הפוליטיקה הגיעה לכלכלה: ארבעה מדדים שמעידים על חששות המשקיעים

שבוע המסחר בתל אביב נפתח בירידות שערים חדות. בזמן שבוול סטריט סיכמו ביום שישי האחרון שבוע חיובי עם עליות קלות, בתל אביב הבורסה נעה בכיוון ההפוך, כשאחד המדדים שהובילו את הירידות היה מדד הבנקים, שנפל ביותר מ־4% כשמדד תל אביב 125 כולו ירד ביותר מ־2%. גם מדד האג"ח השקליות לטווח ארוך של ממשלת ישראל (10 שנים ומעלה), נחלש משמעותית, והתשואה הגלומה בו עברה את רף ה־3.5%. מדד הפחד המקומי (VTA־35) זינק בכ־17%.

● בין נקיטת עמדה לישיבה על הגדר: האסטרטגיה של הבנקים בנוגע לרפורמה המשפטית | ניתוח
● הגיע זמן פשרה: מומחים משרטטים מתווה ליציאה מהפלונטר של הרפורמה המשפטית | פרויקט מיוחד

לכל אלו מצטרף שוק המט"ח, שם לא היה מסחר בתחילת השבוע, אך בשני ימי המסחר המסכמים של השבוע האחרון זינק הדולר מול השקל. אמנם במבט מתחילת השנה המטבע האמריקאי עדיין מופסד ביחס למקבילו הישראלי ביותר מ־2%, אך הימים האחרונים היו תיקון חד לטובת הדולר. תיקון שמתרחש בניגוד למגמה העולמית של המטבעות המובילים, שמסמנים התחזקות מול המטבע האמריקאי.

האזהרה של גולדמן זאקס למשקיעים

כל המדדים האלו מוכרים מסורתית כאינדקטורים לשוק שהסיכון בו עולה. בגולדמן זאקס הצביעו על הסיבה לירידות הללו: הרפורמה המשפטית שמקדמת הממשלה. בנק ההשקעות האמריקאי אמנם החמיא לשקל, וציין כי המטבע הישראלי בלט לטובה לאורך תקופת המגפה כמטבע המונע במיוחד על ידי גורמים גלובליים ולא מקומיים. אך התריעו כי "לאחרונה, רפורמות משפטיות שהציעה ממשלתו של ראש הממשלה נתניהו עוררו חשש בקרב חלק מהמשקיעים, כולל המקומיים, כי הרפורמות עלולות לצמצם את עצמאות השיפוט בישראל, וכי - למשל, על ידי צמצום בסופו של דבר על ידי הפחתת ההשקעות הזרות הישירות או צמיחת מגזר הטכנולוגיה בישראל - השקל עשוי להיות נתון לסיכוני מדיניות פנים יותר מאשר בשנים האחרונות". לפי הבנק, החששות הללו הובילו לכך ש"הדולר־שקל הציג סטייה בולטת השבוע מהמתאם האופייני שלו עם מדדי הטכנולוגיה הגלובליים".

הסקירה הזו הגיעה בהמשך לאירוע אחר שעורר הדים בקרב משקיעים בסוף השבוע האחרון: מפגש בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לבכירי המשק בנוגע לרפורמה המשפטית. בישיבה, שנערכה ביום שישי, מנכ"ל בנק הפועלים, דב קוטלר, ציין כי התרשם שהחלה משיכה של פיקדונות מישראל, וכי מדובר בתופעה מדאיגה, גם אם היא מתבטאת בינתיים בסכומים נמוכים. ללחץ הזה מצטרפות גם חברות הייטק שונות שאיימו על המשך פעילותן בארץ.

השקל נחלש מול הדולר, נגד המגמה בעולם

"התחזקות הדולר מול השקל בימים האחרונים בלטה מאוד ביחס לשאר המטבעות בעולם", אומר רפי גוזלן הכלכלן הראשי של בית ההשקעות אי.בי.אי בשיחה עם גלובס. "השקל היה המטבע החלש ביותר בין המטבעות המובילים בעולם למול הדולר. בדרך כלל, בשבועות שראינו בהם שמדד ה־S&P 500 עולה בוול סטריט ב־2.5%, הגיעה התחזקות בשיעור שלא רחוק מזה של השקל מול הדולר. כך שמדובר בהתנהלות הפוכה למגמה הרגילה. השקל נחלש גם במונחי סל המטבעות".

מה הסיבות לשינוי במגמה? להערכת גוזלן: "אנחנו רואים התחלה של גילום הסיכון שריחף באופן כללי עד כה. יש כאן שילוב של הפנמה של הסיכון שנובע מהשינוי הפוליטי בישראל. הסיכון מתבטא בשני המישורים, גם מהסיפור המשפטי, אבל גם מהסיכון הביטחוני שהתממש בסוף השבוע. לכן זהו שילוב של דברים שמוביל להיחלשות המטבע הישראלי".

לדברי גוזלן, גם בשוק האג"ח הממשלתיות נצפו שינויים במגמה דומה: "בעולם הייתה יציבות יחסית בשבוע האחרון, ובישראל הייתה עלייה מסוימת של התשואות (מה שמגלם ירידה בערך האג"חים, ח"ש)". גוזלן מסביר כי אחד הגורמים המרכזיים לתופעה הוא המסר שהעביר בשבוע שעבר נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, לרה"מ נתניהו. הנגיד שיקף את החששות ששמע מבכירי חברות דירוג אשראי בינלאומיות לגבי הרפורמה המשפטית שמקדמת ממשלת נתניהו.

שחר כהן, מייסד לוסיד קפיטל, קרן השקעות טכנולוגיה, מוסיף "לפני חודש זיהינו סימנים להתרחבות פערי התשואות באיגרות החוב (בין ממשלת ישראל לארה"ב, ח"ש). בשבוע החולף, ה'ססמוגרפים הכלכליים' החלו לנוע והם מורגשים מאוד כיום. אנחנו רואים את הדולר מתחזק למול השקל, בזמן שהוא נחלש מול מטבעות עיקריים בעולם וגם שערי האג"ח של ממשלת ישראל יורדים".

כהן, שמתמחה בהכנת מדדים שעוקבים אחרי רמות הסיכון המתפתחות בשווקים הפיננסיים, מזהה מספר אינדיקטורים כלכליים שהחלו לנוע באופן שלילי ביחס לשקל ולשוק המקומי. לדבריו, "אנחנו מזהים תשואת חסר משמעותית של מדד ת"א 125 ביחס למדד הנאסד"ק מאז יום הבחירות. לכך יש לצרף את הסקירה של גולדמן זאקס שרמזה על כדאיות לבצע שורט על השקל. כך שהשבוע הזה הולך להיות כנראה מאוד קריטי. להערכתנו, המגמה תמשך עד שיבוא צעד משמעותי או מצד בנק ישראל, שימכור דולרים, מצד הקואליציה, שתביע נכונות לפשרה".

פרמיית הסיכון של ישראל מטפסת

הכלכלן הראשי של בית ההשקעות מיטב, אלכס ז'בז'ינסקי ציין בסקירתו כי "בשלושת החודשים האחרונים מדד ת"א 125 השיג תשואה נמוכה בכ־16% לעומת מדד MSCI World (מדד מניות נרחב לשווקי המדינות המפותחות, ח"ש)". לדבריו, מדד אג"ח ממשלתי שקלי השיג כ־4% פחות ממדד אג"ח ממשלת ארה"ב בשלושת החודשים האחרונים. ז'בז'ינסקי מזהה גם כי פרמיית הסיכון של ישראל (CDS) לתקופה של 10 שנים עלתה באותה תקופה בכ־10 נקודות בסיס. זאת בזמן שלדבריו, "בכל המדינות בעלות רמת סיכון דומה לישראל הפרמיה דווקא ירדה בתקופה זו".

ז'בז'ינסקי מוסיף כי "לגבי האפיק המנייתי, אנו ממשיכים להמליץ על חשיפת חסר לישראל גם בלי קשר לאירועים הפוליטיים". זאת בשל "חשיפה מוגברת של המשק הישראלי לתחום הטכנולוגיה שנפגע באופן מיוחד במחזור העסקים הנוכחי", ובנוסף "על רקע ההאטה בפעילות הכלכלית תוך עליית ריבית, שעל רקע הגידול באשראי לעסקים ולמשקי הבית, מגבירה את הסיכון, מה שאמור לבוא לידי ביטוי בביצועים של האפיקים המקומיים".