ערן דוידי, מנכ''ל משרד המשפטים היוצא / צילום: דוברות משרד המשפטים
הבירוקרטיה הבלתי נסבלת סביב קרקעות למגורים בפטור ממכרז תופחת משמעותית? משרד המשפטים השלים לאחרונה את עבודתו על מתווה העבודה החדש של ועדת ההשגות על שומות רשות מקרקעי ישראל, במטרה "לחתוך" משמעותית את זמן עבודתה הארוך.
● ת"א בראש, רמת השרון וגבעתיים אחריה: שיאניות המחירים של דירות 4 חדרים | בדיקת גלובס
● "עברנו ויה דולורוזה בתחנה המרכזית": מנכ"ל לוינשטין נכסים מדבר | ראיון
● נתוני התכנון והשיווק ב־2022 שברו שיאים, אך המכשולים בדרך לבנייה עדיין חזקים מהם | ניתוח
על העבודה לגיבוש המתווה, בראשות מנכ"ל משרד המשפטים היוצא ערן דוידי, פרסמנו כאן לראשונה ביולי האחרון, וכעת חושף גלובס את המלצות המשרד המפורטות, שמטרתן להביא מעשית לקיצור הזמן הממוצע עד לקבלת החלטה, מכ־545 ימים, כלומר כשנה וחצי, לחודשים ספורים בלבד. יש לציין כי זהו לא הניסיון הראשון שנעשה בעניין, אך עד כה לא נמצא פתרון ישים לסחבת.
ההשגות יחולקו לפי גודל השומה
ועדת ההשגות דנה, מאז הקמתה ב־2009, בשומות לקרקעות המוצעות בפטור מכרז - כלומר כאלו שהשוק לא קובע את מחיריהן, ולכן נדרשת בהן שומה טרם המכירה המגובשת על ידי שמאי מחוזי. מדובר בהליך פנימי שנעשה בין משרדים ממשלתיים, אך עם השנים הוא הפך ארוך בצורה בלתי נסבלת, והביא לעיכוב בשחרור קרקעות רבות. מדובר במספר לא מבוטל: בשנת 2022, שנת שיא בשיווקי רמ"י כידוע, פורסמו קרקעות לכ־23,700 יח"ד בפטור ממכרז; בשנת 2021 פורסמו קרקעות עבור 15,600 יח"ד במסלול זה.
בעקבות כך החלה בחודשים האחרונים עבודה במשרד המשפטים, בהובלת המנכ"ל היוצא דוידי, לגיבוש מתווה לקיצור עבודת ועדת ההשגות. לפי הצעת המשרד, הוועדה עצמה תהפוך ארצית, ויוקמו 10-12 ועדות מחוזיות תחתיה, במבנה דומה לוועדות הערר לתכנון ובנייה הפועלות היום.
שינוי משמעותי נוסף הוא בחלוקת ההשגות לפי הסכום הנדרש לתשלום בכל שומה: השגות קטנות, בסכום של עד 10 מיליון שקל, יופנו לשמאי המחוזי (כיום כל השגה מופנית בשלב ראשון לשמאי המחוזי, וכ־75% מההשגות הקטנות מסתיימות שם, י.נ); השגות בינוניות, בסכום של 10-50 מיליון שקל, ינותבו אל הוועדות המחוזיות, ועל החלטותיהן אפשר יהיה לערער לוועדה הארצית; השגות גדולות, בסכום לתשלום גבוה מ־50 מיליון שקל, יידונו בוועדה הארצית, במקום להובילן דרך כל שלבי הערעור עד להגעה לוועדה הארצית. החלוקה, מבחינת הסכומים, עדיין איננה סופית.
עוד מציע המתווה שינוי בנהלים הפנימיים של עבודת הוועדות, כולל קביעת SLA (אמנת שירות) מוגדר, שייקבע לאחר אישור מתווה סופי לוועדת ההשגות; גיבוש פורמט החלטה מובנה, למען יצירת אחידות; שינוי סדר כתיבת ההחלטות, לשחרור צווארי בקבוק שנוצרו בשלב זה; הגבלת מספר העמודים ועוד.
כך או כך, כדי ליישם את המהלך שמוביל מנכ"ל המשרד דוידי, נדרשת הסכמה של רשות מקרקעי ישראל, כמובן, ובתקופה האחרונה התקיימו כמה פגישות עבודה בין הצדדים בנושא. גורמים המעורים בנעשה מציינים כי "משרד המשפטים ערוך להתחיל בנוהג החדש באופן מיידי, ברגע שתעבור החלטה בעניין במועצת מקרקעי ישראל".
קוינט: "פתרון טוב, אבל נדרשת עוד עבודה"
ברשות מקרקעי ישראל לא ממהרים לאמץ את המתווה כפי שמוצע כעת על ידי משרד המשפטים, אם כי מציינים שהכיוון נכון. "יש עוד עבודה בנושא", מציין מנהל רשות מקרקעי ישראל, עו"ד יעקב (ינקי) קוינט. "הצוותים יושבים יחד ויש שיתוף פעולה. הפתרון טוב, וצריך לזקוף לזכותו של ערן את העובדה שהוא רוצה באמת לשפר תהליכים, אבל הפערים עדיין גדולים. ישנם עוד כמה דברים שלדעתנו צריך להוסיף למתווה הזה.
"התהליך של ועדת ההשגות כיום הוא תהליך גרוע מאוד, ואנחנו ברשות עומדים בחזית וחוטפים את מרב האש בגללו. זו בעיה אקוטית שצריך לתת לה פתרון, ואנחנו מנסים לעשות את זה גם באמצעות האלגוריתם החדש שלנו לחישוב שומות. זה יוריד עומס ויסייע מאוד".
עו"ד דודו קוכמן, מזכ"ל האיחוד החקלאי, טוען כי מה שמוצע במתווה אינו מספיק: "נראה כי בבעיה המרכזית - סמכותה של הוועדה - לא מטפלים כאן. כל עוד רשות מקרקעי ישראל היא צד לעניין, ו־ועדת ההשגות פועלת מכוח החלטות מועצת מקרקעי ישראל, המצב לא ישתנה. צריך שיהיה כאן גורם נטול פניות, שיש לו שיקול דעת מלא להכריע בהשגות. נדרשת כאן ועדה אובייקטיבית, זה הפתרון החשוב ביותר".
