המשרד להגנת הסביבה / צילום: Shutterstock, Roman Yanushevsky
עסקים בישראל סובלים מעודף רגולטורים, שכל אחד מהם דורש דרישות משלו, ואלו לא תמיד מסונכרנות מבחינת תוכן ולוח זמנים. גם כאשר מדובר על משרד אחד בלבד, כמו המשרד להגנת הסביבה, הוא מכיל בתוכו רגולטורים רבים ושונים. עסק שרוצה לעמוד במלוא דרישות החוק צריך לקבל מהמשרד להגנת הסביבה ארבעה אישורים שונים: היתר פליטה, היתר רעלים, היתר הזרמה לים וכמובן - רישיון עסק.
● ההערה שצירפו באוצר לתחזיות: "שורר חוסר ודאות בנוגע למדיניות הפיסקלית של הממשלה"
● העלייה החדה ביותר ב-15 שנים: מחירי השכירות מזנקים, ומושכים איתם את האינפלציה
עסק שעומד בכל הרגולציה יקבל אישור על פי חוק אוויר נקי לשבע שנים, על פי חוק חומרים מסוכנים לשנה עד שלוש שנים לכל היותר, וחוק רישוי עסקים קובע כי רישיון עסק יינתן לתקופה של בין 5-15 שנים. עסקים רבים נדרשים ליותר מהיתר אחד, וחוסר האחידות גורם לחוסר ודאות אשר פוגע בפעילות העסקית השוטפת - כמו גם התעסקות קבועה בבירוקרטיה ובהתנהלות מול משרדי הממשלה, שכן מספיק שיש בעיה באחד האישורים - וכל העסק עלול להיות מושבת. מדובר על רובם המוחלט של המפעלים בישראל, כמו גם תשתיות לאומיות כמו תחנות כוח ומתקני התפלה, וגם עסקים קטנים יותר כמו בריכות שחייה ומכבסות.
במסגרת חוק ההסדרים הקרוב, משרד האוצר והמשרד להגנת הסביבה יוזמים יחד מהלך לאיחוד ההיתרים, ואיחוד כל תהליכי האישור לכדי היתר אחד שינפיק המשרד להגנת הסביבה - לפרק זמן של 10 שנים. זאת לצד צמצום היכולת לבצע שינויים במהלך חיי ההיתר. בכך, עסקים שעומדים בדרישות החוק יוכלו לתכנן קדימה תוך בטחון שהם מצייתים לתקנות בצורה נכונה ומדויקת.
בנוסף, תוכן הרגולציה עצמה יותאם לדרישות האירופיות הסטנדרטיות, כדי להקל על עסקים בישראל ולאזן בין הצורך ברגולציה סביבתית לבין קלות הציות לרגולציה והפחתת העומס הבירוקרטי. על פי הערכת האוצר, התועלת הצפויה מהצעד תעמוד על בין 2 ל-3 מיליארד שקל בשנה.