מנכ"לי הבנקים: לוין, ברבר-צדיק, קוטלר, לארי, חאג יחיא / צילומים: יח''צ, תמר מצפי, איל יצהר, שלומי יוסף. עיבוד: טלי בוגדנובסקי
מערכת הבנקאית הישראלית נחשבת לריכוזית מאוד, אך בין הבנקים יש פערים מסוימים במדיניות. בשבועות האחרונים הם באו לידי ביטוי דווקא באזור בו מנכ"לי הבנקים לא מרבים להתבטא - בפן החברתי־פוליטי.
● האזהרה של מנכ״ל חברת הסליקה: "זה חוסר אחריות לחשוב שלא תגיע עלייה בדיפולטים בישראל"
● כך נבלם שיתוף־פעולה בין הבנקים בנוגע למהפכה המשפטית | בלעדי
זה קרה בסוף השבוע, כששני מנכ"לים מתוך חמשת הבנקים הגדולים שלחו איתות לראש הממשלה בנימין נתניהו באשר להשפעת רפורמת המשפט על הכלכלה הישראלית ועל המערכת הבנקאית בפרט. במהלך פגישה שיזם נתניהו עם בכירי המשק, אמר מנכ"ל הפועלים, דב קוטלר: "אנחנו רואים בימים האחרונים שיש משיכה של פיקדונות". קוטלר הוסיף כי לא מדובר לפי שעה בהיקפים גדולים, והם לאו דווקא מגיעים מענף ההייטק.
מנכ"ל דיסקונט, אורי לוין, היה תקיף יותר. "אי־אפשר להתעלם מכל אנשי הכלכלה שמביעים חשש מהמהלכים, ולכן אתה חייב לעצור מיד ולקדם שינויים רק בהסכמה רחבה", אמר לראש הממשלה. "אולי אנחנו טועים, ואתה צודק, אבל מחיר הטעות שלך יכול להיות פגיעה אנושה בדמוקרטיה ובכלכלה".
לוין אף השתתף בהפגנה שנערכה במוצאי שבת בתל אביב נגד הרפורמה, ונזכיר כי בדיסקונט הודיעו בעבר כי לא יוענק אשראי לחברות או גופים שייפלו אוכלוסייה מסוימת.
לעומתם, יו"ר בנק לאומי, סאמר חאג' יחיא, שנכח אף הוא בפגישה, לא הביע את דעתו במהלכה. נציגי שני הבנקים הנוספים, מזרחי טפחות והבינלאומי, לא השתתפו בפגישה. מנכ"לית הבינלאומי, סמדר ברבר־צדיק, הוזמנה אך שהתה בחו"ל, בעוד שבמזרחי טפחות העדיפו שלא להגיע לפגישה כדי לא להזדהות עם מי מהצדדים. כך שאל מול שני מנכ"לים אקטיביים, שלושה בנקים מעדיפים לשמור על ניטרליות.
שיתוף־הפעולה שבוטל
הפערים האלה בין הבנקים הביאו גם לסיכולה של יוזמה משותפת נדירה בין חמישתם. לגלובס נודע כי במטרה להרגיע את הרוחות בין תומכי ומתנגדי הרפורמה המשפטית, ומתוך ניסיון למנוע השפעה של הדיונים סביב אותה רפורמה על הכלכלה הישראלית, עלתה יוזמה לפרסום מודעה משותפת של הבנקים לאומי, הפועלים, מזרחי טפחות, דיסקונט והבינלאומי.
בין הבנקים התנהלו מגעים על־מנת להגיע לנוסח מוסכם, כאשר חלקם היו תקיפים יותר, ואילו אחרים לא רצו להזדהות באופן פוליטי לכאורה. בסופו של דבר הבנקים כמעט וסיכמו על ניסוח מרוכך מאוד שקורא לסובלנות בציבור ובמערכת הפוליטית במטרה להרגיע את הרוחות. עצם הפגישה עם ראש הממשלה והדברים שנאמרו בה גרמו לחלק מהבנקים להתנגד לפרסום כדי לשמר קו ממלכתי.
למרות זאת, יש בבנקים גם מי שחושב שעוד מוקדם להספיד לחלוטין את היוזמה הנדירה של שיתוף־פעולה בין ראשי חמשת הבנקים הגדולים.
בעקבות דבריו של קוטלר בפגישה עם נתניהו, מבדיקת גלובס עולה כי לפי שעה בבנקים האחרים לא מזהים תנועה של כספים מהפיקדונות הזרים המוחזקים אצלם. עוד נודע לגלובס כי בנק ישראל פנה לבנקים על־מנת לבדוק אם אכן מתבצעת משיכה של כספי פיקדונות.
בפיקוח על הבנקים השיבו במענה לפניית גלובס כי "מבצעים כשגרה ניטור שוטף אחר מצב המערכת הבנקאית, ואין כל אינדיקציה לפעילות חריגה. המערכת הבנקאית איתנה ויציבה".
בנוסף, מתברר כי הבנקים לא ערכו בשלב זה דיונים ייעודיים בנושא הרפורמה המשפטית, כיוון שהם עצמם אינם גוף פוליטי, ולכן הם לא דנים בשאלה אם הרפורמה היא הכרחית. עם זאת, גורמים במערכת הבנקאית טוענים כי החששות שהעלו קוטלר ולוין כן נמצאים באוויר בחלק מהבנקים, בעיקר על רקע ההשלכות הפיננסיות, המשקיות והכלכליות של הרפורמה, דוגמת הוצאת כספים אפשרית מהארץ והפחתת דירוג האשראי של ישראל, כפי שהזהירו נגיד בנק ישראל אמיר ירון וקודמיו בתפקיד.
ברקע הדברים, נציין כי שלושת הבנקים שהשתתפו בפגישה הם בנקים ללא גרעין שליטה, מה שעשוי להקל עליהם להתבטא או לכל הפחות להיות נוכחים בפגישה מסוג זה. לעומתם, מזרחי טפחות נמצא בשליטת משפחת ורטהיים ואייל עופר, ואילו הבינלאומי נמצא בשליטת צדיק בינו.
"רק פרומו לעתיד"
לצד ההשפעה על הבנקים, ככל שמגמות אלה יימשכו, הן צפויות להשפיע גם על החוסכים הישראלים, כאשר בינתיים, לדברי גורמים בשוק, הם נובעים משינויים דווקא של גופים מוסדיים ישראליים, ולא של משקיעים זרים.
"מה שרואים עכשיו זה פרומו בלבד, כי התנועות שרואים באג"ח, בשקל/דולר ובחולשה של שוק המניות לעומת שווקים בעולם, נובעות בעיקר מהתאמות אלוקציה של גופים מוסדיים מקומיים אל מול המהלכים הפוליטיים שקורים פה, כשהמשקיעים הזרים עוד לא כל־כך פעילים", אומר בכיר באחד מהגופים המוסדיים הגדולים. "מכיוון שהתוצאות האלה מגיעות דווקא אחרי שנתוני המאקרו של ישראל שפורסמו לאחרונה נראים מעולה, כמו יחס החוב־תוצר והעודף בתקציב, אפשר לזקק ולייחס את זה לרפורמה.
"כשגוף מוסדי גדול שמנהל מיליארדי שקלים מחליט שהוא עושה אלוקציה מחדש ומסיט כמה אחוזי חשיפה מישראל לחו"ל, זו דרמה, וזהו רק קצה הקרחון".
לדבריו, השוק מסמן שאם הממשלה תקדם את התהליכים בלי נכונות לעשות זאת תוך הידברות ובהחלטות שקולות, הנזק לכיס של החוסך הישראלי יהיה כבד מאוד. "אפשר להניח שאם הרפורמה תעבור כמו שהיא, לחוסך הישראלי מצפה שנה של תשואה שלילית דו־ספרתית בחיסכון הפנסיוני, ואז צריך להחליט אם זה מחיר הולם בשביל המשילות", מסביר הבכיר בגוף המוסדי.
"מה הנקודה האופטימית בכל זאת? בשונה ממשברים פיננסיים מסובכים כמו הקורונה או הסאב־פריים, פה המשבר יכול להיגמר בקלות, אפילו על־ידי ביצוע שינויים תוך הידברות ובהדרגה. במקרה כזה הבורסה תעשה ריבאונד ותתיישר. לעומת זאת, אם התהליכים יימשכו ללא הידברות, המשבר הפיננסי עשוי להפוך למשבר ריאלי ולהשפיע על היכולת של החברות לגייס חוב ולפתח את העסקים שלהם, מה שיפגע בכלכלה".
"גופים יחשבו פעמיים"
לדברי בכיר נוסף, ההשפעה על הכלכלה הישראלית עשויה להתבטא בצד השני של צינור הזרמת הכספים לישראל וממנה. "לא בטוח שנראה משיכת גופים גדולה מהשקעות שכבר בוצעו בישראל, אבל יש גופים שיחשבו פעמיים אם לשים את 'השקל השולי', כלומר את ההשקעות העודפות שלהם, דווקא בבורסה בתל אביב או בחברה ישראלית, ויעדיפו להמתין כעת לגבי השקעות כאן", הוא מסביר. "ייתכן שהן יעדיפו ללכת למקום ודאי יותר מבחינה שלטונית ומבחינת מערכת המשפט, כך שלא יהיה מדובר בכסף שיוצא אלא כזה שנמנע מלהיכנס לישראל".
באשר לשיתופי־הפעולה שמייצרים הגופים המוסדיים עם גופי השקעה זרים במטרה לייצר תשואה עודפת, אותו גורם מסביר כי בשלב הזה הוא לא רואה אף גוף זר שלא מתכוון לעבוד עם גופים ישראלים, בעיקר כשמדובר בחוזים חתומים עם אותם מנהלי השקעות זרים. "לא שמענו מאף גוף שאנחנו עובדים איתו אפילו מילה שקרובה לכך, ואני לא רואה את המצב מתדרדר לכיוון הזה. גם לגבי הלוואות שנותנים גופים זרים בשוק המקומי, לא נראה כרגע שהם יימנעו מלתת הלוואות לחברות ישראליות".