רון פאינרו, מנכ''ל מקס / צילום: הדר דולן
התנודתיות הגבוהה בבורסה בתל אביב בימים האחרונים, שהגיעה בתגובה על אזהרות כלכלנים בכירים מפני הרפורמה המשפטית, באה לידי ביטוי בימים האחרונים גם בשוק גיוסי החוב. ביום חמישי האחרון החליטה חברת כרטיסי האשראי מקס לדחות, וייתכן שאף לבטל, את הנפקת האג"ח שתכננה לגופים מוסדיים גדולים בהיקף של כ־600 מיליון שקל. ההחלטה התקבלה מתוך הבנה בחברת האשראי כי בתנאי השוק הקיימים, שמאופיינים כאמור בתנודתיות וחוסר ודאות, מקס לא תקבל את התמורה לה ציפתה.
● פאניקה רגעית או חשש אמיתי? מחלוקת לגבי תגובת השווקים לרפורמת המשפט
● הפוליטיקה הגיעה לכלכלה: ארבעה מדדים שמעידים על חששות המשקיעים | ניתוח
● מנכ"לי משרדי ממשלה כלכליים לשעבר נגד המהפכה המשפטית: עלולה לגרום ל"נחשלות כלכלית"
בשוק מעריכים כי במקס הבינו שבימים אלו קשה יותר לגייס חוב בשוק המקומי - גם על רקע אמירות כמו זו של עינת גז, מנכ"לית חברת הטכנולוגיה פפאיה גלובל, לפיה בכוונתה להוציא את כספי החברה מישראל על רקע הרפורמה המשפטית.
יש לציין כי מקס, בניהולו של רון פאינרו, אינה זקוקה לגיוס החוב באופן מידי, וההנפקה תוכננה על מנת לגוון את מקורות המימון של החברה, מהם היא מלווה אשראי ללקוחות. החברה נמצאת בהליך מתקדם למכירת כל מניותיה לחברת הביטוח כלל, ובשני הצדדים מעריכים כי העסקה צפויה להסתיים בשבועות הקרובים.
סימן נוסף לסלקטיביות בשווקים
דחיית הגיוס של מקס היא סימן נוסף לסלקטיביות הגוברת בשוק הנפקות החוב, על רקע עליית הריבית והירידות בשוק המניות בחודשים האחרונים. בחודש ינואר הושלמו גיוסים בהיקף של 11.3 מיליארד שקל באג"ח קונצרניות. על פי נתוני מידרוג, הנפקות אלה בוצעו על ידי 25 מנפיקים שונים, בהשוואה לכ־9.7 מיליארד שקל שהונפקו בינואר 2022. מדובר בגידול של כ־16% ולעומת כ־4.8 מיליארד שקל שהונפקו בינואר 2021.
כמחצית מהגיוסים (5.7 מיליארד שקל) הגיעו מהסקטור הפיננסי והציגו עלייה משמעותית של כ־62% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. זאת בעיקר הודות להנפקות חוב בינלאומיות של בנק דיסקונט שגייס 2.7 מיליארד שקל וכתב התחייבות של בנק לאומי על סך 1.7 מיליארד שקל.
נתוני מידרוג מגלים כי חודש ינואר הסתכם עם גידול בשיעור של כ-16% בהיקף ההנפקות של אג"ח קונצרני בהשוואה לינואר 2022. מעבר לסקטור הפיננסי שכאמור צמח ביחס לינואר בשנתיים שעברו, גידול נרשם גם בסקטור מסחר תעשיה ושירותים.
הסקטור העסקי שאינו נדל"ן (חברות שירותים ומסחר ותעשייה) רשם עלייה של כ-51% בהיקף הגיוסים, כך, שהיקף הגיוס בינואר עמד על כ-3.1 מיליארד שקל, זאת בהשוואה לכ-2.1 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד. לעומתו, מגזר נדל"ן ובינוי גייס בחודש זה כ-2.4 מיליארד שקל, ירידה של כ-40% בהשוואה לכ-4.1 מיליארד שקל בינואר אשתקד.
מגמה מעניינת שהביאה עמה עליית הריבית היא התשואות הגבוהות יחסית שמציעות אגרות החוב של חברות בדירוג גבוה, תשואות שעד לא מזמן היו מתקבלות רק עם המשקיעים היו מוכנים להגדיל את רמת הסיכון. על פי הדוח של מידרוג, פרופיל איכות האשראי (במונחי מספר מנפיקים ובמונחי ערך נקוב - סכומי ההנפקה, בניטרול מוסדות פיננסיים), מצביע על עלייה בחלקם היחסי של המנפיקים וההנפקות בדירוגים גבוהים יחסית בינואר 2023, בהשוואה לשנים 2022 ו-2021 ועל ירידה בשיעור המנפיקים והערך הנקוב שאינו מדורג.
כך, בחודש ינואר 2023 כ-28% מהמנפיקים נמצאו בדירוג גבוה יחסית בקבוצת ה-Aa.il לעומת שיעור של 18% מהמנפיקים בינואר 2022 ושיעור של 15% בינואר 2021. מנגד, שיעורם של המנפיקים שאינם מדורגים ירד והיווה כ- 17% מסך המנפיקים בינואר 2023, לעומת שיעור של 29% בתקופה המקבילה בינואר 2022 ושיעור של 35% בינואר 2021. במידרוג מציינים כי הירידה במספרם של המנפיקים הלא מדורגים ובשיעורם מסך הערך הנקוב שהונפק החודש, נובעת מתנאי השוק ומסביבת ריבית גבוהה.
איך ישפיעו העלאות הריבית על השווקים?
הבנק המרכזי של ארה"ב, הפדרל ריזרב, צפוי להעלות השבוע את הריבית וכך גם הבנק המרכזי של אירופה. בנק ישראל צפוי ללכת בעקבותיהם בהחלטה הבאה באמצע פברואר, אך כל ההחלטות הללו, לפי התחזיות בשוק, הן תחילתה של הישורת האחרונה של העלאות הריבית.
הדברים הללו מגיעים כשברקע נראה שלא מעט חברות יצטרכו לפנות בקרוב לשוק ההון על מנת לגייס איגרות חוב. על פי תחזית חברת מידרוג, 45 מיליארד שקל הוא סכום הערך הנקוב שעומד לפירעון בשנת 2023 בסקטור העסקי - ללא מוסדות פיננסיים וחברות תשתית ממשלתיות. בסקטור הנדל"ן והבינוי בלבד, כ־21.4 מיליארד שקל עומדים לפירעון בשנה החדשה.