יצחק פינדרוס, יהדות התורה (המטה, רשת 13, 7.1.23) / צילום: איל יצהר
האם מי שמוביל כעת רפורמות משפטיות שנועדו לצמצם את כוחו של בג"ץ עלול להיפגע מכך בעתיד? השאלה הזאת מופנית לאחרונה לא פעם כלפי ח"כים מהמפלגות החרדיות, ואלה הודפים את האפשרות הזאת שוב ושוב. בראיון בחדשות 13 טען ח"כ יצחק פינדרוס כי למעשה המצב הוא הפוך: "עד היום, במה שנוגע לציבור החרדי והציבור הדתי, ביהמ"ש העליון השתמש… אפילו בחוקים לא קיימים בשביל לפגוע בציבור החרדי ולא בשביל להגן עליו". כך, לדוגמה, לדבריו, "יש נשים חרדיות שרוצות לשחות בלי גברים… במעיינות, בבריכות… המערכת המשפטית משתמשת ב(עקרון) שוויון כפסיקה (כדי) לאסור שחייה בהפרדה". אבל האם זהו אכן המצב?
נתחיל מהמקרה הברור יותר: רחצה נפרדת בבריכות שחייה ציבוריות. בשנים האחרונות הסוגיה הזו הגיעה לפתחו של בג"ץ, לאחר שב־2017 פנו מספר עותרים לבית המשפט בבקשה לחייב את מועצת קריית ארבע לאפשר רחצה "מעורבת" בבריכה הציבורית היחידה ביישוב - שעד אז הייתה פתוחה אך ורק לרחצה נפרדת. לאחר שהעתירה המקורית הסתיימה ללא צורך בפסיקה, ב־2020 הסיפור התגלגל שוב לפתחו של בג"ץ ואז הוא קבע בצורה מפורשת כי בכל יום שבו הבריכה פתוחה לציבור יוקצו שעתיים לרחצה "מעורבת". כלומר, לא רק שבית המשפט לא אסר על קיום רחצה נפרדת, הוא אף אפשר אותה במהלך רוב שעות פעילות הבריכה (ובתנאי שיהיו גם שעות של רחצה "מעורבת"). על בסיס הפסיקה הזאת פנה בהמשך ח"כ איתמר בן גביר לבג"ץ - פינדרוס התייחס גם לכך בדבריו - בדרישה לחייב את הבריכה העירונית ברהט לפעול באופן דומה, ולאפשר רחצה מעורבת (בעתירה נטען כי הבריכה פועלת במתכונת של רחצה נפרדת בלבד). בג"ץ דחה את העתירה מסיבות טכניות אך במקביל כתב כי הדחייה נעשית "חרף צדקתה הלכאורית של העתירה".
ומה לגבי הרחצה במעיינות? בשנים 2019 ו־2020 פורסם כי רשות הטבע והגנים (רט"ג) ערכה מספר "פיילוטים" שבמסגרתם הונהגה בכמה מעיינות רחצה נפרדת בשעות מסוימות. על פי דו"ח של משרד המשפטים, בהמשך התברר כי הפיילוט לא תואם עם המנהל האזרחי (מדובר במעיינות בשטחי יו"ש) וכתוצאה מכך החליטה רט"ג להשהות את המהלך. במקביל, בדצמבר 2020, פרסמה דינה זילבר, אז המשנה ליועמ"ש, חוות דעת שבה נטען כי הרט"ג נעדרת סמכות להוביל מהלך כזה, וכי כדי לקיימו נדרש מקור חוקי שכיום אינו בנמצא. יחד עם זאת, בחוות הדעת לא נכתב כי הסדר כזה הוא בהכרח פסול. כלומר, מדבריה של זילבר משתמע כי ניתן לחוקק חוק שיאפשר זאת. ואכן, מאז הונחו על שולחן הכנסת כמה הצעות חוק שנועדו להסדיר את הנושא, אחת מהן בשבוע שעבר.
ח"כ פינדרוס התייחס בתגובה שמסר לנו רק לעניין המעיינות, וטען כי המערכת המשפטית לא אפשרה את הרחצה הנפרדת שם "ושלחה לחקיקה בשביל שגלובס יפרסם שוב: 'חקיקה דתית' ו'כפייה דתית'... לזה קוראים פוליטיקה זולה".
בשורה התחתונה: דבריו של פינדרוס לא נכונים ברובם. בג"ץ דווקא אפשר בצורה מפורשת רחצה נפרדת בבריכות שחייה ציבוריות (ובתנאי שיהיו גם שעות של רחצה מעורבת). בכל הנוגע לרחצה נפרדת במעיינות הסוגיה אכן נתקלה בעבר בקשיים, חלקם משפטיים, אך חוות הדעת המשפטית בנושא לא פסלה את העניין באופן עקרוני.
תחקיר: יובל אינהורן