רפאת דיאב, הבעלים של מפעל סלטי עותמאני / צילום: תמונה פרטית
"בתחילת דרכו של מפעל סלטי עותמאני, לא הייתה חלוקת תפקידים ברורה, וכולם עשו את אותה עבודה", מספר רפאת דיאב, מבעלי סלטי עותמאני. "ברבות השנים האחים השותפים הבינו שכדי לגדול, להתפתח ולהיות חברה מובילה, הם צריכים לדעת איך להתמודד מול הדרישות של הרשויות.
"בגדול אנחנו לא נתקלים בקשיים ספציפיים מול הרשויות, למעט הקושי הבירוקרטי מול נמלי הים. כל עניין שחרור הסחורות נמשך לפעמים זמן רב וגורם לעיכוב ברצף העבודה".
סלטי עותמאני, מפעל לסלטים מצוננים, נמצא בעיר טמרה שבגליל המערבי ומנוהל על ידי הדור השלישי למקים החברה - הסב והאב עותמאן ז"ל, שפיתח מתכון סודי לטחינה לפני כ־50 שנה, במסעדה קטנה שפתח בסמוך לביתו, ומכר בה חלקי עופות צלויים על הגריל בתיבול מיוחד. לאחר מותו, בנו נאיף ז"ל, המשיך את דרכו. כשנפטר נאיף, המסעדה עברה לילדיו - נכדיו של עותמאן.
הבנים זיהו את הפוטנציאל ופתחו מפעל לייצור טחינה. עם השנים הם פיתחו טעמים לסלטים מצוננים נוספים ואל הטחינה הצטרפו גם סדרת חומוס בטעמים, סלט טורקי, כרוב אדום במיונז, חצילים במיונז, תירס במיונז, ועוד. עד כה החברה שווקה ברשתות מהחברה הערבית וכיום היא פותחת שוק מקומי ברשתות המזון הגדולות במגזר היהודי.
"לפעמים אנחנו מרגישים שהבנק הוא שותפינו לעסק, כשהוא גובה עמלות גבוהות", משתף רפאת. "שיטת העבודה שלנו שונה מחברות אחרות. שיטת התשלום של הרשתות והמפיצים היא תמיד שוטף פלוס 30 ולפעמים גם 90. במקביל, קניית הסחורות על ידינו, נעשית בהעברות בנקאיות מידיות. יש פער בין התקבול מהלקוחות לבין התשלום המיידי לספקים. כשזה קורה, הבנק לא תמיד בא לקראתנו, ולכן פתח המילוט הוא ייצוא לחו"ל, וקבלת העברות מזומנים. כך, אנחנו פחות תלויים בבנק".
רפאת מסביר כי הצרכנים במרכז פחות חשופים לחברות ולעסקים בפריפריה אך עניין המיקום שלנו לא תמיד מהווה מכשול. "המכשול נמצא בדרכים להגיע לכלל הצרכנים. ערוצי השיווק הדיגיטלי יכולים לסייע לנו בחשיפה ולמנוע את המכשול הגיאוגרפי. כמו כן, אין הרבה אזורי תעשייה בצפון, מה שמקשה בהעתקת המפעל לאזור חדש.
"בשנים האחרונות החברה נמצאת בצמיחה. כל שנה יש עלייה של 20% במכירות לעומת שנה קודמת. לאחרונה בנינו תוכנית כלכלית כשמיקודה הוא ייצוא לחו"ל. כיום אנו עומדים על 3% מהמכירות בשוק הסלטים בארץ, ו־2022 הייתה הצלחה בייצוא לרוסיה ואוקראינה".
לסיום, רפאת מספר בשאיפות להמשך. "בראש ובראשונה אנו שואפים להגיע ללפחות 10% משוק הסלטים בארץ. התאמנו את המוצרים למגוון קהילות, בהן הקהילה הטבעונית והקהילה הדתית".