משאירות פירורים לשאר: מניות הבנקים כבשו את המסחר בבורסת ת"א

ב–2022 זינק מחזור המסחר היומי בכ-20% אך במקביל זינקה גם הריכוזיות: כשני שלישים מהמסחר התרכזו במניות מדד ת"א-35 ומאות חברות נותרו כמעט ללא סחירות • מניות לאומי והפועלים הן הסחירות ביותר, המסחר במניות הגז והנפט כמעט הוכפל אשתקד

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף
בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

בימים האחרונים, מאז הזהירו מנכ"לי הפועלים ודיסקונט, דב קוטלר ואורי לוין, מפני אפקט שלילי של הרפורמה המתוכננת במערכת המשפט על הכלכלה המקומית, עמדו מניות הבנקים במוקד תשומת הלב בשוק ההון. הסקטור הבנקאי הוביל את הירידות ביום ראשון, אך גם בלט לחיוב ביום שני, כשהבורסה החזירה חלק מהירידות.

הבורסה בתל אביב מתנתקת מוול סטריט? יש גם הזדמנויות השקעה. כך תזהו אותן 
"קטסטרופה": מאות חברות בבורסה נותרו בלי סחירות ובלי נזילות | בדיקת גלובס
עדכון המדדים בבורסה מתקרב: מי תיכנס לת"א 35 ומי ימצאו עצמן מחוץ לת"א 125? 

הסיבה לכך היא שהבנקים משקפים את הכלכלה המקומית, לטוב ולרע, והם גם הסקטור הנזיל והסחיר ביותר בבורסה בתל אביב. כעת מגלים נתוני הבורסה כי חמש מניות הבנקים הגדולים ריכזו עניין רב בקרב המשקיעים בשנת 2022, עוד לפני הסערה הנוכחית. הן עשו זאת בין היתר עקב הגידול ברווחיות הבנקים על רקע העלאות הריבית במשק החל מחודש אפריל 2022.

 

המסחר היומי במניות הבנקים עמד אשתקד בממוצע על 365 מיליון שקל - כמעט רבע מהיקף המסחר היומי בבורסה. זאת לאחר עלייה של כ-31% במחזורי המסחר במניות הבנקים בהשוואה לשנת 2021.

בד בבד עולה מנתוני הבורסה כי בעיית הסחירות והנזילות בת"א הולכת ומחריפה, כשהמדדים המובילים, ובראשם ת"א-35 , מדד הדגל של הבורסה הכולל את המניות בעלות שווי השוק הגבוה ביותר, גורף לתוכו נתח הולך וגדל של המסחר.

גלובס עוקב בחודשים האחרונים אחר תהליך המיקוד של המסחר בת"א במדדי המניות המרכזיים, ומנתונים שפרסמה השבוע הבורסה עצמה, עולה כי הריכוזיות סביב מדד הדגל מטפסת שוב לאחר שנתיים של ירידה.

 

שיעור המסחר במניות מדד ת"א-35 מתוך סך המסחר בבורסה רשם גידול חד, מכ-55% בשנת 2021 לכ-64% בשנת 2022. זאת לאחר ירידה הדרגתית שנרשמה בשנים 2018-2021. יש לציין כי הריכוזיות של המדד המוביל עדיין רחוקה מזו שנרשמה בשנת 2018, אז היא עמדה על 76%, אך המגמה המתעצמת בהחלט דוחפת לחזרה לאותם שיעורים.

זאת, מאחר שהמדד מורכב ברובו מחברות שנהנות מהתנאים המאקרו-כלכליים, כמו הסקטור הפיננסי שנהנה בינתיים מעליית הריבית, או חברות הנפט והגז שמרוויחות ממשבר האנרגיה בעולם, בעוד שהמדד דל יחסית בחברות צמיחה, שסבלו מעליית הריבית.

במקביל לעלייה בריכוזיות מדד ת"א-35, ירד שיעור המסחר במניות הכלולות במדד ת"א-90  (שהמניות בו נכללות גם במדד ת"א-125 ) מתוך סך המסחר מכ-30% בשנת 2021 לכ-28% בשנת 2022.

"מדד ת"א-90 הוא כיום מדד די מת", אומר גורם בשוק ההון. "יש בו הרבה מניות של חברות צמיחה שנהנו בשנים האחרונות מהריבית הנוחה שהייתה בשוק. מאז שהבנקים המרכזיים החלו להעלות את הריביות, הן כבר 'לא מעניינות'", הוא מסביר.

חשוב לציין כי לצד אותן חברות צמיחה שנפגעו, יש בת"א-90 כמה חברות גדולות שעדיין סיפקו מחזורי מסחר ראויים, דוגמת שופרסל , שהמסחר הממוצע במנייתה עלה בכ-33% לכ-19.6 מיליון שקל ביום, על רקע מאבקי שליטה בשנה האחרונה (על אף גריעתה ממדד ת"א-35 באוגוסט האחרון), אנלייט אנרגיה , שתיכנס לת"א-35 בפברואר (למרות ירידה של כ־16% במחזור המסחר), בתי זיקוק , מיטרוניקס , פוקס  ואיסתא .

"המדדים הקטנים יותר שוממים כמעט לחלוטין", מוסיף הגורם בשוק. ואכן, בעוד שמניות הנכללות במדד ת"א-125 היו אחראיות ל-92.5% מהמסחר בת"א בשנה שעברה, במניות הכלולות במדד 60-SME (מדד ביניים הכולל את 60 המניות בעלות שווי השוק הגבוה ביותר בבורסה מבין המניות שאינן נכללות במדד ת"א-125), ירד שיעור המסחר מ-5.6% לכ-3.2% מסך המחזור. "לחברות האלה אין נזילות. המגמה הזו התעצמה כשהיו פדיונות גדולים מאוד בקרנות הנאמנות בחודשים האחרונים, והקרנות לא הצליחו להיפטר מסחורה", מסביר אותו גורם.

להיעדר סחירות יש השפעה על סיכויי הנפקה

בעיית הסחירות בבורסה בת"א מתעצמת על רקע הגידול המרשים שהציגה הבורסה במחזורי המסחר שלה בשנים האחרונות, כך שרק השורה הראשונה והמצומצמת של החברות נהנתה ממנו. מחזור המסחר הממוצע במניות בבורסה (ללא קרנות סל וללא עסקאות מחוץ לבורסה), הסתכם אשתקד בכ-1.6 מיליארד שקל ביום, עלייה של קרוב ל-20% לעומת המחזור בשנת 2021. המחזור הכולל במניות והמירים (כולל קרנות סל ועסקאות מחוץ לבורסה) הסתכם בשנת 2022 בכ-2.3 מיליארד שקל, גבוה בכ-22% מהמחזור הכולל בשנת 2021. מסיכומי הבורסה לחודש ינואר 2023 עולה כי מחזור המסחר היומי ירד בו בכ־15% לעומת דצמבר.

חברות שלא נכללות במדדים המובילים של ת"א (מדובר ביותר מ-400 חברות לאחר גל ההנפקות של השנים 2020-2021) אינן נהנות מהגידול במסחר, השווי שלהן נפגע מכך והן לא נהנות מחשיפה למשקיעים חדשים.

בכירים בשוק החיתום הזהירו בדצמבר בשיחה עם גלובס כי היעדר הסחירות משפיע מאוד על הנפקות חדשות. "הסיכוי להיכנס למדדים הוא קריטי כשמתכננים הנפקה. אם אבוא למוסדיים ואגיד שיש לי חברה קטנה שאני רוצה להנפיק, הם יגידו 'עזוב, אנחנו לא שמים את השקל השולי שלנו שם'", אמר חתם בכיר.

לדברי החתם, הסיבה לירידה בסחירות של החברות מהשורה השנייה והשלישית נעוצה בצמצום מספר השחקנים בשוק, עקב סדרת עסקאות מיזוג ורכישה של בתי השקעות. לדבריו, הפיכת השוק המוסדי לריכוזי יותר גורמת לכך שהגופים הללו, בשל היקף הנכסים העצום שבניהולם, מעדיפים להשקיע רק בחברות גדולות בעלות סחירות גבוהה, ומתרחקים מהקטנות יותר.

בבורסה בת"א מודעים כמובן לבעיה, וכדי לעודד את הסחירות והנזילות, היא הציגה ב-2022 רפורמה מקיפה במדדים, שאמורה להיכנס לתוקף במחצית השנייה של 2023. במרץ אשתקד ביצעה צעד נוסף על ידי הפחתה משמעותית של הגודל המזערי של פקודת קנייה או מכירה ל-500 שקלים.

יציבות ברשימת המניות הסחירות שבצמרת

בצמרת רשימת המניות הסחירות בת"א אשתקד ניצבים, כמו בשנים האחרונות, בנק לאומי  והפועלים . לאומי עומד בראש הרשימה זאת השנה החמישית ברציפות, עם עלייה של כ-29% במחזור המסחר לעומת 2021. מחזור המסחר טיפס לכ-111 מיליון שקל ביום - הגבוה ביותר למניה בודדת מאז טבע בשנת 2015, שהמסחר בה עמד אז על 114 מיליון שקל בממוצע ליום (טבע  עצמה במקום החמישי לאחר זינוק של 43% במסחר לכ-60 מיליון שקל בממוצע).

 

בנק הפועלים במקום השני ברשימה שנה רביעית ברציפות, עם מחזור ממוצע של כ-100 מיליון שקל ביום - עלייה של כ-24% בהשוואה לשנה הקודמת, ושני בנקים נוספים כלולים בצמרת הרשימה - דיסקונט  (מקום 4, 67 מיליון שקל) ומזרחי טפחות  (מקום 8, 54 מיליון שקל). מספר העסקאות במניות הבנקים זינק בכ-75% בשנת 2022 לעומת שנת 2021.

חמש חברות הכפילו את היקף המסחר

העלייה הבולטת בסחירות אשתקד נרשמה במניות הנפט והגז (87%) אשר שעריהן עלו בחדות ובעקבות כך עלה מדד ת"א-נפט וגז  בכ-35% בשנת 2022. נהנית עיקרית מכך היא קבוצת דלק  של יצחק תשובה, שדורגה שביעית בהיקף המסחר, תוך שהמחזור בה זינק בכ-117% בשנת 2022, והמניה טיפסה בכ-52%.

דלק היא אחת מחמש חברות במדד ת"א-35 שהכפילו ויותר את היקף המסחר בהן. אליה מצטרפות איי.סי.אל  (מקום שלישי) עם מחזור יומי ממוצע של כ-85 מיליון שקל, לאחר שרשמה זינוק חד של כ-115% אשתקד, בזק  (מקום 10 עם גידול של 102%), טאואר  (מקום 11 עם זינוק של 118%) ואנרג'יאן  (מקום 28 עם גידול של 108%). מנגד, בעוד שב-2021 נרשמה עלייה חדה בשערי מניות הטכנולוגיה, שהתבטאה גם בגידול במחזורי המסחר במניות אלה, ב־2022 רשמו מניות הטכנולוגיה ירידות שערים חדות לצד ירידה במחזורי המסחר, כך שחלקו של הענף בסך המסחר ירד מכ-25% ב־2021 לכ-20% ב-2022.