חיילים רוסים מתכוננים לפעולה באוקראינה / צילום: Associated Press, Rusian Defense Ministry Press Service
שבועיים לאחר מתקפת טילים בה נהרגו עשרות מגויסים רוסים טריים בבסיס מאולתר במזרח אוקראינה - רבים ברוסיה עדיין מחפשים תשובה לשאלה: האם קרוביהם חיים או מתים?
● אוכלוסיית סין התכווצה ב-2022 בפעם הראשונה מ-1961
● מבכירי שוק הנדל"ן בניו יורק: האיש שרכש את קרקעות הכנסייה ב-750 מיליון שקל
אישה אחת בת 36, שחיפשה את בן דודה ששירת באחד הגדודים ששוכנו בבסיס, אמרה שמשרד הגיוס אמר לה שהוא מבצע את חובתו. "חכי לחדשות" נמסר לה. כעת היא מתקשרת לבתי חולים ושואלת אם בן דודה הגיע לשם.
עם זאת, הפלישה בראש השנה לעיר מקייבקה הכבושה על ידי הרוסים, שבה נהרגו לפחות 89 מגויסים רוסים לפי משרד ההגנה הרוסי, עוררה לא יותר מאשר מלמולים של אי שביעות רצון באזור סמארה בדרום מערב רוסיה, משם מגיעים רבים מההרוגים. מעטים בסמארה מתנגדים בגלוי למרדף של הקרמלין אחר המלחמה, שמתחוללת כבר כמעט שנה וגבתה עד כה את חייהם של אלפי אזרחים רוסים.
אותה אישה, ילידת סמארה, אמרה שהיא מתנגדת למלחמה ומעולם לא הצביעה לנשיא רוסיה ולדימיר פוטין. אבל כשנשאלה מה היא מרגישה לגבי ההתגייסות של בן דודה, אמרה: "לא הייתה לי תגובה. הוא נקרא, אז הוא היה צריך ללכת".
"סבא רבא וסבתא רבתא שלנו עברו את מלחמת העולם השנייה", אמרה האישה. "לא היו פחדנים במשפחה".
השלמתם של אלה שנפגעו מהתקיפה מדגישה יתרון של הקרמלין בחתירה למלחמה ארוכת טווח: לחץ המקומי איתו מתמודד פוטין הוא קטן יחסית למחירים שהמלחמה גובה, גם כשמספר הגופות עולה. נראה כי החלטתו לגייס 300 אלף גברים חיזקה את הקווים הרוסיים, שהתנדנדו בסוף השנה שעברה לאחר סדרה של תבוסות, ואפשרה להם להתקדם לראשונה מאז יולי, ולכבוש את העיירה סולדר במזרח אוקראינה.
השאלה שעומדת בפני הקרמלין כעת היא האם האסטרטגיה של הצפת אוקראינה במגויסים לא מאומנים עם מורל נמוך וציוד ישן תקטין את ההתנגדות האוקראינית, או האם המורל של הכוחות האוקראינים, עם החיילים בעלי המוטיבציה הגבוהה החמושים בנשק מערבי חזק שהולך ומתחזק, יכול להחזיק מעמד בעימות ממושך.
השעה הייתה דקה אחת אחר חצות ב-1 בינואר, כאשר ארבע רקטות אוקראיניות מדויקות נפלו על בית ספר מקצועי בעיירת הכורים מקייבקה, שצבא רוסיה המיר את ייעודו לבסיס עבור חיילים חדשים שהתגייסו.
מספר שעות לאחר מכן, מגויסים מהבסיסים הסמוכים הוסעו לשם וקיבלו כפפות. מגויס בן 27, שהיה חשמלאי לפני גיוסו, אמר, שתוך שהוא מחפש אחר גופות בין ההריסות איבד את תחושת הזמן ככל שעשרות גופות המשיכו להיערם. הבלוגרים של מלחמת רוסיה-אוקראינה אמרו מאוחר יותר שהיו לפחות 200 הרוגים באותה תקיפה.
"לא חשבתי על שום דבר מלבד איך הגענו לבלאגן הזה", נזכר אותו מגויס טרי בעבודת הניקיון. ימים לאחר מכן הוא נשלח לתעלות, שם התכופף, כשהוא אוחז ברובה מתקופת ברית המועצות ונתון תחת אש ארטילרית ללא משימות ברורות, לדבריו. "אין לנו מורל, רק פחד ולחץ מתמיד", נזכר המגויס. "זו לא המלחמה שלנו. אנחנו רק מנסים לשרוד".
משרד ההגנה הרוסי לא התייחס לביקורת.
מושל אזור סמארה, דמיטרי אזרוב, אישר שהיו חיילים הרוגים ופצועים מאזור זה יום לאחר התקיפה, וקרא לקרובים לפנות למשרדי הגיוס המקומיים כדי לקבלת מידע נוסף. אבל ככל שחלפו הימים, ההספדים טפטפו לאט ואנשים החלו לעורר סערה זועמת בקבוצות המדיה החברתית המקומיות.
בתגובה, הקומיסר הצבאי האזורי של סמארה, אלכסיי וולודין, אמר ב-10 בינואר כי רשימות ההרוגים והפצועים לא יפורסמו מכיוון שזה יאפשר ל"סוכנויות ביון זרות לזהות ולבצע צעדים פרובוקטיביים נגד קרובי משפחה של אנשי צבא". עצומה מקוונת הקוראת לרשויות לפרסם את השמות זכתה מאז ליותר מ-50 אלף קולות.
הביקורת הפנימית לא הופנתה לנשיא פוטין
הביקורת הפנימית שהגיעה לאחר אסונות צבאיים במהלך המלחמה, לעומת זאת, לא רק הושתקה אלא הופנתה כלפי הנהגת הצבא במקום כלפי הנשיא פוטין.
בעוד שבמרכזים העירוניים של רוסיה נרשמו הפגנות בתחילת המלחמה, פיצוץ אלים של הקרמלין הביא לעשרות מאסרים ומאות מעצרים של מי שהתבטאו נגד הפלישה. השלטונות גם סגרו עשרות כלי תקשורת עצמאיים וחסמו פלטפורמות מדיה חברתית מערביות כמו פייסבוק וטוויטר, והותירו את התקשורת הממלכתית כמקור המידע העיקרי של רוב הרוסים, שם לא מסופרות זוועות המלחמה במלואן.
"התעמולה מורידה מחומרת המלחמה", אמר לב גודקוב, מנהל הסקרים העצמאיים של מרכז לבדה, המבוסס במוסקבה. "ברמה היומיומית, המלחמה, כרגע, לא מעוררת חרדה חזקה והתנגדויות".
יתרה מכך, סקרים פנימיים בקרמלין על המלחמה מצביעים על כך שהרוסים יסבלו סבב גיוס נוסף, אמר בכיר לשעבר בקרמלין.
הסקר, שנערך על ידי קרן הדעה הציבורית, גוף סוקר ממלכתי, ונבדק על ידי הוול סטריט ג'ורנל, מראה כי התמיכה בהמשך של מה שפוטין מכנה "מבצע צבאי מיוחד" ירדה ל-34% בשבוע לאחר שהכריז על גיוס בספטמבר - מה שגרם לעשרות אלפי גברים לברוח מהארץ - לפני שהמריא בחזרה ל-80% עד אמצע נובמבר לאחר שהגיוס הוכרז על סיום.
בין ההרוגים בתקיפה בראש השנה היה אנדריי יומדילוב, בן 47, אב לשניים מסמארה ומבקר קבוע בכנסייה שהתנגד למלחמה, כך סיפר חבר שלו. יומדילוב, שעבד כרתך בשדות נפט וגז, קיבל את צו הגיוס שלו בביתו בסתיו. במקום לברוח מהארץ, הוא מילא אחר פקודותיו.
"הם הגיעו לביתו ומסרו לו את הזימון, שאותו קיבל בצייתנות", סיפר החבר. "הוא היה אחד האנשים הכי ישרים שהכרתי, ואולי אפילו נאיבי, כי הוא אפילו לא שקל לנסות להתחמק משירות".
הפעם האחרונה בה שני החברים שוחחו הייתה שבועיים לפני התקיפה, נזכר החבר ואמר כי יומדילוב צייר תמונה קודרת של החיים בחזית ונשמע מדוכדך ממצבו.
"הרבה אנשים לא מבינים למה אנחנו צריכים את זה, למה כל הגברים האלה נשלחים למות", אמר החבר. "כי במציאות אף אחד לא תקף אותנו, לא משנה מה הם מנסים להגיד לנו". ובכל זאת, הוא אמר בהשלמה: "מה שקרה קרה".