נורבגיה. ההפסדים החדים עומדים בניגוד לרווחים הגדולים שרשמה הקרן בשנת 2021 / צילום: Shutterstock, Grisha Bruev
קרן העושר הנורבגית, אחת מקרנות ההשקעה הלאומיות הגדולות ביותר בעולם, הפסידה 1.64 טריליון קרונות נורבגיות (163 מיליארד דולר) בשווקים השנה. זהו ההפסד הגדול ביותר של הקרן אי פעם, והוא גדול כמעט פי שלושה מההפסדים שרשמה בעקבות המשבר הפיננסי של 2008. הקרן עדיין מנהלת כ-1.3 טריליון דולר, המושקעים באגרות חוב ממשלתיות ועסקיות, במניות, בנדל"ן ובפרויקטי אנרגיות מתחדשות.
● כהונה קצרה ונזק גדול: בריטניה עדיין משלמת על הטעויות של ליז טראס
● מחירי הנפט עלו, אך בפרספקטיבה של עשור דבר לא השתנה
● הניסיון הקלוש של רומן אברמוביץ' להציל את אוקראינה, את המוניטין שלו ואת ההון שלו
מנכ"ל הקרן ניקולאי טנגן, שנכנס לתפקידו לפני כשנתיים וחצי, אמר לכלי התקשורת היום (ג') כי ההפסדים הכבדים נובעים מכך ש"המלחמה באירופה, משבר האינפלציה והעלאות הריבית של הבנקים המרכזיים חברו יחד כדי לרשום השפעה שלילית גם על שוק המניות וגם על שוק האג"ח, תופעה יוצאת דופן". בסך הכל הפסידה הקרן השנה כ-14.1% משוויה. בשוק המניות היא הפסידה כ-15.3%, בשוק האג"ח כ-12.1%, בשוק הנדל"ן רשמה תשואה קטנה של 0.1% ובתחום החדש-יחסית של השקעה בתשתיות אנרגיות מתחדשות רשמה תשואה של 5.1%.
התוצאה העגומה נרשמה לאחר שנת שיא ב-2021, שנת ההתאוששות הכלכלית ממגיפת הקורונה העולמית. ברבע המאה האחרונה רשמה הקרן תשואה שנתית ממוצעת של 6%. היא מחזיקה קרוב ל-1.4% מכל החברות הנסחרות בעולם. ההפסד השנתי מבחינת תשואה הוא שני רק לביצועים אחרי המשבר הפיננסי העולמי ב-2008 שגרם לקריסה בשווקים. ב-2008 רשמה הקרן תשואה שלילית של 23%.
טנגן: "לא יהיה איפה להרוויח"
טנגן השתתף בכינוס הפורום הכלכלי העולמי בדאבוס לפני כשבועיים, והזהיר מפני המשך מגמה דובית בשווקים. הוא הביע חשש פומבי מהתמשכות של האינפלציה, בין היתר בגלל הבום הכלכלי העולמי שיווצר כעת כשסין פתחה מחדש את שעריה לעולם אחרי שנות הקורונה, ואמר כי במצב זה "לא יהיה איפה להרוויח". הוא גם קרא לחברות הנסחרות, במיוחד בארה"ב, לקצץ באופן דרסטי בשכר המנהלים לאור הביצועים הנמוכים.
התשואה על הקרן היא חלק מהתקציב הממשלתי הנורבגי, כך שבאופן תיאורטי נורבגיה תעמוד בפני הצורך להקטין אותו. עם זאת, המדינה רשמה בשנה האחרונה רווחי עתק כתוצאה מעליית מחירי האנרגיה הגלובליים, ומהגז והנפט שהיא מייצאת בכמויות שיא לאירופה בעיקר. לפי התחזיות, הכנסות המדינה מדלקי מאובנים בשנה החולפת עמדו על 1.17 טריליון קרונה (116 מיליארד דולר), שיוזרמו לקרן העושר הנועדה להבטיח את עתידם הפיננסי של תושבי המדינה.
בנורבגיה ישנו דיון ער בשאלה מה לעשות עם הכספים הללו, וישנן הצעות להקים קרן נפרדת "לשיקום אוקראינה" אליה יוזרם הכסף במטרה לא ליהנות מ"רווחי מלחמה" כפי שהאופוזיציה משמאל במדינה מכנה את ההכנסות החדשות. גם השנה צפויה הקרן לרשום הכנסות שיא של 1.38 טריליון קרונה (136 מיליארד דולר). הקרן מתוכננת כך שנאסר עליה להשקיע בפרויקטי תשתיות של דלקי מאובנים, כדי לגדר את הסיכון בתחום וכן מתוך שיקולים סביבתיים. הקרן גם מאמצת אסטרטגיה של השקעות אתיות, והסיטה בעבר השקעות מחברות ישראליות הפועלות בשטחים.