השופט יוסף אלרון / צילום: שלומי יוסף
השופט יוסף אלרון החליט סופית להתמודד לתפקיד נשיא ביהמ"ש העליון בסיום כהונתה של הנשיאה המכהנת אסתר חיות, שתסיים את תפקידה באוקטובר 2023. אם ייבחר, אלרון יהיה נשיא ביהמ"ש העליון הראשון שנבחר שלא באמצעות "שיטת הסניוריטי", לפיה ממונה לנשיא השופט הוותיק מבין השופטים המכהנים. שיטת הסניוריטי איננה מעוגנת בחקיקה או בנוהל רשמי, והיא נוהג בלבד.
● שני יזמי נדל"ן חשודים בהעלמת הכנסות של כ-4.3 מיליון שקל
● הרפורמה של יריב לוין לא תפתור את הבעיות האמיתיות | דעה
● כך גייס שופט העליון את הערכאות הנמוכות למלחמה ברפורמת לוין | בלעדי
ההחלטה של אלרון מגיעה במקביל להצעת חוק שהגיש שר המשפטים יריב לוין בימים האחרונים, הקובעת כי ניתן יהיה למנות נשיא לביהמ"ש העליון אדם שלא כיהן קודם כשופט בעליון או כשופט בכלל.
ייתכן כי מינויו של אלרון יגיע בסופו של דבר כפשרה, כך ששיטת הסניוריטי תופסק, אולם המינוי יהיה מקרב שופטי ביהמ"ש העליון המכהנים.
זמן כהונה של שנתיים
יוסף אלרון מונה באוקטובר 2017 לתפקיד שופט בביהמ"ש העליון, והוא יסיים את כהונתו בספטמבר 2025. כך שיתאפשר לו לכהן כנשיא במשך שנתיים.
מי שהיה צפוי לכהן בתפקיד הנשיא במקומה של השופטת חיות הוא השופט יצחק עמית, זאת לאחר שוותיק השופטים עוזי פוגלמן הסכים לוותר על מינויו מאחר שלאחר פרישת חיות תיוותר בידו פחות משנה עד שיגיע גם הוא לגיל פרישה. עמית עצמו אמור לפרוש רק באוקטובר 2028.
גב מאפי נוה ושקד
אלרון כיהן כנשיא ביהמ"ש המחוזי בחיפה לפני שהתמנה לעליון. הדוחפים למינויו היו ראש לשכת עוה"ד דאז אפי נוה, בשיתוף פעולה עם שרת המשפטים באותה תקופה איילת שקד. הנשיאה דאז מרים נאור ז"ל הביעה התנגדות למינוי, והשופטים העדיפו למנות שופט אחר.
גורמים הבקיאים בהליכי המינוי טוענים כי התנגדות נאור הייתה על רקע התנגדותו של השופט יצחק עמית. בין אלרון לעמית ישנה מערכת יחסים עכורה שמתחילה עוד בבית המשפט המחוזי בחיפה בה כיהנו השניים. למרות התנגדות השופטים, הצליחו בסופו של דבר נוה ושקד למנות את אלרון לתפקיד. זאת, חרף חשש שהועלה עוד בשלב המועמדות שלו לתפקיד ב־2017, כי בהמשך יחרוג משיטת הסניוריטי ויבקש להתמנות לתפקיד נשיא בית המשפט העליון. יש לציין כי אלרון לא התחייב אז כי לא יתמודד.
תגובת השופט אלרון באמצעות דוברות בתי המשפט: "בשלב זה הנושא אינו אקטואלי".