אורי יוגב, לשעבר ראש אגף התקציבים באוצר / צילום: יונתן בלום
"אנו מתריעים בתוקף נגד היוזמות הנוכחיות של הקואליציה, שמשמעותן היא שינוי יסודי של שיטת המשטר בישראל וסכנה לעתיד המשק והכלכלה הישראלית" - כך מסתיים מכתב שפרסמו ביום שני עשרות מנכ"לי משרדי ממשלה כלכליים לשעבר, ובהם משרדי ראש הממשלה והאוצר, נגד השינויים במערכת המשפט. בין החותמים נמנה אורי יוגב, מי ששימש כראש אגף התקציבים בתחילת שנות האלפיים והיה בין הארכיטקטים של הרפורמות שהעביר בנימין נתניהו כשר האוצר. בהמשך, יוגב שימש כיועצו הכלכלי של נתניהו, כשזה חזר לכהן כראש הממשלה ב-2009.
● השופטת בדימוס אילה פרוקצ'יה: "פוליטיזציה של מערכת השפיטה היא הרס של המערכת"
● 49 פרופסורים למשפטים בארה"ב בהצהרה חריפה נגד הרפורמה המשפטית בישראל
● הגיע זמן פשרה: מומחים משרטטים מתווה ליציאה מהפלונטר של הרפורמה המשפטית
● מומחית למשפט חוקתי מזהירה: זה העתיד שאליו צועדת ישראל | ראיון
● מאות כלכלנים מזהירים: "המהפכה המשפטית תגרום לנזק חסר תקדים"
בשיחה עם גלובס, יוגב מתריע מ"נזק לא מבוטל", כדבריו, שייגרם אם יוזמות החקיקה יעברו במתכונתן הנוכחית - ובשל התנודות בשווקים, הוא קורא לראש הממשלה נתניהו "לסיים את האירוע" בדחיפות.
"פוליטיזציה במערכת"
מכתב המנכ"לים מצטרף לאזהרות שהגיעו משורה של גורמים, ובהם הכלכלנים הבכירים במשק, ראשי האקדמיה, נגידים לשעבר ונוספים. חלק מהחתומים עליו - ובהם מנכ"לי משרד האוצר לשעבר אהרון פוגל ודוד ברודט - הם לא שמות שחתומים בדרך-כלל על מכתבים מהסוג הזה.
על זה מה מעיד לדעתך?
"שיש פה אירוע חריג", השיב יוגב. "זו כן הזדמנות לפנות לנתניהו ולהגיד לו שזה הזמן להגיע לפשרה". בראייתו, הרפורמה בגרסתה הנוכחית משמעותה "פוליטיזציה, הכנסת ג'ובים לכל מערכת המשפט. זה יחריף את הבעיות ולא ישפר אותן. ובגלל עוצמת השינויים והכיוון שלהם, שהוא החלשה של המערכת - זה יכול ליצור לנו תדמית עולמית של מדינה חצי-דמוקרטית ולנזקים מאוד כבדים".
ליוגב ולראש הממשלה נתניהו יש היסטוריה ארוכה של עבודה משותפת. "אני מכיר את ביבי היטב", אומר יוגב, "וחשבתי שהוא יצא במהלך בצורה יחסית קיצונית - כדי להגיע לפשרה סבירה, כזו לא תיגע באיזורים שהם ממש פגיעה ביסודות. כיוון שזה התפתח להיות משהו שכבר משפיע, אני חושב שהוא צריך למהר ו'לסגור' את האירוע, ולא לחכות חודשיים-שלושה ורק אז להגיע לפשרות. צריך לעשות את העידונים הנדרשים עכשיו".
יוגב מבהיר כי הפשרה לא חייבת להיות מול פוליטיקאים, אלא יכולה להיות מול דמויות "אובייקטיביות" כהגדרתו, כמו נשיא המדינה או נשיאת בית המשפט העליון. "אבל חייבים להזדרז ולהגיע לסיכום, והוא צריך להיות משמעותית שונה ממה שנמצא עכשיו על השולחן".
מה החששות שעומדים לנגד עיניך?
"אם זה ייגמר כמו שזה נראה עכשיו, אז באמת ייגרם נזק פנטסטי. אני מוטרד מהפוליטיזיצה של מערכת המשפט. משרות אמון, ועדת מינויים לשופטים עם רוב פוליטי של השלטון. הייתי מנהל רשות החברות, אני יודע בדיוק מה המשמעות - נקבל פחות מקצועי ויותר מושחת.
"בסוף צריך שגופים בינלאומיים - חברות דירוג, קרנות מטבע, OECD - יסתכלו על התוצר ויגידו שישראל היא עדיין דמוקרטיה לא פחות ממדינות דמוקרטיות אחרות, ולא שייצא נייר מה-OECD שבו כתוב שישראל מתחילה להידמות לפולין. זאת הדאגה".
"אני אופטימי"
"אני חתמתי כי אני אופטימי", מבהיר יוגב. "אני חושב שזה ישפיע על נתניהו. הוא זה שצריך לקחת את החברים, ולהגיד 'אוקיי, עושים משהו - אבל הרבה יותר מאוזן'".
איזה חשיבות אתה מייחס לתנועות בבורסה, בשער המטבע?
"אני מתייחס לזה ברצינות, ולדעתי גם נתניהו. אם תוך שבועיים-שלושה האירוע יסתיים בפשרה סבירה, אז לא קרה אסון. אבל - וזו הסיבה המרכזית שבגללה אני מתבטא - עכשיו זה כבר דחוף. הייתי שם בשנת 2002 כשהמטבע התחיל לברוח - ובמצבים כאלה צריך לפעול מיידית, אי-אפשר להתמרח".
הייתה לכם דילמה במכתב? מצד אחד אתם משקפים את חששותיכם. מן הצד השני, יש חשש שאולי עצם המכתב יחזק את הסנטימנטים שאנחנו רואים בשווקים.
"אז אתה באמת מחכה עד שאתה פועל. חתמתי בגלל שצריך לעבור לביבי בצורה מאוד חזקה מסר שדחוף להגיע להסדר. ולא להשיב 'בוא נעביר קריאה ראשונה, ועוד חודשיים נריב בין קריאה שנייה ושלישית'. כמו בעבר, כשעבדתי עם נתניהו - יש נקודת זמן שצריך להתחיל לסגור, ואנחנו מתקרבים לנקודה הזאת כעת".
"ועדיין - דרוש שינוי"
למרות חתימתו על המכתב לנתניהו, יוגב מבהיר כי לדעתו, "צריכים לעשות שינויים די משמעותיים ב'משפטולוגיה' של קבלת ההחלטות של המגזר הציבורי. אני דווקא בצד שלהם".
לדעתך הבעיה היא בבית המשפט העליון או במקום אחר?
"באופן אישי, אני חושב שהבעיה היא לפעמים ברמת השירות ולפעמים ברמת היועצים המשפטיים של משרדי הממשלה. לא בפרסונות, אלא בזה שאין מנגנון פיקוח וערעור של הדרג המקצועי והפוליטי. שם לדעתי האיזור הבעייתי. פחות בג"ץ.
"לרוב, הבג"צים בסופו של דבר תומכים בממשלה. לעתים הם באמת מעכבים מדי. יש מה לעשות - לא דרמה".