידה בשוק ההון.
לפי התחזיות: המגמה לא תימשך ב־2023
משרד האוצר צפוי לפרסם בתקופה הקרובה תחזיות עדכניות ל־2023, שצפויות להצביע על האטה וחזרה לגירעון. לפי התחזית העדכנית של בנק ישראל, הגירעון ב־2023 יעמוד על 1.8% מהתוצר, וימשיך לטפס ל־2.1% ב־2024. תחזית הבנק מתבססת על הערכה לפיה הכנסות המדינה לא יגדלו משמעותית, ומאידך, הוצאות הממשלה יגדלו עבור מימוש ההסכמים הקואליציוניים.
העלאות הריבית של הבנקים המרכזיים בארץ ובעולם, הירידות בשוק ההון, ההאטה שכבר מורגשת בענף הבנייה והקושי של עסקים לפתח את עסקיהם כשהאשראי מתייקר הן רק חלק מהסיבות שגורמות לקונצנזוס בקרב הכלכלנים: 2023 לא תהיה דומה בכלל לבוננזה של 2022. שר האוצר החדש, בצלאל סמוטריץ', כבר הזהיר מפני פריצה של מסגרות תקציביות, אך זאת לא תהיה משימה פשוטה.