עומס תנועה. החלטתה של שרת התחבורה רגב צפויה להאט את מהירות האוטובוסים / צילום: Shutterstock
השבוע הודיעה שרת התחבורה מירי רגב על כוונתה לרכך את תנאי הנסיעה בנתיב פלוס שבכביש 1. כך, כל נהג רכב פרטי עם נוסע אחד יוכל לנסוע בו. במשרד התחבורה טוענים כי מדובר בצעד מקצועי, אבל כך הם גם טענו כשהנתיב הוקם לפני פחות מחצי שנה, כשתנאי הנסיעה בו כללו נהג ושני נוסעים.
● רגב ממשיכה בהחלשת התחבורה הציבורית: יותר מכוניות פרטיות יוכלו לנסוע בנתיב פלוס בכביש 1
● מירי רגב ונתיב פלוס: איך אפשר לבצע אכיפה סמויה?
לפי המשרד, בנתיב נוסעים כיום 140 אוטובוסים וכ־300 כלי רכב פרטיים, בשעה שהקיבולת שלו היא 800־850 כלי רכב. לכן, רגב רוצה להוסיף אליהם עוד 500 כלי רכב שיביאו לסף הקיבולת לכאורה מבלי לפגוע במהירות.
אלא שמדובר בהטעיה משום שלא ניתן לספור אוטובוסים כפי שסופרים כלי רכב - משום שהם ארוכים יותר ועוצרים בתחנות וממילא אין טעם לספור העברת כלי רכב אלא העברת בני אדם. כבר הוכח בעבר שבנתיב עוברים אלפי אנשים יותר מבשני הנתיבים האחרים שכבר מוקצים לרכב הפרטי בכביש. מראש, הנתיב אמור להיראות "ריק" כי מתכנניו לקחו בחשבון גם את אלו שעוברים על החוק ונוסעים בו בהעדר אכיפה משמעותית.
כך, החלטתה של רגב צפויה להאט את מהירות האוטובוסים. בטווח הארוך היא גם לא תקל על הפקקים. שכן, כל אחד מ־500 הרכבים שיתפנו מהנתיבים הרגילים "יזמין" כלי רכב אחר שינצל את העובדה שזמן הנסיעה קוצר ושיווי המשקל הפקוק ישוב.
התיאוריה הזו הוכחה במדינות המערב שבהן גידול האוכלוסייה קטן בהרבה בהשוואה לישראל הצפופה. על פי מגוון מסמכים ומחקרים, המשך הסתמכות מרבית הציבור על הרכב הפרטי במטרופולונים תוביל לקטסטרופה תחבורתית וכלכלית. התעתוע של רגב מתאפשר בעקבות ההחלטה לא לצבוע את הנתיב כנת"צ לנסיעת אוטובוסים בלבד אלא לשלב בו גם מכוניות פרטיות.