דירוג האשראי של ישראל ייפגע? S&P פנתה לאוצר לגבי שימוש בקרן העושר

נציגי סוכנות דירוג האשראי הבינלאומית S&P קיימו בשבוע שעבר שיחות עם אנשי משרד האוצר, במהלכן עלתה בין השאר כוונת הממשלה החדשה לעשות שימוש בכספי קרן העושר - כך מסרו לגלובס גורמים המקורבים לנושא. לפי לוחות הזמנים של הסוכנות, הודעת דירוג האשראי הקרובה על מדינת ישראל תתפרסם רק בחודש מאי. אולם, לאור ההתפתחויות הפוליטיות והפיסקאליות בארץ, קיימת סבירות גבוהה שב־S&P יקדימו לפרסם בקרוב התייחסות לאשראי הישראלי.

● בשוק ההון מתחילים להזהיר מבריחת משקיעים בגלל "הסיכון הפוליטי". האם החששות מוצדקים?
● השנה הגרועה בגמל ובפנסיה מאז 2008: מי בראש, מי בתחתית ומה קרה לחיסכון שלכם?  
● שר הפיתוח וההשקעות היווני: "הישראלים הם משקיעי הנדל"ן מספר אחת אצלנו" | ראיון

השאלות של סוכנות הדירוג, הנחשבת לאחת משתי המובילות בעולם, מתבססת על סעיף הדיור בהסכמים הקואליציוניים. לפי הסעיף, "סיעות הקואליציה מתחייבות לתמוך בהצעת חוק שיביא ראש הממשלה לשינוי חוק 'קרן לאזרחי ישראל', כך שניתן יהיה לעשות שימוש בסכומים שהצטברו ויתווספו לה, למימון תשתיות תומכות לדיור או לתחבורה". כלומר, כספי קרן העושר - המיועדים בהגדרתם להישמר לדורות הבאים - יופשרו לשימוש מיידי של הממשלה. נכון להיום לא הגיעה אל אנשי האוצר כל פנייה מהדרג הפוליטי להתחיל להכין הצעת חוק שכזאת, ובדוברות האוצר אף הכחישו בתגובה לגלובס שנשאלו על ידי S&P על סוגיית קרן העושר.

ישראל עלולה להיכנס לרשימת המעקב

הריבונות של קרן העושר, שכספיה מנוהלים בהשקעות בחו"ל, אינה הסוגייה הישראלית היחידה שמטרידה את סוכנות דירוג האשראי. בימים האחרונים התראיין לרויטרס האנליסט הראשי האחראי על דירוג ישראל ב־S&P, מקסים ריבניקוב, והזהיר מפני השלכות הרפורמה במערכת המשפט. "אם השינויים שהוכרזו במערכת המשפט יביאו להיחלשות המוסדות והאיזונים הקיימים של ישראל, זה עלול להציב בעתיד סיכונים להורדת הדירוג", הזהיר ריבניקוב.

נזכיר כי הורדת דירוג של מדינה היא צעד קשה שהסוכנויות לא ממהרות לנקוט בו והיא מגיעה רק לאחר תהליך ארוך הכולל הפחתה של תחזית הדירוג - מהלך שלבדו עשוי להימשך כשנה שלמה. כיום תחזית הדירוג של S&P לישראל מוגדרת "יציבה", אלא שעוד לפני התרחיש שבו תתעדכן תחזית הדירוג לשלילית, יש בידי הסוכנות האמריקאית כלי מקדים שהיא עלולה להשתמש בו: הכנסת ישראל ל"קרדיט ווטש" (Credit Watch), תהליך שבו מבצעים האנליסטים מעקב מדוקדק אחר פעולות המדינה לתקופה מוגדרת מראש של מספר חודשים. המשמעות של הכנסת ישראל לרשימת המעקב תהיה מעין הוצאת כרטיס צהוב לממשלה, לפני נקיטת פעולות דירוג. גם כאן, לא מדובר בצעד מיידי. החלטה על קרדיט ווטש מתקבלת רק לאחר התכנסות ועדה בסוכנות הדירוג, שמתכנסת פעמיים בשנה, כשהפעם הבאה תהיה במהלך 4 החודשים הקרובים.

משקיעים בינלאומיים מודאגים

דירוג האשראי של ישראל זוכה לציון AA מינוס, לפי הסולם של S&P. הדירוג הזה נותר יציב לאורך חמש השנים האחרונות, ומציב את כלכלת ישראל לצד מדינות כמו אירלנד, צכ'יה וסלובניה. כך, ישראל יכולה לגייס חוב בריביות נמוכות יחסית, כשהדוגמה האחרונה היא הנפקת האג"ח הירוקות המוצלחת של החשב הכללי באוצר בשבוע שעבר ב־2 מיליארד דולר.

למרות הביקושים הגבוהים שנרשמו להנפקת האג"ח הירוקות של האוצר - יישאו ריבית גבוהה מאג"ח ממשלתיות של ארה"ב ב־0.95% - קדמו לה שאלות חוזרות ונשנות מצד המשקיעים הבינלאומיים לגבי המדיניות הכלכלית של הממשלה החדשה. המשקיעים התעניינו ביעד הגירעון שתקבע המדינה ל־2023 ולשנים הקרובות. מימוש הדרישות של המפלגות המרכיבות את הממשלה, כפי שעולה מההסכמים הקואליציוניים, יעלה עשרות מיליארדי שקלים. בהתאם, המשקיעים התמקדו בשאלה האם הממשלה תקבע גירעון נורמטיבי או תפרוץ את מסגרות ההוצאה.

החשש של המשקיעים הזרים הייתה אולי אחת הסיבות שלשר האוצר החדש, בצלאל סמוטריץ', היה חשוב להדגיש במסיבת העיתונאים המשותפת עם ראש הממשלה בנימין נתניהו שהוא לא פורץ את המסגרות התקציביות: "הצעדים שמוצגים לפניכם משיגים את המטרה של בלימת ההתייקרויות במשק מבלי לפרוץ את העקרונות ואת המנגנונים הקבועים", אמר סמוטריץ', והחמיא לחשב הכללי באוצר על הנפקת האג"ח "שמשקפת את אמון העולם בכלכלת ישראל".

כדי לשמר את האמון הזה של סוכנויות הדירוג והמשקיעים, נדרשת עבודה קשה לשיפור מגמות המאקרו של המדינה. שיפור משמעותי נרשם ב־2022 בהפחתת יחס החוב־תוצר של המדינה מ־68% לסביבות ה־60%, בשל צמיחה גבוהה המוערכת בכ־6% ועודפי הכנסות בעשרות מיליארדי שקלים. בין השאר, הפחתת החוב נעשתה תוך פריעה מוקדמת של חובות ישנים בהיקף של כמעט 20 מיליארד שקל על ידי החשב הכללי באוצר - פריעת החובות הגדולה בתולדות המדינה, שנעשתה בזכות העודפים הנדירים שנרשמו השנה. נתוני החוב הרשמיים, שיתפרסמו בקרוב, יחמיאו בוודאי לישראל בשוק החוב העולמי, אבל באוצר כבר יוצאים מגדרם כדי לנסות להרגיע את המשקיעים מפני תוכניות הממשלה החדשה.