נת''צים בכביש החוף / צילום: שלומי יוסף
חוק ההסדרים שפורסם בשבוע שעבר מעלה לסדר היום לא מעט נושאים הקשורים לתחבורה. כמה מהם קשורים לנתיבי ההעדפה - נראה כי משרדי הממשלה מצביעים על האפקטיביות של נתיבים אלו ומנסים לקדמם באמצעות דרכים שונות, ביניהם אכיפה מוגברת.
● 15 אגורות לקילומטר: באוצר מחזירים את מס הנסועה על רכב חשמלי לשולחן. האם זה ייצא לפועל?
● הווטו של הרשויות המקומיות יוגבל: טיוטת חוק התשתיות הלאומיות נחשפת
● "ברגע שאדם מחויב לדווח, היד שלו רועדת": בשוק השכירות נערכים לרפורמה של האוצר
אך בפועל, גם הדברים שהוצעו בעניין בחוק ההסדרים הקודם טרם ייושמו ובמציאות אין אכיפה אפקטיבית. זאת, בנוסף לשרה הממונה, מירי רגב, שכבר שמה מקלות בגלגלים השונים.
הלובי של נהגי המוניות יקשה על האוצר
על פי טיוטת החוק הנוכחי, מוצע כי פקחים של משרד התחבורה יוסמכו לאכוף עבירות של נסיעה בנתיבי תחבורה ציבורית. בחוק ההסדרים הקודם הוסבר כי המשטרה והרשויות המקומיות לא מבצעות את האכיפה באופן מספק.
דוח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת אף הראה צלילה משמעותית במספר הקנסות שרשמה המשטרה במשך שנים. לכן, החוק הקודם כלל הקמת יחידת אכיפה במשרד התחבורה שתאכוף נתיבי תחבורה ציבורית באמצעות מצלמות. בפועל, זו עדיין לא הוקמה וממילא ההסדר שהוצע אז רוקן מתוכן כמעט לחלוטין.
כך, הרשויות המקומיות התנגדו לתחילת האכיפה ונקבע כי עד לסוף שנת 2022 משרד התחבורה יבחן את האכיפה והשרה הממונה תוכל לפנות לרשויות בחודש דצמבר 2022 בדרישה לאכוף. אלא שלגלובס נודע כי לא נעשתה כלל פניה כזו, אף שבחלק מהערים ברחבי הארץ מכוניות גודשות את הנתיבים המיועדים לאוטובוסים, באופן שאינו חוקי.
בכל אופן, בינתיים היחידה יכלה להתחיל לאכוף בכבישים הבינעירוניים אלא שפעילותה נדחתה ונדחתה, ולבסוף נקבעה לאמצע 2023. כעת, משרדי הממשלה מבקשים להוסיף לה גם בדיקה בשטח באמצעות מפקחי משרד התחבורה. זאת, משום שאין פתרון טכנולוגי לאכיפה בנתיב פלוס - נתיב לאוטובוסים ולנסיעות שיתופיות שמופעל בכבישים הבינעירוניים.
בנוסף, פעולות אכיפה נוספות נותרו על הנייר. במסגרת חוק ההסדרים הקודם נקבע כי יחול פיילוט ובו יותקנו מצלמות ב־100 אוטובוסים שיוכלו להוסיף לאכיפה אך הפיילוט לא בוצע מעולם. בהחלטת ממשלה שהתקבלה ביוני נקבע כי שרת התחבורה תפנה למפעילות האוטובוסים כדי לקדם פיילוט ב־30 אוטובוסים - גם מהלך זה לא הוליד דבר.
חוק ההסדרים גם מנסה להגביל את נסיעת המוניות בנתיבי התחבורה הציבורית העמוסים. למשרד האוצר יהיה קשה מאוד להעביר החלטה זו שנבלמה בעבר בתקופת שר התחבורה ישראל כץ, לנוכח הלובי של נהגי המוניות בליכוד. ייתכן שגם מירי רגב עצמה, שמראש לא מביעה עניין רב באפקטיביות של נתיבי העדפה לאוטובוסים, תצטרף למתנגדים.
למרות הנתונים, במשרד התחבורה גוררים רגליים
וכל זה קורה בשעה שבישראל המהירות הממוצעת בנתיבי תחבורה ציבורית היא 16 קמ"ש. לשם השוואה, במדינות המערב היא עומדת על 25 קמ"ש.
לפי נתונים שריכזה חברת נתיבי איילון - בניו יורק, דבלין, ונקובר, לונדון ובריסל הייתה ירידה משמעותית במשך הנסיעה של התחבורה הציבורית בעקבות נתיבי התחבורה הציבורית. בניו יורק למשל המהירות התפעולית של האוטובוסים עלתה בעד 23% בזכות הנת"צים. בבריסל המהירות התפעולית עלתה ב־38% בזמן שיא והשונות בין זמן השיא והשפל הצטמצמה משמעותית.
בנוסף, קיים קשר ישיר בין מהירות האוטובוס להגדלת מספר הנוסעים. בדבלין למשל זמן נסיעת האוטובוסים הפך למהיר יותר ב־30% מהרכבים הפרטיים, ומספר הנוסעים גדל באותה התקופה ב־176%. ולמרות כל הנתונים, במשרד התחבורה עדיין גוררים רגליים.